בעונה זו של השנה מגדלים רבים נתקלים במחלת הפרצית בעדרים.
על מנת לעשות קצת סדר בנושא, אכתוב הסבר פשוט שישפוך קצת אור על המחלה
יוסי לאפר – יועץ מקצועי בין-לאומי. josephlepar@gmail.com
הפרצית היא מחלת עור מדבקת מאוד המתפרצת על ידי נגיף ה CL, היא מחלה זואונוטית (כלומר יכולה לעבור מחיה לאדם),
ולכן כל התעסקות עם בעלי החיים, מחייבת שימוש בכפפות! (בלי קשר לפרצית)
הפרצית
מתאפיינת בפצעי עור יבשים ומאוד כואבים באיזור הלוע, חלל הפה, אזור הזנב אוזניים טלפיים, עפעפיים ובעיקר באיזור השפתיים, ולעיתים תופיע בצורה חמורה של גלדים גדולים מאוד.
המחלה יכולה להזכיר פה וטלפיים וכחול הלשון, ולכן יש לשלול אותן קודם כל.
אצל האימהות נוכל למצוא גם באזור הפטמה, מה שיכול להוביל לחוסר יכולת להניק כתוצאה מכאב, ובמקרים מסוימים הזיהום על הפטמה יגרום לדלקת עטין גנגרנת.
פרצית לרוב נפתרת לבד, לאחר תקופה לא ארוכה, בין שבועיים ל-4 שבועות, הגלדים נושרים ויש החלמה יפה.
שיעור התמותה מהמחלה נמוכים, ולאחר ההחלמה יש לבעלי החיים עמידות גבוהה יותר למחלה.
מקרי מוות יתרחשו כתוצאה מזיהום משני או הרעבה, כתוצאה מחוסר יכולת של האם להניק, בגלל המצאות גלדים כואבים על הפטמה, או גלדים כואבים על השפתיים, שמונעים מהטלה לשתות מהמינקת.
כאשר יש נגיעות בעדר, קשה עד בלתי אפשרי להכחיד את הווירוס.
כיצד נטפל?
לרוב אין צורך בטיפול והמחלה תיעלם לבד.
במקרים של הופעה חריגה כמו פצעים גדולים המכסים את השפתיים, יש לטפל באנטיביוטיקה על מנת למנוע זיהום חיידקי משני החודר לפצעים. כמוכן, ניתן לקחת סמרטוט ספוג ביוד מרוכז, בעזרתו לקלף את הפצע, ניתן גם למרוח משחה אנטיביוטית.
בכבשים הנפגעות באזור העטין, מומלץ להשתמש במשחה לריכוך הגלדים הכואבים, ומריחה של משחה אנטיביוטית.
הטיפול הטוב ביותר והזול ביותר הוא מניעה, מניעה ושוב מניעה, עד כמה שאפשר.
• הסגר בעלי חיים שמגיעים לדיר, יש אפשרות שהם נשאים ללא סימנים קליניים.
• בקניית בעלי חיים מומלץ לפתוח את הפה ולבדוק נגיעות.
• חיטוי ציוד שמשמש לטיפול המוני, כמו מחטים פטמות.
• סוחרים, רכבים, גוזזים!!! לדאוג לחיטוי המכונות, לפני תחילת העבודה במשק.
• במקרה של זיהוי מקרים בודדים, להשתדל להפריד אם ניתן.
בהצלחה
טיפול בפגיעות קרן קשות בכבשים ועיזים תגובת חירום
הבנת המבנה של קרניים
לפני שמתייחסים לפציעות קרניים בכבשים ועיזים, חשוב להבין את מבנה הקרניים. (עיינו בתמונת ההסבר המצורפת לקבלת סיוע חזותי) כך נדע לזהות את אזור הנזק של הקרן הדורש טיפול.
חומרת הפציעה – תלויה במיקום השבר ומרחקו מבסיס הקרן. ככל שהשבר רחוק מבסיס הקרן, אופי הפציעה עשוי להיות בעל סיכון נמוך יותר לפציעה רצינית. עם זאת, שבר באזור כלי הדם, ליד בסיס הקרן, מהוות סיכון גבוה יותר לדימום מסיבי וסיבוכים משמעותיים.
אזור הבסיס מכיל כלי דם, שמזינים את הקרן והרקמות שמסביב. יתרה מכך, ההתקשרות של הקרן לגולגולת דרך ליבה גרמית, פירושה שנזק באזור זה, עלול לגרום לאי נוחות משמעותי ולכאב עבור החיה.
במקרים של פציעה חמורה, שבהם יש דימום משמעותי, הפעלת לחץ היא אמצעי עזרה ראשונה חשוב במטרה לשלוט בדימום. האופי החלול של הקרניים מספק מסלול לחיידקים, להיכנס לסינוסים ומשם, זיהום עלול להתפשט אל מוֹחַ.
(בעונת הזבובים מומלץ מאוד לרסס את האזור כנגד זבובים, ולמנוע התפתחות של רימות)
במקרים שבהם הקרן נשברת בבסיסה, וחושפת את הסינוסים, יש צורך בפעולה מיידית – ניקוי, חיטוי וחבישה נכונה של הסינוסים החשופים, הם צעדים הכרחיים למניעת זיהום ולקידום ריפוי. לכן, טיפול מהיר והולם הוא בעל חשיבות עליונה.
הסרת חלקי צופר תלויים – חיוני להסיר את כל חלקי הקרן התלויים באוויר, מכיוון שתנועתם עלולה להיות כואבת מאוד עבור החיה.
מתן טיפול אנטיביוטי והקלה על כאב – מתן טיפול אנטיביוטי למניעת זיהומים ומתן שיכוך כאב יעיל הם שלבים חיוניים בניהול פציעות קרן. בנוסף, המלצה על חיסון CD/T, הכולל את חיסון הטטנוס.
