יבול שיא
הרפת והחלב
ועידת התנועה הקיבוצית צילום דנה בר און

מאז שנות ה-80 המוקדמות התנועה הקיבוצית לא הקימה ולו קיבוץ אחד

2 דק' קריאה

שיתוף:

השתתפתי בוועידת התק"צ כציר מטעם אורטל. תחושתי הייתה שהוועידה נקבעה כסרח עודף לכנס הנהגות הקיבוצים השמיני, אליו היא הוצמדה.

כנס ההנהגות הוא אירוע יוקרתי ונוצץ ולמעשה הוא הוועידה האמיתית של התנועה. אבל הוא דומה יותר ל"וועידת ידיעות אחרונות": יוקרתי, מעניין, נואמים בו אח"מים, אבל אין לו שום סמכות לקבל החלטות.

הוועידה, לעומת זאת, היא המוסד הדמוקרטי העליון של התנועה. התקנון מחייב כינוס ועידה בכל ארבע שנים, והתרשמתי שהיא נועדה במידה רבה לסמן V. 

השתתפתי בוועידה מתוך רצון להשפיע, בתקווה שתהיה זו ועידה שתצא ממנה בשורה לקיבוצים ולחברה הישראלית. הבשורה שקיוויתי לה, היא החלטה שהתנועה חוזרת להקים קיבוצים חדשים. 

מאז שנות ה-80 המוקדמות התנועה הקיבוצית לא הקימה ולו קיבוץ אחד. מה טעם קיומה של תנועת התיישבות, אם אינה מיישבת? זהו ביטוי לניוון.

כעת, כשממשלת ישראל מובילה מהלך של חידוש ההתיישבות החדשה בנגב ובגולן, מן הראוי שהתנועה הקיבוצית תיטול חלק מוביל במשימה הלאומית. 

מטרתי בוועידה הייתה להביא לקבלת החלטה כזאת. קיוויתי שתהיה זו ועידת מפנה, שבה תחזור התנועה, לאחר שלושה עשורים וחצי, לייעודה.

בחוג שבו השתתפתי הצעתי הצעה בדבר הקמת קיבוצים חדשים והחוג אימץ את הצעתי. ללא כל תיאום מראש, לפחות עוד שלושה חוגים קיבלו הצעה דומה. 

כשהוצג במליאה הנוסח הסופי של ההחלטה, אכן הוזכרה בה הקמת קיבוצים חדשים, אך בניסוח שהתנועה "תבחן הקמת קיבוצים חדשים". נו, תבחן. אין התחייבות. אפילו לא "תשאף". תבחן. החלטה פָּרְוֶה.  

הצבעתי בעד. מה יכולתי לעשות? להצביע נגד? הרי בסך הכל הסכמתי עם כל מה שכתוב בסעיף ואפילו הצלחתי להכניס לתוכו את נושא ההתיישבות הצעירה. 

האמת היא שהצבעתי בעד כל הסעיפים וכך נהגו כולם, כי כל ההחלטות היו פָּרְוֶה. שום אמירה משמעותית, שעלולה לעורר מחלוקת. אמירות כלליות, שאין סיבה להתנגד להן, אך אין בהן בשורה.  

אציג דוגמה שהפריעה לי. בהצעה המקורית שעלתה לוועידה הופיעו המילים "מדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית". בנוסח הסופי, נעלמה המילה "ציונית" מהגדרת המדינה ועברה ל"התנועה הקיבוצית, כתנועה ציונית". למה הוסרה המילה ציונית מהגדרת המדינה? 

תהיתי על כך במליאה ונעניתי שהמילה מיותרת והוחלט להסתפק בהגדרה המופיעה במגילת העצמאות. אלא שבמגילת העצמאות נכתב "מדינה יהודית" והמילה דמוקרטיה כלל אינה מופיעה בה. 

כפי שנכון להוסיף "דמוקרטית", למה לא נכון להוסיף "ציונית"? למישהו הפריעה, משום מה, המילה "ציונית" (!) והיא הוזזה להגדרת התנועה כציונית.

העיקר לא להרגיז אף אחד. שניתן יהיה להציג אחדות. ואכן, אחרי ההצבעה הנפרדת על כל סעיף הייתה הצבעה כללית על ההצעה כולה והיא התקבלה פה אחד.

התאפקתי לא להיות הילד הרע ולהתנגד או להימנע. אבל האמת היא שהנוסח היה כזה שאפילו אין טעם להתנגד לו.  

אני רואה בוועידה החמצה. לא יצאה ממנה בשורה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

יואל כרמל מספר על ספרו "אבא החליט למות" שעוסק בצורה רגישה ומקורית באהבה, באומנות, במוות ובכוחה של חברה שבטית * יואל: "אבי אמר לי לא פעם שכדי להגשים חלום צריך להתעורר. הספר הזה הוא
7 דק' קריאה
הפארק נחנך במעמד שר המורשת לשעבר, ח"כ עמיחי אליהו, ראש המועצה חוף אשקלון איתמר רביבו, מנהל רשות העתיקות אלי אסקוזידו ואחרים  *תמונה ראשית: הגת החדשה שנפתחה לקהל ליד מושב ניר ישראל. צילום: אמיל אלג'ם,
2 דק' קריאה
נועה ולצר, מדריכת טיולים וגששית, מחוברת לטבע גם בארץ וגם בחו"ל * היא ילידת יסוד במעלה, מכירה היטב את אגמון החולה וסביבתו, התגוררה באפריקה עם שבט המסאיים ומדריכה טיולים בטנזניה * אישה צעירה שכל
11 דק' קריאה
שניהם נולדו בירושלים ונתיבי החיים לקחו אותם למחוזות שונים * מעיין אחי יובל, טיילה באנגליה על סוס ועגלה עם גרופים של התרבות הקלטית ואלי לוי, החל בגננות, התפתח עד שהגיע לחקלאות * השניים נפגשו
5 דק' קריאה
באחרונה נכנס לתוקף הקנס המנהלי החדש בגין כניסה לשטח חקלאי: מעתה יחלו שוטרי מג"ב לרשום דו"חות קנס באלפי שקלים לחשודים שיכנסו לשטחים חקלאיים, ברגל, רכובים על בע"ח או בכלי רכב  אין חקלאי שלא מכיר
2 דק' קריאה
יותר משנה שאנו נתונים למצבי חיים קיצוניים ומשתנים. מוצפים ברגשות מעורבים, מצויים במצב של הסחות דעת מתמשכות, מודעות ושאינן מודעות, מבחוץ ומבפנים. אומני גלריה כברי, גלריה שיתופית יהודית־ערבית בגליל (מנהלת: תמר הורביץ ליבנה), מצאו

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן