יבול שיא
הרפת והחלב
ועידת התנועה הקיבוצית צילום דנה בר און

מאז שנות ה-80 המוקדמות התנועה הקיבוצית לא הקימה ולו קיבוץ אחד

2 דק' קריאה

שיתוף:

השתתפתי בוועידת התק"צ כציר מטעם אורטל. תחושתי הייתה שהוועידה נקבעה כסרח עודף לכנס הנהגות הקיבוצים השמיני, אליו היא הוצמדה.

כנס ההנהגות הוא אירוע יוקרתי ונוצץ ולמעשה הוא הוועידה האמיתית של התנועה. אבל הוא דומה יותר ל"וועידת ידיעות אחרונות": יוקרתי, מעניין, נואמים בו אח"מים, אבל אין לו שום סמכות לקבל החלטות.

הוועידה, לעומת זאת, היא המוסד הדמוקרטי העליון של התנועה. התקנון מחייב כינוס ועידה בכל ארבע שנים, והתרשמתי שהיא נועדה במידה רבה לסמן V. 

השתתפתי בוועידה מתוך רצון להשפיע, בתקווה שתהיה זו ועידה שתצא ממנה בשורה לקיבוצים ולחברה הישראלית. הבשורה שקיוויתי לה, היא החלטה שהתנועה חוזרת להקים קיבוצים חדשים. 

מאז שנות ה-80 המוקדמות התנועה הקיבוצית לא הקימה ולו קיבוץ אחד. מה טעם קיומה של תנועת התיישבות, אם אינה מיישבת? זהו ביטוי לניוון.

כעת, כשממשלת ישראל מובילה מהלך של חידוש ההתיישבות החדשה בנגב ובגולן, מן הראוי שהתנועה הקיבוצית תיטול חלק מוביל במשימה הלאומית. 

מטרתי בוועידה הייתה להביא לקבלת החלטה כזאת. קיוויתי שתהיה זו ועידת מפנה, שבה תחזור התנועה, לאחר שלושה עשורים וחצי, לייעודה.

בחוג שבו השתתפתי הצעתי הצעה בדבר הקמת קיבוצים חדשים והחוג אימץ את הצעתי. ללא כל תיאום מראש, לפחות עוד שלושה חוגים קיבלו הצעה דומה. 

כשהוצג במליאה הנוסח הסופי של ההחלטה, אכן הוזכרה בה הקמת קיבוצים חדשים, אך בניסוח שהתנועה "תבחן הקמת קיבוצים חדשים". נו, תבחן. אין התחייבות. אפילו לא "תשאף". תבחן. החלטה פָּרְוֶה.  

הצבעתי בעד. מה יכולתי לעשות? להצביע נגד? הרי בסך הכל הסכמתי עם כל מה שכתוב בסעיף ואפילו הצלחתי להכניס לתוכו את נושא ההתיישבות הצעירה. 

האמת היא שהצבעתי בעד כל הסעיפים וכך נהגו כולם, כי כל ההחלטות היו פָּרְוֶה. שום אמירה משמעותית, שעלולה לעורר מחלוקת. אמירות כלליות, שאין סיבה להתנגד להן, אך אין בהן בשורה.  

אציג דוגמה שהפריעה לי. בהצעה המקורית שעלתה לוועידה הופיעו המילים "מדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית". בנוסח הסופי, נעלמה המילה "ציונית" מהגדרת המדינה ועברה ל"התנועה הקיבוצית, כתנועה ציונית". למה הוסרה המילה ציונית מהגדרת המדינה? 

תהיתי על כך במליאה ונעניתי שהמילה מיותרת והוחלט להסתפק בהגדרה המופיעה במגילת העצמאות. אלא שבמגילת העצמאות נכתב "מדינה יהודית" והמילה דמוקרטיה כלל אינה מופיעה בה. 

כפי שנכון להוסיף "דמוקרטית", למה לא נכון להוסיף "ציונית"? למישהו הפריעה, משום מה, המילה "ציונית" (!) והיא הוזזה להגדרת התנועה כציונית.

העיקר לא להרגיז אף אחד. שניתן יהיה להציג אחדות. ואכן, אחרי ההצבעה הנפרדת על כל סעיף הייתה הצבעה כללית על ההצעה כולה והיא התקבלה פה אחד.

התאפקתי לא להיות הילד הרע ולהתנגד או להימנע. אבל האמת היא שהנוסח היה כזה שאפילו אין טעם להתנגד לו.  

אני רואה בוועידה החמצה. לא יצאה ממנה בשורה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

‏בכירים ממשרד החקלאות וביטחון המזון נפגשו עם נציגי האיחוד האירופי בכינוס ועדת המשנה "ישראל-אירופה" לחקלאות ודיג והציגו בפניהם את התוכנית הלאומית לביטחון המזון בהובלת המשרד ● הנציגים דנו בנושאים סחר חקלאי וחדשנות חקלאית יעקב
2 דק' קריאה
במציאות שבה בעלי נחלות ונכסים כפריים נאלצים להתמודד עם אינספור אתגרים ביורוקרטיים, רגולטוריים ומשפטיים, יש חברה אחת שמביאה איתה שינוי משמעותי – "בוסט". החברה מתמחה בליווי בעלי נחלות בתהליכי הסדרת חריגות בניה, היתרי בניה
2 דק' קריאה
לאחר העלייה ארצה התיישבה משפחתו של דני קריאף, במושב משמרת * כעבור יובל שנים של כהונה בתפקידים ציבוריים במושבים, דני מתגורר במושב כפר הס * לתמר פלד-עמיעד הוא מספר על מלחמת ששת הימים, בה
7 דק' קריאה
"המציאות הקשורה לאוכל היומיומי שלנו, מוסתרת ע"י חבורה קטנה, צינית ועשירה באופן בלתי נתפס" אומר ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק מנווה איתן בספרו "הפוליטיקה של האוכל", ומזהיר: "על תוצאות ההשתלטות הזאת אנחנו משלמים ונשלם, בכסף, בריאות,
6 דק' קריאה
"מאז פרוץ המלחמה עברנו תקופה ארוכה וקשה של אזעקות וטילים. בית לוחמי הגטאות אומנם לא היה סגור אבל היה שומם. החלטנו, יחד עם ריטה כץ, האוצרת של גלריה "גבול" בחניתה, לאצור את 'נופים משתנים',
3 דק' קריאה
שאלות מאתגרות הגיעו למדור מצד קוראים נאמנים. הינה הן לפניכם   חובתם ואחריותם מה בין "ממלאי תפקידים" ל"נושאי משרות"?  שאלה: אני חבר וותיק בקיבוצי. בקיבוצנו הוותיק נוהג זה עשרות שנים המינוח "ממלאי תפקידים", כאשר מתייחסים
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן