יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2023 08 29 150930

אזרחות של כבוד ל"חתולת הפרא"

2 דק' קריאה

שיתוף:

טובה מאיר (96) מאיילת השחר נולדה בהונגריה, שרדה את השואה ועמדה בחזית מאבק הסטודנטים בעת הפלישה הרוסית להונגריה ב-1956. 64 שנים אחרי שעלתה לארץ העניקה לה ממשלת הונגריה אזרחות של כבוד בטקס מרגש בקיבוץ

נציגי הממשלה ההונגרית הגיעו לאיילת השחר כדי להעניק אזרחות הונגרית לטובה מאיר (96) חברת הקיבוץ וילידת הונגריה, ששרדה את השואה, נמלטה מהצבא הרוסי ונאבקה במשטר הסובייטי.  

היא נולדה ב-17 בינואר 1927 בשם גידלה איינהורן בכפר שבמחוז קרפטורוס. ב-1941, בשלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה, הוצאו מביתם יהודים רבים מהאזור על ידי הנאצים והמשטר ההונגרי, בהם סבה וקרובי משפחה נוספים, אל עיירה בגליציה, שם בוצע ההרג ההמוני הראשון, כ-18,000 יהודים נרצחו בבורות ההריגה. 

טובה נשלחה לבודפשט ללמוד תפירה והתגוררה בבית נערות. עם כניסת הגרמנים לבודפשט, במרץ 1944, נסגר הבית וטובה נשלחה עם הנערות לבית מסומן בטלאי צהוב ברובע היהודי, שם עבדה במסגרת עבודות יזומות. חצי שנה מאוחר יותר נקלעה לחילופי ירי סמוך לשער הבית בו שהתה. נער קפץ להגן עליה והציל אותה ממוות בטוח, אולם היא נבהלה, בעטה בו ושרטה אותו. מספר ימים אחר כך נקראו דיירי הבית היהודים להתייצב לקראת גירוש וטובה ביקשה להיפרד מהנער שהציל את חייה. הוא השיב: "אם הגיהנום הזה ייגמר, תצרי קשר, חתולת פרא", לימים הפך לשחקן מפורסם, אימרה שש (Soós Imre). 

טובה וחבריה היהודים הוצעדו בתנאים קשים בדרכם למחנות עבודה. באורח בלתי צפוי הם נתקלו בכוח של הצבא הרוסי ששחרר אותם בדצמבר 1944, אך כאן לא תמו תלאותיה.  

טובה נמלטה מהרוסים וחיה בזהות בדויה בעזרת מסמכים מזויפים, כשהיא מסתירה את יהדותה. את תקופת השואה שרדה בזכות תושייתה ויכולתה להתאים את חייה לנסיבות הקשות שנוצרו. 

תמונה 2 DSC 4139 2
טאמאש ווצל, נציב ממשלת הונגריה, מעניק לטובה אזרחות הונגרית. צילום: ג'ף אשנר 

בחזית המאבק 

ב-1956 עמדה הונגריה מול אחד האתגרים הקשים בתולדותיה כשהצבא הרוסי פלש לתחומה כדי לבסס את המשטר הקומוניסטי ולדכא כל ניסיון להתנתק מהברית הסובייטית. הצבא הרוסי שפלש באוקטובר עם כוחות טנקים לרחובות בודפשט, נתקל בהתנגדות עזה של ארגוני צעירים וסטודנטים שסירבו לוותר על רצונם לחיות כעם חופשי בארצם. תנועת המרי הלהיבה שורות רבות של מתנדבים בהם טובה, שהעמידה את עצמה בחזית המאבק. סיפורי גבורתה התפרסמו בציבור ההונגרי, שעבורם עד היום היא מוכרת בכינוייה "חתולת הפרא". ניסיון המרד ההונגרי אומנם דוכא, אך הוא מצוין כחג לאומי ומהווה סמל לעמידתה של הונגריה ושאיפתה לחופש.  

טובה עלתה לישראל ב-1959, כאן מצאה את אחיה, היחיד ששרד מבין שבעה אחים ואחיות, והצטרפה לקיבוץ איילת השחר. 

נציגי ממשלת הונגריה הגיעו לאחרונה לאיילת השחר על מנת להעניק לטובה אזרחות הונגרית, כהוקרה על תרומתה למאבק לחירות וכמחווה של כבוד והערכה לפועלה ולגבורתה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"בדרך כלל אני כותבת על אחרים," אומרת עדינה בר-אל, כתבת העיתון, חברת מושב ניר-ישראל * "הפעם החלטתי לכתוב עלי, ויותר נכון – על כל בני הדור שלי, הדור שגדל עם המדינה החדשה, הדור שהוריו
8 דק' קריאה
בצל המלחמה, ובצל הביטולים במערכת החינוך לאור המצב הביטחוני והאיום האיראני, הצליחו בתנועה החדשה בשומר החדש לקיים את מפעלי פסח המסורתיים כשהשנה המסעות היו מרגשים במיוחד.החניכים והחניכות צעדו בעקבות הגיבורים והגיבורות, וערכו מפגן הזדהות
2 דק' קריאה
בעקבות ביקורו של המחנך הנודע יאנוש קורצ'אק באשדות יעקב הוא שלח לילדי בית הספר מיקרוסקופ, מפות וציוד לימודי יקר. הילדים החזירו בחוברת בה דמיינו כיצד יסתיים ספרו "המלך מתיא הראשון" בכתבה משולבים קטעים מכתבה
3 דק' קריאה
למה חשוב שהטילים האיראנים יהיו מדויקים ואיך זה קשור לסדרת המשטרה C.S.I לאס וגאס? הרפתקאות הדי בן עמר בלילה אביבי אחד שלא ישכח   בעשר בלילה ירדה חניה זוגתי-לחיים-ארוכים מחדרה וניצבה בפתח החדר שלי.  "עשרות
4 דק' קריאה
אנשי תנועות הנוער הציוניות, אשר רבים מהם הפכו לחברי קיבוצים, פעלו ב-1944 בבודפשט להצלת יהודים תוך סיכון חייהם. בני הדור השני, "שגרירי המחתרת", פועלים כדי שמפעלם של ההורים לא יישכח *תמונה ראשית: משה אלפן,
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן