רדיו קול הכנרת 106fm הפך לפה, ללב ולנשמה עבור תושבי הדרום והצפון שפונו לבתי המלון סביב הכנרת, בהובלת הראל סלוצקי מדגניה ב' ובני בר יהודה מבית זרע
*תמונה ראשית: הראל סלוצקי (במרכז) בשידור עם החברים מאור הנר, טל פלג (המזוקן) וקובי גולן. צילום: אור הרץ
30 שנה שרדיו קול הכנרת, התחנה החינוכית קהילתית של מכללת כנרת בעמק הירדן, משדרת מהמרחב המוגן של המכללה הפסטורלית שעל שפת הכנרת, מנגנת מוזיקה ומייצרת תוכן מגוון, מקורי וייחודי.
בשנים האחרונות מובלת תחנת הרדיו על ידי סטודנטים בוגרי מגמת "תקשורת ורוח במכללת כנרת" וכן על ידי שדרנים ותיקים, רובם חברי קיבוצים מהעמק, מטבריה ומהגליל התחתון.
בשבת השחורה, ה-7 באוקטובר, כשהאסון הגדול התרחש ביישובי הנגב המערבי, הפכו יישובי "עוטף ישראל" מדרום ומצפון לפליטים בארצם. תושבי הקיבוצים והיישובים צמודי הגדר נאלצו לעזוב את ביתם ולהתפנות לזמן לא ידוע לבתי מלון, מרכזי נופש, קיבוצים ויישובים שקלטו אותם ברחבי הארץ וגם במרחב סובב כנרת ואזור טבריה והעמקים.
אנוכי, מנכ"ל התחנה הראל סלוצקי מדגניה ב', איש רדיו צפון ומגיש בערוץ הספורט בעבר, יחד עם בוגרי המחלקה לתקשורת ושדר התחנה הוותיק בני בר יהודה מבית זרע, החלטנו לנצל את ה"משאב התקשורתי הצנוע", רדיו קול הכנרת 106fm, ולהפכו לפה, לנשמה וללב של המפונים מיישובי העוטף מדרום והיישובים צמודי הגדר מצפון שהתרוקנו מאדם.
במשך יותר מחודשיים עוברים השדרנים הצעירים בוגרי המגמה, מקימים עמדות שידורי רדיו בבתי המלון, במרכזי הנופש ובנקודות היישוב השונות ומקדישים את מרצם בהתנדבות מלאה לטובת המפונים הוותיקים, בני הנוער והילדים בשידורי רדיו להרמת המורל, ומנסים להיות לפה, לדבר ולספר את אשר עבר ועובר עליהם בתקופה ההיסטורית בה אנו חיים וזהו גם אירוע חברתי תרבותי. 
רדיו סא-סא
בין עשרות המפגשים המרגשים ושידורי הרדיו שנעשו בבתי המלון בטבריה ובסובב כנרת
התקיימו שידורי רדיו עם קהילת קיבוץ אור הנר (במלון "לייק הווס" בטבריה) בהם ותיקי הקיבוץ, הבוגרים והצעירים, ערכו מוזיקה וסיפרו את שעבר ועובר עליהם מאז השבת השחורה.
באחד משידורי הרדיו מכפר הנופש במעגן בהשתתפות תושבי קיבוץ סאסא שהתפנו אליו (350 במספר), סיפרה את סיפורה רבקה רצ'בסקי, ניצולת שואה מוותיקות הקיבוץ, שלא רצתה לעזוב את ביתה אך נכנעה בלית ברירה למצב הביטחוני ופונתה לכפר הנופש עם נכדתה טל, דור שלישי בקיבוץ הצפוני.
גם בני גרעין צבר, סיימון, דריה, ג'ואי וצעירים נוספים שעלו מארה"ב לקיבוץ שבגליל העליון
חודש לפני האסון השתתפו במשדר וסיפרו שלמרות בקשת משפחותיהם שישובו לביתם הבטוח מעבר לים הם נשארו בקיבוץ, והיום עומדים ערב גיוסם לצה"ל בזמן מלחמה. 
במהלך השידור עם חברי סאסא נוצר חיבור גם עם שדר רדיו קול הגליל העליון יונתן שחק, אשר בשל המלחמה פונה מסאסא ונאלץ לנטוש את המיקרופון בתום 14 שנות שידור. איחוד תדרים מרגש נוצר בין התחנות האחיות מהגליל והעמק. בני הזוג ענת ויוני גוטלבוביץ, נגני צ'לו מחוננים בני הקיבוץ, אספו אליהם את כלי הנגינה והפליאו במוזיקה שנשמעת סוריאליסטית על רקע התותחים הרועמים סביב.
