יבול שיא
הרפת והחלב
1 איתמר

רב המשותף מהמפריד

6 דק' קריאה

שיתוף:

הוא מתכוון להפחית את התלות בתקציבי הממשלה, לקדם את התיירות בעמק ואת הייצוג הנשי במועצה ויש לו מה לומר גם בנושא נחל האסי. איתמר מטיאש מטירת צבי מתמודד על ראשות המועצה האזורית עמק המעיינות כשלצידו מיכל אקרמן מגשר

על אף שלא ידוע מי ייבחר בסופו של דבר לראשות המועצה האזורית עמק המעיינות, עובדה אחת כבר נקבעה בימים אלו. לראשונה בתולדות המועצה ראש או ראשת המועצה הנבחר/ת הבא/ה יגיע מקרב שורות הקיבוץ הדתי. שני המתמודדים על התפקיד הם איתמר מטיאש, חבר קיבוץ טירת צבי, ונגה גיל-בשיא, תושבת ההרחבה הקהילתית בקיבוץ מעלה גלבוע. שני הקיבוצים שבהם הם חיים נמנים עם תנועת הקיבוץ הדתי, שרק שישה קיבוצים מתוך 23 היישובים במועצה חברים בה. מטיאש מוכן להתמודד עם האתגר הזה. "קודם כל, הצוות שלי מלכתחילה מורכב מכל סוגי האוכלוסייה במועצה", הוא אומר, "בצוות הכי קרוב שלי יש חברים מהקיבוצים הלא דתיים, מהמושבים ומהמושבה מנחמיה, שזה דבר מאוד חשוב. מעבר לזה, כשהחלטתי לרוץ לראשות המועצה האזורית, קיבלתי מספר פניות מחברים וחברות בעמק המעיינות שרצו לרוץ כסגנים שלי או להוביל יחד איתי את המועצה. היה לי מאוד חשוב שמי שיהיה איתי בראש המערכת בהנהגת המועצה יהיה ממגזר שונה מזה שאני בא ממנו, ולכן פניתי למיכל אקרמן, בת וחברת קיבוץ גשר, לרוץ איתי כסגנית ראש המועצה. היא מאוד שונה ממני ברקע שבו היא גדלה, והעולם המקצועי שממנו הגיעה, והיא משלימה את תמונת ההנהגה. אני מאוד גאה ברקע שממנו אני מגיע, בקהילה שאני חי בה, במקום שאני נמצא בו, ולצד זה היה לי מאוד חשוב שבהובלת המועצה יהיו עוד אנשים שמייצגים קהילות אחרות". 

בכל זאת הגיוון אצלכם רב. ישנה המושבה מנחמיה עם אלפי תושבים, ויש שישה קיבוצים דתיים, שישה מושבים ועשרה קיבוצים חילוניים. יש לך כלים להתמודד כראש מועצה עם השונות הזו? 

"אני עובד במועצה שלנו כבר קרוב לשמונה שנים, ומכיר לעומק את האתגרים, העוצמות והחוזקות של כל הקהילות השונות מכל הסוגים. אני מכיר גם את מנחמיה, גם את הקיבוצים הדתיים, גם את הקיבוצים הלא דתיים, גם את המושבים, וגם את היישוב הקהילתי מיטל שנמצא בבנייה על הגלבוע. זה יישוב מעורב של דתיים וחילוניים שאני בצוות ההקמה שלו מהיום הראשון ועדיין היו"ר שלו. כולנו חיים ביחד, מכבדים האחד את השני, חולמים יחד על עתיד משותף ועובדים ביחד. ההכרות המעמיקה שלי עם האוכלוסיות השונות שיש לנו בעמק, והעובדה שהצוות שלי הוא מגוון, מאפשרים לי להתמודד עם שונות היישובים. לא סתם רוב חברי מליאת המועצה שהם נציגי היישובים, חתמו על מכתב תמיכה בי בהתמודדות על ראשות המועצה".   

 לוחם חברתי     

הוא בן 45, נשוי למיטל, אב לחמישה ילדים, הבכור בצבא והצעירה מסיימת כיתה א'. לטירת צבי הוא הגיע מקבוצת יבנה לפני קרוב לעשור. הבחירה לעבור מקבוצת יבנה נעשתה לאחר שהוא ואשתו הכירו והעריכו את תהליכי השינוי שקיבוץ טירת צבי עבר, והחליטו לעבור לקיבוץ הצפוני בעידודם של חברים מטירת צבי וחברים מקבוצת יבנה שעשו את הצעד הזה לפניהם. בצבא היה מטיאש קצין בשריון, לחם במלחמת לבנון השנייה כקצין שריון במילואים, ואחרי המלחמה עבר לפיקוד העורף ושם התקדם במילואים עד לתפקיד מג"ד בדרגת סגן אלוף. "בקורונה פיקדתי במשך שנה וחצי על מלונות באזור גוש דן, על מבצע חיסונים ובדיקות סרולוגיות במגזר הערבי, וסיוע לאוכלוסייה האזרחית, כל זה במקביל לניהול והובלת מכלול אוכלוסיה במועצה". 

מטיאש עובד במועצה האזורית עמק המעיינות מ-2016. במהלך השנים הקים במועצה שני אגפים: צמיחה וקהילה. "בשלב הראשון זה היה להוביל את הצמיחה של העמק בהיבטים פיזיים, כלכליים, חברתיים ומשפטיים, ולעזור לכל יישובי המועצה לצמוח. לאחר מכן, קיבלתי אחריות גם על המתנ"ס, הרווחה, הפיתוח הקהילתי ותקציבי הפיתוח של היישובים והאסטרטגיה של המועצה. הקמתי גוף שנקרא 'מעברים, מעיינות כנרת' בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית עמק הירדן, והגוף הזה אחראי על הכלכלה והתעסוקה האזורית של התושבים יחד עם משרד הרווחה, משרד החקלאות וקבוצת שאן". 

לפני שהגיע לעמק המעיינות עסק מטיאש בטיפול, חינוך ושיקום של אוכלוסיות ייחודיות, וכיהן כמנכ"ל ארגון לחן שהפעיל שלושה כפרים טיפוליים, שלושה בתי ספר, כפר סטודנטים ומסגרות טיפוליות. הוא גם הוביל כחבר קבוצת יבנה את מיזם "בית לחיים" בקיבוצו, שבמסגרתו השתלבו בקיבוץ בעלי צרכים מיוחדים בוגרים. כשעבר לטירת צבי היה חבר במזכירות הקיבוץ, בהנהלת הגיל הרך ובצוות איחוד סטטוסים. כיום הוא דירקטור במפעל של הקיבוץ.   

מה הניע אותך להתמודד על ראשות המועצה? 

"מה שהניע אותי להתמודד על ראשות המועצה היה הרצון העז שיש לי להשפיע על סביבת המגורים שלי ועל העתיד של הילדים שלי. העמק שלנו זו פנינה, וצריך לעבוד קשה גם לשמור על מה שיש וגם לפתח את השלב הבא. מתוך המקום שבו אני מכיר לעומק את המועצה, אני חושב שאני יכול לתת בדיוק את הדבר הזה. מצד אחד, להכיר ולהוקיר את הקיים, ומצד שני, להסתכל קדימה ולראות מה הדבר הבא שצריך. ברגע שראש המועצה הנוכחי, יורם קרין, החליט שהוא לא רץ לקדנציה נוספת, ולאור פניות של הרבה מאוד חברים וגם מנהלים ביישובים שלנו שפנו אליי ודרבנו אותי, קיבלתי את ההחלטה הסופית והודעתי שאני מתמודד על ראשות המועצה". 

להפחית את התלות בתקציבי הממשלה 

יש מספר אתגרים שהוא מתכוון להתמודד על השגתם, והראשון שבהם הוא האתגר הכלכלי. "אנחנו כמועצה צריכים לייצר לעצמנו עצמאות תקציבית וכלכלית", מציין מטיאש, "ולהפחית את התלות בתקציבי הממשלה ככל האפשר. הדבר הזה דורש פיתוח של תעשייה באזורי תעשייה ותב"עות שלא מנוצלים מספיק, קידום התיירות בצורה משמעותית כדי לנצל את פוטנציאל התיירות האדיר שעוד לא ממומש, והמשך הובלת מנועי צמיחה כמו מיזם שער ירדן, שזה אזור תעשייה על גבול ירדן, מיזם התיירות והנופש גני חוגה ואזור התעשייה פארק צבאים. זה האתגר המרכזי שלנו כשהמנוע המרכזי שלא התעסקנו איתו בשנים האחרונות זה התיירות". 

האתגר השני שהוא מציב הוא חידוש החזון החינוכי. "מערכות החינוך של העמק הן מאוד מפותחות, ובאים מכל הארץ לראות אותן וללמוד מהן, ועדיין יש לנו לא מעט נושאים וסוגיות שדורשים ריענון ובחינה מחודשת. קהילות העמק שצמחו בצורה משמעותית בשנים האחרונות, הביאו אוכלוסייה מגוונת עם צרכים שונים מאוד, וזה דורש מכולנו לבדוק את עצמנו . אנחנו צריכים כל כמה שנים לעצור לבחון את מה שיש, ולראות איך אנחנו מרעננים את מערכת החינוך ומתאימים אותה לדורות הבאים". 

מטיאש גם רוצה לקדם את ייצוג הנשים בהובלת המועצה. "יש לנו כיום במליאת המועצה רק שתי נציגות", הוא אומר, "ואני נמצא בקשר עם לא מעט נשים שרוצות להיכנס לזירה הזו ולהשפיע במרחב. צעד נוסף בתחום הזה יהיה מינויה של מיכל אקרמן כסגנית ראש המועצה". 

זה יהיה המענה שלך למתמודדת מולך נגה גיל-בשיא שאומרת שהיא תביא למועצה ניהול נשי איכותי ודורשת להגדיל את הייצוג הנשי בקרב ראשי הרשויות המקומיות? 

"זה לא המענה שלי. אני הכרזתי על זה שאני רץ עם סגנית, עוד לפני ששמעתי שנגה רצה לראשות המועצה. פניתי אל מיכל מתוך ההכרות שלי איתה. הכרתי אותה כשהנחיתי במועצה קורס עתודת מנהיגות אזורית לפני ארבע שנים. לקורס הזה הגיעו משתתפות ומשתתפים מכל העמק, וביניהם הייתה גם מיכל. מיכל היא הרבה שנים אגרונומית של יקב תבור בכפר תבור, אגרונומית מובילה בארץ ובעולם. בארבע השנים האחרונות היא מכהנת כמנכ"לית של יקב תבור. פניתי אליה לפני חצי שנה כשהתארגנתי לקראת הריצה לראשות המועצה, והצעתי לה להוביל יחד איתי את המועצה דווקא בגלל השוני בינינו. אני גבר והיא אישה, אני בא מהעולם החברתי והניהולי, והיא באה מהעולם הכלכלי והתעשייתי. היא בעלת מקצוע מובילה בתחומה, ויכולה לקדם חקלאות מתקדמת עם תיירות וכל מה שקשור לזה. היא ואני משלימים האחד את השני בצורה יפה מאוד. אני מאמין שצריך להוביל את העמק בצורה מגוונת, ולכן גם הצוות שלי מורכב מהרבה מאוד נשים. אני מאמין ומשוכנע שמליאת המועצה הבאה, תהיה עם ייצוג נשי הרבה יותר משמעותי. יש למועצה היום מנכ"לית, מיה גומא-להב, שהיא מאוד מקצועית ואני מקווה שהיא תמשיך איתנו לקדנציה הבאה".

Screenshot 2023 06 20 121215
איתמר מטיאש ומיכל אקרמן. "שונה ברקע שבו גדלה והעולם המקצועי שממנו מגיעה, והיא משלימה את תמונת ההנהגה". צילום: יחצ

החברה הישראלית יכולה ללמוד ממה שקורה בעמק 

העובדה שנגה היא תושבת הרחבה קהילתית ואתה חבר קיבוץ צריכה להשפיע על שיקולי ההצבעה של חברי הקיבוצים? 

"אני לא חושב שזה צריך להשפיע. כל אחד יעשה את השיקולים שלו בהיבט הזה. בעמק שלנו יש גם חברי קיבוצים וגם תושבים בקיבוצים, גם חברי מושבים וגם תושבים במושבים, גם חברי אגודות שיתופיות חקלאיות וגם חברי אגודות מוניציפאליות. יש הכול. אני לא בטוח שמקום המגורים שלך זה משהו משמעותי לבוחר. יותר משמעותי זה הניסיון המקצועי שלך, דרכי העבודה שאתה מביא, והאישיות שלך". 

בגל המחאה הראשון צעירים מבית שאן חסמו את הדרך לקיבוצים באזור בתגובה לחסימות בנתיבי אילון. מה עמדתך בנושא המחאה והיחסים בין הקיבוצים ובית שאן? 

"כשהמחאה התפרצה בצורה משמעותית, נסעתי לירושלים עם יורם קרין לפגישה של ראשי הרשויות המקומיות עם הנשיא הרצוג. לאחר הפגישה בבית הנשיא המשכנו יחד לאוהל ההסכמות, שהוקם על ידי הקיבוץ הדתי ובהמשך הצטרפה אליו גם התנועה הקיבוצית. אני בעד אחדות ובעד יצירת הסכמות. אני חושב שרב המשותף בינינו על המפריד, והיה לנו מאוד חשוב להראות ולהפיץ את הדבר הזה. אני חושב שהחברה הישראלית יכולה ללמוד ממה שקורה אצלנו בעמק. יש פה שיתוף פעולה משמעותי בין כל סוגי האוכלוסיות וגם עם העיר בית שאן, וזה לדעתי הדבר המרכזי החשוב. יש הרבה יוזמות אזרחיות מדהימות שקורות פה בעמק, של תושבי בית שאן ותושבי עמק המעיינות, וזה מה שמייצג אותנו".   

בהקשר הזה אני מזכיר למטיאש את המאבק של חלק מתושבי בית שאן על הכניסה החופשית לניר דוד והרחצה באסי, ומציין שכראש מועצה הבעיה הזו תעסיק גם אותו. "בקשר לאסי לאחרונה פורסם המתווה של משרד המשפטים להסדרת הנושא הזה", הוא אומר, "ולמיטב ידיעתי כל הגופים הרלוונטיים לעניין עושים הכל כדי לממש את המתווה כפי שהוגדר על ידי המדינה. אני חושב שאיכות החיים של תושבי ניר דוד נפגעה בצורה קשה בתקופת המאבק, שלא באשמתם, ואני בטוח שכשאבחר לתפקיד אמשיך ללוות את ניר דוד ולסייע להם לשמור על איכות חיים תקינה ורציפה ככל האפשר. מבחינתי נושא האסי הוא לא עימות בין ניר דוד לבית שאן, אלא בעיה לאומית שמקיפה את כל הארץ ולא רק את האזור שלנו". 

איך התארגנת לבחירות ואילו תגובות אתה מקבל? 

"אני חייב לומר שאני מאוד מתרגש מהעוצמות של הפרגון וההצטרפות לקמפיין הבחירות. אנחנו קוראים לו קמפיין חברתי. יש למעלה מ-200 פעילים ביישובים ובמרחב, שפועלים יום יום באנרגיות מדהימות ובאווירה טובה. בכל ערב אני נפגש עם התושבים באחד היישובים לשיח כנה ופתוח, ואני מקבל חיבוק גדול. יש אתגרים בפנינו, אבל אנחנו בטוחים שביחד נצליח לצלוח אותם, ולקדם את העמק הזה למקום שהוא צריך להגיע אליו".    

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"בדרך כלל אני כותבת על אחרים," אומרת עדינה בר-אל, כתבת העיתון, חברת מושב ניר-ישראל * "הפעם החלטתי לכתוב עלי, ויותר נכון – על כל בני הדור שלי, הדור שגדל עם המדינה החדשה, הדור שהוריו
8 דק' קריאה
בצל המלחמה, ובצל הביטולים במערכת החינוך לאור המצב הביטחוני והאיום האיראני, הצליחו בתנועה החדשה בשומר החדש לקיים את מפעלי פסח המסורתיים כשהשנה המסעות היו מרגשים במיוחד.החניכים והחניכות צעדו בעקבות הגיבורים והגיבורות, וערכו מפגן הזדהות
2 דק' קריאה
בעקבות ביקורו של המחנך הנודע יאנוש קורצ'אק באשדות יעקב הוא שלח לילדי בית הספר מיקרוסקופ, מפות וציוד לימודי יקר. הילדים החזירו בחוברת בה דמיינו כיצד יסתיים ספרו "המלך מתיא הראשון" בכתבה משולבים קטעים מכתבה
3 דק' קריאה
למה חשוב שהטילים האיראנים יהיו מדויקים ואיך זה קשור לסדרת המשטרה C.S.I לאס וגאס? הרפתקאות הדי בן עמר בלילה אביבי אחד שלא ישכח   בעשר בלילה ירדה חניה זוגתי-לחיים-ארוכים מחדרה וניצבה בפתח החדר שלי.  "עשרות
4 דק' קריאה
אנשי תנועות הנוער הציוניות, אשר רבים מהם הפכו לחברי קיבוצים, פעלו ב-1944 בבודפשט להצלת יהודים תוך סיכון חייהם. בני הדור השני, "שגרירי המחתרת", פועלים כדי שמפעלם של ההורים לא יישכח *תמונה ראשית: משה אלפן,
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן