יבול שיא
הרפת והחלב
Box of fruit shutterstock 348532334

חיזוק התוצרת החקלאית המקומית

2 דק' קריאה

שיתוף:

זו כותרת המכתב בו פנתה התאחדות חקלאי ישראל אל אורן לביא מנכ"ל משרד החקלאות

להלן נוסח המכתב:

התאחדות חקלאי ישראל היא הארגון היציג של החקלאים בישראל ומתוקף כך הייתה מעורבת ב"רפורמה לחקלאות" שאושרה על ידי הממשלה בשנת 2022, למרות שלא הייתה הסכמה עם הארגון היציג של החקלאים על רפורמה זו. הלקח העיקרי מ"הרפורמה בחקלאות" משנת 2022 היא שהגישה של הורדת מכס ומתן תמיכות ישירות במטרה להוריד את "יוקר המחיה" לא עמדה במבחן המציאות, לא השיגה את המטרות העיקריות שלה (ירידת המחירים לצרכן) ובנוסף הורדת המכס באופן אגרסיבי בלי לקיים את הצד המשלים – מתן תמיכות ישירות (בניגוד להבטחות) – ובלי בחינה של ההשפעה הכלכלית של צעד זה, אף גרמה לקריסה של ענפי צומח מסוימים ולמשבר עמוק בענפי צומח אחרים, והנה כי כן, לאחר כשנתיים ניתן לסכם ולומר שהרפורמה בחקלאות נחלה כישלון חרוץ בכל היבט.

1. ירידת המכס לא תורגמה לירידת המחירים לצרכן (הפער נשאר בכיסי היבואנים ורשתות השיווק).

2. הממשלה לא יישמה את מנגנון התמיכה הישירה לחקלאים שנקבע ברפורמה ושנועד לאפשר להם להתחרות ביבוא המוזל, ובכך פוגעת בוודאות הכלכלית לטווח ארוך ובמוטיבציה שלהם להשקיע משאבים בחקלאות.

3. הממשלה לא ביצעה השקעות במו"פ בהיקפים שסוכמו לשם קידום החקלאות הישראלית מול החקלאות במדינות התחרות.

4. לא יושמו צעדים חיוניים שנכללו ברפורמה כגון הפחתת עלויות העסקת עובדים זרים והורדה קבועה של מחיר המים.

לכן המדיניות הנוכחית של התאחדות חקלאי ישראל כארגון היציג של חקלאי ישראל, שוללת את המנגנון של הורדת מכסים ויבוא חופשי כאמצעי להתמודד עם יוקר המחיה. ההתאחדות מברכת על ביטול הרפורמה בחקלאות (המשך מתווה הורדת המכס על הצומח) ותתנגד בהמשך לכל ניסיון לנסות ולהחזיר מנגנון זה. אנו גם ממליצים להחזיר את המצב למה שהיה לפני מרץ 2022 מבחינת המכסים.

לאור האמור, המדיניות הנדרשת בעתיד במטרה לייצב את ענף החקלאות, להוריד את יוקר המחיה, ולהבטחת ביטחון המזון של ישראל בטווח הארוך, כוללת כמה מרכיבים חיוניים:

א. יצירת תמהיל מיטבי של ייצור מקומי ויבוא על בסיס ניהול סיכונים מחושב.

ב. תכנית השקעות ממשלתית במו"פ ובאמצעי ייצור לטווח ארוך (לפחות עשר שנים).

ג. הקלות רגולטוריות וכלכליות בהעסקת עובדים זרים, בהוזלת תעריפי המים ובשיפור הביטוח של נזקי טבע.

תמהיל זה יבטיח את המשך הייצור המקומי של תוצרת חקלאית טרייה באיכות ייצוא ובהיקפים שמתאימים לגידול באוכלוסייה.

אנחנו מבקשים לשתף אותנו בדיונים בעניין התכניות העתידיות להבטחת ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל והתוכניות לצמיחה של החקלאות. הניסיון מלמד שתוכניות שנעשו בשיתוף פעולה ובהסכמה של המגדלים – סיכויי הצלחתן גדולים.

מודה על שיתוף הפעולה ועל הגישה החיובית.

על החתום: אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.

העתקים של המכתב נשלחו לשר החקלאות ופיתוח הכפר ח"כ אבי דיכטר, לסמנכ"ל סחר חוץ במשרד החקלאות יעקב פולג, למזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, ליושב ראש התאחדות חקלאי ישראל עמית יפרח, ליושב ראש הארגונים הכלכליים של הקיבוצים יעקב בכר ולסמנכ"ל אסטרטגיה במשרד החקלאות אורי צוק-בר. כמו כן הועבר המכתב אל יושבי ראש ומנכ"לי מועצות הייצור, מנהלי ארגוני המגדלים ומנהלי ועדות המשק התנועתיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חוקרת ראשית: סבטלנה דוברינין, שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות וביטחון המזון שותפי המחקר: דרול ג'ילט, ינאי זאוסמר, יובל אוסטרובסקי – מו"פ ערבה דרומית תקציר המחקר עוסק בנושא הדברת המזיק דאקוס הדלועיים – ciliatus Dacus
8 דק' קריאה
מגדלי הליצ'י צופים גידול של כ-30% בייצוא הליצ'י מישראל לעומת השנה הקודמת ** יו"ר שולחן הליצ'י במועצת הצמחים: "אלמלא שיבושי הטיסות בשל המלחמה עם איראן, הייצוא היה גדל עוד יותר" *תמונה ראשית: חברון זלצמן
2 דק' קריאה
ד"ר איתי גונדה, היחידה לחקר צמחי תבלין, מרפא ובושם, נווה יער, מכון וולקני, ד"ר דוד חיימוביץ', היחידה לחקר צמחי תבלין, מרפא ובושם, נווה יער, מכון וולקני; ד"ר עומר פרנקל, המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים,
7 דק' קריאה
ארגון השומר החדש מזמין את כלל החקלאים בישראל – בין אם חוו פשיעה חקלאית ובין אם לא – לקחת חלק בכתיבת דו”ח הפשיעה החקלאית השנתי, שיוצג לגורמי קובעי מדיניות, רשויות החוק והציבור הרחב. במסגרת
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן