יבול שיא
הרפת והחלב
Box of fruit shutterstock 348532334

חיזוק התוצרת החקלאית המקומית

2 דק' קריאה

שיתוף:

זו כותרת המכתב בו פנתה התאחדות חקלאי ישראל אל אורן לביא מנכ"ל משרד החקלאות

להלן נוסח המכתב:

התאחדות חקלאי ישראל היא הארגון היציג של החקלאים בישראל ומתוקף כך הייתה מעורבת ב"רפורמה לחקלאות" שאושרה על ידי הממשלה בשנת 2022, למרות שלא הייתה הסכמה עם הארגון היציג של החקלאים על רפורמה זו. הלקח העיקרי מ"הרפורמה בחקלאות" משנת 2022 היא שהגישה של הורדת מכס ומתן תמיכות ישירות במטרה להוריד את "יוקר המחיה" לא עמדה במבחן המציאות, לא השיגה את המטרות העיקריות שלה (ירידת המחירים לצרכן) ובנוסף הורדת המכס באופן אגרסיבי בלי לקיים את הצד המשלים – מתן תמיכות ישירות (בניגוד להבטחות) – ובלי בחינה של ההשפעה הכלכלית של צעד זה, אף גרמה לקריסה של ענפי צומח מסוימים ולמשבר עמוק בענפי צומח אחרים, והנה כי כן, לאחר כשנתיים ניתן לסכם ולומר שהרפורמה בחקלאות נחלה כישלון חרוץ בכל היבט.

1. ירידת המכס לא תורגמה לירידת המחירים לצרכן (הפער נשאר בכיסי היבואנים ורשתות השיווק).

2. הממשלה לא יישמה את מנגנון התמיכה הישירה לחקלאים שנקבע ברפורמה ושנועד לאפשר להם להתחרות ביבוא המוזל, ובכך פוגעת בוודאות הכלכלית לטווח ארוך ובמוטיבציה שלהם להשקיע משאבים בחקלאות.

3. הממשלה לא ביצעה השקעות במו"פ בהיקפים שסוכמו לשם קידום החקלאות הישראלית מול החקלאות במדינות התחרות.

4. לא יושמו צעדים חיוניים שנכללו ברפורמה כגון הפחתת עלויות העסקת עובדים זרים והורדה קבועה של מחיר המים.

לכן המדיניות הנוכחית של התאחדות חקלאי ישראל כארגון היציג של חקלאי ישראל, שוללת את המנגנון של הורדת מכסים ויבוא חופשי כאמצעי להתמודד עם יוקר המחיה. ההתאחדות מברכת על ביטול הרפורמה בחקלאות (המשך מתווה הורדת המכס על הצומח) ותתנגד בהמשך לכל ניסיון לנסות ולהחזיר מנגנון זה. אנו גם ממליצים להחזיר את המצב למה שהיה לפני מרץ 2022 מבחינת המכסים.

לאור האמור, המדיניות הנדרשת בעתיד במטרה לייצב את ענף החקלאות, להוריד את יוקר המחיה, ולהבטחת ביטחון המזון של ישראל בטווח הארוך, כוללת כמה מרכיבים חיוניים:

א. יצירת תמהיל מיטבי של ייצור מקומי ויבוא על בסיס ניהול סיכונים מחושב.

ב. תכנית השקעות ממשלתית במו"פ ובאמצעי ייצור לטווח ארוך (לפחות עשר שנים).

ג. הקלות רגולטוריות וכלכליות בהעסקת עובדים זרים, בהוזלת תעריפי המים ובשיפור הביטוח של נזקי טבע.

תמהיל זה יבטיח את המשך הייצור המקומי של תוצרת חקלאית טרייה באיכות ייצוא ובהיקפים שמתאימים לגידול באוכלוסייה.

אנחנו מבקשים לשתף אותנו בדיונים בעניין התכניות העתידיות להבטחת ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל והתוכניות לצמיחה של החקלאות. הניסיון מלמד שתוכניות שנעשו בשיתוף פעולה ובהסכמה של המגדלים – סיכויי הצלחתן גדולים.

מודה על שיתוף הפעולה ועל הגישה החיובית.

על החתום: אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.

העתקים של המכתב נשלחו לשר החקלאות ופיתוח הכפר ח"כ אבי דיכטר, לסמנכ"ל סחר חוץ במשרד החקלאות יעקב פולג, למזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, ליושב ראש התאחדות חקלאי ישראל עמית יפרח, ליושב ראש הארגונים הכלכליים של הקיבוצים יעקב בכר ולסמנכ"ל אסטרטגיה במשרד החקלאות אורי צוק-בר. כמו כן הועבר המכתב אל יושבי ראש ומנכ"לי מועצות הייצור, מנהלי ארגוני המגדלים ומנהלי ועדות המשק התנועתיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן