יבול שיא
הרפת והחלב
חממות חקלאות

חקלאות בת־קיימא: פלסטיק לא מתכלה

2 דק' קריאה

שיתוף:

במאמר הקודם (שני במספר) הוזכר כי השימוש בפלסטיק בחקלאות רחב וגדל כל שנה. פלסטיק הינו מרכיב מרכזי בצינורות השקיה, מגשי שתילה, עציצים, חיפוי קרקע, חיפוי צמחים, כיסוי בתי צמיחה, אביזרים שונים, כלים, מכלי אחסון, שקיות, אריזות ועוד. הפלסטיק מאפשר לחקלאי להגדיל את הייצור ולהתמודד טוב יותר עם אתגרים שונים כייעול השימוש במים, התמודדות עם תנאי סביבה לא מתאימים ועשבייה, מזיקים ומחלות. השימוש השנתי הגלובאלי בפלסטיק בחקלאות עומד על כ- 2-3 מיליון טונות.

את סוגי הפלסטיק בחקלאות, ניתן לחלק ל- 3 קטגוריות עיקריות:

  • פלסטיק לא מתכלה – Non-degradable plastics""
  • פלסטיק מתכלה מיידית – "Readily Degradable Plastic"
  • פלסטיק עם התכלות מבוקרת – Programmed Degradable Plastics""

כדי להבין טוב יותר מה משמעות הקטגוריות הללו וכדי לא לאבד את הקורא החקלאי הממוצע בבליל מונחים טכניים יבשים אדבר על דבר המצוי באופן קבע במשק החקלאי במקומותינו – חיפוי קרקע Mulch)):

באירופה השימוש בפלסטיק לחיפוי קרקע מגיע ל- 80,000 טון שנתי, בספרד בלבד כ- 15,000 טון שנתי. כ-95% מהפלסטיק הוא פוליאתילן לא מתכלה -"Non-biodegradable  polyethylene (PE) films" . במקביל לגידול בשימוש בפוליאתילן לחיפוי קרקע, יש מגמה של ירידה בעובי החיפוי – מעבר לפוליאתילן דק יותר כדי לחסוך בעלויות. פוליאתילן הוא הפלסטיק השכיח כחיפוי קרקע, בעיקר בשל העובדה שמקובל לחשוב שפלסטיק זה זול יותר מפלסטיק מהקטגוריות האחרות.

חיפוי קרקע נשאר בשדה בין 3 ל- 12 חודשים תלוי בתנאי הסביבה. עם סיום הגידול, יש לאסוף את חיפוי הפלסטיק מהשדה כדי לעבד ולהכין את הקרקע לגידול/ לעונה הבא/ה. איסוף החיפוי דורש זמן ומשאבים, יש לאסוף את הפלסטיק מהשדה, להובילו לאתר טיפול בפסולת, לטפל/ למחזר. בנוסף, חיפוי דק נוטה להתפורר ולהישאר בקרקע. באירופה מדווח ה- APE ( Agriculture Plastic Environment Europe), הגוף האחראי באיחוד האירופי על רגולציה של השימוש בפלסטיק בחקלאות, כי 30% מחיפוי הפלסטיק נותר בקרקע. זה אומר כי בכל שנה נוספים לקרקע באירופה, בהערכה "עדינה" כ- 20,000 טון של מיקרו-פלסטיק. השפעת תוספת פלסטיק זו על הצימוח והיבול בקרקעות חקלאיות כבר ניכרת במקומות שונים באירופה, לדוגמא בדרום ספרד וזכתה לכינוי המפוקפק – שדות של פלסטיק "Fields of Plastic". במאמר סקירה משנת 2016 של חוקר גרמני שטיינמץ וחובריו (Steinmetz, Z. et al, 2016), מוצגת תמונה רחבה של השימוש בחיפוי פוליאתילן בחקלאות על תרומתו לחקלאי בטווח הקצר ועל השפעותיו לטווח הארוך על מבנה ופוריות הקרקע.

 

 

תרשים

 

אם נכלול בתחשיב כלכלי את עלויות הטיפול ופתרון הבעיות הנוצרות בטווח הארוך כתוצאה מהשימוש בפוליאתילן לא מתכלה בחקלאות, מתבהרת תמונה אחרת מהמקובל לחשוב. מסתבר שהשימוש בפלסטיק מקטגוריה זו עולה לנו המון כסף, וימשיך לגבות ריבית דריבית גם מהדורות הבאים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן