יבול שיא
הרפת והחלב
סוויטה פינה בראש עם קית הרינג צילום דני בר

טיול בין ראש פינה לגשר בנות יעקב 

6 דק' קריאה

שיתוף:

טיול עם פינוק בראש פינה ואתרי טבע ונוף באזור משמר הירדן ומחניים בין כביש 90 לגשר בנות יעקב * גם עם האמן קית' הרינג הצבעוני ושובב שמוכר בניו-יורק ועד ל"פינה בראש" שמארחת אותנו ואת הרינג וגם על "קפה עוטף" בראש פינה 

*תמונה ראשית: סוויטה "פינה בראש" עם קית' הרינג בראש פינה. צילום: דני בר 

מלון פינה בראש 

מתחם מלון "פינה בראש", שוכן במבנה אבן היסטורי שהוקם בשנת 1876 על ידי יוסף "האפנדי" פרידמן, אחד מהמתיישבים הראשונים במושבה ראש פינה. המבנה שימש כבית מגורים במשך דורות, והקומה העליונה שלו עדיין מאוכלסת על ידי בני המשפחה, המהווים את הדור השישי למתיישבים המקוריים. במלון יש שש סוויטות אבן מעוצבות, המשלבות אותנטיות גלילית עם נוחות מודרנית. כל חדר מעוצב בסגנון ייחודי, שמשתלב בחצר ההיסטורית של מתיישבי ראש פינה. 

במתחם המלון פועלת מסעדת שף כשרה, שמציעה מטעמים מהמטבח הצרפתי, בלב גן מטופח עם נוף מרהיב לגליל העליון. בנוסף, המלון מציע בר יינות עשיר עם יינות מיקבים מהגליל והגולן. בנוסף, יש במתחם בריכה חיצונית מחוממת, ג'קוזי וסאונה, אופניים ללא תשלום לטיולים בסביבה, גינה, טרסה ואווירת חו"ל עם הרבה הדר והיסטוריה. 

קית' הרינג Keith Haring 

הגענו למתחם המלון "פינה בראש" וכבר בדלפק הקבלה ניכרה טביעת האצבע העיצובית שנבחרה למקום – קית' הרינג. כל חדרי המלון מעוצבים בשילוב של ציורי האמן, האהוב על בעלי המקום. ומיהו קית' הרינג? קית' הרינג הגיע לניו יורק ב-1978 כדי ללמוד בבית הספר לאמנות School of Visual Arts (SVA). הוא מצא את עצמו בלב סצנת אמנות תוססת ופורצת גבולות. בשנת 1979 אני הגעתי לניו-יורק ושהיתי בגריניג'-וילג' התוססת ושם גיליתי את עולם הגרפיטי האמנותי (שאינו רק "קשקושי צבע" על קרונות הרכבת התחתית) – קירות ושטחים ריקים שצוירו עם קו וזהות בולטים וחתימה בולטת של התינוק הזוהרRadiant Baby  או הכלב הנובח Barking Dog ולעיתים דמויות רוקדות.  

כשחזרתי לישראל אחרי הטיול הגדול, בסוף 1981, עברתי שוב בניו-יורק לשהות של כמה שבועות, או אז החל קית' הרינג לפרוץ בזירה הציבורית, כשצייר על לוחות פרסום שחורים נטושים בתחנות הרכבת התחתית של ניו-יורק, ומשך תשומת לב מיידית ומהלך זה הפך אותו לדמות מוכרת ברחובות ניו יורק. זו הייתה תחילתה של שפה חזותית חדשה שנולדה מתוך העיר שאותה זיהיתי ולמדתי להכיר. 

מאז אותם חודשים בניו-יורק, התחלתי לעקוב אחרי דמותו של קית' שעבודותיו נכנסו מרחובות ניו-יורק לגלריות רבות ודרכם לבתי מלון, בתי עשירים כאשר תמיד קווי הציור שלו בלתי ניתנים לטשטוש ומזוהים מיד עם חתימתו.  

לאחר התארגנות בחדר המרווח והמפנק, עם השראה מקית' הרינג, עברנו למשטח הדשא הצופה אל עבר עמק החולה, הרי הגולן ואפילו החרמון נראה בצפון עם כתם קטן לבן של שאריות שלג דאשתקד. 

חרבת ירדה צילום דני בר
חרבת ירדה. צילום: דני בר 

חורבת ירדה ועין ירדה 

לאחר מנוחה קלה החלטנו לצאת לטיול בכמה פינות חמד שנמצאות מרחק דקות ספורות מראש פינה, בואך גשר בנות יעקב על נהר הירדן. נזכרתי שלפני שנים רבות באחד מהטיולים באצבע הגליל עלינו על תל שהיה מכוסה, ולא היה ניתן לראות מה נמצא מתחת לאדמה ולעשבים ועצים, אבל ניכר שלמקום יש את הפוטנציאל התיירותי, עם תצפית ונוף החולשים אל עבר נהר הירדן והגולן. נסענו מכביש 91 בין מחניים לגשר בנות יעקב, ומזרחית למושב משמר הירדן המשולט לחורבת ירדה פנינו צפונה. הגענו לאתר היסטורי וארכאולוגי פחות מוכר אבל מסודר ונקי, שמשלב נוף עוצר נשימה, שרידים עתיקים וזיכרון קרבות ממלחמת העצמאות. האתר נמצא מעל נחל מחניים המתחדש, שהיה מקור מים חשוב מימים ימימה. 

במקום נמצאים שרידי בית אחוזה מבוצר שנבנה בסוף המאה ה-19, ככל הנראה על ידי השייח' קוואש. המבנה בנוי בצורת חאן מרובע עם חצר פנימית, שבמרכזה בור מים ומסביב חדרים ומחסנים. המבנה נועד לשמש כמרכז חקלאי ומגורים לבעלי הקרקע ולעובדיהם. יש לציין שבמקום התגלו חרסים ומטבעות, המעידים על יישוב שהתקיים כאן מאז התקופה הרומית המאוחרת ועד התקופה הממלוכית והעות'מאנית. בשנת 1936 רכשה קק"ל את אדמות ירדה, כחלק ממאמצי ההתיישבות היהודית באזור עמק החולה. במלחמת העצמאות, חורבת ירדה והסביבה היו זירת קרבות, כאשר הכוחות של צבא ההצלה של קאוקג'י, תקפו את הישוב בניסיון לנתק את אצבע הגליל משאר חלקי הארץ. הסורים תקפו את משמר הירדן ויצרו ראש גשר שהשתרע עד חורבת ירדה. בקרבות עקובים מדם עברה החורבה מיד ליד תוך שנהרגו 78 לוחמים, עד שלבסוף סולקו הסורים מהאזור. בתום מלחמת העצמאות, מול ירדה, על כביש מחניים-משמר הירדן, החלו שיחות הסכם שביתת הנשק בין ישראל וסוריה. 

לרגלי השלוחה עובר נחל מחניים ואף נובע מעיין קטן – עין ירדה, שסביבת המעיין בין עצי האיקליפטוס צומחים גם עצי תאנה רבים. לאחרונה הוסדרה הגישה בכביש סלול עד לערוץ הנחל המוצל, עם חניות מוסדרות, שביל טיילת ושולחנות פיקניק, שיחד יוצרים נקודת חמד לטיול רגלי קצר, גם בימי קיץ חמים. 

עין ירדה צילום דני בר
עין ירדה. צילום: דני בר 

משמר הירדן הישנה  

ממשיכים מעט מזרחה על כביש 91 ומגיעים לשרידי המושבה החקלאית, שנוסדה בשנת 1890 על ידי יהודים מהתנועה הציונית על אדמות שהיו שייכות לחברת חובבי ציון ונרכשו מערביי האזור. משמר הירדן היא אחת המושבות המוקדמות בגליל העליון לצד ראש פינה ועוד, והיא הייתה חלק מהמאמץ היהודי להקים יישובים חקלאיים במטרה לקבוע את נוכחותם בארץ ישראל.  

המושבה הוקמה על גדת הירדן, מקום שהיה אסטרטגי בשל הקרבה לגשר החוצה את נהר הירדן. תחילה עסקו אנשי המושבה בגידול צמחים ומטעים, והיה להם קשר עם חקלאים יהודיים ביישובים אחרים. המושבה הוקמה בשיתוף פעולה עם הברון רוטשילד, שאף תרם לעתים כספים לצורך פיתוח המקום אך לא היה בבעלותו.  

משמר הירדן סבלה מבעיות כלכליות קשות, גם עקב מחסור במים ומלריה ומחלות אחרות וגם מקשיים ביטחוניים, בעיקר בגלל קרבתה לבדואים, וכתוצאה מכך רבים מהתושבים עזבו את המקום. לאחר מלחמת העצמאות, משמר הירדן הישנה לא הצליחה להתאושש מהמכות הכלכליות והביטחוניות שספגה והמושבה פורקה. המקום הוזנח, אך במהלך השנים החלה התיישבות חדשה במקום, והוקם מושב משמר הירדן. 

השרידים של משמר הירדן הישנה נשמרו עד היום, והם מהווים נקודת ציון היסטורית לפני הירידה לגשר בנות יעקב. האתר כולל שרידי מבנים עתיקים, בית אבן, שרידים של חקלאות ישנה, כמו גם אנדרטה לציון הקרב על המקום במלחמת העצמאות. ראוי לציין שהנגישות למטיילים לא ידידותית ואף מסוכנת, עקב חוסר חניה מוסדרת לבאים מכיוון מחניים ורק כשעולים מגשר בנות יעקב יש פנייה צרה לחניון כורכר שמתאים רק למכוניות פרטיות. 

שרידי משמר הירדן צילום דני בר
שרידי המושבה משמר הירדן הישנה. צילום: דני בר 

קפה עוטף אצבע הגליל 

חזרנו לעת ערב לראש פינה למקום חדש ומיוחד. בעת הביקור בראש פינה, התעקשתי לבקר בסניף הראשון של "קפה עוטף" בצפון הארץ, שנמצא בקניון שופינה (ליד הסופרפארם). רשת קפה עוטף היא מיזם חברתי שנוסד לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023, במטרה לתמוך בקהילות יישובי עוטף עזה שנפגעו. הרשת הוקמה ביוזמת תושבי העוטף, בשיתוף פעולה עם תמיר ברלקו, מנכ"ל ארקפה לשעבר ומיכל ציון, שמסייעים בהקמת הסניפים ובהובלת המיזם. 

פגשנו בקפה עוטף אצבע הגליל את ברברה הופמן, שהיא ובן זוגה מנהלים את המקום ביד רמה ובזרועה נטויה, למרות היותם מפונים מקרית שמונה, שם נאלצו לעזוב את בית הקפה שלהם בקניון נחמיה ורק בימים אלה מתחילים לחזור ולהניע את העסקים חזרה.  

מעבר להיותו מיזם קולינרי, קפה עוטף אצבע הגליל מספר סיפור של שיבה והתחדשות. הסניף הצפוני, נוסד מתוך החזון להעניק במה לחקלאים וליצרנים מקומיים בצפון, לחזק את התוצרת הישראלית, ולסייע לבעלי עסקים ולתושבי אצבע הגליל, ששבו לבתיהם להשתקם לאחר תקופה מאתגרת. קפה עוטף נועד להיות עבורם מקום מפגש משמעותי בעידן של שינויים וחוסר ודאות.  

בנוסף, המקום מסמל את רוחם של צעירים שפונו מבתיהם למשך שנה ושלושה חודשים, אך בחרו להיאחז מחדש במציאות המקומית, להוביל את המקום עם אנרגיה צעירה, תקומה ואמונה חזקה. במסגרת המיזם מועסקים בו צעירים מהאזור, שזוכים להכשרה מקצועית ולייעוץ תעסוקתי, מתוך מטרה להעניק להם אופק תעסוקתי לצד חיזוק הקשר עם הקהילה. 

קפה עוטף אצבע הגליל מציעים מגוון מנות מחומרי גלם מקומיים – כריכים טריים, סלטים, דברי מאפה מושקעים וקפה איכותי. בין הספקים הצפוניים שמציגים את מרכולתם בחלל גדול של בית הקפה, אפשר למצוא את גבינות קדוש מצפת, יקב בן דוד מקיבוץ שמיר, שמן זית אליעד מרמת הגולן ועוגיות ומאפים של קיבוץ מורן, במטרה לתמוך בעסקים קטנים בצפון. על קירות המקום מתנוסס ציור קיר מרהיב שציירה אנה, המשקף את נופי הגולן והחרמון, עם פריחת הכלניות המאפיינות את אזור העוטף. את הצבעים לפרויקט תרמה חברת נירלט שבניר עוז. המיזם נתמך גם עם תרומה משמעותית של בנק הפועלים, שמלווה את רעיון קפה עוטף מראשיתו. 

קפה עוטף אצבע הגליל – מתחם שופינה, רחוב הגליל 60, ראש פינה. פתוח ראשון-חמישי 8-19, שישי 8-14 (סגור בשבת). 

קפה עוטף ראש פינה צילום דני בר
קפה עוטף אצבע הגליל. צילום: דני בר 

דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל. פרטים באתר https://www.danybar.co.il/trip_planning/ או בפייסבוק https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מרב ביין הגיעה לחולית בתחילת שנות ה-80 לשנת שירות ועבדה בשלחין, אחרי השבעה באוקטובר הגיעה להתנדב בקיבוץ שזכרה לטובה וגילתה מקום עם אנרגיות מיוחדות שהרגיש לה כמו בית, מאז היא לא עזבה אחרי השבעה
5 דק' קריאה
בדרום הארץ, בתוך קיבוץ קטן בשם אורים, פועלת אחת הרפתות הייחודיות בארץ – לא רק בזכות ההישגים המקצועיים המרשימים שלה, אלא בעיקר בזכות האנשים שמרכיבים אותה. כאן, בין הרפתות, השדות והמרחבים, נרקמה קהילה של
התחרות המסורתית של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עמדה השנה  בסימן הצדעה לחקלאיות הישראליות, כחלק משנת החקלאיות הבינלאומית עליה הכריז האו"ם *תמונה ראשית: מפרי כפיה נטעה כרם. צילום: נילי ענברי קאופמן התמונה "מפרי
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן