יבול שיא
הרפת והחלב
מנגו מיה חקלאות

מו"פ צפון: השנה פחת יבול זן המנגו "מאיה" הפופולרי ב-50% עקב החורף

2 דק' קריאה

שיתוף:

במורדות הגולן ועמק הירדן נמצאים בעיצומה של עונת קטיף המנגו בישראל, שתמשך בחלק מהמטעים עד אמצע חודש אוקטובר.

אלקנה בן ישר, יו"ר שולחן המנגו במועצת הצמחים אומר, כי עקב חורף שהתארך, פחת יבול זן המנגו המקדים "מאיה" בכחמישים אחוז! זן 'מאיה' הינו הזן הטעים והמבוקש ביותר בין זני המנגו; הוא גם הזן המקדים, שנפגע באופן קשה מהחורף שהתארך והקיץ שאיחר. "מנגו הינו פרי טרופי שלא מורגל לחורף ישראלי קר, בעיקר בזמן הקריטי של תקופת החנטה ולכן הבשילו רק חמישים אחוז מזן מאיה העונה, אך יתר הזנים לא נפגעו  ויבשילו במועדם. כמו כן, המחיר לצרכן לא עלה בשאר הזנים" אומר בן ישר.

סטיב קרסן, מנהל המטעים בעין גב אומר, כי רוב גידולי המנגו מתרכזים בעמק הירדן ודרום רמת הגולן עקב האקלים המתאים לגידולו. מטעי המנגו בעין גב משתרעים על שטח של 300 דונם, מתוכם 60 דונם מנגו מזן "מאיה". בעין גב נקטפו השנה 150 טון מנגו, כאשר הזנים המאוחרים כמו קיט טומי ושלי, עם יבול זהה לשנים קודמות, מחצית מהיבול ישווק לחו"ל ומחציתו לשווקים בישראל. "זן מנגו מאיה הוא הזן המבוקש ביותר בשווקים בארץ ובחו"ל, יש לו מראה טוב, בצבעי אדום וכתום, אין לו כלל סיבים והוא מתוק וטעים מאוד" אומר קרסן.

עוד מוסיף קרסן, כי כיום קיימים מעל 2,000 מיני מנגו בעולם וכי מוצא גידול המנגו מדרום אסיה. במאה ה- 19 הובא המנגו לראשונה לארצות הברית. האמריקאים התלהבו והחלו בפיתוח של זני מנגו שיוכלו להתאים לאקלים המקומי (בעיקר בפלורידה). בשנות ה- 70 של המאה ה- 20, הובא המנגו לישראל. כאן החלו חוקרי מכון וולקני להשביח את הפרי ולאקלם אותו באזור. הזנים הנטועים בישראל ברובם כבר יוצרו והוכלאו כאן, בכדי להתאימם לאקלים הישראלי וכי הזנים הישראלים מתחרים בהצלחה מול זנים ממדינות אחרות בשוק העולמי.

במו"פ צפון אומרים, כי פעילות המחקר והפיתוח להשבחת המנגו הישראלי, לצד שיפור תנאי הגידול, שחקר מכון וולקני בשיתוף תחנות המחקר והפיתוח, בעיקר בצפון, הצליחו מאוד וכי כיום ישראל המהווה את הנקודה הגיאוגרפית הצפונית ביותר שבה מתקיים גידול מסחרי והינה בעלת שיעור היבול הגבוה ביותר של מנגו בעולם, לדונם. בישראל מצליחים להפיק יבול של 3-4 טון פרי לדונם (ברוב המדינות היחס הוא טון אחד בלבד לדונם). היובש והחום בקיץ הישראלי מצוינים לפרי המנגו בתקופת ההבשלה ויוצרים פירות איכותיים. כיום כ- 40% מהזנים במטעי הפרי בישראל הינם זנים שפותחו בתחנות המחקר והפיתוח, דבר המעניק ייחודיות ויתרון ליצואנים בהשוואה למתחרים ממדינות אחרות (פרו, ברזיל, ספרד, חוף השנהב, פקיסטן ועוד).

גם באזור הערבה התיכונה החלו בשנים האחרונות לטפח מנגו. דפנה הררי, חוקרת מו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית, בשיתוף עם ד"ר יובל כהן, חוקר ממכון וולקני, עורכים מחקר חדש שמטרתו הקדמת עונת המנגו באופן משמעותי ושיווקו כבר באביב, טרום הגעת פירות המנגו מאזורים אחרים בארץ, רק בחודש יולי.

החוקרים בוחנים כיצד להקדים את עונת הבשלת המנגו, תוך ניצול היתרון היחסי של תנאי האקלים החם בערבה, על ידי הקדמת מועד הפריחה של העץ, אשר בדרך כלל פורח בסביבות פברואר-מרץ וכעת במו"פ ערבה תיכונה וצפונית מנסים להקדים את התהליך ולאפשר פריחה באמצעות עקה, כך שיפרח כבר בסתיו (נובמבר). לאחר שלב זה, באמצעות חימום מלאכותי במהלך חודש ינואר, יעניקו לעצים תחושה, כי הקיץ כבר כאן ויקדמו את הבשלת הפרי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אורי מולד1,2, אלישבע סמיט1, נטע לוריא1, ילנה בקלמן1, עודד לכמן1, מיטל רכס2 ואביב דומברובסקי1 1 המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים, מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני 2 המכון לכימיה, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, גבעת רם,
9 דק' קריאה
מהפכה של ממש מתרחשת בימים אלה בשדות החקלאיים של ישראל. בחוות היישום וההכשרה של היחידה לחקלאות וחדשנות גולן, במכון שמיר, נחנכה חלקת המחקר האגרי-וולטאי הראשונה בישראל על מערכת גידול חדשנית, כחלק מתכנית הפיילוטים של
נקבעה פגישת עבודה עם השר אבי דיכטר במשכן הכנסת. הפגישה הייתה לבבית ועניינית, והוגשה לשר תוכנית אסטרטגית בענף הירקות ל-5 השנים הבאות, שהוכנה עם אנשי המקצוע, כל אחד בתחומו. בין הנושאים שהועלו בפגישה: תודה
מורן צור מייסד הסטארט-אפ SafeBeyond הוציא לאור ספר ביכורים בשם "קקטוס" * זהו סיפור אהבה נוגע ללב שעוסק באופן ייחודי בהתמודדות עם אובדן ובשאלה: האם העולם הבא קיים והמוות הוא לא הסוף * ספר
8 דק' קריאה
מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא: "לאחר תקופה קשה לענף, אנו עדים להתאוששות מרשימה של החקלאות המקומית, שמייצרת כיום למעלה מ-90% מהצריכה המקומית בעגבניות. השיקום המהיר התאפשר בזכות מסירותם של החקלאים הישראליים ותמיכות
3 דק' קריאה
שיר פלד ממושב בניה מילאה תפקיד של מסתערבת במשמר הגבול – עתה היא שוברת שנים של שתיקה * בראיון לעדינה בר-אל היא מספרת מדוע רצתה בתפקיד המסתערבת, מתארת אירועים שעברה תוך כדי מאבק לשוויון
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן