יבול שיא
הרפת והחלב
שמעון וילנאי

חצילים מזויפים?

3 דק' קריאה

שיתוף:

חצילים מזויפים? זה מכבר למדתי שהחקלאי הישראלי מתעורר וזועם כל עת שהממסד “מזיז את הגבינה שלו” ובעידוד צמוד של העסקונה החקלאית מגיב בצעקות “גוועלד”, עד כדי יציאה להפגנת שרירים ברחובות.
בתחילת החודש פורסם שמשרד החקלאות פנה לרשות המיסים לאשר ייבוא של 60 אלף טונות פירות וירקות פטור ממכס לקראת חגי תשרי תש”פ. רשות המיסים העבירה את הבקשה לאגף התקציבים במשרד האוצר. מהאוצר נשלחה תשובה אל עו”ד יעקב פולג ראש האגף לסחר חוץ במשרד החקלאות. פרטי המכתב הגיעו לידינו וכך נאמר בו:
אנו תומכים בהקצאת מכסות פטורות ממכס לפירות וירקות טריים. עם זאת יש לוודא כי היקף המכסה משקף את צרכי המשק, שכן הקצאת מכסות פטורות ממכס בשיעורים אלה, מהווה כ-2 אחוז בלבד מסך הייצור. כמו כן מחירי התוצרת הטריה עלו משמעותית בשנים האחרונות. בעוד מדד מחירי המזון עלה ב-3 אחוזים מ-2012 ל-2018, הפירות והירקות התייקרו ב-33 אחוזים. עליות משמעותיות נרשמו גם בשנת2019 .
בדומה לנוהג בשנים האחרונות בו התאפשרה מכסת חגים פטורה ממכס אשר נפתחה באופן אוטומטי וסייעה רבות לשמירת רמת מחירים סבירה לצרכן, יש לוודא כי גם הפעם המדיניות תישמר בנוגע לחגי תשרי ופסח תש”פ.
ככלל אנו תומכים מקצועית בהצעתכם להקצאת המכסות לכלל סוגי הפירות והירקות ולא לפריטים מוגדרים מראש, שכן פתיחה בצורה זו תביא להיצע של פירות וירקות לצרכן, גם בעתות של מחסור מקומי בשווקים. כמו כן הפתיחה תוביל לתחרות והוזלת מחירים בהתאם לביקוש בשוק ולא באופן המעוות ומצמצם את בחירת הצרכן.

 החקלאי הישראלי – חצילים מזויפים?

מהסקירה השנתית שפורסמה על ידכם עולה כי בשנים האחרונות חלה ירידה של עשרות אחוזים בצריכת הפירות והירקות הממוצעת לנפש בישראל. לפיכך שמירה על מחירים סבירים לצרכן במשך כל השנה חיונית לעידוד צריכת מזון בריא ושמירה על בריאות הציבור, בנוסף לשיקולי יוקר המחיה״.
על החתום אלי מורגנשטרן רכז מים, חקלאות ונמלים באגף התקציבים במשרד האוצר.
י המסמך הזה מצדד בהחלטת מנכ”ל משרד החקלאות לייבא את עשרות אלפי הטונות של פירות וירקות לקראת החגים. מאז פרסום החלטת המנכ”ל תגובת השטח של החקלאים ועסקניהם הייתה שלילית לחלוטין.
לנושא הזה נייחד בירחון הבא מאמר מקצועי לא שיגרתי בחתימת כלכלן, אישיות בכירה במשרד החקלאות לשעבר. כאן המקום להקדים ולומר כי לא כל התנגדות של חקלאים ובעיקר עסקניהם ראויה לתמיכה.
כיצד מגיבים חקלאי ישראל על כך שבשנת 2018 מחירי הפירות והירקות האמירו פי שניים משיעור מדד יוקר המחיה? ואם המחשבה שמאחורי הרעיון של מנכ”ל משרד החקלאות היא להיטיב עם הציבור שירכוש פירות וירקות במחירים מוזלים, הרי שמההיבט הזה צריך לומר שמשרד החקלאות נוקט צעד ראוי ואין לגנותו. קראתי מאמר של פרשן כלכלי בעיתון נכבד בישראל שמצדיע לשר החקלאות אורי אריאל על הצעד הזה ויתכן מאד שיש צדק בדברי הפרשן, אף שגם בעבר לא צידד בחקלאים בנושאים שונים.
אני גם מתקשה להשלים עם גישת החקלאים שמתנגדים לייבא לארץ פירות לאותן עונות שהפרי המבוקש אינו גדל בארץ. ואם הציבור חפץ באבוקדו בכל עונות השנה…

 

190 שנות חיים בצוותא

 

 

 

 

 

 

 

 

 

החקלאי הישראלי – הכל בזכות הזיכרון

בגיליון האחרון של “יבול שיא” ייחדתי במדור “היכן הם היום”? פרק לפקיד ממשלתי בכיר לשעבר, מאיר לוי שחצה לפני שבעה חודשים את שנת המאה לחייו. ציינתי שזה היה הריאיון הכי מרתק שערכתי מאז התחלתי להעניק הוקרה וכבוד לוותיקי החקלאות ותרומתם לעתיד חקלאות ישראל  אחרי פרסום הריאיון והוצאת הירחון לאור חשתי מחויבות להביא את גיליון הירחון אל מאיר לוי בדירתו בדיור מוגן “בית בכפר” בכפר סבא.
מאיר לוי התרגש עד מאד כשנכנסתי לדירתו אולם לא יכול היה להתרגש עוד יותר מקריאת הכתבה עצמה. פשוט מאד: מאיר פגוע קשה בשתי עיניו עד עיוורון מלא. “אתה יודע שמעון מה אני מבקש” אמר והבנתי מיד מה הוא מבקש. ישבתי לצידו כשמצדו השני של הכורסא ישב האיש שחיבר בינינו -פרופסור עמרם אשרי לשעבר דיקן הפקולטה לחקלאות, שציין השנה 90 שנות חיים.
אחרי כל פרק או שניים שקראתי הגיב מאיר לוי: “זה נכון” ואני השבתי מיד: ״זה נכון כי אתה סיפרת ואני כתבתי”. וכך זה נמשך עד שקראתי את השורה האחרונה בכתבה.
“אלוהים העניק לי זיכרון רב שנים” התבטא מאיר לוי והוסיף: ”ולכן זכרתי מאורעות ואירועים שהיו לפני שנים, מנת חלקי בפעילותי הציבורית והממשלתית. לצערי נפגע מאור עיני ואיני יכול לקרוא דברים כתובים”.
גם “השדכן” עמרם אשרי נהנה עד מאד לשמוע סיפורים מעניינים במיוחד על חייו של שכנו לדיור המוגן.
מאיר לוי, סמנכ”ל למינהל במשרד החקלאות לשעבר. רק בריאות ועד120.

קריאה מהנה
שמעון וילנאי,
עורך “יבול שיא”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן