מו"פ דרום שהפעילות בו חוזרת בהדרגתיות לשגרה, אירח את מגדלי האננס ליום עיון שעסק בנושאים מקצועיים של הגידול: פריחה טבעית בלתי אחידה, הזנה, פיתוח זנים, גידול על מצע מנותק והגנת הצומח
בתאריך 26 לספטמבר 2024, נערך במו"פ דרום כנס בנושא גידול אננס בישראל. בכנס השתתפו מגדלים, מדריכים, חוקרים ואנשי חברות. בדברי הפתיחה השתתפו ליאור קטרי מנהל מו"פ דרום, משה ברוקנטל ממועצת הפירות, יעקב סיזל מגדל אננס ויושב ראש שולחן מגדלים וליאור אברהם מדריך אננס ארצי.
ליאור קטרי מנהל המו"פ, פתח ותיאר את ההתרחשויות לאחר אירועי השבעה לאוקטובר ואת החזרה ההדרגתית של פעילות המו"פ לשגרת עבודת המחקר, ציין את התרגשותו על עצם קיום הכנס והחזרה לשגרה והודה למשתתפים על שהגיעו לכנס.
אחריו עלה משה ברוקנטל ממועצת הפירות, שבפתח דבריו החמיא והודה לליאור אברהם, מדריך אננס ארצי בשה"מ וליעקב סיזל, ראש שולחן מגדלי אננס, על פעילותם, התמדתם ותרומתם לענף האננס במשך כמעט שנה מאז אירועי השבעה באוקטובר. לדבריו היו שלושה נושאים שהקשו מאוד על הפעילות של החקלאים בכלל ובתוך זה מגדלי ענפי הפירות באזור העוטף. הבעיה הראשונה הייתה המחסור החמור בכח אדם, הבעיה השנייה היא חוסר היכולת של המגדלים להגיע לכל חלקות צמודות הגדר והבעיה השלישית היא העיכוב במתן הפיצויים למגדלים. נושא מצבת העובדים הזרים נמצא בתהליכים מתקדמים של חזרה למה שהיה לפני המלחמה, נושא אחר חשוב מאוד להצלחת ענף הפירות זה ההתמודדות עם זבובי הפרות ועשי הפירות השונים. סוכם שפעולות ההדברה המרוכזות יהיו באחריות האזור ומועצת הפירות במימון חלקי (50%) של מנהלת תקומה. לגבי ענף האננס מקווה משה שנצליח להשקיע את מה שדרוש על מנת להפוך אותו לגדול ורווחי יותר.
הפריחות הטבעיות הופכות לפירות מעוותים באיכות ירודה
אחרי משה עלה לדבר יעקב סיזל, לדעתו הבעיה הגדולה ביותר של גידול האננס היא הפריחה הטבעית שאינה אחידה, כפי שהוא מכיר את התופעה מאזור עמק חפר. כתוצאה מירידת הטמפרטורה והתקצרות אורך היממה מתקבלות פריחות טבעיות שהופכות לפירות מעוותים באיכות נמוכה, הגורמים להפסדים גדולים למגדל. הפריחות הטבעיות גורמות להוצאה גדולה בעבודת הקטיף בגלל שהקטיף איננו ממוקד ונמשך תקופה ארוכה יחסית. הזן MD2 רגיש מאד לפריחה טבעית, ויתכן שאינו מתאים לגידול בארץ. יתכן ועלינו לחפש זנים שמקורם באסיה. בשולחן המגדלים סוכם להפנות תקציבים לקראת עונת השיווק באביב הבא, ללימוד (לחינוך) של קהל הצרכנים להבדיל בין אננס מקומי ואננס מיובא. היום הצרכן קונה על פי המחיר. המחיר למגדל של 120 ₪ לקרטון של שישה פירות הוא סביר, אלא שבשוק יש אננס מיבוא במחיר של 14 ₪ ליחידה, וזה מהווה בעיה קשה לייצור המקומי. במחירים הנוכחים גידול אננס כדאי ורווחי למגדל, ורצוי שיהיה כך, על מנת שיצטרפו עוד מגדלים לענף.
ליאור אברהם נתן הקדמה לחלק המקצועי של הכנס: "בשנתיים האחרונות הייתה ירידה בקצב כניסה של מגדלים חדשים, וכנראה זה נובע מההשקעה הגדולה בהקמה של חלקת אננס. יש כמובן חוסר בהדרכה, כאשר היום בנוסף להיותי מדריך ירקות אזורי, אני משמש כמדריך ארצי ויחידי לאננס, כאשר מדריכי ירקות אחרים קשה להם להקצות זמן לענף עקב "מספר הכובעים הרב" שיש להם כבר היום.
פנינו קדימה למציאת זנים מתאימים יותר
יתכן והזן MD2 שהוא טרופי, אינו מתאים לאזור שלנו שהוא יותר סוב-טרופי. ניסינו ואנחנו מנסים לגדל זנים נוספים שיתאימו יותר לאזור שלנו שהוא שונה מהאזורים הטרופים שם גדל האננס במקור. יש עד היום התקדמות גדולה בענף מבחינת הידע לגדל נכון בתנאי הארץ בעזרת החוקרים, המדריכים וכמובן המגדלים. אבל פנינו קדימה למציאת זנים מתאימים יותר ועבודת מחקר מקיפה של כל נושא הפריחה, גם פה בתחנה וגם ברמת הנגב. בנוסף לעבודות שיוצגו בכנס, נבקר לקראת סופו בחלקת האננס בתחנה. כשמדובר על מחקר ופיתוח, נושא מאוד חשוב הוא הרישום במועצה והתשלום שעוזר למחקר, ועוזר גם לזכות בפיצוי קנ"ט במקרה של אסון או נזקי טבע. נושא שימוש בתכשירים מותרים אינו מטופל כראוי, ורבים מהמגדלים משתמשים בתכשירים שאינם רשומים. אנחנו מנסים להסדיר את העניין ולעשות רישוי לתכשירים החשובים. לחברות ההדברה בדרך כלל אין עניין בגידולים מינוריים, ולכן עלינו לדאוג לרישוי. למשל, הדברת כנימה קמחית וכנימות מגן אחרות, מהווה היום נושא חשוב. ברגע שנמצא חלקה מתאימה נבצע ניסוי במטרה לרשום כחוק את התכשירים המתאימים. אני מקווה שגם עניין הפיצויים יוסדר לשביעות רצון המגדלים והענף".
עבודות המחקר והניסויים המדווחים בכנס עסקו בהזנה, בפיתוח מרסס חשמלי במנהרות אננס ושני מחקרים שמנסים להבין את מנגנון הפריחה הטבעית באננס וכיצד ניתן להשפיע על הסדרת הפריחה, כך שהפחת יהיה מזערי, שהפירות יהיו יפים, אחידים ובגודל מתאים לשיווק. המחקרים שדווחו וסוכמו נמצאים באתר הפרסומים של משרד החקלאות.
יש יתרון לרמות גבוהות של חומר אורגני
שקד כוכבא, מדריך קרקע ומים של שה"מ באזור הדרום הציג ניסוי שבחן מתן דשני יסוד או תוספים אורגניים והשפעתם על קיצור משך הגידול, הגדלת הצימוח והגדלת היבול. טיפולי הניסוי היו: זבל עופות, קומפוסט בקר בשתי רמות, דשן כימי ושילוב של קומפוסט בקר וזבל עופות. המדדים שנבדקו היו משקל עלה ויבול. לא נמצאו הבדלים עם מובהקות סטטיסטית בין הטיפולים, למרות שהטיפול עם מירב חומר אורגני נתן את התוצאות הטובות ביותר בהתפתחות בתחילת הגידול, במשקל פרי סוג א' ובכלל היבול. המסקנות הן שיש יתרון לרמות גבוהות של חומר אורגני במתן בתחילת הגידול ויש צורך לעשות בדיקה כלכלית אם ההוצאה העודפת של תוספת חומר אורגני משתלמת למגדל.
המרצה הבא, מיטב מאור, מדריך מיכון וטכנולוגיה במחוז הנגב, הציג פיתוח של מרסס חשמלי המיועד ליישום תכשירי הדברה במנהרות ובתי צמיחה של אננס. כיום נהוג לרסס בעיקר עם רובים ומרססי גב והתנהלות הרסס בחלקה קשה מאוד בגלל הנוף הקוצני של צמח האננס. המרסס שפותח מבוסס על פלטפורמה מונעת חשמל, עם מוט ריסוס (בום) לכל רוחב המנהרה, הנמצא מעל נוף הצמחים. המפעיל יושב על המרסס כשיש לו שליטה מלאה על תנועת המרסס ועל הריסוס עצמו. המרסס פותח בעבודה משותפת על ידי צוות המכון להנדסה חקלאית ומדריכי שה"מ. הוצג סרטון שהראה את פעולת המרסס שנראתה כפשוטה ויעילה, כך שיש סיכוי שסוגיית יישום תכשירי הדברה קרובה לפתרון יעיל וכלכלי.
הנושא המרכזי של שתי ההרצאות הבאות היה ההתמודדות עם הפריחה הטבעית שמתבטאת ביבול לא אחיד עם עלויות קטיף גבוהות יותר ופרי לא איכותי במראהו ובגודלו. התקציב שניתן למחקר התחלק בין שני המו"פים, מו"פ דרום ומו"פ רמת הנגב.
החוקרעופר גיא ממו"פ רמת הנגב, הציג עבודה מתמשכת שהחלה בשנת 2023 ועדיין ממשיכה לתוך שנת 2025. עופר הציג בפתיחה את הבעיות העיקריות שמאפיינות את גידול האננס בנגב שהן מחלות קרקע , חוסר אחידות בצימוח, בעיות של עודפי מים, אחוז מימוש נמוך של הפריחה הטבעית. כל זה מתקשר לתנאי האקלים הלא כל כך מתאימים לגידול אננס שהוא גידול טרופי, כאשר קר מידי בחורף וחם מידי ויבש בקיץ. על מנת לקבל אחידות בגידול עם יכולת לשלוט יותר בתנאים הוחלט לבצע את הניסויים בגידול במצע מנותק בשקי גידול (Growbag) של תערובת קוקוס. הזן שנבחר לניסויים היה קווין, מאחר והזן MD2 נמצא פחות מתאים לגידול באזור רמת הנגב. נבדקו 3 נפחי גידול, 10, 18 ו- 27 ליטר לשק. הצימוח וההתפתחות היו מהירים ואחר 14-13 חודשים הפרי היה מוכן לקטיף. כ- 82% מהצמחים נתנו פריחה טבעית ואיכותית, עם פחות מ- 5% פירות פסולים. ככל שנפח המצע היה גדול יותר התקבל פרי גדול יותר. הניסוי השני היה "ניסוי רב גורמי" בו נבדקו הטיפולים הבאים: מועדי שתילה (2), מצע מנותק (שרוול קוקוס 18 ליטר) מושווה לקרקע חולית (ערוגה מוגבהת), גודל חוטר (200 גרם, 400 גרם) וכיסויים שונים לגג המנהרה, בקיץ רשת פנינה ורשת צל שחורה ובחורף פלסטיק עם רשת פנינה, רשת צל שחורה, או ללא רשת כלל. המדדים והמאפיינים שנמדדו היו טמפרטורה, קרינה, אורך ומשקל עלה מייצג, אינדוקציה לפריחה, אחוז מימוש פריחה, משקל פרי, מועדי הבשלה וקצב הבשלה למשך תקופה. בחינת התוצאות הראתה שהפריחה במצע מנותק הייתה אחידה יותר ונפח מצע גדול יותר מביא לקבלת פרי גדול יותר. חוטרים גדולים לא האיצו את הגידול והיו רגישים לפריחה מוקדמת שעלולה ליצור פחת בהשוואה לחוטרים הקטנים. אחוז המימוש לפריחה טבעית בערוגות הקרקע המוגבהות היה נמוך יותר, כנראה בגלל תנאי גידול טובים יותר וללא עקה שעשויה להשרות לפריחה. לכן נראה שרצוי לשלב הפרחה (ריסוס באתילן) בשתילים גדולים. ואמנם מועד ב' של השתילה, עבר ביולי הפרחה שגרמה להתמיינות ברמה גבוהה, ויהיה מוכן לקטיף עד החורף.
את ההרצאה האחרונה הגישה עירית דורי, חוקרת במו"פ דרום המתמחה בגידול האננס ובאחריותה המחקר העוסק בגידול, שהוא חלק מתכנית הפיתוח של ענף האננס ומשלים למחקר עליו דיווח עופר גיא ממו"פ רמת הנגב. מטרת המחקר היא "אופטימיזציה של גידול אננס בישראל", ובעיקר התמודדות עם תופעת הפריחה הטבעית החורפית. מטרות משנה של המחקר היו פיתוח מודל גידול על בסיס ימי מעלה, בחינת השפעת גורמים שונים כמו זן האננס, מועד שתילה, משקל החוטר, ממשק הזנה, עוצמת הקרינה ואיכותה, סוג המצע, וכן השפעת התנאים האקלימיים השונים על ההתמיינות לפריחה בטיפולים השונים בשני אזורי הגידול, הבשור ורמת הנגב.
נשתלו שני ניסויים שונים, בשנת 2023 במו"פ דרום ובמו"פ רמת הנגב ובשנת 2024 ניסוי נוסף במו"פ דרום. תוצאות ניסוי 2023 מראות שהזנים המובילים היום בשטחי הגידול הם MD2 וקווין, שניהם רגישים מאד לפריחה טבעית הנגרמת בשל תנאי החורף בישראל ובעיקר בצמחים שהגיעו לגודל מינימלי של כ-1 ק"ג. הזן קיין באופן משמעותי פחות רגיש. בזן MD2 הפגיעה בפוטנציאל היבול המשווק עשויה להיות משמעותית, שכן הפרי שמתפתח קטן מאד במקרה הטוב, ומעוות ואינו ראוי לשיווק במקרה הפחות טוב. הנזק הכלכלי גדל ככל שאחוזי ההתמיינות לפריחה טבעית עולים. בזנים: קיין וקווין, הפרי המתקבל מפריחה טבעית לרוב בעל איכות וגודל טובים. הפריחה הטבעית גורמת למספר בעיות עיקריות: 1. שיווקית – קטיף בחודשים אוגוסט-ספטמבר ובמחיר שוק נמוך יחסית. 2. פחיתה ביעילות הקטיף בשל פריסת הקטיף לזמן ארוך יותר ובשל חוסר אחידות באחוזי ההתמיינות בשטח. 3. פגיעה ברצף השיווקי – הפריחה הטבעית מהווה חסם להמשך הגידול הווגטטיבי שיאפשר הפרחות מלאכותיות בחודשים אפריל – יולי (שיווק ספטמבר – פברואר).
ניתן לקוות שהאננס יהווה ענף משמעותי בהיקפו
ניסוי 2024 בוחן את האפשרות למנוע פריחה טבעית, ע"י שתילה צפופה או ע"י דישון בריכוז גבוה של חנקן בחודשי הסתיו והחורף. הניסוי עדיין לא הסתיים וידווח לאחר שיסוכם.
בתום ההרצאות ודיווחי הניסויים נערך סיור עם הסברים בחממת הגידול והניסויים של האננס בהובלתם של עירית וליאור. העמדת הניסויים ומראה האננס ופרותיו היו מרשימים מאוד ודי מזמינים להיכנס לענף הנמצא כיום בהתפתחות וגדילה מעודדים. ניתן לקוות שהאננס יהווה ענף משמעותי בהיקפו, באיכויות הפרי בהשוואה ל"פירות יבוא" ומקור הכנסה משמעותי למגדלים, בהתבסס על יכולות המחקר הקיימות בישראל, ההון האנושי המשובח בהדרכה, שולחן מגדלי האננס ואיכויות המגדלים. המטרה של הכפלת חלקות הגידול ל- 5000 דונם היא חזון קרוב. בהצלחה!!!
