מבט ראשון על עדר העיזים -ביקור בדיר עין חרוד מאוחד
לא הכרתי את ענף העיזים לעומקו, למעט המראה והתדמית.. ירדתי ברגל מהבית לדיר העיזים של שכניי בעין חרוד מאוחד וקיבלתי תובנות ראשונות על ענף צעיר ואולי גם מבטיח בישראל.. זה קצת שונה ואולי הרבה שונה מהמוכר בענף הבקר לחלב..
מבט ראשון על עדר העיזים: נפגשתי עם הראל בן ארי (אחיו הבוגר קצת של זיו בן ארי מיודענו) שמנהל את הדיר מיום הקמתו, והיו לי הרבה שאלות להבנת הנושא. הראל קיבל אותי בחום ובסבלנות ואני משתף אתכם בקצת ממה שלמדתי ולבטח יהיו לנו עוד הרבה שאלות שנשלים בהמשך..
מה פתאום דיר עיזים בעין חרוד מאוחד, בצד רפת גדולה ומצליחה?
עין חרוד חיפשה פעילות עסקית נוספת בתחום החקלאות. נוצר קשר עם יזמים שבבעלותם הייתה מחלבת “גלעד” ליד שדמות מחולה. הם חיפשו יצרנים לחלב עיזים והוחלט להקים דיר בעין חרוד, לפי דגם שהיה כבר בקיבוץ אלומות.
בשנת 2007, לאחר שסיימתי את כהונתי כמזכיר הקיבוץ, ובהמשך לתפיסתי שהחקלאות היא הציונות האמיתית בימינו, נרתמתי להקמת דיר העיזים בצמוד לרפת ומאז אני פה. הוקמה אגודה משותפת עם הנהלה נפרדת והעסק יצא לדרך.
היום עין חרוד ואלומות הם הדירים הקיבוציים היחידים בענף, בנוסף לדיר בכישור בגליל, שמוגדר גם הוא כדיר קיבוצי. מחלבת גלעד נמכרה לטרה וכיום אנו משווקים אליה את החלב, שמובל למחלבה בנתיבות בדרום.
תנובת החלב השנתית של העז היא בסביבות 900 ליטר – מודדים תאים סומטיים ולעז יש רמה גבוהה מאוד של מעל למיליון תאים
איך הענף הזה התפתח בקיבוץ – תן כמה נתונים להבנה…
התחלנו ב-300 גדיות שנקנו במושב כרם בן זמרה וגם במשק אברוצקי בעין כמונים. בהמשך, היה גידול טבעי שמגיע כיום לכ- 1,000עיזים חולבות ועוד 900 גדיות וזכרים. מכסת החלב היא 720 אלף ליטר ואנחנו נחשבים לבין הגדולים בענף. הענף נמצא בצמיחה יחסית ומכסת החלב הארצית אינה מתאימה עצמה לגידול וכך יש מחסור קטן, שמושלם עם רמות שונות של חלב עודף. זה גורם לעצירה בהשקעות ובפיתוח כי התהליך מחייב מכסה רשמית. הענף נמצא בחוק החלב וגם מחיר המטרה שלו מוגדר בחוק וכיום הוא בסביבות 3.7 ש”ח לליטר. פעם הוא היה מוצמד למחיר חלב פרה ובשנים האחרונות ניתקו ועברו לתחשיב נפרד.
ענף העיזים בישראל מיועד ברובו המכריע לחלב והוא ענף עונתי מאוד, כששיא הייצור באפריל-יוני והשפל בחודשים נובמבר – פברואר. בחודשי המחסור יש עידוד בתוספת של 1ש”ח לליטר וזה אתגר לא פשוט.. מייצרים כ-3,000 ליטר ליום בשיא ובעונה הנמוכה יורדים לכ-1,700 ליטר ליום. מובילים שלוש פעמים בשבוע עם מיכלית של מחלבת טרה בדרום.
מאפיינים מקצועיים ופיזיולוגיים של העז לחלב
הזרעה – בכל שנה אני לוקח זרמה מיובאת של תיישים מובחרים מקנדה ובעבר מצרפת. עם עזרה של מקצוענים (גם בשיאון) מזריעים קבוצת עיזים ובהמשך, לוקחים מהם את הזכרים שעושים את עבודת ההרבעה בקבוצות. היחס הוא בערך 30:1, לכל העדר אנחנו זקוקים לכ-40-35 תיישים מגיל 9 חודשים, הם משרתים כשנה בעדר ועושים את כל עבודת ההרבעה.
היריון והמלטה – העז ממליטה פעם אחת בשנה, ההיריון נמשך 5 חודשים, העז ממליטה 3-2 גדיים וגדיות. משתדלים לפזר את ההמלטות לאורך השנה כדי ליצור אחידות בעבודה ובייצור. היובש נמשך 60 יום ויש 9 חודשי המלטות, ספטמבר – יוני. העיזים ההרות מועברות לקבוצת הממליטות ובד”כ לא זקוקות לעזרה בהמלטה.
כל הגדיים נלקחים מהאימהות עם ההמלטה ועוברים לדולבים עם ניילון, בקבוצות של עד 8, למשך כמה ימי קולוסטרום מפוסטר. בהמשך, הזכרים נמכרים והגדיות ממשיכות במינקת בקבוצה משותפת.
בריאות – הרופא של העדר הוא ד”ר אסי קוצר מהחקלאית. אין טיפול פרטני אלא קבוצתי. את ההיריון בודקים עם טכנאים פרטיים בעזרת אולטרסאונד והרופא עוסק בעיקר במניעה. לעיזים יש רגישות מיוחדת וגדולה סביב ההמלטה ולא בכדי – עז ששוקלת כ-70 ק”ג מוציאה 3-2 גדיים במשקל 3.5 ק”ג כל אחד והעומס גדול. התמותה סביב ההמלטה משמעותית וזה מתבטא בעיקר במחלת רעלת ההיריון והרבה עיזים לא מצליחות לסחוב את החודש האחרון. משתדלים לתת לה ולוולד תוספת אנרגיה, גריצרול, שומן מוגן ועוד.. זו התקופה הכי רגישה! העז פחות רגישה לחום מהפרה, אבל כן סובלת מרוחות ומחורף קשה. העונה האחרונה, שלוותה ברוחות עזות ובגשם צד, הייתה קשה לעיזים…
היום עין חרוד ואלומות הם הדירים הקיבוציים היחידים בענף, בנוסף לדיר בכישור, שמוגדר גם הוא כדיר קיבוצי
הזנה – אנחנו עובדים בשיטת הקפיטריה, מנה יבשה. תחילה מחלקים שחת מגוונת – אספסת, דגן ובקיה. בהמשך האבוס, מוסיפים תערובת ייעודית עם גרעיני תירס שלמים. העז ממיינת בקפדנות עם הלשון ובוחרת רק מה שטוב לה. אני מנקה את האבוסים לפני החלוקה ומעביר את העודפים לקבוצת הגדיות ומה שנשאר שם נותנים לעדר הכבשים הקטן של 65 ראש לבשר, שהן אוכלות הכול… החלוקה מתבצעת על ידי הסלף של הרפת ואנחנו דואגים שכל הזמן יהיה אוכל באבוס.
המומחה להזנת העיזים הוא ד”ר חיים לייבוביץ ומתעדכנים מעת לעת.
חליבה – יש בדיר 10 קבוצות של 100 עיזים בכל קבוצה. חולבים פעמיים ביום על ידי שני תאילנדים. מכון החליבה של חברת SCR. החליבה נמשכת כ-4.5 שעות. לעז יש עטין עם שתי פטמות. יש גם דלקות עטין שנראות לבעלי העין החדה. תנובת החלב השנתית של העז היא בסביבות 900 ליטר תוכלו להשוות… מודדים תאים סומטיים ולעז יש רמה גבוהה מאוד של מעל למיליון תאים. מקבלים פרסים על רמות נמוכות.. כך גם בספירת חיידקים. כאמור, החלב עובר למחלבות טרה בדרום ויש קליטת חלב גם במחלבות תנובה וגד. מערכת היחסים טובה.
מכירת בשר – גדיים בגיל שבוע, גדיות עודפות בגיל חצי שנה למשקי חלב, עיזים לבשר, בעיקר לשוק הערבי ולקהילת יוצאי אתיופיה.
צוות עובדים – הראל הוא איש המקצוע היחידי בדיר וזה יוצר עומס אישי ונפשי גדול מאוד. אין סופי שבוע וחגים וגם הערבים לא קלים. זיו בן ארי הוא מנהל העל של ענף החלב בעין חרוד והדיר מסתייע בניסיונו הרב. לצידו של הראל יש שני צעירים – ירדן בעבודה מועדפת ודודי בשנת שירות. ילדי בי”ס מגיעים בימי שישי לעזרה בעבודה…
ענף העיזים בישראל מיועד ברובו המכריע לחלב והוא ענף עונתי מאוד, כששיא הייצור באפריל-יוני והשפל בחודשים נובמבר – פברואר
קשה מאוד להשיג עובדים ובני דור המשך – העבודה קשה והשכר צנוע וזו אחת המשימות המורכבות של הענף.
רווחיות – הענף מרוויח פחות מהרפת, ההשקעות לא גדולות והוא לא צומח כי המכסות לא גדלות..
הדרכה ומחקר – ענף קשה עם תקציבים מועטים ויצרנים מפוזרים בכל הארץ שעובדים בשיטות שונות. מעט הדרכה אישית, מעט מחקר ממוקד, ארגון חלש ויש הרבה תקוות להמשך התפתחות, בזכות התדמית הבריאה של חלב העיזים… מפגשים תקופתיים באזור ובכנס המדעי בירושלים. מידי פעם, נוסעים לסיור מקצועי בעולם ובהולנד, ראינו דירים מוצלחים מאוד.
הבעיות המיוחדות של הענף:
עונתיות חדה ובעייתית – המחלבות מתקשות לפתח ולדחוף מוצרי חלב עיזים, אם יש 4 חודשים בשנה, עם חלב פחות בהרבה.
רגישות בהזנה – כל שינוי משפיע עליה. העז סובלת משלשול ולעיתים קרובות אף מתה מזה – היא לא יודעת להיות מסכנה…
טכנולוגיה בסיסית ונחותה – תוכנות ישנות ולא מפותחות, יש תג רגל לזיהוי בלבד, אין התקדמות…
אמירות שכיחות
אל תיתן עז במתנה לחבר – רק צרות. לא במקרה אומרים “דחף לו עז”.
אין עז חולה – או חיה או מתה.
הפר מרביע את כל הפרות אחרי ניסיון מקדים ואילו התיש, תש כוחו אחרי שנתיים ומבקש לצאת מהעדר.
תודה רבה להראל – היה לי שיעור ראשון ומעניין על העז והדרכים לגידולה המוצלח…
מאמין שנעשה מיקוד נוסף בעתיד ונביא עוד תובנות..
מבט ראשון על עדר העיזים
