משלחת ישראלית יצאה להודו במהלך חודש אוקטובר 2026, ללמוד מה כבר קורה בעולם האגרוולטאי? ולחשוב יחד על השוק המתפתח בארץ. בין ביקורים בשטח לשלושה ימים של מפגש מקצועי בינלאומיעלתה השאלה כיצד לממש את הפוטנציאל של התחום עבור האנרגיה, ובעיקר עבור החקלאות
נדב לשם וצביקה כהן
מתחת למערכת אגרוולטאית פעילה במכון המחקר החקלאי IARI בניו דלהי, השיחה מגיעה מהר אל הצמח. כמה אור הוא מקבל, מה עושה לו הצללה חלקית ואיך משפיעים גובה הפאנלים והמרווחים ביניהם על היבול ועל צריכת המים. עבור חברי המשלחת הישראלית, זה היה מקום טוב להתחיל בו שבוע של למידה: לעמוד בשטח, לראות מערכת עובדת ולשאול יחד מה אפשר לקחת ממנה הביתה.
המשלחת ביקרה בהודו ב-18 עד 23 באוקטובר 2026. מטרתה הייתה לחקור וללמוד מה קורה בהודו ובכלל בעולם , ולחשוב במשותף על התובנות וההשלכות הרלוונטיות לשוק הישראלי המתפתח. התוכנית שילבה ביקורים במתקנים ובמרכזי מחקר, מפגשים מקצועיים והשתתפות בכנס האגרוולטאי הבינלאומי בניו דלהי.
את המשלחת הובילה חברת אגרו' ישראל, בשיתוף קמפוס נטר, SunSeed APV IL, הפורום הישראלי לאגרוולטאי, התנועה הקיבוצית והנציגות הישראלית בהודו. בקבוצה היו חקלאים ואגרונומים, אנשי מו״פ מהערבה הדרומית ומרמת הנגב, מומחי תכנון ונציגי חברות אנרגיה נציגים של יזמי אנרגיה ישראלים. ההרכב הזה אפשר לבחון את אותו מתקן דרך צורכי הגידול, העבודה החקלאית והתכנון הסולארי גם יחד.
השאלות מתחילות בשטח
הביקור ב-IARI ("המכון וולקני ההודי") הפגיש את המשתתפים עם שאלות שמעסיקות גם חקלאים בישראל. האם אפשר להכניס את הציוד הקיים בין העמודים? איך מנהלים השקיה כשהאור מתחלק אחרת בחלקה? ואילו גידולים מתאימים לתנאים שנוצרים מתחת למערכת? יוני בן זקן לשעבר הנספח הכלכלי בהודו, שהיה בין מארגני המשלחת הישראלית, תיאר את המפגש המקצועי עם אנשי המחקר ההודים תחת הפאנלים, כאחד המפגשים היותר מעוררי הרשאה שהיה נוכח בהם.
במשלחת כזאת, גם ההבדלים בין המשתתפים הם חלק מתהליך הלמידה. חוקר מבקש להבין כיצד נמדדה תגובת הצמח, חקלאי בוחן את אפשרויות העיבוד והקטיף, ומתכנן מתעניין בגובה ובמרווחים ויזם אנרגיה מתעניין בעיקר בעליות של המתקן ושל החקלאות. כשהשאלות נשאלות מול אותה חלקה, אפשר לברר כיצד החלטה בתחום אחד משפיעה על יתר מרכיבי הפרויקט.
הכרם שמתחת לפאנלים
בנאשיק, אזור גידול הענבים של הודו, קיבל החיבור בין חקלאות לאנרגיה צורה מוכרת מאוד לעין הישראלית. במתחם Sahyadri Farms סיירה המשלחת בפיילוט, שבו גפנים גדלות תחת מערכות סולאריות העוקבות אחר השמש. הביקור נערך כחלק מההיכרות עם פעילות SunSeed APV בהודו.
לצד עניין במבנה המערכת, כרם כזה מעלה שאלות על איכות הפרי, על עיתוי ההבשלה ועל האפשרות לבצע את עבודות הכרם לאורך העונה. עבור המשתתפים העוסקים בגידול ובמחקר, זו הייתה הזדמנות להשוות את התכנון ההודי לצרכים המוכרים מהארץ.
באתר Triton הוצגה מערכת סולארית מעל חממת אוכמניות, ולצידה מחשב ייעודי שמרכז נתוני ייצור חשמל, מבצע ניהול אקלים ומנטר את תנאי הגידול. בהמשך הגיעו המשתתפים למפגש עסקי עם בכירי תעשיית היין ההודית, ביקב Sula היפהפה. אחרי יום של עיסוק בענבים ובשמש, הייתה גם הזדמנות להמשיך את ההיכרות בישיבה על בקבוק יין מקומי ולבחון ביחד את הענף החקלאי המבטיח ביותר עבור יישום אגרוולטאי.
שלושה ימים של למידה בינלאומית
לאחר הביקורים בשטח הגיעו חברי המשלחת לכנס AgriVoltaics World Conference, שהתקיים בניו דלהי ב-21 עד 23 באוקטובר. לאורך שלושה ימים נפגשו אנשי המקצוע של התחום מכל העולם, הציגו את ממצאי המחקר שלהם ואת מגוון הפתרונות שכבר קיימים היום, והחליפו ידע וניסיון על הדרכים לפתח את התחום. עבור המשלחת, זו הייתה הזדמנות להרחיב את המבט מעבר לאתרים שבהם ביקרה וללמוד כיצד מתמודדים במקומות שונים בעולם עם שאלות דומות.
הדיון נגע ליכולת למצות את הפוטנציאל הגדול של השילוב בין חקלאות לאנרגיה. לצד ייצור החשמל, תשומת הלב הופנתה לתרומה האפשרית לחקלאות, המתמודדת בכל העולם עם אתגרים רבים: מחסור במים, תנאי אקלים משתנים ולחצים כלכליים. השאלה היא כיצד לתכנן ולהפעיל מערכות שיתמכו בגידול ובפרנסת החקלאי לאורך זמן, תוך התאמה לתנאים המקומיים.
המפגש בין הממצאים לבין הפתרונות הקיימים אפשר לחברי המשלחת לחשוב יחד מה רלוונטי לשוק הישראלי המתפתח. אילו גישות כדאי לבחון כאן, כיצד להתאים אותן לגידולים ולתנאי האקלים בארץ, ואילו נתונים צריך לאסוף עם התרחבות ההקמה בשטח. הלמידה המשותפת נועדה לסייע לפתח את התחום כך שהחקלאות תוכל להפיק ממנו את מלוא התועלת, לצד תרומתו למשק האנרגיה.
עצמאות אנרגטית בחלקה משפחתית
עבור צביקה כהן מייסד ובעלים של חברת אגרו' ישראל, מוקד עניין מרכזי במסע היה האפשרות לאפיין פתרון חקלאי-סולארי אוטרקי לחלקות של 5-10 דונם בלבד. הכוונה היא למערכת שתוכל לפעול ללא תלות ברשת החשמל, כמוצר שאפשר לשכפל ולהתאים למגוון תנאי אקלים וגידולים. זהו כיוון לפיתוח ולאפיון, שנבחן מתוך הרצון לאפשר גם למשק משפחתי קטן, בכל פינה בעולם, ליהנות מהשילוב בין חקלאות לאנרגיה.
בקנה מידה כזה, התכנון נוגע לפרטים היומיומיים של המשק: בחירת הגידול, מרחב העבודה והיכולת להתאים את אספקת האנרגיה לצרכים המקומיים. היכולת לשכפל פתרון תלויה גם בהבנה אילו מרכיבים אפשר לשמר ואילו צריך להתאים לכל חלקה ולכל אזור אקלימי.
את הפתרונות שבהם היא מאמינה שואפת אגרו' ישראל להטמיע במגוון רחב של נחלות משפחתיות במושבים, בשיתוף החקלאי שמעבד את הקרקע כיום. הידע שלו על החלקה, הגידול ושגרת העבודה הוא חלק מהאפיון. השאיפה היא לפתח את המערכת יחד איתו, בהתאם לתנאי המשק וליכולת להמשיך לקיים בו חקלאות.
ישראל כיעד הבא ללמידה
מהמסע חזר נדב לשם, מייסד ושותף בחברת אגרו ישראלבתחושה שישראל כבר היום נמצאת בין המדינות המתקדמות בתחום האגרוולטאי. להערכתו, בשנתיים הקרובות, עם הקמתם הצפויה של עשרות פרויקטים גדולים בשיתוף האגודות החקלאיות ומאות פרויקטים קטנים בשיתוף בעלי נחלות במושבים, תהפוך ישראל למדינה המובילה בעולם בתחום האגרווולטאי , בפער.
לשם רואה בהיקף ההקמה הצפוי השיראל, גם הזדמנות לצבירת ידע חקלאי. שילוב של פרויקטים מסחריים, גידולים שונים ותנאי האקלים המגוונים בישראל יכול לספק ניסיון מעשי לאורך עונות גידול. מבחינתו, החיבור בין ההקמה המסחרית בשטח לבין מחקר ואיסוף נתונים, הוא שיאפשר ללמוד כיצד מערכות כאלה מתפקדות לאורך זמן, ומה נדרש כדי לשפר אותן.
המסע להודו נועד ללמוד מן העשייה בחו״ל ולחשוב יחד על המשך הדרך בארץ. התחזית של לשם לשנים הבאות היא שמשלחות רבות מכל העולם יעלו לרגל לישראל כדי ללמוד על מה שהוא מכנה ״הפלא האגרוולטאי הישראלי״. הכרמים, המטעים והחלקות המשפחתיות שיוקמו כאן צפוייות, להערכתו, להפוך בעצמם לאתרי הלמידה המתקדמים ביותר של התחום ובכך ישראל תהפוך ל "צל לגויים"..
