יבול שיא
הרפת והחלב
פחמון בתירס 6

פטריית הפחמון הפורח של התירס (Ustilago maydis) – מפגע או מעדן

2 דק' קריאה

שיתוף:

על הפחמון בתירס (Corn Smut) ניתן לומר כי מראהו השלילי אינו תואם את איכויותיו. הוא אמנם נראה רע, אולם אינו פוגע בהאבסת מעלה גירה, ויתרה מכך – נחשב למעדן גורמה במקומות מסוימים על פני כדור הארץ. פטריית הפחמון הפורח של התירס – Ustilago maydis, מייצרת נבגים השורדים באדמה ועל שאריות צמחיות של התירס במשך שנים. כאשר מתפתחים התנאים המתאימים, הנבגים חודרים לצמח דרך רקמת התא או פצעים בצמח. החדירה לשחלת הפרח הנקבי גורמת ליצירת עפצים בקלחים, המהווים את רקמת הצמח המוגברת ואת הפטרייה, שצבען אפור-שחור, כצבע הנבגים הרבים הנמצאים ברקמה זו. קלחי התירס משחירים, וכתוצאה מכך גם החומר היבש והתחמיץ נצבעים שחור. בתנאים של לחות גבוהה, הרטבת נוף, פציעות ואבק רב נפוצים נבגי הפטרייה לכל עבר, נוחתים על צמחי תירס ויוצרים את תחילתה של מגפה, ובמהלך הגידול מופצים נבגים אל-מיניים ומגבירים את עוצמתה.

שטחי גידול תירס, שבהם מגדלים תירס מדי שנה בכל עונת הגידול, מועדים יותר להימצאות המחלה. לרוב מחלת הפחמון אינה פוגעת ביבול החומר היבש אלא רק בנראות המזון הגס המיוצר ממנו. השאלה הנשאלת בהקשר זה היא אם חומר הנגוע בפחמון התירס מזיק לבריאות ומשפיע על הנעכלות של המזון הגס; והתשובה לכך היא כי פחמון התירס אינו מייצר רעלנים בדומה לעובשים אחרים, ומניסויי הזנה עולה כי אינו משפיע כלל על בריאות ועל טעימות המזון. עם זאת, ברמות נגיעות גבוהות מאוד, 50% נגיעות ויותר, חלק ממבחני ההזנה הצביעו על ירידה בנעכלות הסיב הגס. לעיתים הפגיעה המשמעותית ביותר היא פגיעה בהכנת המזון כתחמיץ, שכן הפטרייה לחה מאוד, מה שגורם לרטיבות יתר בבור במהלך הכנת התחמיץ. גורם זה ניתן לשליטה בקביעת מועד הקציר בשדה.

להורדת רמת האילוח והנגיעות בפטריית הפחמון הפורח של התירס בשדה, ניתן להשתמש בזני תירס רגישים פחות, להימנע מפציעות מכניות במשך עונת הגידול ולהשמיד שאריות צמחים וקלחים על ידי הצנעתם בקרקע בתום הגידול. יש מעט עדויות לקשר בין דישון חנקני עודף לרמת נגיעות גבוהה בפחמון התירס, אך אין כל אישוש מדעי לכך.

פחמון בתירס 2
פחמון בתירס

מבחינת בני האדם, האם הפחמון רעלן או מעדן?  

ברחבי העולם, ובמדינות אמריקה בפרט, פטריית הפחמון הפורח נחשבת כמעדן. מסעדות מסוימות כוללות בתפריטן מנות פירה עם פחמון התירס וטורטיות במילוי פחמון התירס, ובשמו הגסטרונומי: huitlacoche.  

טעם הפטרייה, בדומה לפטריית הכמהין הוא טעם אדמתי ומעושן. פטריית המאכל ניתנת לרכישה באמצעות האינטרנט תמורת 3.5 ₪ לק"ג. בני המאיה הקדמונים נהנו מאוד מתזונה המבוססת על פטריית פחמון התירס, וכינו אותה בשם "המפתה": "צואת האלים", וככל הנראה, שיווק לא היה הצד החזק של בני המאיה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעקבות הסערה התקשורתית שיצרה חשיפת נתוני המחקר של "השומר החדש" ומכון ריפמן לפיתוח הנגב, המצביעים על נזק של 23 מיליארד ש"ח למשק בשנה, קיימה הוועדה לפתיחת חסמים דיון דחוף בדרכים להחזרת המשילות בנגב ובגליל.
2 דק' קריאה
הוועדות הענפיות החדשות ומליאת המועצה החלו את עבודתם כבר בישיבה הראשונה אושר תקציב הפעילות לשנת 2026 *תמונה ראשית: עזרא בכר, מ"מ מנכ"ל מועצת הצמחים. צילום: בועז רבינוביץ' לאחר השלמת הבחירות למוסדות מועצת הצמחים, החלו
< 1 דק' קריאה
שמעון לזימי, ממושב רינתיה, מחבר הספר "העולם האדום של באריקי", מספר על היצירה שכתב מאהבה גדולה לבנו, על הורות, על גמישות מחשבתית ובעיקר על המסר החברתי החשוב של קבלת השונה *תמונה ראשית: שמעון לזימי.
8 דק' קריאה
*תמונה ראשית: ריצת ליל ירח בעמק לראשונה בעמק יזרעאל. צילום: ענת חרמוני  ריצת הלילה הקהילתית "ליל ירח בעמק" התקיימה בנופי עמק יזרעאל והפגישה מאות רצות ורצים מכל הגילים לערב קיץ ספורטיבי, קהילתי ומהנה, בלב העמק ובבריזה הנעימה של שעות הערב. האירוע
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: ב"מיני מונדיאל" של מרכז פרס לשלום וחדשנות  שחקני קבוצת הכדורגל ד'-ו' של אשכול מעלות הגולן השתתפו השבוע בטורניר ה"מיני-מונדיאל" של מרכז פרס לשלום ולחדשנות. באצטדיון הרצליה נפגשו כ־400 ילדים וילדות מ־28 רשויות
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: ספיר כהן כרמי, סגנית אלופת העולם בנינג'ה  הספורטאית הישראלית ספיר כהן כרמי, תושבת מושב שתולים, זכתה בתואר סגנית אלופת העולם בנינג'ה, במסגרת אליפות העולם בנינג'ה שנערכה בארצות הברית. כהן כרמי, המוכרת לציבור מהשתתפותה
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!