יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה מאיר יפרח

מה שטוב לאירופה אינו בהכרח טוב לישראל

2 דק' קריאה

שיתוף:

ובעיקר פשוט לא מתאים…

השר ברקת הציג את הרפורמה של "מה שטוב לאירופה" ביוני 2023. שוב חזר על הבטחות דומות ל"הכנסת תחרות אמיתית", ל"הפחתת יוקר המחיה" ול"הורדות מחירים". הבטחות סרק המוכרות מ"רפורמות" קודמות. הרפורמה אושרה לפני כשנה בוועדת השרים בממשלה, למרות התנגדותו הנחרצת של שר החקלאות, אבי דיכטר. גם התקשורת הכלכלית הנלהבת מחאה כפיים לגואל החדש, ועכשיו הם אוכלים את הכובע.

ארבע הצעות חוק שונות הוגשו לאחרונה בעקבות אישורה של רפורמה זו. משרד הכלכלה הגיש הצעת חוק שנוגעת לתקנים במכון התקנים. משרד האנרגיה קידם הצעת חוק בנושא הרגולציה של מכשירי חשמל. משרד הבריאות הגיש שתי הצעות בנוגע לרגולציה במוצרי מזון ובתמרוקים. במהלך הדיונים בהצעות ירדה ההתלהבות מהר מאוד, הצהרות מצד אחד ומציאות בצד שני. הדברים פשוט לא ניתנים ליישום.

החקלאים מכירים היטב את ההכרזות והסיסמאות, שמתבררות כריקות מתוכן. לצערנו גם הניצחון המוחלט נולד יחד עם פתרונות ליוקר המחיה. אלה כותרות מרשימות אך מאחוריהן אין ולא היה שינוי. המחירים לא ירדו ולא יירדו. איך אני יודע? קחו את הרפורמה של החקלאות מבית מדרשם של ליברמן-פורר-בן אליהו. הורדת מכסים, יבוא פרוע שפגע קשות בחקלאות הישראלית, והמחירים לא ירדו בשקל, ואפילו התייקרו. דבר אחד עשתה הרפורמה בחקלאות – העשירה בעלי הון יבואנים, שחלקם פועלים בכמה כובעים: יבואנים, סיטונאים וגם משווקים, ואיזה אינטרס יש להם לצמק את רווחיהם.

התוצאה של רפורמה זאת של ברקת, כמו קודמותיה, היא פגיעה באוצר בהפסד רווחים ממכסים, פגיעה בחקלאים שמאבדים ודאות להכנת שטחיהם מחדש ופגיעה בעיקר בצרכנים, שמשלמים מחירים גבוהים מעבר לכל פרופורציה ומופקרים לחסדי היבואנים.

במיוחד חמור הדבר בתקופות כמו היום, בעת מלחמה, כאשר אנחנו חייבים לסמוך על התוצרת העצמית המקומית, כי אפילו אם נרצה אין ממי לייבא.

לכן מה שטוב לאירופה נשאיר לאירופה. האקלים בה שונה, הדרישות והטעמים שונים, הכמויות הנצרכות שונות. נמשיך לסמוך על התוצרת הישראלית, שהיא איכותית, טרייה, נגישה, סביב כל השנה ובמחירים סבירים של ביקוש והיצע. אנחנו לא צריכים לדאוג לחקלאים בארצות אחרות, הם יסתדרו בלעדינו. הציבור צריך להיות גאה בתוצרת המקומית ולעודד את רכישתה. החקלאים, בדרום ובצפון, המשיכו וממשיכים לייצר ולשווק תחת אש, גם כאשר נאלצו להתפנות מבתיהם. הם ימשיכו לגדל ולשווק כי הם חקלאים ישראלים גאים ועיקשים, והרפורמות יישארו לנאומים של הפוליטיקאים ולחדשות האתמול בפחי המחזור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

.החברה מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים המשמשים לתקשורת בין חרקים. המיזם מאחד את המומחיות המדעית והטכנולוגית של ATGC בהודו עם היכולות של לוכסמבורג בפיתוח יישומים לחקלאות, ייצור, רישוי
< 1 דק' קריאה
דו"ח מניסויי שדה שנערכו בעונת 2025 עמית פאפוריש1 ויואל רובין2 1המחלקה לפתולוגיה של צמחים וחקר עשבים, מרכז מחקר נווה יער, המכון להגנת הצומח,  מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני[email protected] 2מרכז חקלאי העמק מבוא עלקת
12 דק' קריאה
מוחמד יוסף אבו טועמה – מדריך לגידול תות שדה, שה"מ לידן פלאח-בלוק – תחום הגנת הצומח, אגף ענפי השירות, שה"מ תקציר בדפון זה מפורסמות הנחיות לגידול תות שדה בחלקות מניבות במנהרות נמוכות בשדה הפתוח,
7 דק' קריאה
מוחמד יוסף אבו טועמה – תחום ירקות, אגף ענפי הצומח, שה"מ לידן פלאח-בלוק – תחום הגנת הצומח, אגף ענפי השירות, שה"מ ד"ר סטנלי פרימן – מכון וולקני מבוא מחלת ה-Neopestalotiopsis נתגלתה לראשונה בישראל במהלך
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן