יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה מאיר יפרח

מה שטוב לאירופה אינו בהכרח טוב לישראל

2 דק' קריאה

שיתוף:

ובעיקר פשוט לא מתאים…

השר ברקת הציג את הרפורמה של "מה שטוב לאירופה" ביוני 2023. שוב חזר על הבטחות דומות ל"הכנסת תחרות אמיתית", ל"הפחתת יוקר המחיה" ול"הורדות מחירים". הבטחות סרק המוכרות מ"רפורמות" קודמות. הרפורמה אושרה לפני כשנה בוועדת השרים בממשלה, למרות התנגדותו הנחרצת של שר החקלאות, אבי דיכטר. גם התקשורת הכלכלית הנלהבת מחאה כפיים לגואל החדש, ועכשיו הם אוכלים את הכובע.

ארבע הצעות חוק שונות הוגשו לאחרונה בעקבות אישורה של רפורמה זו. משרד הכלכלה הגיש הצעת חוק שנוגעת לתקנים במכון התקנים. משרד האנרגיה קידם הצעת חוק בנושא הרגולציה של מכשירי חשמל. משרד הבריאות הגיש שתי הצעות בנוגע לרגולציה במוצרי מזון ובתמרוקים. במהלך הדיונים בהצעות ירדה ההתלהבות מהר מאוד, הצהרות מצד אחד ומציאות בצד שני. הדברים פשוט לא ניתנים ליישום.

החקלאים מכירים היטב את ההכרזות והסיסמאות, שמתבררות כריקות מתוכן. לצערנו גם הניצחון המוחלט נולד יחד עם פתרונות ליוקר המחיה. אלה כותרות מרשימות אך מאחוריהן אין ולא היה שינוי. המחירים לא ירדו ולא יירדו. איך אני יודע? קחו את הרפורמה של החקלאות מבית מדרשם של ליברמן-פורר-בן אליהו. הורדת מכסים, יבוא פרוע שפגע קשות בחקלאות הישראלית, והמחירים לא ירדו בשקל, ואפילו התייקרו. דבר אחד עשתה הרפורמה בחקלאות – העשירה בעלי הון יבואנים, שחלקם פועלים בכמה כובעים: יבואנים, סיטונאים וגם משווקים, ואיזה אינטרס יש להם לצמק את רווחיהם.

התוצאה של רפורמה זאת של ברקת, כמו קודמותיה, היא פגיעה באוצר בהפסד רווחים ממכסים, פגיעה בחקלאים שמאבדים ודאות להכנת שטחיהם מחדש ופגיעה בעיקר בצרכנים, שמשלמים מחירים גבוהים מעבר לכל פרופורציה ומופקרים לחסדי היבואנים.

במיוחד חמור הדבר בתקופות כמו היום, בעת מלחמה, כאשר אנחנו חייבים לסמוך על התוצרת העצמית המקומית, כי אפילו אם נרצה אין ממי לייבא.

לכן מה שטוב לאירופה נשאיר לאירופה. האקלים בה שונה, הדרישות והטעמים שונים, הכמויות הנצרכות שונות. נמשיך לסמוך על התוצרת הישראלית, שהיא איכותית, טרייה, נגישה, סביב כל השנה ובמחירים סבירים של ביקוש והיצע. אנחנו לא צריכים לדאוג לחקלאים בארצות אחרות, הם יסתדרו בלעדינו. הציבור צריך להיות גאה בתוצרת המקומית ולעודד את רכישתה. החקלאים, בדרום ובצפון, המשיכו וממשיכים לייצר ולשווק תחת אש, גם כאשר נאלצו להתפנות מבתיהם. הם ימשיכו לגדל ולשווק כי הם חקלאים ישראלים גאים ועיקשים, והרפורמות יישארו לנאומים של הפוליטיקאים ולחדשות האתמול בפחי המחזור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן