ד"ר מולי זקס – שה"מ, ממ"ר טכנולוגיה של השקיה ומצעים מנותקים. הרצאה ביום עיון: הזנת סידן בעגבניות בערבה, תחנת יאיר 25.10.2026 (עריכה ממצגת: ד"ר דרור הדר)
מבוא: התופעה והאתגר האגרונומי
תופעת פיטם שחור (Blossom-End Rot – BER) בעגבניות היא בעיה פיזיולוגית מוכרת המתרחשת באזורים חמים על רקע העקה צמחית. התופעה מתבטאת בהופעת כתם שקוע, שחור ונמקי בקוקוד הפרי (אזור הפיתם), הפוגעת אנושות באיכות היבול ובשיווקו.
בעוד שבעבר נהוג היה לייחס את התופעה באופן בלעדי למחסור פשוט בסידן בקרקע או בצמח, מחקרים מעודכנים מראים כי המציאות הפיזיולוגית מורכבת הרבה יותר וקשורה קשר הדוק לניהול אקלים, מים, דיות (טרנספירציה) ותגובות עקה של הצמח.
הגורמים הפיזיולוגיים והסביבתיים לשחור פיטם
שחור פיטם אינו תוצאה של מחסור ישיר בסידן בתוך חומרי ההזנה בלבד, אלא תוצאה של עקה אביוטית סביבתית (כגון מליחות, קרקע יבשה, עוצמת אור גבוהה וחום קיצוני). הגורמים המרכזיים שמובילים לקריסת הרקמה בפרי כוללים:
– עלייה בחמצן ריאקטיבי (ROS): תנאי עקה גורמים להצטברות רדיקלים חופשיים המובילים למוות תאי ודליפה של סידן מדופן התא.
– שיבוש במנגנון הטרנספירציה: הסידן נע בעצה אך ורק בכיוון אחד מהשורש אל אברי הצמח בהתאם לקצב הדיות, ירידה או עצירה בטרנספירציה פוגעת מיידית בהגעת הסידן אל הפרי הצעיר.
– הפרש לחץ האדים (VPD) קיצוני: כאשר ה-VPD נמוך מדי אין משיכת מים לפיוניות, וכאשר הוא גבוה מדי (תנאי שרב ויובש) הצמח סוגר פיוניות כדי להגן על עצמו – מה שמוביל להפסקת תנועת המים והסידן לעבר הפרי.
– תחרות בין עלים לפרי: העלים הבוגרים ממשיכים לקלוט מים וסידן בתנאי יובש, בעוד שהפרי המתפתח נותר מקופח ("מלכודת הסידן").
חלון הזמן הפיזיולוגי: שעות הבוקר קובעות את גורל היבול
מחקרים פיזיולוגיים עדכניים מוכיחים כי חלון הזהב של הטרנספירציה מתרחש בשעות הבוקר (06:00–10:00).
– בשעות אלו נפתחות הפיוניות במיטבן, מתחילה טרנספירציה מוקדמת, ומתקיימים ביצועי פוטוסינתזה מקסימליים המכינים את הצמח לקראת יום הגידול.
– צמח אשר אינו מתאושש ואינו פותח פיוניות במהירות בשעות הבוקר, מאבד את פוטנציאל היבול של היום כולו, גם אם תנאי האטמוספירה ישתפרו בהמשך הצהריים.
פתרונות מעשיים לניהול חממה מתקדם
כדי לצמצם ולמנוע את תופעה שחור פיטם, יש לאמץ גישה רב-מערכתית המשלבת בקרת אקלים, השקיה ודישון מדויק:
1. בקרת אקלים וצינון התנדפותי:
– שימוש במערכות צינון (פוגרים) בפולסים בשעות החמות (למשל בין השעות 10:00-16:00) כדי להוריד את טמפרטורת העלה ולשפר את תנאי הלחות וה-VPD.
– שילוב רשתות צל ואוורור אקטיבי בימים חמים או בתנאי שרב קיצוניים.
2. ניהול השקיה ודישון:
– שמירה על זמינות מים גבוהה בקרקע ומניעת התייבשות המצע או המלחתו.
– ביצוע השקיית לילה מבוקרת ליצירת לחץ שורש חיובי המקל על הובלת מים וחומרי הזנה לפרי.
– שמירה על יחס נכון בדישון: צמצום ריכוזים של יסודות המתחרים בקליטת סידן (כגון קטיונים מסוימים ועודף אמוניה) לצד אספקת סידן מבוקרת.
3. בחירת זנים:
– מתן עדיפות לזנים עמידים הידועים כיעילים יותר בהולכת מים וסידן אל קודקוד הפרי, בהשוואה לזנים רגישים.
שימוש בתכשירי סידן מתקדמים:
– שימוש בדשנים מותאמים כגון GG Cal Haifa (חנקת סידן חומצית המותאמת לדישון עלי-קרקע) או Absolute Cal Haifa (סידן ללא חנקן המאפשר גמישות מלאה בתכנון הדישון).
– שימוש בביוסטימולנטים ותכשירים ייעודיים לריסוס עלוותי (כדוגמת פרל, קלניט 150 ותכשירי סידן משולבים עם אטו/מיקרו-אלמנטים) להגברת תהליכי הנשימה, חילוף החומרים ועמידות תאי הפרי והצמח.
הערה: אין לערבב דשני סידן עם תרכובות זרחן וגופרית בתמיסות ריכוז גבוהות כדי למנוע שיקוע.
סיכום: 5 מסרים לחקלאות המחר
– תגובה מקדימה: הצמח מזהה תנאי עקה ומגיב אליהם עוד לפני שהקרקע או המצע מספיקים להתייבש פיזית.
– מנוע היבול: טרנספירציה אינה רק "איבוד מים" אלא הכוח האקטיבי והחיוני המזין את הפרי ומניע את קליטת היסודות.
– מערכת אחידה: השקיה, דישון ופתיחת פיוניות מהווים מערכת אחת התלויה באופן הדוק זה בזה.
– תפקיד הביוסטימולנטים: מהווים כלי עזר יעיל להקלה במצבי עקה, אך אינם מהווים תחליף לבסיס אגרונומי נכון.
– חקלאות המחר: מעבר הכרחי מניהול תגובתי לניהול חזוי, המשלב ניטור סביבתי רציף בזמן אמת יחד עם מעקב אחר תגובת הצמח בפועל.


