כזכור, 19 יישובים עתרו בינואר 2024 לבג"צ בדרישה להורות למדינה לפנותם או לזכות אותם במענקים שהעניקה למפונים
*תמונה ראשית: פיצוץ ליד מושב עבדון. מלחמה מעבר לפינה. צילום: ביטחון עבדון
מסתמנת פשרה בין הישובים שלא פונו מבתיהם בתחילת המלחמה לבין פרקליטות המדינה. כרגע מדובר על מענקי שיבה חד־פעמים בסך 15,360 שקלים למבוגר ו־7,680 שקלים לילד (סך של 61,440 שקלים למשפחה בת שישה נפשות, זוג וארבעה ילדים). שתושבים יפוצו במענק אישי של 15,000 ₪ לבן אדם מבוגר וכ-6,000 שקל לילדים ונוער.
כזכור, 19 יישובים הסמוכים לגבול עם לבנון עתרו בינואר 2024 לבג"צ בדרישה להורות למדינה לפנות גם יישוביהם, כפי שעשתה ביישובים אחרים, או לזכות אותם במענקים זהים לאלו שהעניקה למפונים. הישובים העותרים הם: עבדון, עלמה, כרם בן זמרה, מנות, גשר הזיו, נווה זיו, מצפה הילה, אבירים, פסוטה, חורפיש (גליל מערבי), ריחאניה, כפר סאלד, כפר בלום, שמיר, עמיר, שדה נחמיה, להבות הבשן, גונן ונאות מרדכי. יש לציין, כי במידה והפשרה תתקבל לא כל הישובים שלא פונו יקבלו פיצוי אלא רק אותם יישובים שעתרו לבג"צ.
במהלך הלחימה חיו העותרים באזור לחימה, תחת איומי ירי מלבנון, ובצל הנחיות מחמירות של פיקוד העורף, שמנעו מהם לקיים שגרת חיים סדירה. "קו למושב" ביקר במושבי הצפון שלא פונו וראה את התנאים הקשים בהם למדו הילדים במקלטים. למעלה משנה התקיימו הלימודים ופעילות גני הילדים בישובים במקלטים או במבנים ממוגנים בתנאים נחותים ולא בריאים לילדים. לא פעם ילדיהם הוסעו למוסדות חינוך מחוץ לישוב תוך סיכון חייהם. פעמים רבות נמנע מהתושבים להגיע למקומות עבודתם, ספקים ונותני שירותים סירבו להיכנס ליישובים ומקורות פרנסתם הושבתו בחקלאות ובתיירות ובעסקים אחרים וכל זאת ללא כל פיצוי מהמדינה.
בדיון האחרון שנערך בבית המשפט הציעו השופטים להגיע לפשרה, לפיה במתן פסק דין תהא הצעה למדינה, לפצות תושבים ביישובים בגבול הצפון שלא פונו במהלך המלחמה. למעשה רמזו השופטים לנציגת המדינה לקבל את הפשרה המוצעת על ידם: "לפני כתיבת פסק הדין, ראינו לנכון להציע למשיבים (למדינה ע.ד.ו) לשקול להחליט על זכאות העותרים ל'מענק חזרה' שניתן למפונים… על פני הדברים, לכאורה, יש הצדקה למתן מענק שכזה לעותרים".
הרמז ברור: השופטים אומרים כי הם מכירים בזכאות העותרים לתגמול/פיצוי מהמדינה, אם כי לא מדובר בתשלומים שהעבירה המדינה לתושבי הישובים המפונים במהלך 16 החודשים האחרונים, אלא פיצוי הדומה לסכום המענקים שקיבלו מפונים ששבו לבתיהם.
נותר רק להמתין לתשובת המדינה בנוגע להצעת השופטים, האם פניה לפשרה ופיצויים או שתמשיך להתבצר בעמדתה לפיה לא מגיעים פיצויים לתושבים שלא פונו.
תנועה בשטח
מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח ומטה תנועת המושבים נפגשו עם הנהלות המושבים שדה אילן ושדמות דבורה שבגליל התחתון, בנושא האתגרים שמלווים את המושבים בתחומי החקלאות, הפל״ח הקרקעות והחוסן הקהילתי.
בנוסף קיימו כנס בנושא העברה הבין דורית במושב בית הילל, שבמבואות החרמון. יפרח אמר: "נמשיך להגיע לשטח, למושבים, לחיזוק איתנותם הכלכלית והקהילתית ולמען דור ההמשך."
"יש לעצור את המכרז להקמת תחנות כוח במטה יהודה"
הודיעה תנועת המושבים לרשות מקרקעי ישראל * "החקלאות היא אינטרס לאומי שאין לו תחליף"
מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח פנה למנהל רשות מקרקעי ישראל, יעקב קוינט, בדרישה לעצור את פרסום המכרז להקמת תחנות כוח בלב שטחי מועצה אזורית מטה יהודה, הסמוכים למושבים גיזו, צלפון, כפר אוריה וטל שחר.
במכתב ששלח מזכ”ל תנועת המושבים ויו”ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "הקמת תחנות כוח במיקום הנבחר כפי שמופיע בפרסומי רמ”י, עלולה לפגוע בקרקעות החקלאיות של המושבים באופן ישיר ועקיף, להגביל את השימוש בקרקעות הנותרות ואף להשפיע באופן משמעותי על תשתיות המים והניקוז המשמשות את היישובים וגם על דרכי הגישה אליהם. זאת ועוד, עולה חשש מזיהומי אוויר, רעש בלתי נסבל והשלכות בריאותיות חמורות לתושבי האזור."
יפרח הדגיש כי הפגיעה אינה מקומית בלבד: "החקלאות הינה אינטרס לאומי המייצר עבור המדינה תועלות לאומיות שאין להן תחליף – שמירת קרקעות הלאום, שטחים פתוחים וריאות ירוקות, פריסת אוכלוסייה ואספקת מזון טרי לאזרחי המדינה.
עוד נכתב במכתב: "מוא"ז מטה יהודה מאופיינת בנופי טבע ייחודיים, חקלאות משגשגת ותיירות אקולוגית. המועצה הוכרה כאזור היין הרשמי הראשון והיחיד בישראל וזכתה בפרסים בינלאומיים ובהכרה עולמית. כ-40 יקבים פועלים באזור והם מייצרים קרוב ל-26 מיליון בקבוקי יין בשנה – למעלה ממחצית מייצור היין של ישראל. האזור ממוצב כאחד היעדים המובילים בתחום תיירות היין גם ברמה הבינלאומית."
מוא"ז יואב לבג"ץ: עצרו הקמת עיר חדשה בתחומנו
בג"ץ קבע כי הפעולות שנעשו על רמ"י חורגות מבחינה בדיקה ראשונה, הנדרשת לשם קבלת החלטת ממשלה להנעת התהליך
המועצה האזורית יואב עתרה לבג"ץ נגד קידום הקמת עיר חדשה בשטחה, בסמוך למושב כפר הרי"ף וקיבוץ רבדים. באחרונה התקבל פסק הדין בו קיבלו השופטים את עמדת המועצה, לפיה הפעולות שנעשו עד כה חרגו מגדר בדיקה ראשונה: "מהיקף הפעולות שבוצעו עד כה, כמו גם היקף המשאבים שהוקצו לשם הוצאתן אל הפועל, דומה שיש ממש בטענת העותרת שהפעולות הרבות שנעשו בענייננו, חורגות מגדר אותה בדיקה ראשונית בלבד." עם זאת, העתירה נדחתה על הסף ללא צו להוצאות, בנימוק כי מדובר בעתירה מוקדמת וכי המועד להעלאת כל הטענות יהיה לאחר קבלת החלטה סופית אופרטיבית על הקמת היישוב.
בעתירה, שהוגשה על ידי עוה"ד פרופ' אריאל בנדור וד"ר ישגב נקדימון, ונדונה בפני הרכב השופטים יעל וילנר, גילה כנפי-שטייניץ וחאלד כבוב, נטען כי הליך הקמת העיר החדשה בשטחה נעשה ללא קבלת החלטת ממשלה כנדרש, ללא ביצוע עבודת מטה מקצועית וללא בחינת חלופות – בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ולפסיקות בג"ץ קודמות.
עוד נטען כי רמ"י החלה לקדם את התכנון והקצתה תקציב של 7.7 מיליון ש"ח, למרות שאין בידה כל מסמך המהווה אישור ממשלתי למהלך. השטח המתוכנן, כ־5,000 דונם, כולל קרקעות חקלאיות מעובדות ופעילות, והמשך קידום ההליך מהווה פגם מהותי שמחייב את ביטולו.
בעתירה, שנדונה תחילה בביהמ"ש לעניינים מינהליים בירושלים הביע השופט יורם נועם, תמיהה על אופן קבלת ההחלטות, וציין כי אין תיעוד דוא"ל המבהיר כיצד אושרו 7.7 מיליון ש"ח לתכנון עיר חדשה בטרם התקבלה כל החלטת ממשלה. העיר החדשה, שאף הוצגה בשמה הזמני "מלאכי" במסמכי רשות מקרקעי ישראל, עתידה הייתה לכלול על פי המסמכים: כ־35,000 יחידות דיור. למועצה נודע על ההליך רק באקראי בנובמבר 2023. נציגי רמ"י אף אישרו בפני בית המשפט כי אין בידיהם שום הנחיה או מסמך פורמלי מהמדינה שמסמיך אותם להתחיל לקדם את התכנון.
