יבול שיא
הרפת והחלב
מערכות סולאריות על מצופים

מערכות סולאריות צפות על מצופים

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

מערכות סולאריות על מצופים תוצרת כחול לבן הותקנו לראשונה בישראל בבריכות הדגים של קיבוץ עין הנצי"ב. מדובר בשמונה מערכות סולאריות צפות על גבי מצופים חדשים שפיתחה חברת פלציב שבבעלות עין הנצי"ב. עד כה יובאו מצופים מסוג זה מסין.  

הפרויקט שהושלם לאחרונה בהשקעה של כ-23 מיליון ש"ח, כולל 15 מערכות שהוצבו על גגות מבני המשק, ברפתות ובלולים. 

ארבע מערכות הוצבו על דפנות מאגרים ובריכות דגים ושמונה מערכות צפות. מדובר במערכות בהספק כולל של כ-6,500 קילוואט לייצור חשמל ומכירה לרשת החשמל, בהכנסה שנתית המוערכת בכ-4.5 מיליון ש"ח. 

המצופים פותחו בשיתוף פעולה בין פלציב וחברת "שיח נמוך". הפיתוח, שנקרא "סייח שחור", בנוי לשאת בהצפה ארבעה פאנלים סולאריים בגדלים משתנים לפי בחירה ומאפשר המשך גידול אינטנסיבי של דגה, לצד הפקת חשמל לאורך כל שעות האור, כשהבריכה מלאה או ריקה וללא נזק לבריכה, למצופים ולמערכת העיגון.   

הפרויקט מלווה בייעוץ וליווי מקצועי של חברת גולן סולאר. אייל בהרב, מבעלי גולן סולאר: "אנו מודים לעין הנצי"ב על הזכות ללוות את תחום האנרגיה המתחדשת בקיבוץ.

מערכות צפות על המים הן תחום חדש יחסית בישראל ואנו שמחים שפלציב, חברה ישראלית, שותפה לתרומה לפיתוח התחום במוצרים כחול לבן". 

הפרויקט בעין הנצי"ב כלל גם שדרוג תשתיות חשמל בקיבוץ ובבריכות, התקנת שנאי חשמל חדשים, הקמת חדרי חשמל וסלילת תשתית חדשה. גגות רבים שהיו מקורים בפלסטיק הוחלפו בגגות איסכורית, גגות בטיחותיים ועמידים יותר. 

ידידיה צור, יו"ר עין הנצי"ב: "לצורך התקנת המערכות בבריכות הדגים זכינו להשתמש במצופים שיוצרו במפעל פלציב, תוצרת כחול לבן, במקום במצופים תוצרת סין שבהם השתמשו עד היום.

בנוסף ליתרון של תוצרת כחול-לבן, זו גם האפשרות המתאימה יותר להמשך גידול דגים בצורה אינטנסיבית ויש במצופים אלה גם היתרון שאין צורך בתובלה ימית שהיא פחות זמינה ויותר יקרה. אני רוצה להודות לגולן סולאר על הליווי בהתקנת פרויקט זה בבריכות שלנו".  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר שוק המנדרינות האירופי מתמודד עם מחירים גבוהים והיצע נמוך על רקע אתגרי הייצור מקור: EastFruit עליות המחירים שנרשמו בלטביה, פולין, אוקראינה, מולדובה ועוד מיוחסות לירידה ביבולים * באוזבקיסטן וטג'יקיסטן מדווחים
5 דק' קריאה
מאורין יטור, רון פורת, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני ניר כרמי, המחלקה להשבחת עצי פרי, מכון וולקני שוקי קנוניץ, מדריך הדרים, ענף הדרים במועצת הצמחים רקע מנדרינה 'מיכל' (זריע של קלמנטינה) היא זן
4 דק' קריאה
מחלת הגרינינג היא כנראה מחלת ההדרים החמורה ביותר שידעה תעשיית ההדרים העולמית. המחלה נגרמת ע"י חיידק המותאם למחיה בצינורות השיפה ומועבר ע"י שני מיני פסילות הניזונות מהשיפה ומשמשות לו כווקטור. הפסילות נחשבות מזיק משני
12 דק' קריאה
אומר עודד גרוסר, אגרונום ופרדסן צעיר שפעיל במשך שנים בשולחן המגדלים, "אם לא נעבד את האדמה – נאבד את המדינה והערכים שלנו". גרוסר מספר על האתגרים הרבים בלהיות חקלאי בשנים האחרונות, על הקשיים שהביאה
10 דק' קריאה
פרדסניות ופרדסנים יקרים שלום רב, אנחנו בסוג של שגרת מלחמה ויחד עם זאת, לי באופן אישי מרגיש שעד שהחטופים לא חוזרים אני בשנה ארוכה מאוד, עדיין 2023… בעבר כתבתי שבענף ההדרים אין בעיות רק
3 דק' קריאה
רוני נקר, מנהל ענף ההדרים, מועצת הצמחים נסקור תחילה את התחזית העולמית של הדרים לעונת 2024/25 . כבכל שנה במחצית נובמבר התקיים מפגש (וובינר) במסגרת ארגון ה – WCO (ארגון ההדרים העולמי) שבו לקחו
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן