ניסיונות האינטגרציה של יהודים וערבים לאחר קום מדינת ישראל
מלחמת העצמאות שנסתיימה בהתבססות רעיון מדינת ישראל כעובדה חיה והותירה את ערביי פלסטין שקועים בתוצאת ה"נכבה" – מרביתם כפליטים בארצות ערב ובשטחים ממערב לירדן אשר נכבשו בידי ירדן (י"וש), ומצרים (עזה). מיעוט מערביי פלסטין צורף למדינת ישראל , חלקם תושבי היישובים אשר לא נטשו את בתיהם במלחמה, וחלקם ערביי ואדי ערה והשרון אשר צורפו למדינת ישראל במסגרת הסכמי רודוס. חרף ההכרה באזרחות המלאה ובשוויון הזכויות של תושבי ישראל הערביים, הושת על מרביתם ממשל צבאי וזאת מתוך חשדנות ממשלות ישראל באשר למידת ההזדהות והנאמנות של אוכלוסייה זו לרעיון של מדינה יהודית דמוקרטית המעניקה ליהודים בלבד את זכות היתר של חוק השבות -ניסיונות האינטגרציה של יהודים וערבים
בורסה
אנשי רוח ומנהיגי תנועת השומר הצעיר ומפ"ם, אשר האמינו בכל ליבם כי ניתן לייצר אחווה יהודית ערבית בישראל סביב הזדהות עם הרעיון הסוציאל- דמוקרטי והתארגנות קהילתית קואופרטיבית, פעלו בראשית שנות החמישים להקמת תנועת נוער ערבית – "הנוער הערבי החלוצי" (" אל שביבה אל ערבה א עטלאאעיה") כתנועה אחות ל"השומר הצעיר" . התנועה הקימה קינים בישובים הערבים, וארגנה חברות נוער ערבי לחינוך בקיבוצי השומר הצעיר. בראשית שנות ה-60 מנתה התנועה כ-1,800 חניכים מאורגנים ב-45 קינים. ההפרדה בין השומר הצעיר היהודי לנוער הערבי החלוצי התבקשה מחשש לטמיעה , וכן מהדגשת הציונות כמרכיב רעיוני מהותי בתנועת השומר הצעיר בלבד שעה שהסוציאליזם ואחוות העמים היוו מרכיב רעיוני משותף לשני העמים. תנועת הנוער הערבי החלוצי חינכה למעורבות אזרחית והעמידה אנשי ציבור מבני הנוער הערבי, אך לא עלה בידה לייצר התארגנות קואופרטיבית ערבית דוגמת הקיבוצים באין הקצאת קרקע והשקעת יסוד לאומית להתיישבות נוער ערבי. כנער תלמיד בי"ס כדורי הר תבור, נפגשתי בשנת 1954 עם חברת הנוער ערבית אשר התחנכה בהצלחה בקיבוץ הזורע ובהמשך בחניכי הנוער הערבי החלוצי בטיולים לצערנו בהעדר תנאים להגשמה התיישבותית קואופרטיבית דעכה תנועה זו. המשך שיתוף הפעולה בין הקיבוץ הארצי לפעילים רעיוניים מן המגזר הערבי בישראל המשיך להתקיים בגבעת חביבה ובניסיונות חינוך משותפים בכפרי ודי ערה.
ברית הנוער הקומוניסטי.
מסגרות נוער משותפות ליהודים וערבים התקיימו בתנועת הנוער הקומוניסטית ב.נ.ק.י : המפלגה הקומוניסטית המשותפת ליהודים וערבים בארץ ישראל הוקמה עוד בשנת 1924 כתנועה חצי מחתרתית וזכתה למעמד חוקי בשנת 1941 לאחר פלישת הנאצים לברית המועצות. חרף שלילת הציונות, נקטה המפלגה הקומוניסטית בקו הסובייטי של קבלת תכנית חלוקת א"י לשתי מדינות והתנגדות לפלישת מדינות ערב ביום הכרזת מדינת ישראל. בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד בראשית שנות ה-50, הפך קיבוץ יד חנה לקיבוץ מזוהה עם התנועה הקומוניסטית, וב.נ.ק.י אף ייעדה גרעין השלמה לקיבוץ במסלול הנח"ל. לקראת מלחמת ששת הימים התפלגה המפלגה הקומוניסטית בישראל ובעקבותיה ב.נ.ק.י . ב.נ.ק.י פעילה גם כיום בין הנוער אך משקל הנוער היהודי בה קטן.
ברית פועלי ארץ ישראל
הסתדרות העובדים העבריים אשר קמה בשנת 1924, יזמה והקימה מעין איגוד מקצועי לפועלים הערביים – ברית פועלי ארץ ישראל. האינטרס של קיום עבודה מאורגנת בא"י מול העסקה נצלנית של הפועלים הערביים, היה בעל חשיבות ממעלה ראשונה לקיום שוק עבודה מסודר והוגן. צרוף/מיזוג העובדים הלא יהודים להסתדרות הכללית בשנת 1959 הפך את הארגון הנפרד למיותר.
אינטגרציה בימים אלו – ניסיונות האינטגרציה של יהודים וערבים
מרכז גבעת חביבה מיסודו של הקיבוץ הארצי, הממוקם בקמפוס בחלקו הדרומי מערבי של ואדי ערה-נחל עירון, מקיים מרכז פעיל לחברה משותפת יהודית ערבית. גופים נוספים מחזיקים בתי ספר דו לשוניים לחינוך משותף של ילדים יהודים וערבים. רמת ההשכלה והמיומנויות המקצועיות בקרב ערביי ישראל עלו מאד ונוכחותם ניכרת במקצועות הרפואיים והסיעודיים. מאידך לא מושקעים מאמצים מספקים לשילוב הצעירים מבין ערביי ישראל במקצועות הטכנולוגים. ברמת הייצוג הפוליטי פרלמנטרי נעשה מאמץ של הימין הפוליטי להדיר את אזרחי ישראל הערבים מייצוג פרלמנטרי תוך העלאת רף מספר קולות הבוחרים הנחוצים לייצוג בכנסת. מהלך זה הוביל להקמת הרשימה המשותפת בה משתתפים לאומנים קיצונים בצד סוציאל-דמוקרטים. תהליכים מסוג זה מונעים התארגנות רעיונית פוליטית משותפת יהודית ערבית, ומעלים את רף הגזענות במדינת ישראל.
