נשים מובילות בהנהגה הקיבוצית: דניאלה לבנסארט, 47, נשואה +3 חברת קיבוץ כרמים שבצפון הנגב. את הפורום למעורבות חברתית הקימה בתחילת משבר הקורונה עם מסר שותפים נוספים. העיסוק בנושאים חברתיים התחיל אצלה עוד הרבה קודם.
היא נולדה וגדלה בירושלים ולמדה משפטים באוניברסיטה העברית ויחד עם בן זוגה עברו לחיות בתל אביב. "הייתי עורכת דין ועשיתי הסבה דרמטית – ביחד עם חברה פתחנו עסק חברתי שעבד בשינקין משך עשר שנים – חנות לבגדי יד שנייה ומוצרים נוספים ממוחזרים. בזמנו זו הייתה מהפכה – צרכנות מתונה, קו במפעל שהעסיק אנשים עם מוגבלויות, דיברנו על מחזור ושימוש חוזר. בזמנו זה היה מהפכני." לקראת לידת הילדה הראשונה חיפשו מקום להקים בו בית ומשפחה, גם ירושלים וגם תל אביב לא הרגישו כמו בית, וכך החלו לחפש מקום שיהווה בסיס לעשייה משותפת, "לחבור לאנשים ולעשות משהו משמעותי", כאשר מה שראו בחזונם היה מקום שמאפשר קיימות ופיתוח סביבתי.
לבנסארט ובן זוגה הגיעו לקיבוץ כרמים, שהיו בו כעשרים חברים. לכרמים הגיעו שתי קבוצות – האחת ששמה דגש על הנושא הסביבתי והקיימות, והשנייה על חיים משותפים לדתיים וחילונים. בתחילה היה חשש, שני הרעיונות גדולים וראויים, אולי החיבור ביניהם יפגע במטרות של כל קבוצה, "אבל כשנפגשנו שתי הקבוצות, היה חיבור טוב. אנחנו, החילונים, רצינו שלא יכפו עלינו וגם הדתיים רצו אותו הדבר. מסתבר שזה אפשרי. הקמנו מערכת חינוך ותרבות ומוסדות בקהילה בצורה טובה ובריאה עם שיח מתמשך".
לבנסארט התמנתה למזכירת הקיבוץ, לאחר שבע שנים עברה לנהל את הקהילה בקיבוץ נתיב הל"ה וסיימה ממש לפני פרוץ משבר הקורונה. "היום אני מגשרת, מחברת בין לימודי עריכת הדין לבין עשור בתפקידי ניהול ציבוריים. בעצם תפקיד המזכירה, יו"רית קיבוץ, זה גישור אחד גדול. תחום הגישור נותן מענה לסכסוכים במקום לבזבז זמן וכסף בבתי משפט, ולרוב הסכסוך מסתיים ברוח טובה אצל שני הצדדים." גישור בין אנשים, בין "צדדים" הוא הדבר שהוביל אותה גם בניהול קהילת הקיבוץ. "זה לא משנה אם אני דתייה או חילונית, או מה דעת הרוב. אנחנו מובילים את כולם ויש לנו מחויבות לכולם. כרגע, בשיח הציבורי, בעיקר ברשתות החברתיות ובערוצי התקשורת, הדבר הזה בולט בהיעדרו ופוגע באמינות ההנהגה. חשוב להבין מה חשוב לי ובאיזה נושאים אני מוכן לוותר, וכך גם כלפי הצד השני", מה שנכון כלפי בני זוג, שכנים, חברי קיבוץ וגם כלפי כולנו, אזרחי מדינת ישראל.
ספרי על פורום הקיבוצים למעורבות חברתית
"אני לא באה מרקע קיבוצי, לא מכירה את ההיסטוריה ואת המוסדות וההנהגה. פעם ראשונה שנפגשתי עם התנועה היה בכנס ההנהגות הראשון, כשבאתי כמזכירת קיבוץ כרמים. נכנסתי לאולם שיש בו מאות בעלי תפקידים, כל אחד מהם מייצג עוד מאות חברי קיבוץ, חדר שלם, שמייצג עשרות אלפי אנשים שחולקים אותם ערכים, שמאורגנים מדהים כקואופרטיב, כשהנהגת התנועה היא קואופרטיב גג לכל זה. זה היכה בי – אנחנו יכולים לאחד כוחות סביב ערכים משותפים."
פרויקטים שמחוללים שינוי
את הפורום הקימו יחד עם גיל לין, ראש המטה השיתופי, ובצוות ההיגוי חברים: אייל מירון מקיבוץ שמיר, צחי רם מרביבים, עפרי רביב ראש אגף צעירים ומעורבות בתנועה, שיר גורן, קיבוצניקים עם החברה ואבישי בן אהרון, מנכל המדרשה באורנים, תנועת החלוץ, ודניאלה. "מה שיפה" מדגישה לבנסארט, "שאין גוף, קרן, ארגון, לא מקבלים שכר. הכסף שמצליחים לגייס עובר ישירות לפרויקטים, כאשר הפורום הוא נקודת חיבור ואפשר ורצוי להצטרף. כל קיבוץ שתומך הוא חלק מהפורום ויש לו השפעה לאיזה פרויקט מיועדים הכספים. אפשר לתרום 10,000 ש"ח, אפשר יותר, כך שלכל קיבוץ זה לא המון כסף ויחד יש לנו המון כוח לעשות דברים." השנה, למשל, על אף משבר הקורונה גויסו 600,000 ₪ והפורום הצליח לעמוד במחויבויות ששם לעצמו.
מה הפרויקטים שהפורום עוסק בהם?
"מבחינת תוכן, פרויקטים שמחוללים שינוי לאורך זמן, בדגש על טיפוח מנהיגות". פרויקט ראשון הוא מכינה קדם-צבאית ראשונה של התנועה הקיבוצית, כאשר 60% מהמשתתפים בה הם נערים ונערות מהפריפריה ולא מקיבוצים. השנה הוקמה השלוחה השנייה של המכינה והיעד הוא להגיע לעשר שלוחות במטרה "לבנות דור חדש, חזק, של צעירים וצעירות שיכנסו לעמדות השפעה."
פרויקט נוסף הוא תכנית יהב, תכנית שמחנכת לציונות ומנהיגות בקרב השינשינים (שנה שלישית). תכנית המקנה תכנים רעיוניים, ערכים, בשאיפה ליצור רשת של צעירים שפועלים בתכנית ומחוצה לה. "התחלנו עם ארבעה וכיום יש כבר ששה עשר. השאיפה שערכי התנועה יהיו כוח מניע". לשנה הקרובה מתוכננים שני פרויקטים נוספים:
ראודאת, שמשמעו – פורצות דרך בערבית, פרויקט שהוא המשך ל"כוכבי המדבר" (טיפוח מנהיגות לנערים במגזר הבדואי), טיפוח והעצמה למנהיגות לנערות במגזר הבדואי. "הרעיון הוא תמיכה כספית ושיתופי פעולה הדדיים עם קיבוצי הנגב. אירוח הדדי, הרצאות והתנדבויות."
פרויקט נוסף מתוכנן הוא פיתוח מנהיגות אזורית, תכנית העשרה לנשים וגברים לתפקידי ניהול במועצות "עם דגש על שילוב נשים בתפקידי ניהול". הפורום מגדיר בכל שנה אילו פרויקטים ממשיכים ואלו חדשים. "אנחנו פונים לקיבוצים ומכירים להם את הפורום – צריך רק לקבל החלטה". קיבוץ שמצטרף לפורום מעביר את התמיכה ישירות לפרויקט. "יש המון עשייה של הקיבוצים, כל אחד באזור שלו. זה לא במקום העשייה הזו, שהיא מבורכת, זה רובד נוסף של עשייה בכדי לקדם מטרות רחבות יותר, ארוכות טווח. הפורום נותן הזדמנות לשלב כוחות. סך החלקים גדול מהשלם – ביג טיים." הקיבוצים החברים בפורום: שמיר, משמר העמק, להב, רבדים, מעגן מיכאל, עברון, יוטבתה, רביבים, רמת רחל, דליה, בארי. קיבוצים נוספים מוזמנים להצטרף.
איך זה להיות אישה בתפקידי ניהול?
"אני סוגרת עשור בתפקידי ניהול. בקיבוצים אפשר לראות הרבה מנהלות קהילה ומזכירות ויש הובלה נשית. קיבוץ זה דבר מורכב – יש פיתוח אסטרטגי מול צרכי החבר, החברה. נשים מביאות לניהול משהו מתכלל, מעודד הידברות ושיתופי פעולה, ממש אפשר לראות את היופי של זה קורה. ובמיוחד בתקופה כזו, אנחנו הנשים צריכות לפעול ולהגיע למקומות של קבלת החלטות. אפשר לחבר בין אוכלוסיות שונות וכנשים יש לנו את היכולות האלה."
את אומרת את זה לאור מה שקורה בארץ?
"רואים שסעים וקיטוב בחברה. בעיקר בשיח ברשתות החברתיות ובתקשורת. יש יותר ביטוי לצדדים הקיצוניים בשיח. רוב האנשים לא שונאים ולא רוצים לבטא שנאה. זה זמן שלנו, כנשים וכאנשים מתונים – להיות אקטיביים במתינות שלנו ולבטא אותה. לא לתת לקיצוניים להשתלט על השיח".
