מסכי עשן המלכודת הדיגיטאלית – התמכרות לרשת, הנגיף שלפני קורונה. סרט: 'אמא' – מסר לא מובן. 'מסכי העשן המלכודת הדיגיטלית' – הנגיף שלפני הקורונה.
עצוב לאבד חבר שהתמכר לרשתות החברתיות. אני איבדתי לפני יותר משנתיים חברה טובה, אשר הפכה את חייה האישיים לקרקס ווירטואלי. היו לזה סימנים מקדימים: בתחילה היא פרסמה סרטונים שלה רוקדת בצורה משעשעת אותם הייתה מעלה פעם בחודש לעמוד הפייסבוק שלה, אבל עם הזמן החלה בכול יום לפרוס את חייה האישיים ברשת והעלתה בכול מספר שעות פוסטים מייגעים על חיי הזוגיות והמשפחה שלה. לאחר מכן החלה מפרסמת פוסטים ארוכים וריקים מתוכן תוך טענה כי למדה "אימון אישי' (לימודים שארכו חודש בדיוק) וכי היא מוכנה לקיים פגישות עם מטופלים רק און ליין, מבלי באמת "לפגוש את המטופלים באופן אישי, חלילה!" כך אמרה לי. (מדובר על זמנים שלפני הקורונה).
בפגישה האחרונה שלי עם זאת שנדבקה בנגיף הרשת, כל תשומת ליבה הייתה מוקדשת לנייד שלה. בכך בעודי יושבת מולה בבית הקפה ומחכה שתתנהל ביננו שיחה אמיתית כמו פעם, זאת הג'אנקית הביטה בי לשבריר שניה וחזרה מיד לרענן את הפיד שלה, תוך שהיא מצפה וממתינה ללייקים ותגובות, ובכך מקדישה את השעה ורבע שהייתה לנו להתוודע אחת לשנייה, למסך.
מאז לא פגשתי את אותה החברה אבל אני יודעת שעד היום אותה חברה אבודה לא נהנתה מתגובות או מאלף לייקים, או מעשרים מצטרפות חדשות לדף 'המאמנת האישית' שלה – כמו שנהנתה מהזמנים שלפני ההתמכרות לרשת. שום תגובה וירטואלית או 'לייק' לא ישתוו לרגעי הצחוק שלי ושלה ישובות בבר השכונתי לפני שנכנס נגיף הרשת לחיינו, ששיסע בגוונים כחולים את רגעי החברות, הצחוק והתמיכה. וזה לא שיוצא משהו טוב במיוחד משיטוט בלתי נגמר ברשת החברתית. הרי המצב כל כך לא חברתי או ידידותי שם על הפיד והקירות, שגם אם נפרסם פוסט עם תמונה של קשת בענן: הרי שמישהו יתקוף אותנו עם המקלדת מסיבה כזאת או אחרת. בין היתר גם הוכח שיותר בני נוער נכנסים לדיכאון בגלל תגובות או אי תגובות ברשת, מה שגורם ליותר דיכאון בקרב בני נוער והעלה את אחוז ההתאבדויות בקרב הנוער המחובר.
הסרט 'מסכי העשן המלכות הדיגיטלית' מציג תמונה ברורה שמאשרת את החששות הגדולים שלנו – הרשתות החברתיות השתלטו על חיינו וכן, גם על הרבה ממכרינו. ואם זה, נראה כמו ברווז ומרגיש כמו ברווז, זה ברווז: ורצוי וירטואלי. כי הרי אנחנו מכורים.
'מסכי עשן המלכודת הדיגיטלית' מצייר מבט קשה על מציאות שהפכה ווירטואלית. סרט התעודה מסביר ומוכיח את ההתמכרות של רובינו לרשתות החברתיות ואת ההשלכות של ההתמכרות או של הנגע הזה על חיינו. הסרט הוא דוקומנטרי ברובו וכולל ראיונות אישיים עם האנשים שמאחורי הרשתות שהיו המשפיעים ביותר כשהנגיף הזה קרם עור וגידים. בין היתר נשמע עדויות של אנשי מפתח שעבדו בחברות כמו גוגל, פייסבוק, יוטיוב ועוד, (אנשים שהמציאו את אותן הפונקציות שהופכות אותנו לזומבים שנדבקו בנגיף), המספרים עד כמה הוקדשה עבודתם ליצירת קהל גולשים שנמצא שעות על גבי שעות מול המסך שכול עולמו הוא הרשתות החברתיות.
"אתה בודק את הפיד שלך, בשתי סיטואציות: או ברגע שאתה פותח את העיניים בבוקר או כשאתה נמצא בשירותים אחרי שקמת מהמיטה". מסביר קודקוד לשעבר שעבד ביוטיוב והמציא אלוגריתם ביוטיוב שהגביר את הקיטוב בחברה. הדוקו 'מסכי עשן המלכודת הדיגטאלית' יציג בין היתר את העתיד הלא ורוד שלנו, ויעשה זאת כמו שאנחנו אוהבים: על גרף. הוא יתאר ויסביר כיצד המומחים של הרשתות החברתיות ממשיכים לעבוד על אלוגריתמים שיגרמו לאנשים לחזור שוב ושוב אל הרשת החברתית ומשם מיד אל בהייה ממושכת במסך שמניב אינספור מודעות מכירה. הסרט מדגיש את מה שכולנו ידענו אבל הוא נתן לו שם וחידד את משמעות הטירוף הזה סביב המסכים הדיגיטליים שלנו, ואפילו הוביל צופים להוריד את רמת ההתעסקות שלהם ברשתות: צופים שאפילו מחקו את חשבון הפייסבוק שלהם לאחר הצפייה (אל דאגה! החברה שלי טרם מחקה את שלה וכנראה לא תמחק או תפסיק לבהות עד שילדיה יתגייסו לצבא – סיפרתי לכם שהם בני 6 ו10?).
'מסכי עשן המלכודת הדיגיטלית' נפתח בבמה שעליה עומד מנהל האתיקה לשעבר של פייסבוק שכבר מזמן לא מנהל שום אתיקה בחברה אלא מנסה להחזיר את הגלגל אחורה. הוא מנסה, מול קהל ייעודי (כמו חברי פרלמנט), להסביר מהן התוצאות ההרסניות של ההתמכרות למסכים וכיצד אפשר למצוא "חיסון" מתאים. לאחר מכן, ידונו מומחים בסכנה הטמונה בעתיד של החברה שלנו. עתיד של חברה שפעם הייתה נוכחת ואמיתית. חברה שישבה פעם במקלט של הבניין שם קיימה מסיבות חברים עם טייפ דאבל קאסט והריצה בדיחות במעגל – כן החברה הזאת שרבים מאיתנו מתגעגעים אליה. חברה אמיתית מוחשית עם אנשים שיכלו לשבת בבית קפה ולהסתכל אחד לשני בעיניים כשמדברים, מבלי לחשוב כל הזמן על קופסא קטנה שמכילה עולם וירטואלי ולבדוק מה נשתנה בה בכל חצי דקה.
את 'מסכי עשן המלכודת הדיגיטלית' ביים ג׳ף אורלובסקי שמסביר בסרט כיצד הרשת 'טמטמה' אותנו, גם מבחינה חברתית אבל גם מבחינה סביבתית ופוליטית.
הרי כולנו כבר יודעים באיזה מקום מאחורי הראש שלפני נגיף הקורונה, נכנס לחיינו נגיף אחר, נגיף הרשתות החברתיות. בהתחלה הוא היה בריא וניסה לקשר בין חברים, לעזור לאתר בני זוג ולהפגיש בני משפחה רחוקים. אבל הנגיף הזה התעצם התחזק הפך שלילי והואכל הזמן באוויר. לא מצאו נגדו עדיין חיסון, הוא לא דרש מסכה: אבל בהחלט גרם לריחוק חברתי.
(מסכי עשן המלכודת הדיגיטאלית 96 דקות זמין לצפייה בנטפליקס)
