מחקר ופיתוח – הצמאת עצי פומלו בערבה לקבלת פרי בחודשי הקיץ

מיכל אדלר אגמון (michal@rd.ardom.co.il), אבי סדובסקי, נוח מוריס – מו"פ ערבה דרומית; יחזקאל הראש, עודד פרידמן – שה"מ, משרד החקלאות; אורי ניב – חצבה

תקציר

פרי הפומלו הגדל בערבה משווק בחודשים ספטמבר עד דצמבר. אחת הדרכים לשיפור רווחיות הגידול היא צמצום תקופת החפיפה עם המשווקים בצפון הארץ. מחקר זה נערך בפרדס בחצבה שניטע ב-2015 ובו נבחנה השפעת הצמאה בין ה-10 ל-30 באוגוסט על הפריחה, החנטה, מועד הקטיף והפרי הבשל. ההצמאה הובילה לקבלת פרי מחוץ לעונה – קטיף ביולי-אוגוסט בשנה העוקבת, יבול בגובה מספק של 4.3-2.3 טון לדונם וקוטר פרי תקין של 148-130 מ״מ. איכותו הפנימית של הפרי הייתה נמוכה בעיקר בגלל אחוזי חומצה ומיץ נמוכים. בנוסף, במסגרת המחקר נערכו על עצי פומלו נוספים הצמאות בחודשים נובמבר-דצמבר במטרה לקבל הקדמה של עונת הפריחה והחנטה, אך ללא הצלחה (התוצאות אינן מוצגות).

מבוא

בערבה התיכונה נטועים כ-40 ד׳ פומלו "גוליית" (Citrus grandis ‘Goliath’) ובערבה הדרומית כ- 175 ד׳. לבלוב, פריחה וחנטה בערבה מתרחשים במהלך החודשים פברואר-מרץ והקטיפים, שניים-שלושה סבבים, במהלך החודשים ספטמבר-דצמבר. המגדלים בערבה מעוניינים לשפר את רווחיות הגידול באמצעות צמצום תקופת החפיפה עם המגדלים בצפון הארץ הקוטפים בנובמבר-דצמבר. במחקר הנוכחי נבחנה קבלת פרי פומלו מוכן לשיווק באוגוסט, כגידול נישה בתקופה שבה הפרי פודה מחירים גבוהים.

 מוצאו של הפומלו בדרום מזרח אסיה, מאזורים טרופיים המאופיינים בעונה רטובה ועונה יבשה. המגדלים שם מנצלים את העונה היבשה כדי ליצור עקת יובש ולתזמן את הפריחה למועד המתאים להם (1 ו-2). באזורים סובטרופיים המאופיינים בעונה קרה ניתן להמיר את עקת היובש בחשיפה לטמפרטורות נמוכות על מנת לתזמן את הפריחה (2 עד 7). במחקר הנוכחי שולב המידע הקיים עם הידע שנצבר מהפרקטיקה החקלאית המקובלת בהצמאת לימון. הצמאת לימון במהלך הקיץ עד הגעה לפוטנציאל מים בגזע של -3.3MPa (8) מובילה לקבלת פריחה בסתיו ויבול קיצי הנקטף ביוני-אוגוסט. הצמאה של עצי פומלו באוגוסט טרם נוסתה.

 מטרת המחקר – בחינה של השפעת הצמאה בחודש אוגוסט על מועדי הלבלוב, הפריחה, החנטה, ההבשלה ואיכות פרי הפומלו.

שיטות וחומרים

תנאי הגידול: המחקר נערך בחצבה, בפרדס פומלו ׳גוליית׳ המורכב על כנת וולקה, שנת נטיעה 2015, 10 ד׳ קרקע חולית, 82 ד'/עצים (2X6). הפרדס מושקה במי קו מליחים ( dsm^-12.5-3), במנות של כ-3 מ״ק ליום בחודשי החורף עד 10 מ״ק ליום בחודשי הקיץ. הדישון כלל 35-40 יחידות ד'/חנקן לעונה, זרחן ואשלגן מצויים במי ההשקיה וכילאט ברזל ניתן בהתאם לצורך.

טיפול ההצמאה: לפני ההצמאה הראשונה הוסרו כל הפירות מעצי הניסוי שנמדדו. שתי ההצמאות, בעונות 2020 ו-2021, בוצעו בין ה-10 ל-30 באוגוסט ומשך ההצמאה נקבע על פי תכולת המים בקרקע ופוטנציאל המים בגזע. באוקטובר נבדקו ריכוזי המינרלים בעלים. קטיף אחד התבצע ב-25.7.21 והשני ב-11.8.22. במהלך הקטיפים נמדדה כמות היבול ואיכותו.

תוצאות

מדדי קרקע וגזע: לפני ההצמאה רטיבות הקרקע נמדדה בעומק 50-20 ס"מ בסביבת בית השורשים של עצי הטיפול וההיקש ונעה בין 8 ל-10% בממוצע. בתום ההצמאה שעור הרטיבות בחלקות ההיקש עמד על 7-7.5% בממוצע ובחלקות ההצמאה על 2-3% בממוצע. לפני ההצמאה פוטנציאל המים בגזע נע בין -1.2MPa ל–1.4MPa (איור 1) ובסיומה עמד פוטנציאל המים בעלי ההיקש על 1.6MPa- ובעלי הטיפול על -3.5MPa (איור 1).

השפעת ההצמאה על הלבלוב, הפריחה, החנטה וההבשלה: לבלוב, פריחה וחנטה בערבה מתרחשים במהלך החודשים פברואר-מרץ והקטיפים, שניים-שלושה סבבים, נערכים במהלך ספטמבר עד דצמבר. הצמאת אוגוסט בחצבה, בין ה-10 ל-30 בחודש, הובילה לקבלת לבלוב בספטמבר, פריחה וחנטה באוקטובר ופרי לקטיף ביולי-אוגוסט (טבלה 1).

היבול שהתקבל בעצי הטיפול בשנה הראשונה בחודשי הקיץ היה נמוך יחסית ליבול ההיקש אך עדיין רווחי – מעל 2 טון לדונם . לאחר מחזור ההצמאה השני נראתה עלייה ביבול, מ-2.3 ל-4.3 טון לדונם (טבלה 2).

השפעת ההצמאה על כמות ואיכות הפרי הנקטף: בטיפול ההצמאה ב-2021 וב-2022 עמד מספר הפירות לעץ על 22 ו-59, בהתאמה, נמוך יחסית בהשוואה למספר הפירות הממוצע שהתקבל בעצי ההיקש – 45 ו-83, בהתאמה (טבלה 2), אך עדיין ניתן לראות בעצי הטיפול עליה של פי 2.7 במספר הפרות בין מחזור ההצמאה הראשון לשני (טבלה מס. 2). הפירות מעצי הטיפול היו גדולים בהשואה לפירות שהתקבלו מעצי ההיקש (טבלה 3). בפרי שנקטף מעצי הטיפול באוגוסט 2021 נמדד קוטר גבוה יחסית – 147.7 מ"מ, בהשוואה לקוטר הפרי הממוצע שהתקבל מעצי ההיקש – 133.6 מ"מ. הפרי מעצי הטיפול היה כבד יותר – 1.3 ק"ג בהשוואה לפרי מעצי ההיקש -0.9 ק"ג (טבלה 3). מגמה דומה התקבלה גם ב-2022 (טבלה 2). בעצי הטיפול עלה אחוז המיץ מהשנה הראשונה לשניה מ-13 ל-22.8%, אך איכות הפרי שהתקבל בחודשי הקיץ הייתה נמוכה, בעיקר בגלל רמת חמיצות נמוכה מאוד שהשפיעה על טעמו של הפרי – 0.45-0.3%, וגם בגלל שהפרי היה יבש בהשוואה להיקש (טבלה 3). ניתן לראות בתמונה 1 שבחלק מהפירות מעצי הטיפול חלקו הפנימי של הפרי היה בצבע כתום.

ריכוז יוני הכלור והנתרן (DW): במהלך חודש אוקטובר בשנים 2020, 2021, 2022 נבדק ריכוז יוני הכלור והנתרן %DW)) בעצי ההיקש והטיפול. בהשוואה בין עלים מעצי הטיפול וההיקש, ריכוז יוני הנתרן בעצי ההיקש והטיפול היה דומה משנה לשנה – 0.02%DW, DW0.06%  ו- DW0.07%, בהתאמה, ונותר בתווך התקין – בין DW0.01% ל-0.11. ריכוז יוני הכלור עלה משנה לשנה גם בעלים של עצי ההיקש – DW 0.29%, 0.55%, 0.77%, בהתאמה ואף יותר בעלים של עצי הטיפול –  DW0.4%, 0.95%, 0.81%, בהתאמה ועבר את ערך סף הרעילות של ריכוז הכלור בעלים – 0.45% DW.

סיכום ומסקנות

קבלת פריחה וחנטה בעקבות סבב ההצמאה הראשון מותנית בהסרת החנטים הקיימים (תוצרי חנטה בחודש מרץ). הצמאת פומלו ׳גולית׳ במשך שלושה שבועות בחודש אוגוסט עד לערך פוטנציאל מים בגזע של -3.5MPa הביאה ללבלוב, פריחה וחנטה באוקטובר. עצי הטיפול נקטפו ביולי-אוגוסט. היבול בשנה השנייה היה מעל 4 טון לדונם  סביר לעצים בגיל זה – בני שבע שנים ויותר. איכות הפרי הייתה נמוכה עקב אחוזי מיץ וחומצה נמוכים, מה שפסל את הפרי לשיווק. בעיה נוספת שעלולה לקרות היא חפיפה בין מועד הקטיף למועד תחילת ההצמאה. יתכן שניתן יהיה לדחות את טיפולי ההצמאה לסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר ללא השפעה מהותית על מועד הקטיף בקיץ.

לסיכום, ניתן להגיע לפרי מחוץ לעונה, בחודשי הקיץ יולי-אוגוסט, באמצעות הצמאה, אך איכות הפרי ירודה מכדי לשווקו מסחרית.

תודות

המחקר מומן על ידי ענף ההדרים במועצת הצמחים, קק"ל ומו"פ ערבה דרומית.

ספרות

1. Davenport T.L. (2000). Processes influencing floral initiation and bloom: the role of phytohormones in a conceptual flowering model. HortTechnolog 10(4): 733-739.

2. Nakajima Y., Susanto S., Hasegawa K. (1993): Influence of water stress in autumn on flower induction and fruiting in young pomelo trees ]Citrus grandis (L.) Osbeck[. Journal of the Japanese Society for Horticultural Science 62(1): 15-20.‏

3. Koshita Y., Takahara T. (2004): Effect of water stress on flower-bud formation and plant hormone content of satsuma mandarin (Citrus unshiu Marc.). Scientia Horticulturae 99(3-4): 301-307.‏

4. Albrigo L.G., Saúco V.G. (2002): Flower bud induction, flowering and fruit-set of some tropical and subtropical fruit tree crops with special reference to citrus. XXVI International Horticultural Congress: Citrus and Other Subtropical and Tropical Fruit Crops: Issues, Advances and 632: 81-90.

5. Srivastava A.K., Singh S., Huchche A.D. (2000): An analysis on citrus flowering–a review. Agricultural reviews 21.1: 1-15.

6. Phadung T., Krisanapook K., Phavaphutanon L. (2011): Paclobutrazol, water stress and nitrogen induced flowering in ‘Khao Nam Phueng’ pummelo. Agriculture and Natural Resources 45(2): 189-200.‏

7. Nakajima Y., Susanto S., Hasegawa K. (1992): Effect of winter-chilling treatment on flower bud induction in young pomelo trees. Journal of the Japanese Society for Horticultural Science 61(2): 287-293.‏

8. Raveh, E. (2006) "Partial root-zone drying as a possible replacement for 'Verdelli' practice in lemon production." In V International Symposium on Irrigation of Horticultural Crops 792, pp. 537-541.