כמעט בכל מקרה שהחטופים חזרו חיים, זה הסתיים במשא ומתן בו הוחזרו מחבלים חיים
היסטוריה קצרה על האירועים בהם נחטפו ישראלים (הנתונים לקוחים ממידע שהתפרסם לציבור בגוגל ובוויקיפדיה):
באולימפיאדת מינכן (יולי 72) נחטפו 11 ממשלחת הספורטאים. בפעולה שנעשתה על ידי משטרת גרמניה חוסלו כל המחבלים. החטופים נהרגו כולם וגופותיהם הוחזרו ארצה.
במבצע אנטבה (יולי 76) נחטפו 107 נוסעי המטוס. בפעולה צבאית ישראלית נהרגו שלושה מהחטופים ויוני נתניהו, קצין סיירת מטכ"ל. כל המחבלים נהרגו.
בחטיפת החיילים במאי 85 בגבול לבנון – חזי שי, ניסים סאלם ויוסף גרוס, חזרו השלושה בחיים בעסקת שבויים תמורת 1100 מחבלים אסירים.
נפילתו בשבי של הנווט רון ארד באוקטובר 86 בלבנון לא הגיעה לכדי עסקה. לא ידוע עד היום מה עלה בגורלו.
ב-1989 נחטפו ונרצחו החיילים אילן סעדון ואבי סספורטס.
החייל נחשון וקסמן שנחטף ב-1994 לשטחי יהודה ושומרון נהרג תוך כדי פעולה צבאית לשחרורו.
החיילים בני אברהם, עדי אביטן ועומר סוויאד שנחטפו ב-2000 בהר דוב, הוחזרו מתים בעסקת החלפת שבויים יחד עם איש העסקים אלחנן טטנבוים. 400 מחבלים אסירים שוחררו בעסקה.
גופותיהם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב שנחטפו ב-2006 בגבול לבנון, יחד עם שלושה חיילים נוספים שנהרגו בניסיון החילוץ, הוחזרו תמורת שבע גופות מחבלים.
בעסקת גלעד שליט (אוקטובר 2011) שהחוזק בשבי ברצועת עזה חמש שנים וארבעה חודשים שוחררו 1027 מחבלים אסירים ביטחוניים, בינהם אסירי עולם.
239, מספר לא סופי, של נשים, גברים וילדים נחטפו בשבת השחורה של 7 באוקטובר 2023.
משא ומתן להחזרתם בחיים
העובדות, כפי שאני מנתח אותן:
- כמעט בכל מקרה שהחטופים חזרו חיים זה הסתיים במשא ומתן בו הוחזרו מחבלים חיים, לעיתים במספרים גדולים (מקרים גלעד שליט, חזי שי, יוסף גרוס, וניסים סאלם.)
- יש רק מקרה אחד, יוצא דופן בו פעולה צבאית (אנטבה), החזירה את החטופים.
- במקרים בהם נהרגו החטופים, היה או חוסר מידע על מצבם (אילן סעדון ואבי סספורטס, אלדד רגב ואהוד גולדווסר) או ניסיון פריצה למקום החטיפה שנכשל (נחשון ווקסמן).
- המקרה של בני אברהם, עומר סוויאד, ועדי אביטן, הוא מיוחד כי ההחזרה של 400 המחבלים ניתנה עבור אלחנן טננבויים שחזר בחיים.
- גם המקרה של רון ארד הוא מיוחד במובנים רבים. נעשו מאמצים רבים לאתר את מקומו, הייתה נכונות לעסקה, אבל עקבותיו נעלמו.
- המקרה הנוכחי של 239 החטופים הוא אכזרי במיוחד בגלל חטיפתם של אנשים חולים, זקנים, נשים, וילדים. כמובן אי אפשר להסיק מסקנות לגביו איך הוא יגמר.
המסקנות שלי:
בגלל אופי האויב העומד מולנו ובגלל ששני הצדדים לומדים מניסיון העבר, יש הכרח במעשים מהירים והחלטיים:
- דחיית המבצע הקרקעי עד לאחר החזרת אחרון החטופים.
- המשך התקיפה האווירית ולאחר סיום החזרת החטופים, לממש את המבצע הקרקעי שאולי יהיה פחות מסוכן בשלב זה.
- הצעה לחמאס להחלפת רוב גדול של האסירים הביטחוניים השוהים בבתי הכלא שלנו (למעט מספר קטן הדרושים לחקירות מודיעיניות) כמובן תמורת כל החטופים, וגם תמורת החיילים והאזרחים המוחזקים כבר שנים בידיהם.
- בתי הכלא הביטחוניים מהווים חממת טרור, ועולים לנו הון תועפות. קיימות אפשרויות שונות לפזר את המשוחררים בארצות שונות ולנהל אחריהם מעקב רצוף.
- לגבי הטענה שחלק ניכר מהאסירים הביטחוניים חוזרים לפיגועים אחרי שחרורם, זו טענה נכונה, אבל אינה יכולה להוות משקל שווה, מול הצורך הדחוף להציל את החטופים. יש לכך פתרונות צבאיים שאיני רוצה לפרטם.
