יבול שיא
הרפת והחלב
31c71be0 7e33 43ea 818a fdd1c7b80c54

“נזכור את מי שאיבדנו, אך נמשיך לחיות״

2 דק' קריאה

שיתוף:

טקסים לציון טבח 7 באוקטובר נערכו בקיבוצים ברחבי הארץ.בבארי התקיימה עצרת בקריאה עיקשת להחזרת כל החטופים

טקסי זיכרון לנרצחים בטבח 7 באוקטובר שאירע בנגב המערבי לפני שנה, ולנופלים במלחמת חרבות ברזל, בהם 319 חברי ותושבי קיבוצים, נערכו בקיבוצים ברחבי הארץ.
דגל המדינה הורד לחצי התורן לאות אבל והזדהות עם משפחות הנרצחים והנופלים.
בטקסי הזיכרון השתתפו גם אלפי חברים מקיבוצי הנגב המערבי וקיבוצי קו העימות בצפון המפונים כבר שנה מבתיהם במקומות מגוריהם הזמניים. בהתאם להגבלות פיקוד העורף, בקיבוצי הצפון והעמקים נערכו הטקסים בנוכחות מצומצמת של משתתפים.
102 זרי פרחים
קיבוץ בארי קיים עצרת בקריאה להחזרת חבריו מהשבי. בטבח 7 באוקטובר ולאחריו איבד הקיבוץ 102 מחבריו ובניו כאשר חלק מהחטופים נרצחו בשבי. 30 חברי הקיבוץ נחטפו, עשרה עדיין בשבי חמאס.
העצרת התקיימה לאחר צעדה של מאות מחברי בארי ובני משפחותיהם ברחבי הקיבוץ, ויצאה ממנה קריאה לממשלת ישראל לעשות הכול כדי להשיב את כל 101 החטופים לביתם.
טקס זיכרון התקיים בבית העלמין של הקיבוץ. הדגל הורד לחצי התורן, שמות 102 הנרצחים הוקראו ו-102 חברי בארי נשאו זרי פרחים לזכרם.
אבידע בכר, אשר אשתו דנה (84) ובנו כרמל (15) נרצחו בממ"ד ביתם, והוא עצמו נפצע ואיבד את רגלו, נשא דברים בשם משפחות הקיבוץ השכולות, ואמר: "הנרצחים שלנו, בני המשפחה, בני הכיתה, החברים, ההורים, הילדים, הסבים והסבתות, היו חלק בלתי נפרד מרקמת חיינו. הם היו הלב הפועם של הקיבוץ, היו הבנאים והבוראים של עתידנו כקהילה. היום, כשמועקה גדולה עוטפת אותנו וגעגוע חזק מציף אותנו, קשה לנו להאמין שהם אינם עוד בינינו. למרות הכאב והגעגוע העזים, למרות הדמעות הזולגות מעינינו, אנו יודעים כי עלינו להמשיך הלאה. את דנה ואת כרמל רצחו, אבל את האהבה שלהם לא ניתן לרצוח, היא תישאר תמיד בלב שלי ובלב של כל מי שנקרה בדרכם״.
עוד הוסיף, "אנו נמשיך להתחזק ולעודד זה את זה, מתוך ההבנה כי רק יחד ניתן לעבור את התקופה הקשה הזו. אני מלא תקווה ומאחל שהבתים יהיו מלאים ומוארים, הילדים ישחקו בגן, חדר האוכל יהיה מלא באנשים, הדפוס ימשיך להדפיס, החיטה תזרע, תפוח האדמה ייאסף, המטעים יניבו, גני הילדים ובתי התינוקות יהיו מלאים וצחוק ילדים ישמע בשבילים. נזכור את מי שאיבדנו, אך נמשיך לחיות, נבנה, נאהב ונשא את זכרם ופועלם באור ובגאווה״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כילד בן חמש חולץ על ידי המחתרת הבלגית והוסתר במנזר. כיום מלווה צבי אריאב מאפיקים משלחות לפולין ומרצה לנוער ולתלמידי מכינות על השואה והגבורה *תמונה ראשית: צבי אריאב בביתו באפיקים  צבי אריאב, עוד מעט בן 90, מקבל
5 דק' קריאה
12 משואות נבחרו לייצג את העשייה והחוסן הקיבוציים, ההתנדבות, ההיאחזות בקרקע והתרומה לחברה הישראלית  כל שנה המעבר מזיכרון לעצמאות, מהמחיר הכבד לדמותה של המדינה שעדיין נאבקת על קיומה הוא קשה ומטלטל. מהשבת הנוראה ההיא, ב-7 באוקטובר
10 דק' קריאה
מיכאל (מיכאו) לוטנברג שורד אושוויץ, הגיע ליד מרדכי בסוף 1945, כמה חודשים לאחר העלייה על הקרקע ומילא תפקיד מרכזי בהגנה על הקיבוץ במלחמת השחרור. איך הצליח לשרוד? למה לא שיתף בסיפורו כל השנים? עדות
7 דק' קריאה
שירו של המשורר עודד פלד מכפר הנשיא "אמא אני אתך בבלגן בלזן", מתוך ספרו "מכתבים לברגן בלזן", מוצב במרחב הנצחה של "יד ושם" בירושלים *תמונה ראשית: עודד פלד. שירתו נטועה בנופי עמק החולה ובחיי
מאיזה חלון רואים הכי טוב את זירת הפשע? סיפור של מישהי מבארי:  ״זה לא סיפור מורכב בכלל. יצאתי מהקיבוץ לטיול. ליד השער ראיתי בחור צעיר עם כובע טמבל ופאות. הוא ניגש אלי ושאל: סליחה,
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!