יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 708663448

קול התור נשמע בארצנו 

4 דק' קריאה

שיתוף:

הדי בן עמר בעצות מועילות לקניות בסופרמרקט: איך לא ליפול כמו דג ברשת הקצבייה, איפה התור הכי מהיר (לעולם לא זה שאתה עומד בו) ואיך הכי טוב לשלם 

הרבה שמעתי אומרים שיש להכין רשימה לפני שהולכים למכולת. 

מאחר ואינני הולך למכולת אלא לסופרמרקט, הנחיצות של צעד כזה גדולה פי כמה וכמה. שהרי בניגוד למכולת של פעם הסופרמרקט של ימינו מתוכנן על ידי יועצי מכירה ושיווק מתוחכמים, שעיקר התמחותם בהעברת הכסף מכיסך אל כיסם של הבעלים תוך שהוא חונה חניה קצרה בקופה בדרכו אל חשבון הבנק שלהם. 

לשם כך הסופרמרקט מתוכנן באורח ששלל הצבעים והמוצרים יביא אותך לקנות הרבה מעבר למה שתכננת, ועדיין תצא ממנו בהרגשה שהתמזל מזלך וזכית – עובדה שהיה מבצע על טיטולים והשכלת לקנות שלוש חבילות וכך קיבלת את הרביעית חינם!  

נכון אמנם שבמכונית אתה תוהה מה תעשה עכשיו עם ארבע חבילות טיטולים כשאין לך בבית תינוק, אבל מדובר בעניין טפל וחסר משמעות לעומת העובדה שקיבלת חבילת טיטולים שלמה ללא תשלום, אז למה להיות קטנוני?  

אולי יום אחד ייוולד לך נכד?  

והרי כולם ישבחו אותך אז על ראיית הנולד – תרתי משמע. 

דג ברשת 

ואף על פי כן, על אף שאני עצמי נכנס לסופרמרקט בידיעה ברורה מה אני מתכוון לקנות, זה ותו לא, קורה לא פעם שהמציאות מתערבת ודברים קורים שלא על פי התכנון – כמו לפני שבוע כשנכנסתי לקינגסטור אלמשהאדאווי, רשת הסופרמרקטים הערבית שאת סניפה בקלנסואה אני פוקד לעיתים מזומנות, ובלבי ההחלטה לקנות שני קילו דג אמנון. 

על כן עשיתי צעדיי אל דוכן הקצבים, שמחולק חציו למקרר של בשרים ובחציו השני נחים דגים טריים על ערימות של קרח מרוסק. 

הקצב ראה אותי מתקרב ועיניו אורו כמי שמצא את אחיו האובד שנעלם אי אז בנכבה. 

"מה נשמע, גבר?!!!"  הוא קרא. 

צריך להבין שמזה שנים אני רואה באומה הערבית מקור קבוע לפועלי בניין גבריים וקשוחים שידיהם מסוקסות, ולמסגרים ונפחים ופחחים ונגרים ומוסכניקים ולמיני בעלי מקצועות גבריים שבעולם המודרני נחשבים כאילו עברו מן העולם והם מעין עולם שלישי מקומי, אלו מיני תפקידים שגבריותם אומנותם בעיניי, ועל כן יש בי איזשהו רגש נחיתות קל מעצם העובדה שאני אשכנזי ולבנבן שעוסק מזה שנים רבות בניהול, שאיך שלא תסתכלו על זה הוא סוג של מקצוע פקידותי במהותו, לא פחות פקידותי מסמלי הפקידות הגדולים מכולם, פקיד בהסתדרות או בעירייה!   

על כן יש בי התשוקה להוכיח שגם אני למרות ועל אף הכל גבר שבגברים, וכך קורה שכשהקצב ממשיך וקורא לעברי "מה בשבילך, גבר?!!", המילה "גבר!" עושה את שלה והטסטוסטרון מופרש בגופי ללא שליטה ומאליה נפלטת מפי התשובה: "תן לי חמישה קילו מהאמנון הזה! ואתה יודע מה? זרוק גם איזה שני קילו בורי טריים ויפים". 

משום מה הנוסח הזה נשמע לי גברי. 

וכך אני מוצא את עצמי עם שבעה קילו דגים שלא תכננתי לקנות כשאני בדרכי לקופות. 

***** 

חמישה קילו גזר, מיצים ומרכך כביסה 

כשאני מגיע לקופות עולה השאלה: איזו קופה לבחור? האם לעמוד מאחורי הגבר הנמרץ האוחז בשתי עגלות מלאות עד הקצה, או לעמוד בתור לקופה ששתי נשים עומדות בה עם עגלות מלאות עד שני שלישים, אחת מהן עם תינוק על זרועה, או לעמוד מאחורי הזוג הקשיש שלא שם לב שהגיע תורו והם עדיין סופרים את כספם מתוך ארנק ישן במטבעות של עשר אגורות – על איזו קופה להמר? שהרי ברור לכל מאן-דהוא שקנה פעם בסופרמרקט שלא משנה באיזה תור אבחר בסוף, תמיד התורים האחרים יתקדמו יותר מהר. 

שלא לדבר על הקופה המהירה, שתמיד מציבים בה את הקופאית הכי איטית, זו שעדיין מתלמדת והיא מתבלבלת בקודים ובמוצרים ותנועותיה איטיות והיא נראית כמי שלא ישנה כמה לילות, ומתוך ניסיוני אני כבר יודע – הקופה המהירה היא תמיד האיטית מכולן ועדיף לא להסתבך איתה, גם אם יש לך שני מוצרים ביד. 

אז נשארת הדרך הבטוחה מכולם – אני עושה אן-דן-דינו והולך לקופה שעלתה בגורל. 

כאן מתחיל תהליך משעמם וחדגוני של המתנה לתורך. 

עד כדי כך חדגוני התהליך הזה בעיניי, שפיתחתי לעצמי מתוך עמידה משועממת דרכים משלי להעביר את הזמן – אני מציץ בעגלות של העומדים לפניי ובמוצרים הנוסעים על הסרט הנע. 

  • "למה אנשים צריכים חמישה קילו גזר?" אני תוהה ביני לבין עצמי. "יש מצב שהם גילו שמוצאם מהארנב?" 
  • "הגברת הזו בטח מארחת את ילדי הכיתה או השכונה ליום ההולדת של הבן שלה – אחרת איך אפשר להסביר את הכמויות הגדולות האלה של ממתקים מהסוג הזול ואת כל המיצים המגעילים האלה ואת הכלים החד-פעמיים?". 
  • "לזאת בטח יש שניים או שלושה חיילים בבית שמגיעים לחופשות – בטח בגלל זה היא קונה את כל הכמויות האלה של סבון כביסה ומרכך. או אולי יש לה בבית פעוטון לתינוקות?"  

בתשלומים  

ואז מגיע תורה של הגברת שלפני. עוד הגברת הזו תסיים ויגיע תורי! ואפילו אין לה יותר משלושים מוצרים בעגלה, כך שזה צפוי להסתיים מהר ותורי יגיע! ואכן, העברת המוצרים על הסרט הנע מסתיימת במהירות ויש סיכום-קופה ורק נותר לשלם ולפנות את המקום עבורי, כשהגברת שלפני שואלת: "אפשר בשלושה תשלומים?" 

"כן", אומרת הקופאית. "אפשר". 

ואז הגברת שלפני שולפת פנקס צ'קים – צ'קים!!! ב-2022!!! פותחת אותו, פורשת אותו על המדף, מוציאה עט, בודקת שהעט כותב ותקין, מסתבר שלא אז הקופאית מחטטת בקרביים של הארונית שלפניה עד שהיא מוצאת עט שכותב, נותנת אותו לגברת שלפני – והגברת מתחילה למלא את הצ'ק. 

הראשון מתוך שלושה! 

אני לא יודע מתי מילאתם צ'ק לאחרונה, אבל יש בו ריבוע קטן לרשום בו את הסכום, ולידו יש שורה ריקה לרשום את הסכום במילים, ואחר כך יש שורה קטנה למלא בה תאריך, ובסוף יש עוד שורה קטנה לחתימה. 

את כל זה הגברת מילאה ונתנה את הצ'ק לקופאית. 

ואז הקופאית לקחה חותמת והחתימה את הצ'ק מקדימה, והעבירה בקופה שמדפיסה את שם המוטב – קינגסטור אלמשהאדאווי במקרה זה. אחר כך הקופאית הפכה את הצ'ק ולקחה חותמת אחרת, גדולה, והחתימה בה את הצ'ק מאחור. החותמת שמאחור יצרה מסגרת עם שורות שבה בעלת הצ'ק צריכה הייתה לרשום בכתב-יד את כל פרטיה, כולל כתובת, טלפון, תעודת זהות, שנת לידה, תאריך עליה לארץ, שם הבעל, מספר תעודת זהות של הבעל, שמות הילדים, השכלה, דת, גזע, מין, מספר האוטו, נפח המנוע, תאריך פטירה צפוי ומספר סידורי של המזוזה בבית. 

כשסיימה, לקחה הקופאית את תעודת הזהות של הקונה ובדקה בקפדנות פרט-פרט ממה שהקונה רשמה, וכשסיימה הכניסה את הצ'ק לקופה. 

צ'ק ראשון מתוך שלושה! 

אז עברו הקופאית והקונה לצ'ק הבא. 

ככה שלושה צ'קים! 

כשהקונה סיימה ולקחה את העגלה ויצאה, בחדשות כבר הודיעו שנמצאה תרופה לסרטן ושחללית מאוישת של אילון מאסק נמצאת בדרכה למאדים, ואז הגיע תורי לשלם בקופה. 

"אפשר בחמישה תשלומים?" שאלתי. 

"כן", הקופאית אמרה. 

"טוב", אמרתי לה. "שימי עין על העגלה שלי, אני הולך לאוטו להביא לוחות חרס בבליים, פטיש ויתדות – וארשום לך. אל תלכי לשום מקום, אני כבר חוזר". 

כי מה בוער? 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן