דניאל קלוסקי, המזכיר הצעיר של ארגון מגדלי ההדרים הוא חקלאי גאה

דניאל קלוסקי המזכיר הצעיר של ארגון מגדלי ההדרים, דור שני למדריכי הדרים, הוא חקלאי שורשי וגאה שמאמין במותג הישראלי JAFFA ויעשה הכל כדי לקדם אותו מעבר לים וגם בקרב החקלאים. ביחד עם אביו הם מעבדים 750 דונם פרדסים מ-11 מיני פירות הדר

דניאל קלוסקי, מזכיר ארגון מגדלי ההדרים, הוא גם חקלאי גאה שמחובר לאדמה ולענף ההדרים בכל רמ"ח אבריו, בולט בגילו הצעיר בנוף של חקלאי השרון. דניאל בן שלושים וארבע, כאשר כמעט כל החקלאים הפעילים קרובים יותר לגיל של הוריו.

ואם אנחנו בעניין של הורים, אביו של דניאל, אלי קלוסקי מוכר בין כל מגדלי ההדרים באזור השרון כמדריך ההדרים, שליווה את הכנסתם של זנים רבים של הדרים למשקים החקלאיים.

אלי עבד כמדריך מטעם משרד החקלאות, ובשלב מסוים בקרירה עשה את המעבר מהדרכת הדרים להדרכה לפירות סובטרופיים. לאחר פרישתו ממשרד החקלאות הוא ממשיך בהדרכה באופן פרטי.

נכון להיום דניאל ואלי מעבדים 750 דונם של פרדסים, בשותפויות עם אנשים נוספים. הם מגדלים 11 זנים של פירות הדר ביניהם מיכל, אור, אשכוליות רגילות ואדומות, טסומה ולנסיה שמוטי ועוד.

הרבה שנים דניאל עובד בצמוד לאבא שלו, לומד ומתמקצע. השניים מאד קרובים ודניאל מספר: "בעבודה אנחנו עושים הפרדה, אני מקפיד לקרוא לו 'אלי' ורק בבית הוא חוזר להיות אבא."

כששאלתי מה הטיפ הכי טוב שקיבל מאבא, הוא מספר שאבא תמיד אומר 'לא משנה כמה הוצאת, מה שמשנה זה מה נשאר בסוף'.

המסר הוא להעז, לא לקמץ בהוצאות אם יודעים שההכנסות יהיו יותר גדולות ביחס להוצאה. בחקלאות זה לא פשוט כשההוצאות הראשוניות הם כל כך גבוהות ולוקח פרקי זמן ארוכים עד שמתחילים להרוויח.

דניאל מפרט מדוע לדעתו זו עצה פורצת דרך: "כדי לפתח עסק חקלאי שמכלכל את עצמו מדובר בהשקעות מטורפות, כדי שיהיה כלכלי, צריך לעבוד בשטחים גדולים.

כדי להקים פרדסים על 200 דונם, צריך להשקיע 2 מיליון שקל, ולוקח כמה שנים עד שההשקעה מתחילה להחזיר את עצמה  בוא נשווה לבחור צעיר שרוצה לפתוח פיצוציה בתל אביב, כמה הוא צריך להשקיע? באחוזים מעסק חקלאי, זה כלום וגם מיד העסק מתחיל להרוויח.

גם אם נשווה לעסק רציני יותר כמו מסעדה, אפילו מסעדה טובה לא עולה להקים אותה 2 מיליון שקל – והיא מתחילה להרוויח ולהחזיר הוצאות באופן מיידי. ניכר כי התכנון לטווח הארוך וההעזה, מאפיינים את דניאל וכפי שאמר, כל אלו בהשראת אביו.

חלום הילדות

"התפוח (זהב) לא נפל רחוק מהעץ" הוא ביטוי שגור שבמקרה זה לא מספיק כדי לתאר את הקרבה בין הבן לאביו.  מאז שדניאל זוכר את עצמו הוא נמשך לפרדס והיה כרוך אחרי אביו, זה לא רק החקלאות וההדרים, אלא ההדרכה.

דניאל מספר על זיכרון מילדותו, כששאל את אימו במה אבא עוסק. אמא ניסתה להנגיש לילד צעיר את המשמעות של מקצוע האגרונומיה וההדרכה החקלאית  והסבירה לו שאבא הוא 'רופא עצים'. "מאז אותה שיחה אני זוכר שגם אני רציתי להיות רופא עצים," הוא משחזר.

כילד וכנער היה צמוד לאביו, מוקסם מהידע הרב על עצי ההדר, מפיתוח הזנים, הטעמים השונים, הארכת חיי המדף ובעיקר מהידע הטמון בהדרכה החקלאית, על הטיפול המיטבי בעצים במטרה שייתנו את התפוקה הגבוהה ביותר. אחרי שהשתחרר מהצבא – המסלול היה ברור. הוא למד בפקולטה לחקלאות ברחובות מדעי הצמח.

את הסטאז' כחלק מלימודיו החל בשנת 2013 במשרד החקלאות, איך לא, בהדרכת הדרים. דניאל מספר שהלימודים האקדמיים אינם מספיקים כדי להיות מומחה בתחום מסוים, אם זה הדרים או כל תחום הדרכה אחר בחקלאות.

היידע נצבר בשילוב בין הידע האקדמי לתובנות מהשטח, ומכאן העבודה במשרד החקלאות זו הדרך הטובה ביותר ליצור ולקבל אינפורמציה. אין עד היום קורס מיוחד להדרכה חקלאית להדרים.

בשנת  2015 התקבל לעבוד כמדריך בארגון מגדלי ההדרים. כיום דניאל עומד לקראת סיום של לימודי תואר שני במנהל עסקים ומשמש כמזכיר ארגון מגדלי ההדרים.

דניאל נולד בכפר מונאש  ומאז לא עזב את המושב. הוא נשוי לאדווה ואבא לעידו ובקרוב מאד יכפיל את כמות ילדיו. מאז שהיה ילד צעיר מאד היה מחובר לפרדסים ולחקלאות.

העיסוק בחקלאות אינו מובן מאליו הוא אומר: "היום יש בכפר מונאש רק 15 משפחות שעוסקות בחקלאות בכל הענפים גם יחד, לא רק בהדרים ואני יכול להיות הבן זקונים של כולם." את בני גילו מהאזור, העוסקים בחקלאות, ניתן למנות על יד אחת. המצב בכפר מונאש מייצג את המדינה כולה.

מה משאיר אותך בחקלאות?

חקלאות זה הרבה מעבר לפרנסה ועסק כלכלי. מעבר לאהבה הגדולה מגיל צעיר והחלום ללכת בעקבות אביו – לא רק בעיבוד הקרקע, אלא גם בלימודי אגרונומיה – לחקלאות בעיניו יש ערך רב.

"החקלאות היא נשמת הציונות, 'איפה שעוברת המחרשה עובר הגבול'," מצטט דניאל גדולים ממנו. וחשוב לו להסביר, הגבול בעיניו הוא במובן של פיתוח, עשייה מטיבה עם החברה: "בנגב, לדוגמא, אין חקלאות – הבדואים משתלטים על האדמות, אזורים גדולים נמצאים ללא טיפוח וללא פיקוח – ואחת התוצאות למצב הקיים היא שיש פשיעה."

"לחקלאות יש תפקיד בשימור הסביבה, למרות שלעיתים ישנו ויכוח בין הסביבה הטבעית לחקלאות. אם נסתכל לאורך ההיסטוריה – לחקלאות יש תפקיד מרכזי במניעת מדבור, בייבוש הביצות. כולם גאים במדינה בכל הירוק הזה. הירוק הזה שאנחנו כל כך נהנים לראות, הוא בעיקרו מהחקלאות."

"בואו נסתכל על אגמון החולה," אומר דניאל, "לא בהקשר ההיסטורי של יבוש הביצות, אלא בהקשר העכשווי של תיירות פנים. ישראלים המגיעים מהמרכז לאגמון החולה, באים לא רק בשביל האגמון, חלק גדול מהחוויה היא כל הירוק שיש סביבו."

"ללא החקלאות בעמק החולה, הביקור באגמון יהיה פחות אטרקטיבי וכך גם במוקדים נוספים של תיירות פנים – הירוק של החקלאות מהווה מרכיב מרכזי בהנאה ובבחירה לבקר באותם האתרים."

" כך גם בבחירת מקום המגורים, כל מקום שיש ממנו נוף לשטחים חקלאיים, ערכו עולה, אפילו במושבים ובהרחבות כשהולכים לקנות בית, כולם רוצים בית ראשון קרוב לפרדס. הבתים הראשונים ליד הפרדסים יקרים בעשרה אחוזים מבית הראשון ליד הצרכנייה. כולם רוצים ירוק ומאיפה הירוק הזה בא?"

"מעבר לחשיבות הירוק, נושאים נוספים של איכות סביבה מקבלים פתרון מהחקלאות. לדוגמה, מי ישתמש בכל מי הקולחין במדינת ישראל אם לא החקלאות? אם נחזור להיסטוריה, השמוטי הוציא אותנו מתקופת הצנע על ידי קבלת כסף זר. עוד ועוד אפשר למנות לסנגר על החקלאות ולהישאר בה למרות כל הקשיים."

מזכיר ארגון מגדלי ההדרים

בנוסף לעבודה בחקלאות ועיבוד מאות דונמים של הדרים ובנוסף לעבודה כמדריך חקלאי לפירות הדר, בינואר 2021 התחיל דניאל לכהן כמזכיר ארגון מגדלי ההדרים.

דניאל החליף בתפקיד את חי בנימיני מכפר יחזקאל, שכיהן בתפקיד עד גיל 70. ביקשתי קצת מידע על גידול פרי ההדר בישראל ודניאל סיפר שיש  170,000 דונם של פרדסים בישראל, יש 30 זנים, מתוכם שלושה זנים מרכזיים לייצוא – הפומלית אותה מייצאים בתחילת העונה האשכולית האדומה, הפרי המרכזי לייצוא באמצע החורף ובסיומו מייצאים את מנדרינת אור.

כל שאר הזנים משווקים לשוק המקומי, החל מלימונים, סוגים שונים של תפוזים, אשכוליות ומנדרינות. מסך כל פרי ההדר שמגדלים בישראל שליש הולך ליצוא, שליש לשוק המקומי ושליש לתעשייה.

התפוקה הממוצעת להדרים היא 4 טון לדונם והתפוקה השנתית בישראל היא 500 אלף טון.

שאלתי על הארגון ותפקידיו. דניאל סיפר על הממשקים עם מועצת הצמחים, שמהווה גוף מקצועי מבחינה חקלאית ואילו בארגון המגדלים מתעסקים הרבה בנושא מעמד החקלאי.

מטפלים בקונפליקטים בין העובדים השכירים לחקלאים, בין חקלאים לממשל ובתוך קבוצת החקלאים. בארגון הם מתעסקים גם עם גיוס תקציבי ממשלה. הוא מספר שהוא עסוק במאבק על מחיר המים לחקלאות.

"השאלה שכל הזמן עולה היא האם המדינה רוצה חקלאות? האם החקלאות היא רק עסק כלכלי? האם המדינה רוצה רק חקלאות חכמה בחממות או שהיא רואה את החשיבות בשטחים ירוקים."

"באירופה לדוגמה המצב שונה. המדינות רוצות בחקלאות, החקלאים האירופיים מקבלים סובסידיות, איך אני יכול להתחרות עם פירות מספרד?"

"כאן לא רק שאין סובסידיות, גם המים, התשלום על כח אדם לחקלאות – הכל מאד יקר, בנוסף מגבילים אותנו בתאילנדים ובפלסטינים. משק חקלאי היום הוא כמו מניה שאי אפשר לפדות אותה, שלא שווה כלום."

שאלתי על התחרות עם ספרד ואיך מתמודדים איתה ודניאל ענה ש"התחרות עם ספרד היא לא הבעיה, מה שפגע קשות בענף ההדרים, או לפחות בייצוא שלו הוא נפילת היורו והדולר, הרווחיות ירדה עד כדי כך שלא השתלם לייצא."

"ענף ההדרים התכווץ בשנים האחרונות, עד לפני כמה שנים היו נטיעות אינטנסיביות של 'אור', שזו עד היום המנדרינה הכי נמכרת בעולם. בשיא היו בישראל  55 אלף דונם של 'אור' והיום יש רק 42 אלף דונם. בגלל חוסר הרווחיות חקלאים רבים עקרו את האור ועברו לאבוקדו."

יחד עם כל המשברים, דניאל גאה מאד בחקלאות הישראלית ובענף ההדרים בפרט: "החקלאות בהתפתחות ובהשתדרגות מתמדת. אנחנו מחזיקים בשיטות האגרוטכניות המתקדמות בעולם, התפוקות לדונם מהגבוהות בעולם, גאווה גדולה. המותג ג'אפה המיתולוגי עדיין חי ובועט. כל ייצוא פרי ההדר הישראלי, מאז ומתמיד ממותג ג'אפה."

משקיעים בשיווק ובמיתוג של פרי ההדר

קצת היסטוריה: תפוזי ג'אפה (Jaffa)  הוא מותג מסחרי – כינוי מקור, שניתן לפירות הדר תוצרת ארץ ישראל טרם קום המדינה, ולאחר מכן לתוצרת ההדרים של מדינת ישראל.

בתחילת המאה הקודמת אזור הגידול המקורי והעיקרי של פרי ההדר היה אזור יפו והייצוא בוצע מנמל יפו ומכאן שמו. כבר מעל מאה שנה תפוזי ג'אפה ובעצם כל פרי ההדר הישראלי, ידועים באיכותם הגבוהה ברחבי העולם.

כיום מאמצים את המותג היוקרתי גם חקלאים במדינות אחרות באפריקה ודרום אמריקה, שאימצו את הזנים הישראלים, קיבלו הדרכה ומשווקים את פרי ההדר שלהם תחת המותג וזו הדרך היחידה שלהם להיכנס לרשתות השיווק האירופאיות.

המגדלים מדרום אמריקה ודרום אפריקה אינם מתחרים בישראלים כיוון שהעצים שם מניבים בקיץ.

עוד מספר דניאל בגאווה כי 2.5 מיליון ש"ח מושקעים במו"פ – מחקר ופיתוח. רובו של הכסף מגיע מהמגדלים מתוך היטלים הנגבים לפי טון.

הכסף שנגבה מהמגדלים חוזר אליהם בבטוח קולקטיבי, בטיפול ריכוזי בזבוב ים תיכון ובמחקרים רבים, כולל על הדברה ביולוגית: "מכון המחקר של הארגון שלנו מקבל את הכסף מהמגדלים. בארגון משקיעים בשיווק ובמיתוג של פרי ההדר בארץ ובחו"ל, לא מזמן יצאה פרסומת נהדרת ל'אור'.

"בנוסף למכון המחקר ולמאמצי הפרסום והשיווק, ישנם 30 בתי אריזה המשווקים פרי לייצוא ועוד בתי אריזה לשוק מקומי. בבתי האריזה הפרי עובר עיבוד נגד ריקבון, דונג, תהליך שעוזר להארכת חיי המדף שלו."

"80 אחוז מהשוק המקומי הן רשתות שיווק שעובדות עם בתי האריזה. נוסף אליהן השוק המקביל הכולל בתי אבות, צבא, מסעדות ועוד. נוסף לבתי האריזה הגדולים, יש קצת יותר מחמישים משקים קטנים עם קו אריזה משלהם."

חזרנו שוב אל ההדרכה החקלאית לפרי הדר. דניאל סיפר שיש חמישה מדריכים אזוריים לפירות הדר מטעם משרד החקלאות ומועצת הצמחים על כל הארץ.

צוות ההדרכה הוצער בשנים האחרונות – המדריך הצעיר ביותר התקבל עכשיו למשרד והוא בן 32 ואילו המדריך המבוגר ביותר בן 64. דניאל מבחינת גילו הוא השני מלמטה ובקטע אבסורדי מבחינת הוותק הוא השני מלמעלה אחרי המדריך המבוגר ביותר.

"בכל כנס ארצי של מגדלי הדרים, לא רק שאני מוריד את ממוצע הגילאים, אני בעיקר מגדיל  את סטיית התקן," הוא מחייך.

מאבק החקלאים

אחד העיסוקים המרכזיים של הארגון הוא לייצג את החקלאים במאבקיהם. החקלאות נמצאת בירידה, מעמד החקלאים נשחק, יבוא פירות וירקות הוא תופעה קיימת ואף מתגברת, אם עד לפני כמה שנים הנושא היה נתון לוויכוח, היום כבר אין שאלה לגבי היבוא.

הכול פוליטי, זו תקופה ארוכה מאד שהחקלאים והחקלאות לא עומדים בראש סדר העדיפויות של הממשלות, מחירי הפירות והירקות גבוהים מאד ובקרב מעצבי דעת הקהל החקלאים מוצגים כ'גרידיים'.

למרות שהאבסורד גדול משני טעמים: הראשון ואולי הפחות ידוע, מאז שהחלו לייבא ירקות ופירות – מחירם רק עולה, כך שהתאוריה על חשיבות התחרות ודאגה לציבור הצרכנים, לא מביאה את התוצאה הרצויה.

מחירי הירקות והפירות ממשיכים לעלות והכעס הגדול של הציבור על החקלאים, עולה בתקשורת חדשות לבקרים. מצד שני, החקלאים כולם יודעים את זה, אך אי אפשר שלא לציין, שמכת המדינה במכירת התוצרת החקלאית היא פערי התיווך.

דניאל מספר: "אני מוכר תפוזים ב-1.2 ₪ לקילו, העלויות של בית האריזה על הובלה ואריזה הן 1.5 ₪ לקילו.

ביחד – העלות לרשתות השיווק או לגורמים סיטונאים אחרים היא 2.7 ₪, אז מדוע כשאנחנו הולכים לסופר אנחנו קונים תפוזים ב-5 ₪ לקילו? פער התיווך.

"בפרי הדר, הרווחים של רשתות השיווק הן כסף קטן. כשאנחנו קונים ענבים ב-24 ₪ לקילו, הסופר קנה אותם ב-12 ₪ והחקלאי קיבל הרבה פחות. מחלקת הירקות והפירות היא המחלקה הרווחית ביותר בכל רשתות השיווק, וזה אומר שיש פה בעיה."

"הפגיעה בחקלאים היא לא רק במגדלי הירקות והפירות – כבר שנים שמייבאים בשר ודגים, וגם במקרה זה הטענה על תחרות, הורדת מחירים וטובת הצרכן מגוחכת."

"כמו במקרה הירקות והפירות מאז תחילת הייבוא מחירי הבשר והדגים רק עלו. ברור שהכל פוליטי. ממשלת ישראל כבר למעלה מעשור לא רואה בחקלאים סקטור שהיא מחויבת אליו, במשך שנים שרי חקלאות היו ממוקדים בעניינים שאינם מייצגים את החקלאים."

"הסקטור עצמו נחלש. רק שני אחוז מכלל העוסקים במשק עובדים בחקלאות, זה כולל את בעלי הנחלות והעובדים השכירים. זהו סקטור קטן מאד ולא משפיע פוליטית."

חברי כנסת לא עוזרים לחקלאים

"יש סקטור מושבי וקיבוצי שהוא גדול יותר משני האחוז העוסקים באופן ישיר בחקלאות והם צריכים לתמוך. אך הם במקרים רבים לא אוהבים את החקלאי שמרסס, עושה להם רעש, בגלל יש מטרדי זבובים ועוד – והציבור הזה לצערי לא איתנו."

"בנוסף לכך, לכל חבר כנסת יש סקטורים ברורים שמצביעים לו, אותם חברי כנסת עוזרים לסקטורים שתומכים בהם ולא לחקלאים."

הכל פוליטי, כבר אמרנו. הפוליטיקה הזו משפיעה גם על דעת הקהל, לדניאל חשוב לציין ש"מאשימים את החקלאים ביוקר המחייה, אבל גם אם נוזיל בעשרה אחוז את סל הפירות והירקות, החסכון למשפחה יהיה מזערי, נחסוך למשפחה כלום.

בתקשורת מדברים על  החקלאות כמונופול, אבל הבעיה היא ברשתות השיווק – יש שלוש חברות מרכזיות שמוכרות אוכל למדינת ישראל ועושות זאת בחסות המדינה, הן שאחראיות על יוקר המחיה, אבל בניגוד לחקלאים כשרמי לוי רוצה משהו הוא מקבל.

"שר החקלאות הקודם אלון שוסטר היה מאד איתנו, עשה כמיטב יכולתו והיה מעורב בכל הסוגיות המורכבות. התחילו תהליכים משמעותיים, אך בממשלה הקודמת כוחו היה מוגבל."

"שר החקלאות החדש הוא מישראל ביתנו, היתרון הגדול בכך, שהוא מאותה המפלגה של שר האוצר וסביר להניח שאם הוא יבחר לפעול, יהיה לו יותר קל."

"כולנו תקווה שהוא יהיה קשוב לצרכים ולאתגרים וימשיך בתהליכים שהחל שוסטר, המצויים בליבה של החקלאות, כמו מחירי המים ואתגרי כח העבודה ועוד."

בחזרה למועצת פרי ההדר

ענף הפרדסנות עבר משבר וחקלאים רבים החליפו את ההדרים באבוקדו. לדניאל חשוב לסיים את הריאיון באופטימיות: "אז דבר ראשון – יש לנו מותג ישראלי, פרי ההדר שלנו ידוע באיכותו הגבוהה בכל העולם ואנחנו החקלאים, המדריכים החקלאים ובמועצת פרי ההדר גאים בפירות ההדר שלנו, על זניהם השונים ונמשיך לפתח ולשבח ולחזק את גאוות ההדרים הישראלית."

"אני מזמין את כולם לתפוס יום אביב נעים עם פריחת הדרים, לצאת להסתובב בפרדסים, ליהנות מהירוק ולהשתכר מהריח. חקלאות זה לא רק עסק כלכלי."

ארגון מגדלי ההדרים | תמונות אלבום פרטי