הנער דוד קרסנטי (18) מכפר מימון, סיים במקום הראשון בתחרות העולמית "ספיישל אולימפיקס" שנערכה בברלין בגרמניה * הזוכה בקטגוריית "טניס שולחן" התחיל להתאמן בגיל 14 אצל המאמן מנדל נוימן, בהפועל באר שבע, וזכה במדליית הזהב לפני כשבועיים לאחר שגבר על כל תשעת יריביו * במשחקים ליוו אותו, לפי בקשתו, האב יהודה קרסנטי, המאמן נוימן, גיא צבי ואלי מוגרבי
ישנם דרכים ואופנים מגוונים לחגוג יום הולדת 18 לנער חובב ספורט, אך מי חשב שהשחקן המצטיין דוד קרסנטי המתחרה בטניס שולחן (פינג-פונג), ממושב כפר מימון ייסע לתחרות בן 17 ובמהלך התחרויות והזכייה בתאור אלוף העולם, יציין את יום הולדתו ה-18 בגרמניה בזכייה במדליית הזהב בתאריך ה- 22 ליוני, בתחרות העולמית "ספיישל אולימפיקס" שהתקיימה בגרמניה.
"תחרות "ספיישל אולימפיקס" עורכת משחקים ותחרויות מתוך מגמה לאחדות בחברה. בתחרויות נפגשים אנשים עם: מוגבלויות מבני עמים ותרבויות שונות, כשהספורטאים מתמודדים ומתחרים כדי להתגבר על דעות קדומות, הכול דרך הספורט.
דוד קרסנטי הגיע לתחרות מלווה באביו יהודה קרסנטי, המאמן מנדל נוימן, המאמן בנבחרת ישראל מטעם 'ספיישל אולימפיקס', גיא צבי ואלי מוגרבי ממעגלים. מוגרבי מוכר לרבים כיו"ר הוועדה החקלאית של בני שמעון, מרחבים ושדות הנגב אך לא רבים יודעים שמוגרבי היה בעבר שחקן עטור פרסים ומאמן בטניס שולחן. אכן גאווה גדולה פשטה בכולם כשהנער קרסנטי גבר בתשעה ניצחונות (!) על שחקנים מאיסלנד, יוון, גאנה, דנמרק, גרמניה ועוד. המשחק העשירי היה אמור להיות עם שחקן מאירן, שכצפוי סירב לעלות למשחק מול מתמודד ישראלי. כך נודע מהודעת המאמן שלו.
קבלת הפנים שנערכה לאלוף קרסנטי ומלוויו עם נחיתתם חזרה בשדה התעופה בארץ הייתה מרגשת. דוד נחת עם מדלית הזהב ואת פני המשלחת קיבלו בני המשפחה המורחבת, חברים ושותפים לדרך, בכרזות מחממות לב ("דוד קרסנטי, אתה האלוף שלנו! באהבה תושבי שדות נגב"), עם בלונים ופרחים.
שלוש שנות אימונים
דוד קרסנטי": "התרגשתי מאוד מהזכייה באליפות ומלקבל מדליית זהב. חיכיתי מאוד לתחרות הזו, והתכוננתי אליה הרבה מאוד באימונים רבים. אני רוצה להודות לה' על הזכייה שלי באליפות, שנתן לי את אמא, אבא, אחים והאחיות שלי שאוהבים אותי תמיד, שתמכו בי כל השנים שבהן שיחקתי בטניס שולחן. תודה רבה גם למשפחה המורחבת שלי, שבאו לקבל אותי ולברך בשדה התעופה.
"התרגשתי מאוד. לאורך כל התחרות היה לי חשוב להשאיר את הכיפה על הראש שלי, וחבשתי אותה מתוך אהבה לה' וקידוש ה' בעולם. אני רוצה להודות לאבא שלי שבא איתי ועזר לי בהכול. הוא עזר לי לשמור על הכשרות, על השבת וגם ידע לעזור לי בחוקים של התחרות, כי יש לו ידע גדול מאוד בספורט. אני רוצה להודות למאמן שלי מנדל, שמאמן אותי בטניס שולחן במשך שלוש שנים ותמיד מלווה אותי בתחרויות שלי. אני רוצה להודות לגיא צבי, המאמן שלי בנבחרת ישראל מטעם 'ספיישל אולימפיקס' במשלחת, שליווה וחיזק אותי בשנה האחרונה בכל התחרויות שהתקיימו, במסגרת המשלחת וכמובן לאלי מוגרבי, המלווה המקצועי שלי."
משפחה תומכת ומעודדת
יהודה קרסנטי (44), הוא האב הגאה והתומך לאורך כל הדרך, עד להישג הנוכחי קבלת מדלית הזהב ובהמשך שעוד יבוא.
קרסנטי מורה לספורט במקצועו, דור שני בכפר מימון להוריו, המייסדים משה וחנה קרסנטי ואב לחמישה ילדים: "זהו הישג אדיר וכולנו גאים בדוד שלנו, שהשקיע והתמסר לאימונים ברצינות רבה. דוד לומד בבית הספר 'אשל הנשיא' ומתאמן בטניס שולחן שלוש פעמים בשבוע, כבר במשך שלוש שנים, במועדון הפועל באר שבע, תחת השגחתו המקצועית של מנהל המקום מנדל נוימן. בשנה האחרונה דוד אף שיחק בליגה ארצית לבוגרים במדי הקבוצה והיה גאה מאד.
"האווירה בבית שלנו, בו שני ההורים עוסקים בהוראה, היא להגשים את היכולות הטמונות בכל אחד. המשפחה המלוכדת תמיד תומכת ומעודדת גם כשקשה בדרך. בתחילה דוד שיחק בחוג טניס רגיל שהיה במושב. לאחר כשנה הצעתי לו שינסה לשחק בטניס שולחן. היה לנו בבית שולחן ישן והילד התחיל לשחק מולי, מאד התלהב והתקדם יפה."
יהודה משתף שבשלב מסוים הרגיש שהילד מגלה כישרון והוא כבר צריך קבוצה מקצועית. לכן כשהתעניין נאמר לו, לפנות למנדל נוימן וכך התחיל התהליך המקצועי לפני כשלוש שנים, עם הרבה התמדה וכישרון. ההורים קיבלו משובים ותגובות חמות ללא הרף על התקדמותו, ליוו אותו כאשר התמודד בתחרויות ויכול להם – עד שנבחר לצאת לתחרות החשובה בברלין.
יהודה: "ראש המועצה האזורית שדות הנגב, תמיר עידאן, הזמין אותנו ללשכתו לברך בטרם יצאנו לתחרות ואיחל לדוד בהצלחה בשם תושבי המועצה – מעמד בהחלט מרגש ונוגע, עם הרבה ציפיות. ההתרגשות הגדולה הגיעה כמובן כשחזרנו עם המדליה. וכך נאמר: ' דוד קרסנטי הביא גאווה עצומה למועצה, ולמדינת ישראל בכלל. והוכיח כי אין דבר העומד בפני הרצון. בפגישותיי עם קרסנטי, זכיתי להכיר נער מיוחד ומעורר השראה. ואני בטוח שעוד נשמע עליו רבות. נמשיך ללוות ולהעניק את מירב הכלים כדי שדור העתיד שלנו, יקבל את הסיוע הנדרש להצלחה בחיים'."
"זאת הייתה חוויה יוצאת דופן לדוד, לבני המשפחה שנשארו בארץ וכמובן כבוד וגאווה שייצגנו את ישראל, ואת אזור הדרום במועצה אזורית שלנו 'שדות נגב' באופן הטוב ביותר – ושאנחנו חוזרים מהתחרות עם מדליית זהב ומורל גבוה להמשך," מוסיף יהודה האב.
"כשהכריזו על הבן שלי כזוכה במקום הראשון במדליית זהב ובחולצה לבנה, זה היה רגע שייחרט בליבי לעד. במקום השני היה המתמודד מאיסלנד, והמתמודד במקום השלישי היה מיוון. ברגע ההכרזה כל הקהל באצטדיון מחא כפיים. כולנו צהלנו משמחה, פתחנו בחיבוקים וריקודים לכבוד האלוף שלנו. אי אפשר לתאר במילים את השמחה שתפשה את דוד, ואת הפנים הקורנות שלו מאושר. השלב הבא להתרגשות הייתה קבלת הפנים בשדה התעופה. לשם הגיעו בני משפחה הקרובה ומורחבת, חברים ובני הנוער, מהישובים ומהסביבה עם כרזות וזרי פרחים. שנתנו המון אנרגיה תומכת ומחבקת להמשך הדרך."
המאמן המופלא כבר יובל שנים
מנדל נוימן (73) הוא מייסד הבית המקצועי לספורטאים ב"מועדון הפועל באר שבע" ומאמן בכיר כבר חמישים שנים: "כל החברים במועדון ואני גאים בהישג האדיר של האלוף דוד קרסנטי. אין ספק שהוא הביא כבוד רב עם זכייתו במדליית זהב.
"עלי לציין שרוב השחקנים בטניס שולחן מתחילים מגילאים נמוכים, בגיל שש שבע, עם כניסתם ללימודים בביה"ס יסודי. במקרה הזה קיבלתי כבר נער בוגר מעל גיל 14, בתקופת הקורונה. אך נער עם הרבה מוטיבציה, המון התמדה ובמיוחד כישרון גדול. הרצון שלו להתקדם ולהשתפר יכול להוות דוגמא והשראה לספורטאים. כמעט מההתחלה דוד אמר לי שהוא יהיה אלוף העולם, וזאת ההוכחה לנחישות לקראת הגשמת המטרה. שיפרתי אצלו טכניקות מקצועית, הוא מיד יישם והתאמן במרץ.
"המיוחד בספורט טניס שולחן הוא שאין זמן לחשוב ומיד צריך להגיב במהירות. הוא עבר קפיצה מקצועית מאוד גבוהה, בשנה האחרונה. כמאמן שאימן מאות שחקנים המשחקים בליגת העל בארץ, קרסנטי התגלה כאחד הכישרונות המבטיחים. ומשמח מאד שהציעו לו לצאת לקורס מאמנים בוינגיט. אקבל אותו בשמחה כמאמן אצלנו."
"התלהבתי ונכבשתי באישיותו"
אלי מוגרבי, ספר על הקשר המיוחד שלך עם דוד קרסנטי וטניס שולחן!
"בחיי הציבוריים אני מכהן כרכז הוועדה החקלאית של שלוש מועצות אזוריות: שדות נגב, בני שמעון ומרחבים, אך יש לי כובע נוסף מהעבר הרחוק – שחקן ומאמן בטניס שולחן, המעוניין לחזק את הענף באזור, כפי שהיה בתקופת ילדותי ונעורי.
"כנער שגדל במושב בית-הגדי שיחקתי בטניס שולחן ואף זכיתי בפרסים. בשנת 1978 הייתי אלוף המועצה האזורית עזתה (של אותם הימים). והצטיינתי ברמה הארצית. בשנה לאחר מכן זכיתי באליפות ישראל דרג ב'. אחרי סיום העבודה במשק היינו מתכנסים במועדון בבית-הגדי או בבית העם ומשחקים טניס שולחן בשעות הערב. לאחר תקופה מסוימת הפכנו את המשחק השכונתי החובבני למקצועי יותר, כאשר שמעון חורב, תושב האזור, החל לאמן אותנו במושב. כישוב דתי נרשמנו בשם 'אליצור בית–הגדי' ותוך שנה עלינו מליגה ב' לליגה א' ללא שום הפסד, ולאחר שנתיים בליגה א', עלינו לליגה הארצית, שם שיחקתי מעל עשרים שנים לערך. בין שחקני הקבוצה היו: יגאל דמרי, כיום בעל חברת הבניה הגדולה 'י.ח דמרי' ואיציק אליה, כיום מזכיר איגוד המושבים של הפועל המזרחי."
למוגרבי עדיין זוכר את הימים כשהיה ילד צעיר לפני הבר מצווה, הקפיד לאחר יום הלימודים, לעזור בעבודות החקלאיות במשק ההורים שעסקו בגידול : ירקות, לול עופות הטלה לביצים: "גם כשלמדתי בבית ספר החקלאי מקווה ישראל, הייתי מגיע למשחקי הליגה במושב באוטובוס – ולמחרת חוזר ללימודים ולעבודה בחקלאות בבית הספר. לאחר מכן התגייסתי לשרות סדיר בצה"ל ובסיומו חזרתי לבית הורי והצטרפתי לעבודות במשק המשפחתי. בשעות הפנאי שיחקתי טניס שולחן עם אחי הצעיר הרצל מוגרבי. בעצם למעלה מ-25 שנים מחיי הקדשתי לטניס השולחן במסגרת קבוצות אליצור השונות, בחלקן שימשתי גם כמאמן ילדים ומבוגרים, לאחר שעברתי גם קורס מאמנים וקורס מנהל ספורט. שגרת חיי הייתה בבוקר עיסוק בחקלאות, קטיף פרחים במשק, ואחר הצהריים נסיעה לווינגיט ללימודים."
מוגרבי מספר שבשנות ה-80 פנה לניהול והדרכה בספורט במועצה האזורית עזתה (שמה של מוא"ז שדות הנגב באותן השנים) ומאותה העת הוא ממלא תפקידי ניהול מגוונים. בעבר ניהל את מחלקת הספורט במועצה האזורית, וכן כיהן כחבר בהנהלת איגוד הכדורסל וחבר ההנהלה במרכז אליצור בתל אביב. עם השנים והגיל פרש מהענף, אבל מידי פעם נערכים מפגשים של אימונים ומשחקים: "כך שיש לי חיבה מיוחדת לתחום ורצון לעזור ולקדם ספורט מיוחד זה."
בשנת 1998 התבקש מוגרבי על ידי ראש המועצה בזמנו, לנהל את הוועדה החקלאית במועצה שדות נגב, המונה 16 ישובים: שני קיבוצים, שני ישובים קהילתיים ו-12 מושבים. בסוף שנת 2013 נקרא מוגרבי ע"י שלושת ראשי המועצות האזוריות שדות נגב, בני שמעון ומרחבים, לעמוד בראש הוועדה החקלאית המשותפת שהקימו ומאז הוא מכהן כיו"ר הוועדה, שמטרתה לאחד כוחות ומשאבים למען יישוביי וחקלאי האזור.
איך נוצר הקשר בינך לדוד קרסנטי?
אלי מוגרבי: "סיפור התחלת הקשר בני ובין דוד נעשה בעצם דרך הבן שלי רפאל, מורה בביה"ס נריה, בו למד קרסנטי בעבר. הבן רפאל התלהב מאד מיכולותיו וכישוריו יוצאי הדופן. הוא סיפר לי שיש בביה"ס נער מצטיין במשחק טניס שולחן ברמה ממש גבוהה ושהוא מתאמן בב"ש אצל המאמן הנודע מנדל נוימן. נפגשתי עם הנער והוריו, התלהבתי ונכבשתי באישיותו ויכולותיו. סיכמנו שאסיע ואלווה אותו לאימונים מדי פעם לב"ש."
מתוך ניסיונו המקצועי לתחום היה למוגרבי ברור שירתם לעזור, לתמוך ואף להסיע מדיי פעם את דוד קרסנטי לאימונים בב"ש. היום הגדול הגיע, ובאמצע חודש יוני הוא טס כאמור עם דוד לברלין, ללוותו ולעזור לו באירוע הענק ומרגש, המצפה לו לראשונה בחייו.
תחרות "הספיישל אולימפיק" מקיימת תחרויות בהיקף עצום, בהשתתפות כ-7,000 ספורטאים מכ-170 מדינות שונות, המתחרות בענפי ספורט שונים. מישראל הגיעה לברלין משלחת של 35 ספורטאים ישראלים בענפי האתלטיקה, ג'ודו, שחייה, כדורגל, טניס שולחן, אופניים, באולינג ועוד.
מוגרבי עדיין מתרגש מהעובדה שקרסנטי בעצמו, ביקש שיצטרף וילווה אותו לתחרויות בגרמניה, וממשיך לשתף שבאחת הנסיעות לאימון שגרתי, קרסנטי ציין בפניו שהוא דומה לטימו בול (השחקן גדול ההישגים בנבחרת גרמניה) – ויתרה מכך הוא מבטיח שהוא דוד עוד יהיה כמוהו!
"חייכתי ואמרתי לו בצחוק, 'אולי פעם תזכה, לפגוש אותו'. לפני כחודשיים הוא פנה אליי וביקש שישמח שאטוס איתו יחד עם המאמנים נוימן וצבי. לא היססתי וישר הזמנתי כרטיסים ומקום במלון, ונסעתי מסוקרן מתוצאות התחרויות בברלין. אכן זאת הייתה חוויה מיוחדת, חזרתי בתחושה של גאווה ושליחות, שהייתי שותף קטן לזכייה במדליית הזהב האולימפית. הזכייה הייתה חוויה מרגשת ומשמעותית במיוחד. מתוך העובדה שנער הגר במושב בעוטף עזה בכפר מימון זוכה במדליית זהב אולימפית, מול יריבים ממדינות שאין להם אזעקות או כניסות למרחבים מוגנים ".
אמא אוהבת ומלווה מרחוק
מיכל קרסנטי היא אמא לחמישה ילדים: דוד (18), הדר (15), הילה (13), יוסף (10) ושילה (7). ככל אם בישראל מיכל גאה מאד בבנם הבכור דוד. מיכל משמשת כמורה למדעים ומשתפת מדוע בחרה לעסוק בהוראה: "בחרתי לעסוק במקצוע זה מתוך תחושת שליחות. אני מאמינה שכל ילד/ה זקוקים למבוגר אחד שיאמין בו/ה. מתוך התחושה הזו והשאיפה להגשמה עצמית, אני פועלת ושואבת כוחות להמשך דרכי בתחום ההוראה .עצם העובדה שבני דוד היה רחוק כל כך ממני ומשאר אחיו איתגרה אותנו מאוד. אמצעי התקשורת השונים אפשרו לנו לשוחח איתו ולראותו בשיחות וידאו, דבר שהקל מאוד על קשיי המרחק. רציתי מאוד להיות לצידו בתחרויות לתמוך, אך מתוך חובותיי כאמא לארבעת אחיו, נשארתי איתם בבית."
מיכל מוסיפה ומציינת שיהודה בעלה הקפיד לעדכנם בכל הנעשה בתחרות ולשלוח למשפחה סרטונים מדהימים בזמן אמת. היו כמה רגעי שיא, שעיקר העיקרים היה הכרזת מקבל מדליית הזהב: "קבלת הפנים שחגגו לו אחרי ההכרזה, הייתה מרגשת מאוד ובהחלט תהווה נקודת ציון מיוחדת בחייו. אנחנו, בני משפחתו הגרעינית והמורחבת וחברים נוספים מתוך המושב ומחוצה לו, הגענו לשדה התעופה כדי לקדם את פניו ולחלוק איתו בשמחתנו הגדולה.
"כשדוד חזר הביתה, חיכתה לו כרזה ענקית בכניסה למושב המברכת אותו ומרגשת את כולנו – וכמובן, ארוחה חמה של אמא, הארוחה האהובה עליו במיוחד – קוסקוס עם בשר. כשדוד אכל בתאבון, זה ממש הזכיר את 'מנוחת הלוחם'. גם הוגש קינוח חגיגי לציין את הזכייה המדהימה שלו.
"אחיו ציפו בקוצר רוח לחזרתו ארצה, במיוחד האח יוסף, מכיוון שהם חולקים את האהבה לענף הספורט טניס שולחן. המחנכת של יוסף הקפידה להציג בפני חבריו לכיתה, את סרטוני המשחקים של דוד באליפות בגרמניה, חוויה שנתנה ליוסף תחושת העצמה וחיבור לאחיו. בנוסף, יוסף מגיע פעמים רבות להתאמן עם דוד במרכז האימונים של הפועל ב"ש. האחים מרבים לשחק וליהנות יחד בשולחן המוצב אצלנו בחצר. היד עוד נטויה וניצבות בפניו עוד תחרויות רבות, וכיבוש הישגים גדולים בעתיד."
מיכל רואה בדוד את התקיימות המשפט: 'אין כוח העומד בפני הרצון' ועל כך אנו גאים". והוסיפה ש, "דוד תמיד חלם על רגע הניצחון, השקיע שעות ומאמצים, התאמן והתכונן כל יום בעקביות והתמדה רציפה – וכבש את היעד באופן מרשים. הוא ללא ספק נער צעיר המעורר השראה גדולה."
על הספיישל אולימפיקס
ארגון "הספיישל אולימפיקס" הוא תנועה עולמית שנוסדה בשנת 1968 ומטרתה לשים קץ לאפליה של אנשים בעלי מוגבלויות. "הספיישל אולימפיקס" מטפחת קבלה של כל האנשים באמצעות כוח הספורט ותוכניות רבות ומגוונות בתחומים: החינוך, הבריאות והמנהיגות. עם יותר משישה מיליון ספורטאי Unified פעילים בלמעלה מ-170 מדינות וטריטוריות, הנתמכים ע"י יותר ממיליון מאמנים מתנדבים. "הספיישל אולימפיקס" פעילה ביותר מ-30 ענפי ספורט אולימפיים.
המועצה האזורית "שדות נגב" מסייעת ומלווה את התושבים בעלי הישגים ספורטיביים. כך, בין השאר, מעניקה המועצה מלגות תמיכה לתושבי המועצה להם הישגים ראויים לציון בתחומים שונים, ביניהם עידוד וחיזוק המצוינות בתחומי הספורט ההישגי, במטרה להתמיד ולשאוף למצוינות.
