את הטירונות בסיירת שקד הם סיימו לפני מעל 50 שנה, אבל וותיקי הסיירת עד היום פעילים ומלווים את גדוד שקד 424 בחטיבת גבעתי, מדברים עם הטירונים, מלמדים אותם מניסיונם ומנסים לסייע עד כמה שאפשר * על הפעילות מספר סא"ל (במיל') דני פרל, ממושב מזור, מנושאי הלפיד של סיירת שקד
סא"ל (במיל') דני פרל, חקלאי וחבר מושב מזור, יחד עם בוגרים וקצינים של סיירת שקד, הקימו ב-2002 את קבוצת נושאי הלפיד של הסיירת ואימצו את גדוד שקד 424 בחטיבת גבעתי.
לפני כן, נמסור לקוראים הסקרנים כמה פרטים על דני פרל עצמו: דני נולד וגדל בגבעת נשר על יד חיפה. בנובמבר 1970 התגייס לצה"ל לסיירת שקד וב-1972 סיים בהצלחה קורס קציני חי"ר. במלחמת יום הכיפורים, שפרצה שנה מאוחר יותר, לחם במסגרת חטיבה 14, בפיקודו של האלוף אמנון רשף, בחווה הסינית ויותר מאוחר בגדה המערבית של תעלת סואץ באזור איסמעיליה.
ב-25 אוקטובר 1973 הועברה הסיירת במסוקים לפסגת הר העתאקה שממערב לעיר סואץ. משם תיצפת הכוח אל תעלת סואץ ואל הארמיה המצרית השלישית הנצורה. אחרי השחרור, עבד כאחראי בטחון בגופים שונים. ב-1975, נשא לאישה את חברתו רונית, בת מושב מזור. הם רכשו נחלה במושב והקימו חוות לולים לגידול עופות רבייה. נולדו להם שני בנים – שלומי (47), חקלאי וקבלן עבודות חשמל ועומר (40), חקלאי, שותף לניהול החווה והם מתגוררים במושב מזור עם משפחותיהם.
סיירת שקד
הסיירת הוקמה ב-1955 וכללה תחילה קבוצה של חמישה צנחנים מגדוד 890 וחמישה בני מיעוטים (גששים) ביניהם עבד אל מג'יד חאדר (ששמו העברי היה עמוס ירקוני), שנשלחו למשימותיהם הראשונות כדי ללכוד חוליות מודיעין מצריות שחדרו מעזה. ירקוני פיקד על הסיירת בשנים 1966-1961 והשתחרר בדרגת סגן אלוף.
אחריו פיקדו על הסיירת קצינים שונים וביניהם סא"ל אמציה (פאצ'י) חן, שכיום מכהן כנשיא עמותת ותיקי סיירת שקד. הסיירת נכנסה לבסיס קבע במשמר הנגב וקיבלה את השם "שקד" ואת המספר 424. תחילה נקראה הסיירת בשם שקד, לפי ר"ת שומר קו דרום ולאחר מכן על שם עץ הפרי…
הסיירת מנתה בהמשך עשרה גששים בדואיים ודרוזים וחמישה-עשר לוחמים ותיקים מגולני. ב-1966, היחידה מנתה כבר כ-150 איש והייתה מעורבת במלחמה במסתננים מרצועת עזה ובפעולות אחרות. הסיירת השתתפה במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. במלחמה זו, כאמור סופחה הסיירת לחטיבת השריון בפיקודו של האלוף אמנון רשף שצלחה את התעלה.
סך הכול איבדה הסיירת בשנות פעילותה כ-138 מאנשיה. הפעילות של הסיירת נמשכה עוד כארבע שנים וב-1979 פורקה עקב מחסור בכוח אדם לוחם ביחידות חיוניות אחרות. ב-1982 הוקמה עמותת ותיקי סיירת שקד. היו"ר הראשון היה סא"ל (במיל') שלומי גרונר שכיהן בתפקידו עד 2018. לאחר מכן כיהנו יושבי ראש אחדים לתקופות קצרות. ב-1.5.23 באסיפה שנערכה במסעדת פאנץ'-ליין בתל אביב נבחר סא"ל (במיל) מוטי לפיד בן כפר ויתקין ליו"ר העמותה.
גדוד שקד 424
גדוד שקד היה הראשון בחטיבת גבעתי המתחדשת. הגדוד הצעיר הוקפץ ללבנון ופעל בחזיתות, כמו ג'אבל ברוך במזרח והעיר צור במערב. במשך פעילותו של הגדוד בלבנון נפלו חלל 14 חיילים, בהם הסמלים יוסי פינק ורחמים לוי, שנפלו כאשר כוח של הגדוד נתקל במערך של מחבלים ב-17 בפברואר 1986. גופותיהם נחטפו והוחזרו לקבורה בישראל רק כעבור 10 שנים.
הגדוד פעל גם מאוחר יותר בחזיתות אחרות בעיקר מול רצועת עזה. בגזרה זו השתתף הגדוד במבצעים שונים כמו "עידן חדש" (3.3.2002), "עופרת יצוקה" (27.12.2008) ועוד. בחזיתות אלו איבד גדוד שקד כ-40 מלוחמיו. בשנת 2009 זכה הגדוד לפרס הרמטכ"ל, רב אלוף גבי אשכנזי, על תפקוד מצטיין בכל מערכות הגדוד ובעיקר על תפקודו בזמן מבצע "עופרת יצוקה".
העברת הלפיד לדור ההמשך
במשך שנים ארוכות הילכו ותיקי סיירת שקד בתחושה שיש להעביר את המורשת והערכים של סיירת שקד לדור הבא. לוחמים ותיקים אלו סיימו את השירות הסדיר לפני כ-30 שנה וגם שירותם במילואים הגיע לסיומו אך עניין העברת מסורת סיירת שקד לא הרפה מהם. אי שם באוגוסט 2002 התאספו כמה מהם במושב מזור והחליטו לייסד את הפרויקט שקראו לו בתחילה "מנובמבר 1970 לנובמבר 2002". בוגרי הסיירת שיזמו את הפרויקט היו בני מחזור נובמבר 1970. מאוחר יותר הצטרפו אליהם ותיקים אחרים, צעירים יותר. בין המייסדים היו דני אונה, נמרוד ארקליס, און בוקסר, אריק הלוי, רמי כץ, מוטי סימון, דני פרל ומשה קורן ועוד…
ותיקי סיירת שקד מגיעים לכל מחזור גיוס לבא"ח (בסיס אימונים חטיבתי) בקציעות שבנגב. הם נפגשים עם המפקדים והטירונים כשהם קשובים לבעיות של החיילים הצעירים ומנסים לעודד את החיילים שעזבו לראשונה את בית הוריהם החמים.
דני, איך קיבלו אתכם הטירונים בפגישות הראשונות?
דני: "נפגשנו והצגנו את עצמנו כוותיקי הסיירת וכחיילים ותיקים שנטלו חלק במלחמת יום כיפורים. הסברנו להם שלא באנו לחנך אותם ולהתערב בסדרי האימונים שלהם. הסברנו גם מה זו רוח המפקד ומהי אחוות לוחמים: כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם. אחוות לוחמים מקילה על האימונים וגם בשדה הקרב."
השתתפתם במסעות ההשבעה ובמסעות הכומתה. האם המאמץ לא היה קשה לכם, בני מעל ה-60 ומעל ה-70?
"בתחילת שנות ה-2000 היינו רק בני 50 וקצת. רובנו עבר יחד את מסעות ההשבעה שאורכם כ-10 ק"מ. מסע הכומתה, לעומתו, אורכו כ-40 ק"מ וכולל נשיאת אלונקות על כתפי הטירונים. אנחנו משתתפים בהליכה רק במרחקים קטנים יותר. רכב ליווי המלווה את המסע מאפשר לנו להחליף את הצועדים הוותיקים מדי פעם."
ביקרתם לאחרונה את חיילי הגדוד במוצב החרמון. מה יש לך לספר על כך?
"בחרמון התארחנו אצל חיילי גבעתי, עם הקור העז והניתוק מהבית. חידדנו להם את העובדה כי הם בנקודת שליטה על גבולות סוריה ולבנון. יעצנו להם, בין היתר, לא להיתפס לשלושת השינים – שאננות, שגרה ושחיקה…"
המצודה שהפכה לסמל
מסעות הכומתה מסתיימים בדרך כלל בטקס שמתקיים במצודת יואב, שבמועצה האזורית חוף אשקלון.
מצודה זו נקראת על שם יואב, כינויו בארגון ההגנה של יצחק דובנו, שהיה מפקד קיבוץ נגבה בעת המצור של הצבא המצרי ב 1948 ונהרג בעת הפצצה של מטוסים מצריים.
בניין המצודה שנבנה ב-1940 שימש בסיס של משטרת המנדט בשם עיראק סואידן. במלחמת השחרור הפך הבניין למבצר של הצבא המצרי הפולש. הבניין נכבש על ידי צה"ל רק אחרי שבעה ניסיונות כושלים. בקרב השמיני, ב-9 בנובמבר 1948. בקרב זה השתתף גם כוח של חטיבת גבעתי. אחרי הקמת חטיבת גבעתי החדשה ב-1983, הוקם בבניין מוזיאון מורשת החטיבה, אתר הנצחה לחללי החטיבה ותצוגה של כלי נשק ממלחמת השחרור. בקומה השנייה נמצא אתר זיכרון של סיירת שקד. ברחבת המוזיאון ניצבת אנדרטה שהוקמה על ידי האדריכל יחיאל ערד ובה מתנוססים סמלי החטיבה גבעתי.
בנוסף קיים "פארק סיירת שקד" שניטע ב-1987, מערבית לעיר אופקים ומשתרע על 350 דונם. בפארק ניצבת אנדרטה מפוארת המוקדשת להנצחת "סיירת שקד" וכן ניצב שם פסל ברזל של נושאי הלפיד שהוצב על ידי צביקה דרדיקמן, מיוצאי סיירת שקד. בפארק מתקיימות פעילויות שונות עם טירוני גדוד שקד.
ראוי לציין כי בעבר תרם דני פרל, שני צימרים הנמצאים בחצר ביתו, עבור שיכון של חיילים בודדים. בגדוד שקד, דני ומשפחתו ומשפחות נוספות במושב, דאגו לכל מחסורם.
היו"ר החדש מוטי לפיד מסר כי פעילות העמותה ראויה לכל שבח. למיטב ידיעתו, אין עוד עמותות הקשורות לצה"ל בהיקף זה. אחת ממשימות העמותה בעתיד היא לגייס עוד חברים.
מתוך הפזמון: "פלוגת העוז"
חכו, עוד בטרם שמכם ניפרד
לא נשכח את ותיקי סיירת שקד
שנתנו פה סיוע עזרה וכתף
ועשו את הכול בשמחה ובכיף
להם הברכה מהלב פה נשמיע
ותמיד לכבודם בזקיפות גם נצדיע
הפזמון התפרסם בספר "סוף מסלול נובמבר 02" שיצא לאור ע"י פלוגת העוז בגדוד שקד 424 בנובמבר 2002. הספר נערך ע"י סמל אסף רענן, חייל בפלוגת העוז בשיתוף בני משפחתו וגורמים נוספים. אסף גם כתב את הפזמון. אסף היום בן 39 נשוי+2, תושב פתח תקווה.
