יבול שיא
הרפת והחלב
הפגנת חקלאים בכל הארץ

על חקלאות, מיסי מדינה ויוקר המחיה

2 דק' קריאה

שיתוף:

החקלאות הישראלית משקה גידולים בכ-70% ממי הביוב המטוהרים בישראל (שפד"ן), שלולא החקלאים היו פשוט מוזרמים לים. אם זה לא ענף ירוק אז מה זה ירוק?

בשבוע האחרון היינו עדים למתקפה תקשורתית מחודשת על החקלאים ועל החקלאות מבית משרד האוצר, באמצעות "עיתונאי בית" ואנשי פורום קהלת.

מה זה פורום קהלת? לכאורה מוסד מחקר עצמאי המעסיק 140 חוקרים וממומן בידי עשירים מחו"ל, בעל אג'נדה שמרנית וימנית. נשמע לא מזיק? לצערי – מזיק מאוד.

מדובר במכון בעל אג'נדה ניאו-קפיטליסטית (קפיטליזם שיותר קיצוני מאשר בארה"ב), שזה למעלה מעשור מייצרת "אג'נדות חדשות" בישראל – ולמרבה הצער, פוליטיקאים ישראלים רבים נפלו ברשתו של המכון ומאמינים בחזונו.

לפורום קהלת לוביסטים בכנסת שמטפטפים השכם והערב את רעיונותיהם באזני פוליטיקאים, מניחים על שולחנם הצעות חוק מוכנות (חוסך עבודה פרלמנטרית) כמעט בכל תחום במדינה – כלכלה, משפט, בריאות, חינוך וחברה – להגשה על שולחן הכנסת.

הפורום עורך כנס שנתי העוסק בנושאי משפט וממשל בישראל. וכמובן, בכנסים משתתפים אקדמאים, שרים, חברי כנסת, משפטנים ופקידים בכירים.

במאמר שפורסם לפני כמה ימים מאת ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה וד"ר אשר מאיר, חבר בפורום קהלת, נכתב, למשל, שהחקלאות מנסה להצטייר כ"ענף ירוק" אבל בעצם חקלאות ידועה כמזהמת – גורמת לפליטות מזהמות, לזיהום מי תהום וצורכת כמויות אדירות של מים במדינה בה מקורות המים מועטים.

עד כמה שזכור לי, עם ישראל לא הולך להיות צמחוני או טבעוני בקרוב – ואם ייצרו את הבשר והביצים בחו"ל והפליטות הנ"ל יהיו בחו"ל – כדור הארץ לא יתחמם?

כנראה שבפורום קהלת לא שמעו על עקבה אקולוגית של משאיות, אוניות ומטוסים, הנחוצים לייבוא כדי לחצות אלפי קילומטרים עד ישראל. אלה לא מזהמים? והאם בכלל אפשר לכנות עגבניות מתורכיה כירק טרי אחרי כמה ימים באוניה?

ואם הכותבים היו בודקים היו מגלים שדווקא צריכת המים השפירים בחקלאות הולכת וקטנה במהלך השנים. כנראה שבפורום קהלת לא יודעים שהחקלאות בארץ משקה גידולים בכ-70% ממי הביוב המטוהרים בישראל (שפד"ן).

הם גם שכחו שמדינת ישראל גובה מהחקלאים מחיר אסטרונומי עבור מים מטוהרים, שלולא החקלאים היו מוזרמים לים. אם זה לא ענף ירוק אז מה זה ענף ירוק?

עוד עולה מהמאמר: אמנם החקלאים טוענים שאלפי אנשים יאבדו את מקום עבודתם, אך לא נורא: "במילא השכר בחקלאות נמוך ואינו אטרקטיבי".

כנראה שהם לא שמעו ששכר העובדים הזרים הוא שכר מינימום ושהחקלאי משלם מכיסו(!) את מס ההכנסה והפנסיה שלהם. גם בתיירות ובענפים רבים במדינה משלמים שכר מינימום לעובדים, אולי גם עליהם כדאי לוותר? כלכלני המכון אף המליצו לתמוך בחקלאי הערבה שמגדלים תמרים, בשל החשיבות האסטרטגית שלהם על הגבול.

תוך כדי הם שכחו את החשיבות האסטרטגית של מגדלי המטילות בגבול הלבנון ואת מגדלי התמרים בבקעת הירדן, אזורים שלא מצויים במפות של המכון.

עוד יותר מגוחכת הטענה שהתמיכה הישירה תאפשר לחקלאים בערבה לגדל מה שהם רוצים, למשל לעבור מתמרים לפלפלים.

ממש בדיחה טובה – הרי הם עברו בתמיכת המדינה לתמרים רק משום שהפלפל לא היה רווחי – הכל נראה קל יותר ממשרד ממוזג בירושלים.

מכל המאמרים שקראתי השבוע מתומכי הרפורמה בחקלאות, עולה טענה אחת – הרפורמה בחקלאות תוזיל את יוקר המחיה.

אז בואו נדבר על זה – מה זה יוקר מחיה? יוקר מחיה הוא סך ההוצאות שהמשפחה משלמת על דיור, דלק ואגרות רישוי, חשמל, מזון, ביגוד וכו' במשך שנה. מרכיב המזון ביוקר המחיה המשפחתי מהווה כ-16% ומסתכם בכ-16 אלף ₪ בשנה.

לפחות 50% מהמזון מיובא (קמח, סויה, בשר, דגים, שמן…), הרי שבפועל מרכיב המזון הטרי המיוצר בארץ מהווה כ-8% וגם זה בהגזמה, כיוון שיש תוצרת טריה שמיובאת לישראל.

אם נחלק את הסכום הזה ב-12 חודשים נגלה שחלקו של המזון הטרי המקומי ביוקר המחיה כביכול הוא כ-100 שקל לחודש.

זה מה שרוצים לחסוך, כ-100 שקל בחודש. לא שאני מזלזל בב-100 שקל, אבל בואו, בשביל זה לחסל את החקלאות המקומית?  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הפסיכולוגית החברתית שולי שפר פורת, מחברת ספר הילדים "חבורת חל"ק ותעלומת הקללה המסתורית", מספרת על התקשורת בטלפתיה עם בעלי חיים (!), שמסייעת לאיתור חיות אבודות ועל האתגרים בחייה: "אני יודעת לקום ולצאת מחוזקת כי
9 דק' קריאה
על השיעור שאין לו שיעור ופלאי עולם נוספים במפגש של ילד עולה חדש עם קיבוץ נגבה הדרומי בבוקר לח, בשנת תשי"ח (באביב 1958) בישרה לי אימי, כי אנו "נוסעים לראות קיבוץ". לא ידעתי דבר
3 דק' קריאה
ענבל ליברמן מניר עם וברק שלום מעלומים ישיאו את משואת כיתות הכוננות ביום העצמאות *תמונה ראשית: ענבל ליברמן, רבש"צית ניר עם. תושיה ולחימה אמיצה. צילום: עמית ליברמן  ענבל ליברמן, רבש״צית ניר עם, וברק שלום
2 דק' קריאה
להיות בעלים של אקדח זו טרחה רבה אבל כשהחבר'ה בטול כרם מתאמנים במצנחי רחיפה, אפילו הדי בן עמר מדמיין את עצמו מכוון בשבוע האחרון החלטתי להוציא רישיון לאקדח.לא מדובר בעניין חדש עבורי – היה
4 דק' קריאה
לרגל מסירת כתב היד של "החיטה צומחת שוב" לספרייה הלאומית, חזר אוהד סופר, ארכיונאי מחלקת המוזיקה ובן קיבוץ בית השיטה, אל תולדות השיר המרגש ונסיבות כתיבתו. בדרך, איתר פריטים חשובים נוספים המובאים כאן לראשונהבין
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן