רם בן ברק הוא חבר כנסת בשנתיים האחרונות. הוא הצטרף לפוליטיקה לאחר קריירה ארוכת שנים במערכות הביטחון בישראל. אם עד לפני שנתיים היינו שואלים: איזה רם? היום, לאחר 4 מערכות בחירות בתוך שנתיים, אין מי שאינו מכיר. למי שהיה רגיל להישאר הרחק מאור הזרקורים של התקשורת – המעבר לחזית, לא היה קל.
ראש השדולה החקלאית בכנסת
רם, ראש השדולה החקלאית בכנסת, הצטרף למפלגת "יש עתיד" וכבר בכנסת הראשונה בה כיהן – הוא ידע שתחום החקלאות יהיה זה שבו יטפל. הכינוס הראשון של מפלגתו היה, איך לא, במרחב הכפרי (ביסוד המעלה). בן ברק המשיך להוביל את תחום החקלאות ולערוך אינספור ביקורים במרחב הכפרי.
בשנתיים בהן רם מכהן כחבר כנסת הוא הספיק לקדם לא מעט נושאים הנוגעים לחקלאות ישראלית ולחקלאים. אחד הנושאים העיקריים שבן ברק קידם הוא חוק החקלאות.
רם מספר על החוק שכבר ידע לא מעט גלגולים בכנסות קודמות אך כמעט תמיד נזנח: "מטרתו לעגן את מעמדה של החקלאות כענף בעל ערך לאומי ייחודי וחשיבות רב דורית.
יעדיו של החוק כוללים בין היתר שמירה על ביטחונה התזונתי של מדינת ישראל תוך הבטחת אספקה זמינה של תוצרת חקלאית מקומית במחירים סבירים, פיתוח מחקר חקלאי וקידום חדשנות חקלאית. זהו חוק רעיוני שיתווה דרך ומדיניות בתחום החקלאות".
כל מי שיש לו נגיעה לחקלאות הישראלית, בין אם כחקלאי, בין אם כמי שאמון על ניהול התחום והובלתו, מבין שמדובר במשימה לא פשוטה. הרי רוב אוכלוסיית ישראל אינו מתגורר במרחב הכפרי אך המזון שלו בחלקו הגדול מגיע ממנו.
אז מי יישאר לשמור על הגחלת ? אני שואלת את בן ברק שמיד עונה: "היום, הלך הרוח אצל חלק ממשרדי הממשלה (ובעיקר האוצר) הוא שלא צריך חקלאות ישראלית.
לשיטתם, החקלאות הישראלית סיימה את תפקידה ואני אומר – בואו נקיים דיון ציבורי בשאלה: האם אנו רוצים ביטחון תזונתי? אם תשובתנו חיובית – לא הפקידים יקבעו, אלא, תיכנון אסטרטגי ארוך טווח".
בן ברק הוביל בשנה האחרונה מהלך שהעלה את החקלאות והחקלאים בישראל על סדר היום בכנסת. " הקמתי את השדולה החקלאית" ועמדתי בראשה בכנסת היוצאת. נשוב ונקים אותה גם בכנסת הנוכחית.
אדאג לכך שהשדולה תפעל לייצוג ציבור החקלאים במדינת ישראל בכל דיון וועדה שנוגעת אליהם, כפי שעשיתי גם בכנסת היוצאת. נקיים את הדיונים בשקיפות ובשיתוף כל בעלי העניין בתחום".
איך בכל זאת רותמים בעלי עניין ומובילי דעה לנושא שהוא כביכול שולי אך בפועל נוגע לכל מי שגר בישראל?
"אני עובד בשיתוף גורמים נוספים שחרדים לגורל החקלאות והחקלאים בישראל. בבחירות האחרונות הקמנו מטה שנועד לייצג את המרחב הכפרי וציבור החקלאים – תנועת תוצרת הארץ – היחידה ששמה לה את קידום החקלאות כערך, ותמשיך לפעול כך גם בכנסת הקרובה.
כחודש וחצי לפני הבחירות האחרונות רתמנו את ראשי הארגונים החשובים ביותר המובילים את ההתיישבות: יו"ר הארגונים הכלכליים הקיבוציים, יעקב בכר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר ועו"ד עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים – וביחד איתם הצהרנו על מחויבותנו להיות בית לחקלאים, בית למועצות האזוריות ובית לכל המרחב הכפרי.
"קיימתי סיורים רבים אצל חקלאי ישראל, בצפון, במרכז, בדרום, בכל גבולות ישראל – פגשתי אנשים שמעבדים את הקרקע באהבה ובמסירות. אנשים שמתמודדים עם אתגרים עצומים בכל בוקר, בין היתר עם פשיעה איומה שכמעט ואין לגביה מענה אכיפתי.
בכל המפגשים אני נתקל כמעט באותם קשיים שנובעים, ברובם, מהיעדר מדיניות בחקלאות שאותה אנו סוחבים מזה 3 עשורים ואולי אף יותר".
בשנה האחרונה מאז שהקורונה פרצה לחיינו, הפכו החקלאים הישראלים ליקירי הציבור בישראל. אין כמעט בית אחד בישראל שבו לא חיפשו לקנות ישירות מהחקלאי.
כולם הבינו מה פירוש המושג "ביטחון תזונתי", כולם חיפשו את העגבנייה הישראלית ברשתות השיווק, אך לא תמיד ידעו מה הגיע מארצות שכנות (ולא תמיד ידידותיות) ומה הגיע מחקלאי ישראלי.
חקלאים רבים עברו לשיטת שיווק ישיר מהשדה לצרכן והפכו את מערך הלוגיסטיקה שלהם כך שבכל יום נמכרה תוצרת חקלאית ישירות לבתים.
אין ספק ששום חוק או הצהרה או מהלך לא יכולים היו להציב את החקלאות הישראלית כל כך גבוה בסדר העדיפויות של האזרח הישראלי, כפי שעשתה לה המגיפה שסגרה אותנו בבתים, סגרה לנו את השמים וניתקה אותנו זה מזה.
אני בודקת עם רם מה עומד לקרות עם הרעיון לסמן תוצרת ישראלית
"חוק נוסף שהגשתי בכנסת הקודמת והוגש גם בכנסת הזאת הוא חוק סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש על מנת לסייע ולהנגיש מידע חיוני לצרכן אודות התוצרת הנרכשת על ידו ולשמור על החקלאים תוך כדי מסחר הוגן ותחרות".
והוא ממשיך בשטף לדבר על המגמות שאליהן הוא מכוון את עבודתו כמקים השדולה ומי שמוביל אותה: אני באופן אישי, כדור שלישי לחקלאים מעמק יזרעאל, מתחייב לשים בראש סדר העדיפות של הממשלה הבאה את השמירה על המרחב הכפרי, לתת כלים שיאפשרו תחרות הוגנת לחקלאי הישראלי אל מול חקלאי העולם, תוך יצירת מנגנון להורדת יוקר המחייה לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל.
אין סתירה בין הדברים! חקלאות ישראלית משגשגת שיש לה את היכולת להתחרות בשוק גלובלי מחד, ולהבטיח ביטחון לתוצרת חקלאית טרייה ואיכותית, מאידך – זהו אינטרס לאומי של מדינת ישראל".
בכך כמעט סגרנו גם את נושא הייבוא שגורם ללא מעט אנשים בלבול. מצד אחד מספרים לנו שחייבים לאשר יבוא בגלל מחסור ומצד שני אנו עדים לצילומים בהם חקלאים ישראלים נאלצים להשמיד תוצרת שאינה נמכרת בשל חוסר כדאיות.
שלא נטעה, גם מקבלי ההחלטות מבולבלים בנוגע לסוגיית יבוא ירקות ופירות, כאלו שקיימים כאן בשפע.
החלטתי לבדוק עם רם, שמכיר את הנושא לעומק ואולי יעשה לנו סדר אחת ולתמיד
"אפשר לייבא הכול אבל חייבים לתת תנאים הוגנים לחקלאים הישראלים. האם אנו יודעים מהו משטר הריסוסים, עלות המים ואיזו בקרה מתקיימת לגבי עגבנייה המיובאת מתורכיה?
אני סבור שעלינו ללמוד לספק לחקלאי הישראלי כלים תחרותיים, לדוגמה – הורדת מחירי המים והעבודה, סבסוד ישיר, כמו שקיים במדינות אחרות.
לפיכך הצהרתי בבואי לקבוע את תפקידי השדולה החקלאית, שאבטיח את הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל באמצעות חיזוק החקלאות המקומית והורדת מחירי המים לתעריפים שיאפשרו תחרות מול שוק הייבוא".
נושא אחרון שרציתי למצוא לו תשובות אצל רם הוא הפשיעה החקלאית ההולכת וגוברת מיום ליום. מעט ממנה מגיע לכותרות. עם הרב נאלץ החקלאי להתמודד כמעט לבד מול אלו המחפשים לחמוד את כספו ותוצרתו וכשהוא מעז להביע שמץ של סירוב – הם כבר דואגים להבהיר לו שאין כזו אופציה.
קודם כל אני מבקשת לדעת מה בין טרור חקלאי לפשיעה חקלאית?
"עיקר המקרים בהם אנו נתקלים הם בגדר פשיעה חקלאית ופחות טרור חקלאי, רק שנוח מאוד להגדיר את הפשיעה כטרור מאחר וזה משרת אינטרסים מסוימים.
צריך להבהיר, עיקר הפשיעה היא גביית חסות (פרוטקשיין). ישנן סיבות רבות למצב אליו הגענו אך הבולטת מכולן היא חוסר המשילות בכל המרחב הכפרי.
צריך לזכור שהפשיעה החקלאית היא נדבך בפשיעה הכללית הנוגעת לתחומים רבים. היו לאחרונה מקרים בהם נשרף בזדון ציוד יקר ערך, בעיקר היכן שחקלאים התנגדו לשלם דמי חסות לארגוני הפשיעה החקלאית.
החקלאים נאלצים להתמודד עם הפסדים אך בעיקר עם תחושת השפלה וחוסר אונים שהם לעיתים קשים יותר מההפסד הכספי ועל עוגמת הנפש הזו אין מי שיפצה אותם".
מה בכוונתך לעשות בנושא הכל כך כואב?
"נפעל למיגור הפשיעה על ידי הגברת האכיפה והחמרת הענישה. כמו כן, נקים משטרה ירוקה ייעודית לטיפול בפשיעה החקלאית". רם מסכם את הנושא בכך שאין צורך בהרבה דיבורים בעניין, יש להתחיל בעשייה.
לסיכום הריאיון הזה עם רם בן ברק, שלפני כמעט שבועיים החל לכהן בכנסת ה – 24, והרביעית שלו מאז נכנס לפוליטיקה לפני שנתיים, אני שואלת אותו מה יהיה שונה בכנסת הזו מקודמותיה?
"אני רוצה לאחל שתקום כאן ממשלה מתפקדת שתטפל בנושאים הרבים ובהם בנושא החקלאות והחקלאים. עלינו לקיים דיון מעמיק על עצמאותנו, זו שתיתן את היכולת לייצר את המזון בעצמנו ולייצר את התנאים ההוגנים ביותר לחקלאי ישראל להתמודד עם כל האתגרים הקיימים".
