יבול שיא
הרפת והחלב
איתן סט דדה

ראש וראשון למיישבי הגולן

3 דק' קריאה

שיתוף:

הלך לעולמו איתן סט מקיבוץ גדות, בן 91

*תמונה ראשית: איתן סט מקיבוץ גדות. עבר מקיבוץ לקיבוץ, פגש צעירים אידיאליסטים והרפתקנים, וגייס אותם למשימה. צילום: דוד (דדה) עינב 

כאשר אני מדריך סיורים בעקבות ההתיישבות הגולן, אני פותח אותם במצפה גדות. מצפה גדות בנוי על מוצב מורתפע, מוצב סורי שבמשך שנות הכיבוש הסורי של הגולן חלש על קיבוץ גדות ומירר את חיי חבריו. כשכוחות צה"ל תפסו את המוצב, הביט מפקד חטיבת אלכסנדרוני אל"מ מנו שקד בתדהמה על הקיבוץ, הפרוש כעל כף ידו, ודיווח בקשר לחמ"ל של גדות: מכאן אתם נראים גדולים שבעתיים!

אני עומד שם עם המטיילים ואומר להם – כאן, בגדות, נולדה ההתיישבות בגולן. והמיילד היה חבר גדות, איתן סט. בשבת הלך לעולמו. בן 91 היה במותו.

להבטיח שהגולן יישאר בידינו

ב-22 ביוני 1967, 12 יום לאחר שחרור הגולן ביומיים האחרונים של מלחמת ששת הימים, התכנסו במועדון, המחורר מירי, של קיבוץ גדות, מזכירים ונציגים מקיבוצי הגליל העליון, לדון בשאלה: מה עושים עכשיו? איך להבטיח שהגולן יישאר בידינו, וישראל לא תיסוג ממנו בלחץ המעצמות, כפי שנסוגה מסיני לאחר מלחמת סיני, כעשור קודם לכן.

לא בכדי הישיבה נערכה בקיבוץ גדות. במשך 18 שנות קיומו מאז עלייתו לקרקע ב-1949, היה זה היישוב שסבל יותר מכל יישוב אחר מן התוקפנות הסורית.

במלחמה עצמה התארגנה משלחת של יישובי הגליל והעמק, בראשות חבר כפר גלעדי וראש המועצה האזורית גליל עליון יעקב אשכולי, שהשתתפה בישיבת הממשלה ולחצה על שחרור הגולן, ושחרור הגליל והעמק מן הסיוט הסורי. כעת ישבו לדון איך לא להחזיר את הגלגל אחורה.

איתן סט, חבר גדות, הציע לפעול בדרך הציונות המעשית – להבטיח שהגולן יישאר בידינו באמצעות התיישבות. היכן שעוברת המחרשה העברית – שם יעבור הגבול. יש להכות שורשים התיישבותיים בגולן. דעתו התקבלה והוא מונה "לבדוק את האפשרות להקים התיישבות בגולן". לבקשתו, הקיבוץ שחרר אותו ממשימת השיקום, כדי שיוכל לפנות את כל זמנו וכל מרצו למשימה שבערה בלבו.

22 ימים לאחר מכן, ב-14 ביולי, עלתה קבוצה של צעירים, רובם מקיבוצי הצפון, למחנה הסורי הנטוש בעליקה. הם הוגדרו כמחנה עבודה לטיפול בבקר הסורי המשוטט, ואכן, זו הייתה משימתם העיקרית. עלייתם אושרה בידי הממשלה חודש לאחר שהם כבר עבדו בשטח. כך החלה ההתיישבות בגולן.

באותם 22 יום הוא עבר מקיבוץ לקיבוץ, בגליל העליון ובמקומות אחרים, פגש צעירים אידיאליסטים והרפתקנים, וגייס אותם למשימה. הוא רתם לרעיון את דן לנר מנאות מרדכי, רמ"ט פיקוד צפון (מילואימניק) שרתם את דדו, אלוף הפיקוד, שרתם את יגאל אלון. הוא ארגן את כל האישורים, וכך, בתוך שלושה שבועות נולדה ההתיישבות בגולן. קם קיבוץ גולן, לימים – מרום גולן. לאחר עליית החלוצים לעליקה, איתן היה אתם בימים וחזר לישון בגדות בלילות ובמקביל החל לגייס את הגרעין של מייסדי עין זיוון.

כעבור חודשים אחדים גויס איתן לקיבוץ המאוחד. בעקבות מלחמת ששת הימים, הוחלט לדחות בשנה את הגיוס של כל שכבת י"ב, ולרתום אותם לשנת שירות בהתיישבות החדשה בגולן ובבקעת הירדן. איתן גויס לרכז את המיזם.

בעבורי ובעבור רבים, איתן הוא קיבוץ גדות וקיבוץ גדות הוא איתן. ואף על פי כן, מבחינתי הוא היה ונשאר תמיד איש הגולן. כשראיינתי אותו למחקריי, שאלתי אותו מדוע הוא אישית לא עלה להתיישבות בגולן. הוא השיב בפשטות ובכנות שאשתו לא הסכימה. אך הוא היה תמיד איש הגולן. אהב את הגולן. היה מעורה בחיי הגולן. ליווה את הגולן. בתקופת המאבק על הגולן הוא היה פעיל ומעורב במאבק ואח"כ בייסוד תנועת הדרך השלישית.

בית ראשון במולדת

מאז הגיעו ב-1958 לגדות, בעקבות חברתו ולימים אשתו – הדסה, בת גרעין לקיבוץ, היה איתן דמות מרכזית ומובילה בקיבוץ. בשנות ה-60 כיהן כמרכז משק. הנושא המרכזי שהעסיק אותו ואת חבריו באותם ימים היה הנושא הביטחוני. קיבוץ גדות (או בשמו הראשון: הגוברים) קם ב- 1949 על חורבות המושבה משמר הירדן שנפלה בתש"ח, בשטח המפורז, שאסור היה להכניס אליו כוחות צה"ל.

גדות היה מעין מוצב קדמי של מדינת ישראל, השולט על גשר בנות יעקב – המעבר ההכרחי מסוריה לישראל. בשל המצב הביטחוני, הייתה סוללת עפר שהגנה על גדות, תעלות קשר חצו אותה והיא התנהלה כקיבוץ אזרחי המגדל ילדים, שהוא גם סוג של מוצב צבאי. חברים בקיבוץ נהרגו. הקיבוץ ספג הפגזות, הצתות, מיקושים וצליפות לרוב. ב-7 באפריל 1967 ספג הרעשה ארטילרית אדירה – 680 פגזים מדויקים שנפלו בתוך הקיבוץ בתוך 20 דקות. זו ההפגזה הכבדה ביותר אי פעם על יישוב אזרחי בישראל. כיוון שהתושבים והילדים היו מיומנים, הם קפצו לתעלות הקשר מיד עם פגז הטיווח הראשון ולא היו בהתקפה הזו הרוגים ורק פצוע קל אחד ומספר פצועי חרדה, אך נגרם נזק רב מאוד לבתים. כעבור חודשיים, במלחמת ששת הימים, גדות הופגזה שוב.

איתן שירת במלחמה כמ"מ מחלקת הסיור של חטיבה 9. לבקשת הקיבוץ המאוחד הוא שוחרר אחרי שוך הקרבות כדי לנהל את השיקום הפיזי של הקיבוץ, אולם, כאמור, לאחר זמן קצר החליף את המשימה, במשימה של יישוב הגולן.

במלחמת יום הכיפורים נלחם איתן בגולן, נפצע, ברח מבית החולים והמשיך בלחימה.

איתן היה רב פעלים ורב זכויות. אזכיר כאן את פועלו למען העליה מבריה"מ. במשך כעשר שנים הוא עבד ב"נתיב" – לשכת הקשר, ארגון חשאי שפעל במחתרת לעידוד התעוררות ציונית ועליה בקרב יהודי בריה"מ. בתקופת העליה הגדולה בשנות ה-90 יזם, יחד עם חברו גרשון קסטל מקיבוץ יפתח, את מיזם "בית ראשון במולדת".

איתן נפטר, שבע ימים ומעשים, והשאיר טביעות אצבעות רבות ובראשן – מפעל ההתיישבות בגולן, שיש לו בו מניות יסוד רבות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מנכ״ל ומייסד השומר החדש יואל זילברמן עושה בשעה זו את דרכו מביתו ברמת הגולן למשכן הכנסת בירושלים, כדי להצטרף לאוהל שהקים הערב ח"כ אלישע מדן בקריאה להקמת ממשלת אחדות. זילברמן: ״אני לא משויך לשום
< 1 דק' קריאה
למעלה מ-120 מציגים הציגו בתערוכה שהתקיימה בגן לאומי מעיין חרוד  20–21 באוקטובר 2026 * להלן רשמים מהכנס יו"ר הכנס: חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון-מיגל *תמונה ראשית: תערוכת "אגרו-ישראל – יבול שיא" 2026 במעיין חרוד.
4 דק' קריאה
מיכל דפני ונדב ניצן†היחידה לפיטופתולוגיה, מו"פ עמק המעיינות † מחבר להתקשרות: ד"ר נדב ניצן, [email protected] תמונה ראשית: סלק. צילום מארק שולנבורג תקציר כתמת הסלק, הנגרמת על-ידי הפטרייהCercospora beticola  היא מחלה הרסנית בגידול סלק אדום
9 דק' קריאה
נטלי תורן 1,3, דורון שבתאי 2,1, עדי קושמרו ביאר 1, ישי נהרי 1, ורן אראל 1. 1 מרכז מחקר גילת, המכון למדעי הקרקע, המים, והסביבה, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני 2 הפקולטה לחקלאות,
5 דק' קריאה
תקציר כמשון שקעים (סטמפיליום) בבצל היא מחלת עלווה מורכבת, אשר הופעתה בשדה אינה מוסברת על ידי תנאי מזג אוויר בלבד. מתוך ניטורי שדה רב-עונתיים גובשה היפותיזה שלפיה הופעת המחלה דורשת שילוב בין רצף אקלימי
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!