יבול שיא
הרפת והחלב
תקשורת משפחתית AI

פנים רבות לתקשורת הבין־אישית: קבוצות הווטסאפ המשפחתיות

3 דק' קריאה

שיתוף:

אחת הדרכים הפופולאריות לנהל כיום תקשורת עם המשפחה היא באמצעות קבוצת הווטסאפ. זה אומנם יכול להיות נפלא, אלא אם כן נשכחת הרגישות והערנות לאופן שבה מתבקש להתנהל בקבוצות האלה

במפגשי הגישור שהתקיימו לפני עשור או שניים, דרכי התקשורת המשפחתיות שסביבן התנהלו מערכות היחסים – היו מעטות יחסית; והסתכמו במספר בודד של ערוצים: שיחות טלפון, מפגשים, מכתבים ואולי דוא״ל. זוכרים?!

אלא שמשנה לשנה ערוצי התקשורת רק הולכים ומתרחבים, והגיוני לגמרי לשמוע בשיחת גישור משפט כמו: "אחי טס להשתלמות ביפן", וכשאם המשפחה שואלת את בתה הבכורה: "מאיפה את יודעת?" יש סיכוי סביר שתתקבל תשובה: "נו, לא ראית את הסטורי שהוא העלה?!"

מעבר לרשתות החברתיות על ערוציהן השונים, אחת הדרכים הפופולאריות לנהל כיום תקשורת עם המשפחה היא באמצעות קבוצת הווטסאפ. לכל אחד יש לפחות קבוצת וטסאפ משפחתית אחת, אם לא הרבה־הרבה יותר מכך. זה אומנם יכול להיות נפלא, אלא אם כן נשכחת הרגישות והערנות לאופן שבה מתבקש להתנהל בקבוצות האלה. לכל קבוצה יש חוקים בלתי כתובים, וכל אחד מחבריה מתבקש להפעיל את השכל הישר ואת תבונתו הרגשית – כדי להבין כיצד להתנהל בתוכה.

נידוי מקבוצת וטסאפ

"זרקו אותי מקבוצת הווטסאפ של ועד המושב," סיפר בכאב מושבניק ותיק. ככל ששוחחנו יותר הבנתי שהוא חווה תחושה קשה שמזכירה בסממניה את החרם החברתי, כשהשפעתו מסתבר אינו דוהה עם השנים. "תרמתי כל כך הרבה שנים מזמני הפרטי למושב. דורית כל הזמן אמרה לי – יואל, תוריד הילוך, שאחרים יעשו גם משהו. עכשיו הגיע דור צעיר, והם חושבים שהם יודעים הכול. כמה מהוותיקים חושבים שהם פלא. אמרתי את דעתי באיזה עניין; והופ, מנהלת הקבוצה החליטה שאני לא נושב עם הרוח שלהם, ובלחיצת כפתור היא פשוט זרקה אותי החוצה."

הנידוי צורם כל כך, ומופיע גם בקבוצות הווטסאפ המשפחתיות. כך סיפרה לי תמר בעלבון עצום ממעשה האחים שלה. במקרה שלה, לא הוציאו אותה מהקבוצה. "אחרי שכמעט חצי שנה הקבוצה ׳מתה׳, כביכול, ככה לפחות חשבתי. אף אחד לא כתב מילה מאז הוויכוח הסוער בארוחת השבועות אצל אימא. חשבתי שכולם יצאו להתקרר, וסיפרתי לעצמי שנחזור להיות ׳אנחנו׳ בקרוב. עד שאתמול יותם כתב פתאום ׳מישהו בכלל מתכוון להגיע?׳ ואחרי כמה דקות מחק את ההודעה. ראיתי את ההודעה, היא הייתה בוודאות המשך של שיחה שהתקיימה במקום אחר; וכשהוא מחק את ההודעה, נפל לי האסימון. מאז ארוחת שבועות הם מנהלים קבוצה חדשה שאני לא חברה בה."

זה ההסבר שנתנה לי תמר לכך שהיא לא מתכוונת להגיע לפגישת הגישור עם האחים שלה. "נראה אותם שיפתרו את בעיות המשק שלנו בלעדיי, בקבוצה שלהם. אני לא מגיעה!"

אני מאמינה גדולה בכך שלכל מחלוקת משפחתית, יש כמה וכמה דרכים לפתרון. אבל ערה לכך, שכדי שזה יקרה – נדרש מאמץ משפחתי מכל כיוון כדי להניע את הגלגלים לפתרון. הגישור בין תמר לבין האחים שלה המשיך להתגלגל לאחר ששוחחנו על חשיבות התקשורת עם כל המשפחה בכל הערוצים – בשקיפות ובשיתוף, גם אם יש חוסר הסכמה כזה או אחר. משפחה לא בוחרים, הבחירה היא בדרך לקיים את המשמעות המשפחתית.

הכוונה שמתחת לשכבת הטקסט

"אימא של רפי יודעת לכתוב מגילת הודיה על כל שטות שעושה בשבילה הבן החביב עליה – אילן. תודה שסידרת לי את השלט לטלוויזיה, תודה שקפצת לבקר… עזבי שזה חפירה כל התודות שלה, אבל אם כבר היא כותבת תודות, שתאזן לכל הכיוונים. שתכתוב בקבוצת הווטסאפ ׳תודה יפעת שהסעתי אותי היום לקופת החולים׳. אמרת תודה לאילן, תגידי מילה לכלתך… לא ככה?!״

לרשימת ההיעלבויות מצטרפת שורה ארוכה של נושאים שמערערים את המערכת המשפחתית. "מזל טוב לגילי", הנכד שגר בארה"ב; לעומת ׳מגילת מזל-טוב׳ שכותב הסבא לחלי שמתגוררת בהרחבה של המושב.

בקבוצת הווטסאפ, כך שמתי לב, נוהגים הרבה פעמים למדוד את מספר המילים, ולהבחין בפרטי הפרטים של המסר. "אחי כתב ׳לא מגיע׳, בלי שום הסבר", פתח האח התאום בכעס רב. "זה לא חשוב לו מספיק לפנות את היומן לענייני מכירת המשק. מה אכפת לו?! יש לו מספיק כסף לצאת לפנסיה כבר עכשיו. אני לעומתו, בקושי סוגר את החודש."

האח התאום, שהגיע בכל זאת אחרי רבע שעה, התנצל והסביר: "חשבתי שפגישת העבודה הזו לא תסתיים לעולם. לא היה לי אפילו זמן לכתוב. בסוף הצלחתי להשתחרר מהדיון, אמרתי להם – משפחה לפני הכול."

כמה פעמים אנחנו בטוחים שהבנו את המסר, ואת הכוונה שנמצאת מאחוריו; כמה פעמים גילינו שטעינו? מספיק שטעינו פעם אחת, כדי לעורר את הספק לגבי הפעם הבאה.

להניע כל הזמן את השיח בווטסאפ המשפחתי

אי אפשר להתכחש למציאות ולקדמה. קבוצת הווטסאפ חיות ונושמות. הן נוחות לתקשורת, הן יעילות וזמינות לכולם. וזו הסיבה שחשוב כל כך לדעת כיצד להתנהל בתוכן. מעבר לחושים שחובה בעיניי לפתח בהתנהלות שבתוכן, כשכל משפחה מודעת לרגישויות של חבריה, יש חובה נוספת בעיניי, והיא להניע כל הזמן את זרם התקשורת של השיח הקבוצתי.

אחד הדברים הסמויים מהעין היא הדממה בקבוצה. כביכול, מה הבעיה? אין מה לומר, אז לא אומרים. מצד שני, אני מתחברת מאוד לאמירה – שחוסר תקשורת היא לגמרי צורה של תקשורת.

כשקבוצת וטסאפ מדלגת על שיח לאורך חודשים ארוכים, ואז לפתע משוגרת הודעה מאחד מבני המשפחה עם בקשה לפרגן לו לפוסט שהעלה, או הזמנה לחתונה של הדודה אסתר… המסר הזה יוצא מתוך צינור שהיה סגור המון־המון זמן, והמים שיוצאים ממנו חומים ודלוחים. תקשורת צריכה להתקיים לא רק כשצריך. היא לא משימה שמסמנים עליה וי. תקשורת משפחתית קבועה היא הדרך לייצג שהמערכת חיה ונושמת, וראוי שתנוע כמו זרם נע בנהר, שיש בו חיים. זה טוב בכללי, וחשוב פי כמה כשמתעורר ויכוח או מחלוקת, כי הבסיס של מים צלולים ונעים כבר קיים; ומפה קל בהרבה לנוע לעבר הפתרון.

  • הכותבת הינה מגשרת, עורכת דין ונוטריון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוועידה ה-44 של החברה האנטומולוגית בישראל התכנסה השנה בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, והציגה מנעד רחב ומרשים של מחקרים עכשוויים – החל מביולוגיה מולקולרית וגנומיקה, דרך אתגרים חקלאיים ורפואיים, ועד לאקולוגיה, שמירת טבע ותקשורת בעולם
3 דק' קריאה
אושרת גני גונן בכנס הנהגת המושבים: "נעשה הכל כדי לייצג את החקלאים והחקלאיות ולחזק את ההתיישבות הכפרית" *תמונה ראשית: ח״כ גני גונן בכנס הנהגות המושבים. צילום: גיל אייסנמן מספר 9 במפלגת ״ישר עם איזנקוט״
< 1 דק' קריאה
כיצד הצליחו פרופ' בני רקח וצוותו במכון וולקני לרדת לרמת החומצה האמינית בחדק הכנימה, ואיך המחקר המולקולרי פורץ הדרך תורגם להמלצות ממשק מעשיות בחממה ובשדה *תמונה ראשית: פרופ' בני רקח – הקפיד תמיד על
5 דק' קריאה
תערוכת משקי החי בהנובר הקדישה לראשונה מסלול לכל שרשרת ייצור החלב, מהטיפוח הגנטי וההזנה ועד לחליבה, לקירור ולעיבוד. בין החידושים שזכו בפרסים: מערכת שמגיבה אוטומטית להמלטה מתקרבת וחיישן שמנטר כל רבע עטין גם במכון
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!