תחרות הטריאתלון איירון מן
תחרות הטריאתלון חצי "איש הברזל" של המותג העולמי איירון מן, מגיעה בפעם הראשונה לארץ ותתקיים בנובמבר בטבריה. לקיבוצניקים יש ייצוג מכובד בתחרות.
ב-12 בנובמבר 2021 יגיע לארץ המותג העולמי "איירון מן" עם תחרות "חצי איש הברזל" המשלבת שחייה בים הפתוח, רכיבה על אופניים וריצת מרתון, ומאתגרת את קצה היכולת האנושית, פיזית וגם מנטלית.
הטריאתלון נערך ללא הפסקה ויש זמן קצוב לסיום כל אחד מקטעי התחרות וכן זמן כולל לסיום התחרות כולה. כ-180 תחרויות מתקיימות מדי שנה בלמעלה מ-50 מדינות.
בעוד שברחבי הגלובוס בוטלו תחרויות בשל הקורונה, מותג איירון מן העולמי בחר להתרחב ולקיים את התחרות לראשונה את התחרות בישראל."
התחרות, שתערך בנובמבר בטבריה בחוף גיא, כוללת 1,900 מטר שחייה במי הכנרת, למול הזריחה, רכיבה של 90 ק"מ, ברובם במישור, וריצת חצי מרתון 21.1 ק"מ סביב הכנרת ובתוך העיר טבריה."
המטרה: איש הברזל מלא עד גיל 50
רוית ברלב (48) מקיבוץ בחן תשתתף בתחרות 'חצי איש ברזל' הנוכחית בפעם בראשונה. היא מהנדסת תעשיה וניהול, מנהלת בחברת סטארטאפ ביוטכנולוגית ברחובות ואמא לשלושה בנים.
איך התחילה ההתמכרות?
"בגיל העשרה הייתי אצנית בבית הספר. עם ההריונות והילדות העניין נדחק הצידה. לפני קצת יותר מעשור חזרתי לרוץ: התחלתי מריצת 10 ק"מ, השתתפתי במרתונים והמשכתי לאולטרה מרתון (תחרות בה רצים מעל 42.2 ק"מ).
"בשלב מסוים הייתי זקוקה לאתגר נוסף, הצטרפתי לקבוצת טריאתלון: השתתפתי בתחרויות ספרינט (קצרות ואינטנסיביות) והמשכתי לתחרויות האולימפיות."
"בקורונה עזבתי את הקבוצה והתחלתי להתאמן לבד, מתוך הבנה שאני מכירה את הגוף שלי ויודעת כמה יכולה למתוח אותו ולהעמיס עליו".
מהי שגרת האימונים שלך?
"אני מתאמנת מעל 16 שעות בשבוע, יוצאת מאוד מוקדם בבקרים כדי להיות פנויה לילדים ולהסעות אחרי הצהריים. הברכה בגבעת חיים פתוחה כבר משעה חמש בבוקר ואני לא לבד שם."
"פעמיים בשבוע אני עובדת מהבית ואז עושה אימונים יותר ארוכים, וכשנוסעת לעבודה ברחובות מנצלת את הנסיעה ברכבת לשעת עבודה."
"אתמול טיפסתי את הר החרמון באופניים, מבית הלל ועד לפסגה ואז חזרה, 1,600 מ' טיפוס על פני 30 ק"מ בשלוש שעות רכיבה. ביום כיפור הכבישים היו ריקים ורכבתי 140 ק"מ, מה שאומר ש-180 ק"מ של איירון מן מלא זה בהחלט אפשרי".
"לרוית שלושה בנים, שבעצמם משתתפים בתחרויות טריאתלון ושחייה. "אני קמה בארבע לפנות בוקר, מכינה כריכים ויוצאת לאימון. יש להם שגרה והם יודעים להתארגן בעצמם."
"זה לא קל לשלב עבודה, ילדים ואימונים, אבל זה לא בלתי אפשרי. יש 24 שעות ביממה, והשאלה היא איך מתכננים את היום. אם לא הייתי מציבה לעצמי מטרה זה היה קשה. החצי איירון מן זו תחרות של 7-8 שעות וצריך להתכונן אליה פיזית ונפשית".
מה היעד הבא שלך?
"אחרי שאעשה את החצי בטבריה, המטרה שהצבתי לעצמי עד גיל 50 היא תחרות איש ברזל מלא".
מה עושים כשקשה?
"החלק המנטלי קשה יותר מהחלק הפיזי. כשעשיתי את האולטרה מרתון, בקילומטר ה-48 התחילו מחשבות לא טובות, כמו 'מה אני עושה פה?' 'למה לקחתי את זה על עצמי?' יש משבר ויש נפילה."
"אני לוקחת כדור מלח לחיזוק הפיזי ומזכירה לעצמי שהתכוננתי לתחרות ואני עושה את זה כי אני רוצה."
"בתחרות אתה בוחן את עצמך בהרבה מצבים, יש כאן את הסיבולת וגם מדד לחיים: אני גם חד הורית, מגדלת ילדים, גם קרייריסטית ומנהלת, אני רוצה לנצח הכול וזה אפשרי".
למרות המגבלות
יפתח פשחור (27) בן קיבוץ מירב שבגלבוע, סטודנט לתואר ראשון בחינוך גופני, עובד כמדריך בפנימייה לנוער בסיכון בגן יבנה.
הוא הספיק להשתתף בחמש תחרויות איש ברזל: שלוש באילת (ישראמן), אחת בפרנקפורט ואחת שנערכה באוסטריה בספטמבר השנה.
מה הביא אותך לתחום?
"אני חולה סוכרת ולכן לא גויסתי לשירות קרבי. רציתי לעשות גיבושים ולהגיע ליחידות קרביות, אבל זה נמנע בגלל הפרופיל הרפואי. התנדבתי לחיל הים ושירתי בעתלית וגם בחיל חימוש."
"זה היה שירות קצר אבל משמעותי. בזמן השירות התחלתי את האימונים הארוכים, היה לי זמן פנוי לכך ובעיקר מוטיבציה להראות שעל אף הפרופיל הרפואי והסוכרת אני מסוגל לתחרות הזו. הפוטנציאל שלי הוא במרחקים ארוכים, הגוף מתייעל בהדרגתיות ולומד להיות טוב בזה."
"זו תחרות שלוקחת את הגוף לקצה היכולת והתחושה שאם אפשר להתמודד עם המאמץ הגופני והמנטלי, אפשר להתמודד עם כל דבר בחיים. היה לי חשוב להוכיח לעצמי שהסוכרת היא לא מגבלה. ברגע שאתה נותן למשהו להגביל אותך, אתה הופך אותו לבעיה ומתקשה להתמודד עמו."
איך עושים את זה עם הסוכרת?
"האוכל זה ניסוי וטעיה, בגלל העניין עם הסוכר. לפעמים אני צריך לעצור את התחרות כדי למדוד רמת סוכר בדם, זו עצירה של חצי דקה וזה יכול לפגוע בזמנים. התחרות הזו והאימונים הם הוצאת אנרגיה אדירה וצריך לאכול הרבה."
"השאיפה שלי לשמור על תזונה עם ערך גליקמי נמוך, מעדיף לאכול כריך עם ריבה, שיתפרק לאורך זמן, מאשר תמר. ואם יש ערכים גבוהים מידי של סוכר, אני אעצור ואזריק אינסולין."
יפתח נולד וגדל בקיבוץ דתי. האימונים נערכים גם בשבתות וחגים ולתחרות האיירון מן שבאוסטריה נסע רגע לפני יום כיפור. למרות שגדל בבית דתי בקיבוץ דתי הוא מספר: "יש תמיכה מדהימה של המשפחה."
"ההורים מדהימים וגם בקיבוץ מקבלים בחום. אם אני יוצא לאימונים בחגים ובשבתות, הרכב חונה מחוץ לקיבוץ. יש לא מעט בנים שלא הולכים בדרך של ההורים מבחינת הדת."
איך מתמודדים כשיש רגעי משבר?
"אני מדמיין את קו הסיום. חשוב לי להוכיח שאני מסוגל. יהיו רגעים קשים, זה מה שהופך את הספורט הזה למרתק ומרגש."
מתחביב למקצוע – תחרות הטריאתלון איירון מן
הילה אופשטיין (44), חברת קיבוץ להבות חביבה, נשואה לאלעד, טריאתלט בעצמו, ואמא לשלושה, שהבכורה בהם גם היא מכורה לז'אנר. 11 שנים שהיא בתחום ויש לה רקורד של 10 תחרויות ישראמן, שבע תחרויות חצי איש ברזל, איש ברזל מלא ועשרות תחרויות טריאתלון.
להילה תואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני במשפטים והיא עסקה שנים רבות בתפקידי ניהול. לאחר הלידה השלישית עשתה סוויץ' לעולם הספורט.
"בעקבות חברה נכנסתי לקבוצת נשים שהתאמנה לטריאתלון והנגישה את זה בצורה לא מאיימת. אחרי ארבע שנים החלטתי להפוך את זה למקצוע ועשיתי קורס מדריכים וקורס מאמנים. שש שנים שאני מאמנת, בעיקר בני נוער. זה העיסוק העיקרי בחיים, ולצד האימון אני לא מוותרת על אימונים ותחרויות."
איך מתנהל בית סביב אימונים ותחרויות?
"בעלי היה איש קבע שיצא לפנסיה לפני שנתיים ונכנס בעקבותיי לעולם הטריאתלון. בתי הבכורה בת 18 וגם היא כבר 10 שנים בתחרויות. בקורונה התאמנו כקפסולה, אני, בעלי והבת הבכורה."
זה אורח החיים בבית והילדים הקטנים התרגלו שזה המצב. אין טיולים בשבתות, כי ההורים ברכיבה. אחרי זה ההורים מתאוששים ומחזירים כוחות ורק בערב אפשר לעשות יחד פעילות משפחתית."
"הנופשים שלנו הם סביב התחרויות בארץ ובחו"ל. אנחנו נושמים ואוכלים ספורט. חברים ומשפחה, שאבנו את כולם אחרינו."
"אני יוצאת בבוקר לפני שהילדים מתעוררים, הבית מנוהל בסדר מופתי, יש כריכים במקרר והם יודעים שהם קמים ומכינים בעצמם ארוחת בוקר."
"בתמורה הם מקבלים אימא מחייכת ומאושרת אחר הצהריים. זה מזל שיש לנו ספורט בחיים, גם כפרטים וגם כמשפחה."
יש דברים שמוותרים עליהם?
"לא נפגשים עם חברים בערב, או לא מגיעים לאירועים משפחתיים, כי יש אימון בבוקר. יש הבנה במשפחה וגם במשפחה המורחבת. הרבה שנים הייתי 'חד הורית' במירכאות וניהלתי את הבית לבד, עכשיו יש פירגון למה שאני בוחרת לעשות."
ספרי על שגרת האימונים.
"אני קודם כל מאמנת, קמה לעבודה, לספורטאים שלי. הפניות שלי היא קודם כל עבורם. זה מחייב להראות דוגמה אישית: אורח חיים בריא, תזונה מותאמת, אימונים, התאוששות, ללכת לישון מוקדם."
"אני מתאמנת אחרי העבודה ולכן לרוב מתאמנת לבד. זה לא פשוט, גם אני צריכה מאמן שיבנה עבורי תכנית, יעלה עומס וייתן מוטיבציה. אני בוחרת יעדים שלא יפגעו בעבודה מצד אחד, ומצד שני ימשיכו לתת לי את העניין ואת הברק בעיניים."
איך מתכוננים לקראת תחרות הטריאתלון?
"לכל תחרות מגיעים מספר ימים לפני, יש את ההווי של התחרות, ספורטאים מהארץ ומחו"ל, יש תדרוכים, הכנת ציוד והרבה התרגשות. מבחינת האוכל יש העמסה של פחמימות, בעיקר פסטות."
"בבוקר התחרות אני אוכלת כריך עם ריבה או פנקייק, פחמימה מתוקה וזמינה ושותה קפה שחור עם פתי בר. מה שחשוב: לא לנסות שום דבר חדש."
מה היעד הבא?
"בינואר 2022 מתקיים הישראמן באילת. אירוע חובה. קר, יקר ותמיד יש בו דרמות."
תחרות הטריאתלון איירון מן | תמונות: באדיבות המשתתפים
