"הבונים/הבונים-דרור" בבריטניה, תציין את יום ההולדת של התנועה, באירוע ברב-משתתפים שיתקיים באפעל ב-31 באוקטובר
90 שנה לתנועת הבונים בריטניה: בשנה התשע עשרה של המאה העשרים ואחת, אנו יכולים להביט אחורה בגאווה על תשעים שנות קיומה של תנועת "הבונים/הבונים-דרור" בבריטניה. זה אנו עומדים לעשות באירוע רב משתתפים של בוגרי הבונים/הבונים-דרור לציון יום ההולדת של התנועה, ב"מרכז הכנסים והאירוח אפעל ברמת אפעל " ב-31 באוקטובר השנה. האירוע יהיה במעמד יו"ר הסוכנות היהודית מר יצחק הרצוג, שגריר הבריטי בישראל, מר ניאל וויגן וניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית.
התנועה שנוסדה ב-1929, על ידי וולסלי אהרון (שבין השאר הו גם סבא של הזמר דוד ברוזה), במזרח לונדון, עם הקמת "גדוד טרומפלדור" האגדי, לפי המודל של תנועת הצופים הבריטית, שהקים ביידן פאוול ((Baden Powel ב-1908. התנועה היתה גירסה ייחודית בריטית של תנועת נוער ציונית קלאסית, עם כל מה שמשתמע מכך – מחנות קיץ באוהלים באקלים הבריטי,עם דגש על צופיות, טיולים ברגל בטבע, ועוד. באמצע שנות ה-30, "הבונים" אימצה מגמה ציונית חלוצית סוציאליסטית, כשהמטרה העיקרית שלה הפכה להיות עליה חלוצית לארץ ישראל. חוות הכשרה הוקמו, והן, עד שנות ה-70 , הכשירו מאות חלוצים לתפקיד האדיר של הקמה וחיזוק קיבוצים בגליל: כפר בלום ב-1944, כפר הנשיא ב-1948, בית העמק ב-1950, עמיעד (החושלים דאז) ב-1954, מבוא חמה בשנות ה-70 ותובל בשנות ה-80.
ילדי ה'קינדר-טרנספורט' שברחו מגרמניה בשנת 1939 והגיעו לבריטניה מצאו בית חדש במסגרת התנועה. במשך השנים הם תרמו לבניית התנועה ולחיזוקה כמדריכים וכמארגנים ונקלטו באופן מוחלט לתוך מערכת היחסים החברתית. בהצטרפותם לחברים המקומיים הם גם איכלסו את ה'בתים' המיתולוגיים (בתי מחסה לילדים פליטים במלחמת העולם השנייה) ושם קלטו את המסר החלוצי של התנועה והצטרפו לחוות ההכשרה.
בין השנים 1946-48, "הבונים" היתה פעילה מאוד בעליה ב', תנועת העליה הבלתי ליגאלית, שפעלה נגד האיסור הבריטי על עליית שורדי השואה מאירופה לפלסטינה. רבים מהם לא הצליחו לשבור את המצור והיו כלואים בקפריסין, כאשר בוגרי "הבונים" רבים פעלו כאנשי צוות וקשרים באוניות הבלתי ליגאליות שהובילו אותם.
גרעין ה', שהייתי חבר בו, היה שיא ההגשמה האידיאולוגית של התנועה בשנות ה-50. במחצית השניה של העשור, הצטרפו כ- 60 חברים, כגרעין השלמה, לכפר הנשיא. התנועה המשיכה להיות תוססת בשנות ה-60 עם הגעתם לישראל של שני גרעינים נוספים: גרעין "ו'", שהצטרף לבית העמק וגרעין "ז'", שהצטרף לעמיעד. בשנות ה-70 חל שנוי בהגשמה האידיאולוגית של התנועה, עם סגירת חוות ההכשרה שנותרה, ובמקומה הוקמה תכנית "שנת הכשרה" בארץ (שנה בין סיום בית הספר וכניסה לאוניברסיטה). בשנת 1979 "הקיבוץ המאוחד" התאחד עם "איחוד הקבוצות והקיבוצים", לתנועה קיבוצית אחת – התק"ם, ולכן היה גם מיזוג בין "הבונים" ו"דרור". רבים מהבוגרים הגיעו לארץ בשנות ה-80, במסגרת גרעין "ח", למבוא חמה, גרעין רון למשמר דוד ולקיבוץ תובל, והם גם הקימו את הקיבוץ העירוני במגדל העמק וקיבוץ משעול בנצרת עילית. אחרים עלו באופן פרטי, התישבו בערים, ונקלטו בתעשייה, מסחר, באקדמיה ובתקשורת. דורות של חברי הבונים/הבונים-דרור בחרו לעזוב את הבתים הנוחים שלהם בבריטניה כדי לעלות ארצה, וכך בטאו, באופן מושלם, את רעיון הציונות. ההשפעה החיובית על ישראל והחברה הישראלית, בכל תחומי החיים, כתוצאה מחינוכם על הציונות המתובלת בערכים אנגלו סקסים, חינוך שטבע את חותמו על הבוגרים. הם תרמו לארץ הגליל להיות ארץ חלב ודבש.
90 שנה לתנועת הבונים בריטניה – מזל טוב!
"הבונים דרור" ותדמית התנועה הקיבוצית בתפוצות: מה שלא רואים מכאן
