המושבניקים הבשלנים של מאסטר שף

באופן לא מפתיע, השנה הופיעו לאודישנים של תוכנית הריאליטי הפופלארית "מאסטר שף" בקשת 12 מושבניקים רבים. למה לא מפתיע? קחו לכם מרכיבים הכי טריים שיש, כמויות אדירות של זמן פנוי ורגוע במושב (בעיקר בגלל סגרי הקורונה אבל לא רק)  ותקבלו אלפי מושבניקים שמבשלים, מטגנים וצולים מטעמים במטבח הפרטי. אלמוג סורין שוחחה עם המושבניקים המבשלים שהשתתפו באודישנים והביאה גם צרור מתכונים ומופלאים שתוכלו לנסות לבשל בזמן הסגר.

למרות חוסר הנטייה שלי להיות במיינסטרים בכל הנוגע להעדפות הטלוויזיונית שלי: על העונות של "מאסטר שף" אני לא מוותרת. מי מאיתנו לא רוצה לצרוך תוכן קולינארי מהול בסיפורי חיים של בשלנים שאפתנים, ולהנות מתוכנית בישול טובה כשכל העולם מאחוריו ופיתה בידיו?

ולמרות שכבר כתבתי בעבר על העונה הקודמת של מאסטר שף – שם ביזיתי את החרימה המעייף – יש משהו מרגש וחדש בעונה החדשה המתמקדת בבישול עם ירקות טריים שנקטפים מהשדה, ומתן אינטרפרטציה למנות השפים המבוססות על ירקות מסוג כזה או אחר. בין המנות שנכנסו עמם המתמודדים לאודישן תמצאו בורשט, פאי בצל, ניוקי סלק, בורקס תרד ועוד…

בין היתר, לא מעט מתמודדים שעברו את שלב האודישנים ונכנסו למחנה האימונים הם חקלאים ומושבניקים מכל חלקי הארץ – מה שהוביל אותי להתמקד בנציגות שלנו על המרקע. קבלו אותם: המתמודדים המושבניקים של "מאסטר שף" עונה 9' בקשת 12

רחלי ויטורי – "הכול פרץ ממני…"

רחלי ויטורי (36), ממושב זיתן, גדלה במקום עם ההורים והסבים. כשבגרה, טסה ללמוד משחק ותיאטרון בניו יורק וחזרה למושב כעבור 12 שנים, כשהרגישה שהיא רוצה להיות קרובה יותר למשפחה: "הורי ואני גרנו רוב הזמן במושב זיתן בו אני מתגוררת עד היום. המקום מאד שקט ומאוזן ומאד שונה מהעיר.

גרתי לצד פרדסים בהם תפוזים ופירות הדר כשהכול טרי. החלקה החקלאית של הסבים שלי הייתה גדולה מאד והיו שם די הרבה פירות וירקות, לכן היה כיף לקטוף טרי ולבשל. המשפחה השתמשה בבישול בפרודוקטים טריים שלא עברו ריסוס, שלהם טעמים הרבה יותר מיוחדים, הרבה יותר הרמוניים.

"לזיתן חזרתי אחרי שהות ארוכה בארה"ב במהלכה גרתי ולמדתי משחק ותיאטרון בניו יורק. טיילתי המון בעולם, בעיקר בארה"ב ויצא לי לחוות אותה מכל מיני כיוונים, גם קולינריים. בכול הנוגע לסגנון הבישול שלי, סבתי ז"ל עלתה לזיתן מטריפולי שבלוב. לכן אני מכינה אוכל מסורתי של סבתות עם טוויסט. כשגדלתי אכלתי את האוכל של הבית אבל בארה"ב בחרתי לעשות שינויים כאלה ואחרים כדי להפוך את האוכל למעניין."

למה החלטת לחזור לארץ אחרי 12 שנים בארה"ב?

"חזרתי כי רציתי להיות קרובה למשפחה. היה לי חלום על סבתי שאמרה לי 'הגיע הזמן לחזור'. בין היתר קרו כל מיני דברים, כמו חולי שלי ושל אבי, שנינו חווינו לחצים בלב. היה לי חשוב להיות עם המשפחה ברגעים כאלה. גם בחו"ל וגם בארץ אני ממש מרגישה את המשפחה שלי באופן פיזי ובמקביל הרגשתי שאני מפספסת דברים חשובים שקורים בישראל."

על חווית האודישן שאחריו נכנסה רחלי למחנה האימונים של מאסטר שף, היא מספרת: "כשהגעתי לאודישן לא ידעתי שאגיע לשדה, זאת הייתה הפתעה. היה ממש נחמד להגיע לשדה ממנו קטפנו את הירקות והרגשתי שאני נכנסת למרחב עם סממנים של המושב שבו אני גרה. האודישן היה קסום והיה כיף להסתובב בין מטעים. בחרנו ירקות מתוך רשימה ואז גילינו מי השופט שנתן את המשימה ואיזו מנה נצטרך להכין. אני בחרתי להכין טארט בצל. בחרתי במנה שאתגרה אותי יותר מאחרות (למשל תבשילים) כי להכין תבשיל זה נוח, עשיתי את זה הרבה בארה"ב, אבל עוגה או טארט צריך להכין במינונים מדויקים ורציתי את האתגר.

אני מאד אוהבת טארטים וגיוונתי עם טוויסט: הכנסתי זרעי אניס שנתנו ניחוח מעניין, עשיתי 'סבלה' שזה סוג של קיש והכנסתי שומר ולא רק שני סוגי בצלים – זה יצר סינרגיה מעניינת. לאודישן הגעתי בביטחון, הייתי סבבה והכול היה אחלה. ובכול זאת קרו כל מיני דברים של הרגע האחרון משום שהייתי מוגבלת בזמן. ההתמודדות באודישן היא על טיימר ולא כמו בבית, בו בזמן שאני מבשלת אני גם שרה, רוקדת ולוקחת את הזמן. בנוסף לכך, יום לפני האודישן הורדתי גבס מהיד כי היה לי שבר וחטפתי מכה ברגל, אז היה קשה לעבוד והייתי צריכה להתאמץ ולהראות שאני מחייכת. אבל היה אחלה כי הייתי על אדרנלין."

במה את עוסקת מלבד בישול?

"למדתי משחק וקולנוע ואני בת להורים שעוסקים במזון. אבי תעשייתן פיצוחים ולו מפעל קלייה מסורתי. אני עובדת עם אבא בעסק ונורא כיף לי לעבוד עם המשפחה. לפני הקורונה בניתי מופע בשם One woman show, שמשלב בתוכו אוכל. זאת הופעה של ממש ואפילו סגרתי מקום והכנתי את כל מה שקשור למופע. המופע הוא סוג של מפגש עם סיפורים ואוכל כשהצופים אוכלים ומשתתפים. יש השתתפות, הקשבה, צפייה וחוויה של כל החושים. ואז הגיעה הקורונה ואי אפשר להתקהל.

"המופע חיבר את כל העולמות שלי. אני רואה את עצמי כאדם מאד מגוון: אני לא רק שחקנית או רק בשלנית – לכן רציתי להביא את הכול בצורה מעניינת. בכלל, אני חושבת שלא צריך לבחור בדבר אחד בלבד בחיים אלא שאפשר לעשות גם וגם. אני בעד לעשות את הכול ולעסוק במה שאוהבים ללא הגבלה. בארה"ב היו לי המון בחירות והתפתחתי תודעתית, נורא רציתי להעביר את החוויות בארה"ב דרך המופע. כעת אני כותבת רומן שהוא קצת פיקציה וקצת אמיתי. הרומן מתאר את 12 השנים בהן גרתי בארה"ב, טיילתי בעולם וחוויתי מפגשים עם אנשים סופר מרתקים. הכול פרץ ממני. מי שקורא חלקים מהספר מחכה שהוא יצא לאור, כי יש שם דברים שמפתיעים אנשים. קיבלתי הרבה פידבקים טובים."

איך התחלת לבשל?

"התחלתי לבשל בקטע הכי מגניב: גרתי בפלורידה עם קבוצת חברים ובערב שישי אחד, החברים רצו להכין ארוחת שישי ולא ידעו מי יבשל. לפתע מצאתי את עצמי עושה קניות ומבשלת. זרקתי את עצמי למים! בישלתי לפני כן אבל כמויות קטנות ופתאום יש עשרה אנשים שרוצים לאכול.

הפצצתי עם קציצות וקוסקוס, עוף בתנור, סלטים והעמדתי ארוחה שלמה. כולם היו בהלם מהמהירות שבה הכנתי אותה. גם הייתי גם בהלם. מאז הפכתי את הכנת הארוחות הגדולות להרגל. הבית שלי היה פתוח לכולם, הזמנתי חברים סטודנטים וממש הפכתי לסוג של 'מאמא' ששולחת קופסאות באהבה. ב

ישלתי לאינספור אנשים בכול מקום בארה"ב שבו גרתי החל מטקסס עד לאטלנטה. בעקבות האודישן התקשרו אליי הרבה חברים ואנשים, חלקם הודו לי שבזכותי 'אני אוכלת דגים', או 'אוהבת חלב קוקוס'.

אנשים אמרו לי 'את לא יודעת כמה השפעה הייתה לך עליי'. זה ממש מחמם את הלב. בתור ילדה גם אצל ההורים וגם אצל הסבים הבית היה תמיד פתוח, ההורים תמיד אירחו אנשים עם 10 סירים על הגז, צלחות יפות וכלי הגשה יפים. הבית היה מלא אנשים."

מה גרם לך להגיש מועמדות למאסטר שף?

"אחד מחבריי התעקש שאעשה את זה. הוא אמר שיש לי אוכל מדהים וחבל להשאיר את הכישרון בבית. למרות שהתלבטתי רציתי להביא את האומנות שלי החוצה. כשראו אותי באולפן שאלו אותי: 'למה לא להכנס לחתונה ממבט ראשון?' אבל 'מאסטר שף' הרגיש לי יותר אותנטי."

מה תרצי לעשות במידה ותזכה ותהיי המאסטר שף של ישראל?

"יש לי חלום משכבר הימים: מכיוון שלהורים שלי הייתה חנות ייחודית עם שוקולדים פיצוחים ומרציפנים, גם אני חולמת לפתוח מעדניה ובית קפה מסעדה שיש בו פרודוקטים ייחודיים ואוכל שאפשר לקחת הבייתה. מאז הקורונה למדנו שאפשר לקחת אוכל ולצאת לאכול בטבע. הייתי רוצה שהמעדנייה תראה כמו בית במושב עם פינת ישיבה וגינה, שבה אפשר לשבת וליהנות מזמן נעים בשישי, בשבת ומתי שרוצים להתפנק במקום קסום. החלום שלי הוא לשלב בין אוכל ומשחק, וכיום יש לי את האפשרות לשלב בין שניהם."

טארט ערוגת בצלים מבצק מבושם באניס / רחלי ויטורי

תבנית טארט גבוהה בגודל 28*

חומרים לבצק הטארט:

קמח 325 גרם

חמאה 220 גרם

מלח 6 גרם

חומץ 1 כף

מים 30 מ״ל

זרעי אניס 1 כף שטוחה

חומרים לקרם רויאל:

ביצה 1

גבינת פרמזן מגורדת 50 גרם

שמנת מתוקה 160 מ"ל

שמנת חמוצה 100 מ"ל

מוסקט טחון 1/2 כפית

פלפל שחור גרוס 1/4 כפית

מלח 1/4 כפית

חומרים למילוי בסיס הטארט:

גבינת צאן (פורמז׳) 180 גרם

בצלים סגולים 3

בצלי שאלוט 15-20

שומר 2

ענפי תימין צרור קטן

מלח גס 1 כף

דבש 250 גרם

שמן זית מעט זילוף מלמעלה

זמן ואופן ההכנה של קרם רויאל: לאחר השקילות, לקחת את כל החומרים לקערה ולטרוף הכול במטריפה. ולהחזיר למקרר.

מילוי הטארט: לוקחים תבנית תנור ומניחים נייר אפייה. חותכים את הבצלים הסגולים לרבעים. את בצלי השאלוט חוצים לחצאים. את השומר חותכים לעיגולים. מניחים הכל על התבנית, מעל מזלפים את הדבש, מפזרים עלי התימין, מעט שמן זית ומעט מלח גס. מערבבים הכל יחד עד שהכל ספוג בדבש ובשמן זית ומכניסים לצלייה בתנור, 180 מעלות עד להזהבה. לאחר צליית הבצלים והשומר רואים שהכול התאחד בטעמים: הבצל והשומר ספגו את טעמי הדבש והתימין, שנוצר נוזל דבשי סמיך והירקות התקרמלו והפכו לרכים מעט. חשוב להמתין להתקררות המילוי, כדי שיהיה נוח לסדור את הטארט.

בצק הטארט: במעבד מזון להכניס את הקמח עם זרעי האניס והחמאה חתוכה לקוביות ולהתחיל בסיבוב קל, עד שהכול מתאחד יחד ומתתקבלת עיסה חולית. מוסיפים בהדרגה את המים עם כף חומץ עד לקבלת עיסה אחידה ככדור, חשוב שיהיה מינימום לישה. להוציא את הבצק ולגלגל מעט למטרת כדור שטוח (חשוב להתעסק כמה שפחות עם הידיים בבצק). עוטפים את הכדור בניילון נצמד ומכניסים למנוחה של כ-20 דקות במקרר. בינתיים מחממים תנור ל-180 מעלות. מוציאים את הבצק מהמקרר, מקמחים את משטח העבודה ומרדדים עם כמה שפחות תנועות במערוך, לקבלת משטח אחיד של בצק, שיכנס לתבנית הטארט (קלטית) בצורה אחידה לכל הפינות. מרימים את הבצק בעזרת מערוך לתבנים, מורידים את הקצוות, מתחילים להדק את הבצק לתבנית עם האצבעות. בסיום מכניסים את התבנית להקפאה (20 דקות).לאחר הקפאת הבצק מוציאים ומחוררים קצת במזלג. כעת מכינים את התבנית לאפייה עיוורת. לוקחים ניילון נצמד ומסדרים כמה שכבות – ויוצרים סוג של משקולת, באמצעות הנחת קטניות על הבצק. ניתן להשתמש בחומוס או עדשים או מיקס. מניחים אותם מעל ושוב סוגרת ומהדקת את הניילון הנצמד כמה פעמים. מכניסים את התבנית לאפייה עיוורת בת 20 דקות. מוציאים מהתנור ומכניסים שוב לאפייה של 7-10 דקות ללא המשקולת. בתום האפייה מוצאים את תבנית הטארט החוצה למנוחה של כמה דקות.

סידור והכנת הטארט: לאחר אפיית בסיס הטארט לוקחים את מילוי הבצלים והשומר שצלינו ומסדרים בתחתית בצורה אחידה, כולל הרוטב הדבשי הסמיך שנותר מצליית הבצל והשומר, שייתן מרקם מתקתק עם ניחוח תימין שכמובן יתאחד עם הקרם רויאל שישפך מלמעלה. פורסים את גבינת הצאן לעיגולים אחידים ומניחים בין הבצלים והשומר, כך שהגבינה לא תכסה אותם לגמרי. אפשרי גם לעשות הפוך (הגבינה בתחתית ומעליה מלית הבצלים והשומר). שופכים בעדינות את הקרם רויאל מעל בצורה אחידה. מכניסים את הטארט לאפייה בת 20 דקות ב-180 מעלות, עד שהכל נראה קצת זהוב ושחום מלמעלה.

עדי ויינברג: "עברתי למושב כי הייתי צריכה שקט"

עדי ויינברג (37) היא אמא לילדה בת 3.5. עדי ובתה התגוררו במשך שנתיים בכפר מונאש ובמושב צור משה. עדי היא מוזיקאית ובעלת ההרכב 'רוסו וויינברג'. באודישן שלה כבשה עדי את לב השופטים עם שתי מנות נהדרות ועם קולה המלטף.ויינברג מספרת על החיים במושב, בישול והכרות חדשה עם האדמה: "למושב עברתי לאחר שבר גדול. 'רוסו' מההרכב שלי הוא בן זוגי לשעבר וכשנפרדנו החלטתי לעזוב באופן זמני את תל אביב ולהגיע למושב.

עברתי למושב כי הייתי צריכה שקט, רציתי להיות קרובה לאדמה לבנות את עצמי מחדש, כי יצאתי משבר גדול. החלטתי שהמקום הטוב ביותר להיות בו ולהתאושש זה המרחב הכפרי, ואכן קיבלתי במושבים את הרוגע הזה ואפילו דברים שמעבר. החיבור לאדמה והחיים במרחב כפרי נתנו לי המון שקט נפשי וקרבו אותי יותר לבישול וליצירה."

באיזה אופן קרה החיבור?

"מחוץ לביתי היה בוסתן גדול של עצי פרי, מה שהיה מאד מרגש בעיני כי לא היה לי כזה דבר בעיר. גדלתי בחיפה ועבור אנשים שגדלו בעיר, עצים שמהם אפשר לקטוף פירות באופן חופשי זה משהו חדש. מאד אהבתי טבע ואהבתי ללקט ירקות ופירות – משהו שאף פעם לא היה לי מחוץ לדלת. בנוסף, מסביב למושב יש המון חקלאים, אז ביקרתי בחוות חקלאיות והכרתי מקרוב את התהליך של גידול ירקות, מה שנתן לי המון עומק וחיבור לעונתיות בבישול.

בישלתי farm to table, מה שהיה מלמד ומרגש. במושב יצאנו ילדתי ואני למסע מרתק. המושב בזמן קורונה היה גן עדן! היו פריחות מדהימות והעצים נתנו מלא פרי. היה מדהים לקטוף פירות וירקות טריים ולשלבם בבישול. לבשל עם ירקות טריים ופרודוקטים טריים זה משהו נהדר.

אף פעם לא אהבתי לקנות פירות וירקות בסופר. את הירקות קניתי מהירקן, את הדגים מהדייג ואת הבשר מהקצב. כעת, אחרי המגורים במושב יש לי הרבה הבנה וחיבור לירק כשהוא באדמה. זה אחד הדברים שאני רוצה להעביר הלאה בבישול שלי.

"לא היה קל לחזור לתל אביב (זה קרה עקב קושי עם נסיעות עם הילדה הלוך וחזור מבן זוגי לשעבר), אבל העזיבה הייתה בידיעה שבעוד כמה שנים אחזור לגור במושב. אני בטוח אהיה 'סבתא עדי' שמגדלת ירקות ופירות בחצר…"

איך התחלת לבשל?

"תמיד נורא אהבתי אוכל. בתור ילדה סקרן אותי לבדוק את הסירים בבית של סבתי. שיחקתי עם האוכל בצלחת והיה לי איזה חיבור לאוכל. התחלתי לבשל בגיל 12. הכנתי מאכלים מאד פשוטים כמו פסטות, כריכים, סלטים, כל מיני כאלה. לאט לאט כשהתבגרתי והפכתי לעצמאית עסקתי יותר ויותר באוכל.

השנתיים שבהן גרתי במושב הן שהוציאו את הקול הפנימי שלי, שאמר: 'תבשלי ותעשי את זה בגדול. תחפשי את הכישרון הקולינארי שלך כי יש לך מה למצוא שם'."

עדי מספרת שהיא משלבת בין מוזיקה לבישול באמצעות ארוחות איכותיות שהיא מכינה. בערבים המיוחדים האלה, עדי מבשלת ומופיעה בפני האורחים: "עד לפני שלוש שנים עסקתי במוזיקה עם הרכב שלי ב'פול טיים'. הוצאנו אלבום, הופענו ברחבי הארץ, השמיעו אותנו ברדיו והייתי זמרת ליווי של מוש בן ארי ושל 'רד בנד'. עשיתי פרוייקטים שקשורים לשירה משום שאני זמרת כותבת ומלחינה.

כיום נשארנו עם 'רוסו וויינברג'. אנחנו מקליטים כעת שלושה שירים חדשים ויש לי שירים שלי עליהם אני עובדת. בין היתר התחלתי להכין ארוחות פרטיות ומאד איכותיות עם המון ירקות טריים, דגים, גבינות ולחמים טובים והכול farm to table. בארוחות אני משלבת מוזיקה עם שניים שלושה שירים: מה שהופך את הערב לחווייתי ומושלם! כל האישיות שלי יוצאת משם. זה מרגש מהמם ומהנה. אלה ערבים שכמות האנשים בהם משתנה לפי ההנחיות."

מה גרם לך להגיש מועמדות למאסטר שף?

"עם השנים התחלתי להבין יותר ויותר שאני מבשלת טוב שיש לי יד וכשרון נוסף. יש קשר בין אוכל מוזיקה ויצירה. המעבר למרחב הכפרי גרם לי להבין מי אני ולאהוב ולהעריך את עצמי וגם את היד שלי בבישול. כשהגשתי מועמדות ל'מאסטר שף' החלטתי לאתגר את עצמי ולצמוח כי אני מאמינה שצומחים ממקומות קשים ולא ממקומות קלים. ככול שאני שוברת את המוסכמות של עצמי ואת תקרות הזכוכית – כך אני מתפתחת. רציתי להיות בסיטואציה הזאת ואני מאד שמחה על זה."

מה תרצי לעשות בהמשך במידה ותזכה?

"אני רוצה להמשיך לארגן את הארוחות האיכותיות ולארח אנשים עם אהבה וכבוד לאוכל, כבוד לבני אדם ולמוזיקה. אני רוצה להעביר את האג'נדה שלי בפלטפורמות גדולות יותר אם זה בטלוויזיה, ברשת או בדיגיטל. יש לי המון מחשבות ורעיונות ויש המון אנשים ובעיקר נשים ששואבות ממני השראה."

מה המנה שעברת איתה?

"המנה העיוורת הייתה ניוקי והיא זאת שהכניסה אותי לשופטים. באודישן עצמו הכנתי דג בכבישה מהירה עם תפוחי אדמה, מעין טייק אוף למנה אירופאית של דג ותפוחי אדמה."

ניוקי סלק / עדי ויינברג

חומרים:

4 תפוחי אדמה סגולים

1 סלק

חלמון אחד

קמח פסטה – כוס בערך

50 גרם חמאה

גרידת לימון

מיץ מחצי לימון

מלח

פלפל

פרחי בזיליקום

אגוזי לוז

אנשובי

אופן ההכנה:

טופינג  אגוזי לוז ואנשובי: נכתוש 6-7 אגוזי לוז טבעיים. נניח על תבנית אפיה עם אנשובי אחד מעל ונכניס ל-7 דקות בתנור שחומם ל-200 מעלות. מוציאים, מערבבים ומצננים.

תפוחי אדמה: מפזרים מלח גס על תבנית אפיה, מניחים את תפוחי האדמה בשלמותם ומכניסים לשעה לתנור (עד שהם מתרככים). חותכים אותם באמצע ובעזרת כף מרוקנים את התוכן. מפזרים קמח (שמיועד לפסטה) על משטח עבודה ומעבירים את תפוחי האדמה דרך 'מולינר' (מכשיר פירה).

סלק: מבשלים את הסלק במים עד שהסלק מתרכך (בערך שעה וחצי). קולפים את הסלק וטוחנים אותו בבלנד סטיק עד שמתרכך.

תערובת הניוקי: מוסיפים לתפוחי האדמה 2 כפות של הסלק. מוסיפים חלמון ביצה אחת ומערבבים בעדינות עם הידיים ותוך כדי מוסיפים מעט קמח. עדיף להוסיף כמה שפחות קמח. חותכים את התערובת לשניים, מקמחים ומגלגלים לנחש. חותכים בעזרת סכין\קלף את הניוקי לחתיכות קטנות. מקמחים קרש חיתוך ומניחים את הניוקי.

הרוטב – חמאה לימונית: מניחים במחבת את הפרודוקטים הבאים:

* כפות מים

* גרידת לימון

* מיץ מחצי לימון

* מלח ופלפל לפי הטעם

כשהרוטב מתחיל להצטמצם נוסיף את החמאה ונכבה את האש. נזיז את המחבת מצד לצד בסבלנות עד שהחמאה תימס, ותיווצר אמולסיה (רוטב אחיד) יפה. נכניס את הניוקי למים רותחים עד שהם צפים. נסנן ומיד נעביר לרוטב חמאה לימונית. יש לעשות תנועות סיבוביות בכדי שהרוטב יכסה את כל הניוקי.

צלחות: נעביר את הניוקי בזהירות למרכז הצלחת, מעל נפזר גבינת קצ'וטה עיזים, את אגוזי הלוז, את פרחי בזיליקום ומעל הכול גרידת ליים. בתאבון

ספיר אוחנה: "אפשר לעשות הכול מהכול!"

ספיר אוחנה (35), ממושב אשתאול, מתגוררת כבר 5 שנים במושב עם בת זוגתה. על השלווה והשקט, גינת הירק שלה וההשפעה של משפחתה על האופן בו היא מבשלת, היא מספרת: "יש לי גינה מעלפת במושב שהקמתי כי תמיד רציתי גינה. מה שמחייה אותי זה לדעת שיש לי גינה ממנה אקטוף ירקות ועשבי תיבול עבור הבישולים שלי. במושב יש חיים פרטיים מאד נוחים. יש שקט נוף וטבע. אני פחות עירונית בנפשי והמושב יצא לי בול.

אני מגיעה מבית שמש מבית של 11 ילדים, ולמרות שאני קרובה למשפחה, אני יודעת שאין מקום טוב יותר ממושב כדי לחיות את הרוגע הזה. בגינה שלי אני מגדלת פלפלים מתוקים וחריפים, חצילים, בזיליקום, זוטא, כרוב לבן ואדום, צנוניות ועוד.

אני יוצאת לגינה ומבשלת עם מה שיש לי לפי העונה. כשאני מבשלת אני מביטה מהחלון אל הגינה, מה שמספק לי בישול עם השראה. זה ממש מדהים שהירק שאת גידלת – שמגיע אלייך ממך – הוא זה שמככב בצלחת. אני מסתכלת על כל התהליך החל מהרגע השתילה וההשקיה עד שאני קוטפת את הצמחים ששתלתי וכלה ברגע שאני מכינה ומבשלת אותם עד לסידור המנות והאכילה עצמה. מבחינתי להשתמש בירקות שגידלתי זה יותר טוב מכול סופר, הכי איכותי שיש!"

במה את עוסקת מלבד בישול?

"עד היום עבדתי כמנהלת במסעדה של 'איקאה' ובמהלך החל"ת הייתי צריכה לחזור ולעשות תפקיד אחר. מסיבות כאלה ואחרות החלטתי שאני עוצרת את הכול ומגשימה את החלום שלי. אנשים אמרו לי 'תעשי משהו בשביל עצמך, לא תמיד רק עבור אחרים', לכן התחלתי לייצר קו עוגיות בשם 'שימדי', מלשון 'שימדורה' ('מתוקה' במרוקאית).

מדובר בעוגייה מיוחדת שיש לה ביקוש בכל הארץ. העוגייה קראנצ'ית עם סאונד נהדר כשאוכלים אותה. היא מגיעה במארז של חמישה טעמים שיוצרים פיצוץ מושלם בפה! לקח לי זמן רב לייצר את העוגייה הזאת ואחרי 'הינדוסים' של הבצק הצלחתי לייצר אותה באופן מושלם. כשאין סגר אנשים קונים ממני מארזי עוגיות וכשאפשר, אני עושה משלוחים. כעת אני עובדת על עוגייה חדשה משום שאני אוהבת ליצור דברים חדשים."

מתי התחלת לבשל?

"הגעתי ממשפחה של בשלנים. אימי מבשלת מאז ומתמיד ומכינה עוגיות מרוקאיות מעולות.  לאחי הייתה מסעדה בבית שמש וכולנו, הבנות והבנים מבשלים. כשלמדתי בפנימייה הייתי צריכה לבשל לעצמי לכן התחלתי לבשל בטוסטר ובמיקרו גל, בישלתי במיקרוגל אפילו קוסקוס עם עוף וירקות. אנשים ממש אהבו את זה ולא האמינו לשיטת הבישול. חשוב לציין שאם רוצים: אפשר לעשות הכול מהכול!"

למה החלטת להירשם למאסטר שף?

"לא אני זאת שנרשמתי, בת הזוג שלי רשמה אותי. בהתחלה אמרתי לה שאני לא הולכת כי אין לי בטחון עצמי. אני אמנם מאד אנרגטית אבל לא האמנתי בעצמי. לאחר ההרשמה התקשרו אליי מההפקה ואמרתי להם שאני לא יכולה, אבל בסוף החלטתי שאני הולכת. עברתי כמה שלבים ובכול שלב האמנתי בעצמי יותר. זה נתן לי אנרגיה להמשיך הלאה ונשארתי כדי להוכיח לעצמי שאני באמת ראויה."

על חווית האודישן שהכניס אותה למחנה האימונים, שבו השופטים דרבנו את ספיר להיצמד לסגנון הבישול שלה, היא מספרת: "האודישן היה מלא אדרנלין והתרגשות. הייתי באטרף! אני פייטרית אבל היה לי קשה להאמין שאצלח את זה. ובכול זאת נתתי את כל כולי למנה שהכנתי. המנה שנכנסתי איתה הייתה עוף בבצל של השף ישראל אהרוני. בחרתי בבצל כי בצל זה דבר בסיסי שאפשר לעשות אתו המון! הכנתי עוף בבצל בהשראת מנת ילדות, כי זה מה שהגישו אצלנו בבית. לקחתי את העוף והבצל של אמא שלי והפכתי אותו ל'מנת ספיר'.

"אצלנו בבית הכול מוגש בגדול כי אנחנו 11 אחים, אבל עשיתי לזה טוויסט עם ברוסקטה שהכנתי בעצמי. נתתי טעמים טובים: הבצל היה מקורמל עד ריבתי ולצד המנה הגשתי סלט עם חריף, כוסברה, מלח אטלנטי וגרידת לימון. בפגישה עם השופטים הכנתי להם ספינג' עם ריבת שקדים ו'זעלוק', שזה סוג של סלט חצילים. רציתי להכין משהו מיוחד שיגרום לספינג' להיות אוורירי, קליל ולא שמן. אני יודעת שספינג' טוב הוא ספינג' מנצח. שילבתי במנה מטבלים מלוחים ומתוקים וככה נכנסתי למחנה האימונים."

מה תרצי לעשות בהמשך במידה ותזכי?

"ארצה לפתוח ליין של קינוחים. בבישול אפשר לעשות את כל מה שרוצים אבל באפייה זה לא קורה. אני רוצה להתחיל ליין של עוגיות, קינוחים ודברים מתוקים. זה כבר קורה ואני בתהליך של הוצאת עוגייה שנייה. אני רוצה לייצר מלא עוגיות מסוגים שונים ולהפיץ אותן ממש כמו עוגיות 'מקרון' שמישהו המציא וזה תפס."

אמנון אהרון – "בוא נטעם את השקשוקה שלך!"

אמנון אהרון, (55) נשוי לענת ואבא לבן, בר ורוני. אמנון יליד מושב פדויים ובעל משק לגידול בקר. אמנון הגיע לשלב האודישנים של מאסטר שף אבל לא נכנס לנבחרת[ מה שלא מונע ממנו להמשיך לבשל מאכלים נפלאים למשפחה ולציבור הרחב.

אמנון מספר על הדרך שלו אל האוכל, בצל הטלטלה שעברו החקלאים בשנה האחרונה: "כמו שרבים יודעים עוברת על החקלאות טלטלה גדולה בשנים האחרונות ובעיקר בשנת 'השקרונה'. את דרכי בבישול מקצועי התחלתי ביום שאשתי גילתה במקרה שאני יודע לבשל.

זה היה כשנה לאחר שהתחתנו. לקוחה שלה ששירתה איתי בצבא נכנסה אליה לקליניקה, זיהתה את התמונה שלי ואמרה 'איזה שקשוקה הוא היה מכין כשהיינו באוהל הגדוד!' ענת אשתי חזרה בערב הביתה ואמרה 'חביבי, בוא נטעם את השקשוקה שלך!' ומאז הכול היסטוריה."

למה בחרת להגיש מועמדות למאסטר שף?

"למען האמת לא אני זה שהגיש מועמדות למאסטר שף, אלא המזכירה של אשתי, ממש לא בידיעתי. הדבר נודע לי מטלפון שקיבלתי מההפקה. זה היה אחרי שיחה קשה עם הבנק. בהתחלה לא רציתי לשמוע על זה אבל בסופו של דבר השתכנעתי. אמרתי לעצמי 'אולי זאת ההזדמנות לעשות שינוי'. אמנם לא עברתי משום שאהרוני לא אהב את המנה שלי, אבל הוא פספס בגדול: גם אותי וגם באבחנות שלו לגבי זיהוי המנה ומרכיביה, מזל שהוא לא רופא…"

מה לדעתך השוני בין בישול ביתי לבישול כפרי?

"ייתכן ויש שוני בין הבישול האורבני לזה הפרובינציאלי. אבל אצלי חוץ משימוש בחומרי גלם סופר טריים זה לא בא לידי ביטוי. הבישול שלי נע על מגוון מנות מהמטבח העממי ועד מנות גורמה. נכון להיום אני מתעסק בתחום האוכל. אני מבשל אירועים פרטיים בבית של מי שמזמין אותי ובכל רחבי הארץ או אצלי במרפסת מסביב לטאבון, עד 20 אורחים. בדרך כלל מדובר ב-5-6 מנות מיוחדות לפי בחירת המזמינים. כרגע לפי התגובות מדובר בערב כיפי טעים ובלתי נשכח."

טונה אדומה טרייה צרובה / אמנון אהרון

טונה אדומה טרייה צרובה.

500 גר טונה אדומה טרייה.

כף שומשום שחור

כף שומשום לבן

עלי בצל ירוק מושרים במי קרח.

לרוטב:

שתי כפות רוטב סויה

כפית ג'ינג'ר טרי מגורד

2 כפות מיץ לימון

2 כפות מירין

2 כפות שמן שומשום

שן שום כתושה

מעט פלפל שחור גרוס.

מערבבים הכל במטרפה עד קבלת אמולסייה.

להגשה:

כרוב לבן אפוי.

כרוב לבן פרוס לעיגולים שלמים.

שתי שיני שום

כוס יין לבן

שמן זית

פלפל שחור גרוס

זרעי כוסברה טחונים

מלח

אופן ההכנה:

מערבבים את כל החומרים, מניחים את פרוסות הכרוב בתבנית מרופדת בנייר אפיה , יוצקים מעל את כל הטוב ומכניסים לאפיה חשוף בתנור בחום 220 מעלות ל 45 דקות עד להשחמה.

לאחר שהכרוב האפוי מוכן. טובלים את נתח הטונה בתערובת השומשום שחור לבן ואז צורבים במחבת לשתי דקות מכל צד עד לסגירה. פורסים את הנתח לפרוסות של חצי ס"מ. מסדרים בצלחת כרוב אפוי  פרוסות טונה צרובה , מפזרים מעל תלתלי בצל ירוק, יוצקים מעל מעט מהרוטב, ובתיאבון!

בהצלחה לכולם במאסטר שף