זו לא חכמה לשאת, במהלך מבצע בעזה או במשבר הקורונה, נאומים חוצבי להבות על חשיבות החקלאות וההתיישבות עבור מדינת ישראל – נדרשת מדיניות אמיצה והבנת החשיבות
בימים של לחימה כמו במבצע "שומר החומות", חקלאי הדרום הם "שומרי היבול". חשופים במספר חזיתות, הם יוצאים לשטחי האש כל בוקר, מעבדים, קוטפים, משקים, ומחרפים נפשם על מנת לא לעצור את התוצרת הטרייה שתגיע למקלטים.
כי חקלאות איתנה היא בטחון תזונתי. אנו עוקבים בדריכות ובדאגה אחר ההתמודדות המופלאה של תושבי הדרום בוודאי אלו שבתיהם אינם ממוגנים מול ירי הרקטות מעזה. במקביל, חקלאי עוטף עזה מתמודדים עם ירי הרקטות אל מול הצורך להמשיך ולעבד את השדות החקלאיים.
כאשר השטחים עולים באש, ישנו מחסור בעובדים בשל הסגר והוראות הצבא לא להגיע לשטחיהם הצמודים לגדר.
אנו גאים כי גם עכשיו, תחת אש בלתי פוסקת החקלאים שלנו ממשיכים לעבד את השדות, לקטוף פירות וירקות, לחלוב את הפרות ולהמשיך לספק כיפת ברזל חקלאית לאזרחי ישראל בעת מבצע "שומר החומות".
החקלאות הישראלית היא תיק ביטחון המזון. היא זו המספקת ביטחון מזון לכלל אזרחי המדינה – פירות וירקות, חלב וביצים לצד שמירה ממשית על גבולות המדינה – בצפון מול לבנון וסוריה, בעוטף עזה סמוך לשטחי החמאס, בגבול מצרים ובגבול ירדן.
תנאי הפתיחה של החקלאות הישראלית הם בלתי אפשריים בהשוואה עולמית – מדינה מדברית, משאב הקרקע קטן, מוגבל ומאוים אורבנית, מחירי מים יקרים, מציאות ביטחונית רעועה ובעייתית.
אין בעולם חקלאים ששדותיהם נשרפים מטרור עפיפונים או שהם נאלצים להפסיק לעבד את אדמתם בגלל ירי או חשש לחדירת מחבלים. ובכל זאת החקלאים שלנו מעבדים עד התלם האחרון.
מהדברים האמורים ניתן להבין כי תיק החקלאות הינו תיק מעניין, משמעותי, מאתגר. 'תיק-מריבה' עבור שרים פוטנציאליים. אבל ברבות השנים ראייה כלכלית ניאו ליברלית אשר מקדשת את השוק החופשי ואת הייבוא על חשבון השוק המקומי, מערימה קשיים על החקלאות הישראלית.
כמו כן, העברת כובד המשקל של רוב הסמכויות של אמצעי הייצור ממשרד החקלאות למשרד האוצר – זו רעה חולה מבית היוצר של משרד האוצר, אשר משליכה באופן ישיר על חשיבות תיק החקלאות. אחד הדברים שלמדנו במהלך משבר הקורונה וכעת גם במהלך מבצע "שומר החומות" זה את חשיבות ביטחון המזון ויכולתה של מדינה לייצר עבור עצמה את התוצרת החקלאית הטריה לאזרחיה בכל שעה ובכל זמן.
לפני שפרץ המבצע והיינו קרובים להרכבת ממשלה שמענו שכולם רוצים להיות שרי אוצר, שרי משפטים, שרי חינוך, שרי חוץ, שרי ביטחון. לא שמענו מאף מפלגה תביעה לקבל את התיק האזרחי בעל החשיבות העליונה לאזרחי המדינה – תיק החקלאות.
עכשיו, כשהמבצע הסתיים, וחוזרים לדבר על הרכבת ממשלה, צריך לבוא השינוי שבו משרד החקלאות חייב לקבל בחזרה אליו סמכויות רבות שנלקחו ממנו לאורך השנים ולהפוך לתיק שהמפלגות יראו בו כתיק אסטרטגי אשר משפיע על אזרחי המדינה לא פחות מהחינוך והביטחון.
משרד ששומר על הענפים המתוכננים מהאיום המתמיד של ייבוא ושוק חופשי תוך הגנה מתמדת על היצרן המקומי, משרד שנלחם להורדת מחירי המים ולהבאת עובדים זרים נוספים לענף החקלאות.
ויותר מכך תיק אשר יבטיח את הביטחון התזונתי ושמירת הקרקע לדורות רבים אחרינו.
זו לא חכמה לשאת, במהלך מבצע בעזה או במשבר הקורונה, נאומים חוצבי להבות על חשיבות החקלאות וההתיישבות עבור מדינת ישראל – נדרשת מדיניות אמיצה והבנת החשיבות. אנחנו קוראים לכם: אם ברצונכם להטביע חותם, "אל תימשכו אל ברק הזהב הביטו אל האדמה כי בה הברכה והאושר …" (משה סתווי).
* הכותב הינו מזכ"ל תנועת המושבים – עמית יפרח