יבול שיא
הרפת והחלב
מנגו מיה חקלאות

מו"פ צפון: השנה פחת יבול זן המנגו "מאיה" הפופולרי ב-50% עקב החורף

2 דק' קריאה

שיתוף:

במורדות הגולן ועמק הירדן נמצאים בעיצומה של עונת קטיף המנגו בישראל, שתמשך בחלק מהמטעים עד אמצע חודש אוקטובר.

אלקנה בן ישר, יו"ר שולחן המנגו במועצת הצמחים אומר, כי עקב חורף שהתארך, פחת יבול זן המנגו המקדים "מאיה" בכחמישים אחוז! זן 'מאיה' הינו הזן הטעים והמבוקש ביותר בין זני המנגו; הוא גם הזן המקדים, שנפגע באופן קשה מהחורף שהתארך והקיץ שאיחר. "מנגו הינו פרי טרופי שלא מורגל לחורף ישראלי קר, בעיקר בזמן הקריטי של תקופת החנטה ולכן הבשילו רק חמישים אחוז מזן מאיה העונה, אך יתר הזנים לא נפגעו  ויבשילו במועדם. כמו כן, המחיר לצרכן לא עלה בשאר הזנים" אומר בן ישר.

סטיב קרסן, מנהל המטעים בעין גב אומר, כי רוב גידולי המנגו מתרכזים בעמק הירדן ודרום רמת הגולן עקב האקלים המתאים לגידולו. מטעי המנגו בעין גב משתרעים על שטח של 300 דונם, מתוכם 60 דונם מנגו מזן "מאיה". בעין גב נקטפו השנה 150 טון מנגו, כאשר הזנים המאוחרים כמו קיט טומי ושלי, עם יבול זהה לשנים קודמות, מחצית מהיבול ישווק לחו"ל ומחציתו לשווקים בישראל. "זן מנגו מאיה הוא הזן המבוקש ביותר בשווקים בארץ ובחו"ל, יש לו מראה טוב, בצבעי אדום וכתום, אין לו כלל סיבים והוא מתוק וטעים מאוד" אומר קרסן.

עוד מוסיף קרסן, כי כיום קיימים מעל 2,000 מיני מנגו בעולם וכי מוצא גידול המנגו מדרום אסיה. במאה ה- 19 הובא המנגו לראשונה לארצות הברית. האמריקאים התלהבו והחלו בפיתוח של זני מנגו שיוכלו להתאים לאקלים המקומי (בעיקר בפלורידה). בשנות ה- 70 של המאה ה- 20, הובא המנגו לישראל. כאן החלו חוקרי מכון וולקני להשביח את הפרי ולאקלם אותו באזור. הזנים הנטועים בישראל ברובם כבר יוצרו והוכלאו כאן, בכדי להתאימם לאקלים הישראלי וכי הזנים הישראלים מתחרים בהצלחה מול זנים ממדינות אחרות בשוק העולמי.

במו"פ צפון אומרים, כי פעילות המחקר והפיתוח להשבחת המנגו הישראלי, לצד שיפור תנאי הגידול, שחקר מכון וולקני בשיתוף תחנות המחקר והפיתוח, בעיקר בצפון, הצליחו מאוד וכי כיום ישראל המהווה את הנקודה הגיאוגרפית הצפונית ביותר שבה מתקיים גידול מסחרי והינה בעלת שיעור היבול הגבוה ביותר של מנגו בעולם, לדונם. בישראל מצליחים להפיק יבול של 3-4 טון פרי לדונם (ברוב המדינות היחס הוא טון אחד בלבד לדונם). היובש והחום בקיץ הישראלי מצוינים לפרי המנגו בתקופת ההבשלה ויוצרים פירות איכותיים. כיום כ- 40% מהזנים במטעי הפרי בישראל הינם זנים שפותחו בתחנות המחקר והפיתוח, דבר המעניק ייחודיות ויתרון ליצואנים בהשוואה למתחרים ממדינות אחרות (פרו, ברזיל, ספרד, חוף השנהב, פקיסטן ועוד).

גם באזור הערבה התיכונה החלו בשנים האחרונות לטפח מנגו. דפנה הררי, חוקרת מו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית, בשיתוף עם ד"ר יובל כהן, חוקר ממכון וולקני, עורכים מחקר חדש שמטרתו הקדמת עונת המנגו באופן משמעותי ושיווקו כבר באביב, טרום הגעת פירות המנגו מאזורים אחרים בארץ, רק בחודש יולי.

החוקרים בוחנים כיצד להקדים את עונת הבשלת המנגו, תוך ניצול היתרון היחסי של תנאי האקלים החם בערבה, על ידי הקדמת מועד הפריחה של העץ, אשר בדרך כלל פורח בסביבות פברואר-מרץ וכעת במו"פ ערבה תיכונה וצפונית מנסים להקדים את התהליך ולאפשר פריחה באמצעות עקה, כך שיפרח כבר בסתיו (נובמבר). לאחר שלב זה, באמצעות חימום מלאכותי במהלך חודש ינואר, יעניקו לעצים תחושה, כי הקיץ כבר כאן ויקדמו את הבשלת הפרי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"בדרך כלל אני כותבת על אחרים," אומרת עדינה בר-אל, כתבת העיתון, חברת מושב ניר-ישראל * "הפעם החלטתי לכתוב עלי, ויותר נכון – על כל בני הדור שלי, הדור שגדל עם המדינה החדשה, הדור שהוריו
8 דק' קריאה
בצל המלחמה, ובצל הביטולים במערכת החינוך לאור המצב הביטחוני והאיום האיראני, הצליחו בתנועה החדשה בשומר החדש לקיים את מפעלי פסח המסורתיים כשהשנה המסעות היו מרגשים במיוחד.החניכים והחניכות צעדו בעקבות הגיבורים והגיבורות, וערכו מפגן הזדהות
2 דק' קריאה
בעקבות ביקורו של המחנך הנודע יאנוש קורצ'אק באשדות יעקב הוא שלח לילדי בית הספר מיקרוסקופ, מפות וציוד לימודי יקר. הילדים החזירו בחוברת בה דמיינו כיצד יסתיים ספרו "המלך מתיא הראשון" בכתבה משולבים קטעים מכתבה
3 דק' קריאה
למה חשוב שהטילים האיראנים יהיו מדויקים ואיך זה קשור לסדרת המשטרה C.S.I לאס וגאס? הרפתקאות הדי בן עמר בלילה אביבי אחד שלא ישכח   בעשר בלילה ירדה חניה זוגתי-לחיים-ארוכים מחדרה וניצבה בפתח החדר שלי.  "עשרות
4 דק' קריאה
אנשי תנועות הנוער הציוניות, אשר רבים מהם הפכו לחברי קיבוצים, פעלו ב-1944 בבודפשט להצלת יהודים תוך סיכון חייהם. בני הדור השני, "שגרירי המחתרת", פועלים כדי שמפעלם של ההורים לא יישכח *תמונה ראשית: משה אלפן,
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן