יבול שיא
הרפת והחלב

ארוכה היא הדרך

2 דק' קריאה

שיתוף:

החודשיים האחרונים התאפיינו בהרבה מאוד עשייה, ויחד עם זאת, הדרך ארוכה ולצערי לא סלולה או נוחה אלא מלאת מכשולים ואתגרים. הארגונים החקלאים רתומים לעשייה רבה, בניצוחו של אורי דורמן.

התיקון לחוק המים

 בישיבת הכלכלה של נובמבר בנושא, יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביתן, הבטיח שהחוק יצא לקריאה ראשונה, שניה ושלישית עד סוף 2024.

אנחנו אופטימיים אבל כבר למודי ניסיון ובשורה התחתונה אנחנו מקווים שעד סוף קיץ 2025 תהייה קריאה שניה ושלישית. לשמחתנו התבשרנו שבשבוע הבא (מחצית מרס) כנראה כבר תהיה הצבעה.

איך החוק פוגש אותנו?

מחירי המים (המספרים לא סופיים אבל זה הכיוון) השפירים לאזורים נעדרי חלופה ירדו ל-1.3 שח לקוב, מי שפדן ירדו ל-1.03 שח לקוב ומחירי הקולחין ירדו ב-20 אגורות לקוב.

ירידת מחירי המים יכולה לחסוך בהוצאות הפרדס (תלוי באזור ובמקור המים) בין 100 ל-400 ש"ח לדונם.

עובדים זרים

כפי שידוע מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" אין עובדים פלשתינאים. היום מועסקים בישראל כ-50,000 עובדים שזה 20,000 יותר ממה שהיה עד המלחמה. על כן ישנם אתגרים רבים ואיתם אנחנו מתמודדים.

מגורי עובדים זרים – ארגוני החקלאים יחד עם נציגי המועצות האזוריות לוחצים חזק על מנת לענות על הצרכים של החקלאים, כדי להלין את העובדים הכי קרוב שאפשר לשטח העבודה. הפתרון שמציע מינהל התכנון הוא להלין את העובדים אצל החקלאי ו/או בעיר, אבל לצערנו זה לא מתאים לצרכים שלנו.

היום מי שמעסיק עובדים זרים העלה את המכסה למספרים דו-ספרתיים, ולא ניתן להלין את העובדים במשק החקלאי. יחד עם זאת, העובדים לא רוצים לגור בעיר הם מעדיפים קרוב לשטח העבודה.

לשמחתי, הוועדה הארצית לתכנון ובנייה מנסה לתת פתרונות. יחד עם זאת, צריך לדייק אותם ואני מקווה שמשרד החקלאות ילך איתנו ועם הצרכים שלנו, מפני שלצפון ולדרום יש המון הקלות ופתרונות, אבל לחקלאי המרכז יש בעיקר הגבלות. כולי תקווה שיHמצאו המענים לצרכים שלנו.

אגרות עבור עובדים זרים – לפני חודש היה דיון בנושא זה בוועדת העובדים הזרים של הכנסת עם כל מי שמעסיק עובדים זרים במשק – בנין, סיעוד חקלאות ועוד. המטרה היא לבדוק האם אפשר להוריד את האגרות.

כל משרדי הממשלה המליצו להוריד את האגרות השונות ל-0 מפני שאין אלטרנטיבות לעובדים (אין פלשתינאים) ובנוסף הרצון לתמרץ העסקת עובדים נוספים.

משרד האוצר התנגד, האוצר ממש אוהב את מכרה הכסף – אגרות של עובדים זרים. הורדת האגרות זה אומר פגיעה בהכנסות המדינה (מזכיר שפעם לא היו כל העובדים האלו, כי היו פתרונות של פלשתינאים עליהם לא משלמים אגרות).

התפרסמה עבודה, שעדין לא בטוח כמה ממנה התקבל, שבענף החקלאות האגרה תרד ל-1,330 ₪ לעובד לשנה – בעצם חצי מהאגרה היום).

פיצויים לפרדסנים

מס רכוש – נחתם הסכם בנושא פיצויי מלחמת חרבות ברזל – מס רכוש עונת 24-25. ההסכם שנחתם הוא הכי טוב שניתן היה לעשות בתנאים הקיימים. התקיים משא ומתן קשוח בין אנשי מס רכוש לנציגי החקלאים, שבסופו נחתם מסלול ורוד להדרים ללא הוכחת נזק – החקלאי יוכל לבחור בין מסלול רווח תפעולי לבין סכום לדונם:

* יישובים מפונים בצפון יקבלו 2,500 ש"ח לדונם.

* יישובים בצפון שלו מפונים (3-9 קילומטרים) ו-0-7 ק"מ בדרום יקבלו 1,250 ש"ח לדונם.

כמובן כל מי שחושב שהמסלול הוורוד לא טוב עבורו תמיד יכול לתבוע במסלול האדום.

תודה לכל הצוות המקצועי שעבד קשה על מנת שנקבל את ההסכם הטוב ביותר במסדרת המגבלות – אורי דורמן, דובי אמיתי, אורי צוק בר, צביקה כהן, בועז סופר ואילנה דרור.
ב-10 במרץ 2025 ערכנו לכל המעוניינים פגישת זום בנושא מסלול הפיצויים לשנים 24-25. בפגישת הזום השתתפו 50 איש, בהחלט מכובד, אבל ציפינו ליותר – מדובר בהמון כסף שמגיע לחקלאים. אני מקווה שהפרדסנים יצליחו לאסוף את כל הכספים שמגיעים להם.

נכון ליום הכתיבה עדיין יש חטופים בעזה. אני קורא לכל העוסקים בנושא מלחמה לשחרר את האחים שלנו מהר ולהביא לקבורה את החללים שלנו.

אני מאחל לכוחות הביטחון לחזור בשלום הביתה ולכל המפונים שיחזרו לשגרה רגילה ומשעממת בבתיהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כשהמשפחה חוזרת הביתה אחרי שנתיים ארוכות של המתנה, תקווה ונשימה עצורה, עדים אנחנו לרגעים מרגשים של שיבה הביתה. בימים של ציפי דרוכה לקבלת אחינו ואחותנו השבים, אנחנו נזכרים בערך הבסיסי ביותר – הבית והמשפחה.
שלחנו את מאיה ורפי שחיו בחיפה מספר שנים לגלות את חיפה המתחדשת * לילה בחיפה, שהייתה לזוג הצעיר בית עד לפני תשע שנים * כבר בכניסה לחיפה עלו מחדש זיכרונות מתקופה אחרת בחייהם, כשהם היו סטודנטים צעירים  *תמונה ראשית: בוסתן כיאט. צילום: דני בר  בוסתן כיאט  כשנכנסים לחיפה על
5 דק' קריאה
"לנוער תפקיד מכריע בבניה ובשיקום של הקהילות," אומר יואל זילברמן, מנכ"ל ארגון "השומר החדש", בהתייחסו לקהילות הנגב המערבי והצפון * לשם כך הוחלט ב"השומר החדש" על איגום כל המשאבים בתנועה, תחת הנהגת "התנועה החדשה", כולל
9 דק' קריאה
יוליה ושאול בן-הר ממושב יתד, זוג מוזיקאים שעלו לארץ ממולדובה, מנגנים במבחר כלי מוזיקה ומאמינים שהמוזיקה שלהם מהווה שליחות חשובה בחייהם * המוזיקה הגיעה כנחמה ללב הקהל, במיוחד בימי המלחמה המורכבים וכעת פועלים בני הזוג להגשמת חלומו של שאול: הקמת "שדה מוזיקה" באשכול – מרכז חקלאי-חוויתי-תיירותי, מקום קבע לקיום פסטיבלים, חגיגות ועוד  *תמונה
9 דק' קריאה
הישוב הקהילתי מצפה אילן אשר במועצה האזורית מנשה, חגג בחודש שעבר 20 שנה להיווסדו באירוע מרגש!   לכבוד האירוע סיפרה מנהלת הקהילה לירז לוי על הישוב: "מצפה אילן הוא יותר מיישוב, הוא נקודה ביטחונית משמעותית באזור. במהלך שני העשורים האחרונים הפך מצפה אילן לבית חם לקהילה של חסד, התנדבות ונתינה. מהקמת מכינת בית אסף (מכינה קדם
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן