יבול שיא
הרפת והחלב

"ברור לי שרועי הוא חלק מהנוף הזה"

7 דק' קריאה

שיתוף:

סרן רועי נהרי ז"ל ממושב אורה חזר אחרי משמרת לילה במוצב בצור הדסה, אבל עשה פניית פרסה ב6:35 בבוקר הנורא של ה7 באוקטובר. רועי יצא עם רכבו לדרום, אסף את הצוות ו"טס" עם שני האמרים כדי להילחם על כפר עזה. יחד עם חבריו ליחידה, הסתער קדימה כדי להציל משפחות מהטבח, בעודו מוביל את צוותו תחת אש. בקרב ההרואי, נפצע רועי קשה והובהל לבית החולים סורוקה שם נלחם על חייו משך יומיים, עד שהרופאים קבעו את מותו. רועי, אשר שירת בצנחנים – חיסל מחבלים בקרב והציל חיי אדם. בנפילתו, הציל חמישה ישראלים אחרים לאחר שאיבריו נתרמו על ידי משפחתו.

קצרה היריעה מלהכיל את חייו מלאי ההשראה של רועי, ובכל זאת ננסה: רועי בנם הבכור של איריס ורונן נהרי, נולד בשנת 26.4.2000  בבית חולים "הדסה" בירושלים. רועי היה אח תאום לבר, ושניהם אחים גדולים לרותם ועומר. בראיון עם רונן, שעזב קריירה מצליחה בהייטק עם נפילתו של בנו, ועוסק  בעיקר בהנצחתו – קיבלנו הצצה לחייו של רועי והבנו עד כמה גדול היה בגבורתו, וכמה נדיב גם בנופלו:

"נולדתי במושב אורה, גדלתי פה, ונשארתי במשק." פותח רונן "גדלתי כמושבניק לכל דבר: היה לנו לול תרנגולות, היו לנו מטעים, ושילבתי עבודה בלול עם לימודים. זה היה מושב אמיתי והתנהג כמו מושב אמיתי. עם זאת ובאופן יוצא מהכלל למדתי בבית הכרם בירושלים וטעמתי את נושא העירוניות. הכרתי חברים עירוניים, אבל בבית הייתי המושבניק, אז "רקדתי על שתי חתונות."

"את אשתי איריס, הכרתי אחרי הצבא. עבדתי שנה כדי לחסוך כסף ויצאתי לטיול הגדול של אחרי הצבא. זה היה בשנת 1989 לפני שזה היה טרנד לטוס מיד אחרי הצבא למזרח. הגעתי למזרח הרחוק לטיול תרמילאים שם פגשתי את איריס שהייתה גם כן בטיול הגדול, ופשוט התחברנו. את ירח הדבש עשינו בפיליפינים. היינו חמש שנים זוג עד שהתחתנו, ותמיד היה לנו ברור שנהיה יחד. אפשר לומר שטסתי עד יפן כדי להכיר את אשתי ולחזור לגור במושב. איריס ילידת הרצליה, היא עירונית נטו, ובכול זאת התאהבה בירושלים. לאחר מכן, התאהבה גם במושב אורה שבהרי ירושלים, באוויר הצלול ובמקום היפה."

WhatsApp Image 2025 05 14 at 08.35.21 1
רועי ומשפחתו – ההורים רונן ואיריס והאחים. באדיבות המשפחה

"חיפשתי מה לא מדהים אצל רועי כי לא רציתי להתרברב, אבל באמת שלא מצאתי שום דבר."

לאחר שאיריס ורונן התחתנו, ובשנת 2000 – נולדו לאיריס ורונן בנים תאומים: רועי ובר. לאחר מכן נולדו רותם ועומר. חברים מספרים כי רועי גדל במשפחה חמה ומלוכדת עם הרבה אהבה, אנרגיות טובות ושמחת חיים. בנוסף לקשר המשפחתי ההדוק עם הוריו ואחיו, רועי הצטיין בקשרים חברתיים ענפים.

"לי יש נטייה למדעי החיים בעוד לאיריס יש נטייה למדעי הרוח." מספר רונן על חייו המקצועיים: "לפני נפילתו של רועי והקמתי חברת סטארט-אפ בתחום מכשור רפואי, אבל היום אני עוסק בהנצחת רועי."

תאר לי את רועי

"רועי הוא היה ילד ערכי שהיווה דוגמא אישית עד הרגעים האחרונים שלו וגם לאחר מכן. גידלתי את רועי 23 שנים ויש חוויות בלי סוף! דבר מאד בולט בחיי כיום, זה הרגעים בהם אני שומע הורים שכולים מדברים על ילדיהם ומספרים כמה הילד היה טוב ומדהים. ובאמת שאני יודע שכל מי שנפל בקרבות מאז ועד עכשיו, חייב להיות מדהים. אבל אני כ-אב שכול חיפשתי דווקא מה לא מדהים אצל רועי כי לא רציתי להתרברב, אבל באמת שלא מצאתי שום דבר. רועי היה ילד מדהים, הוא היה ילד טוב, רגיש, בן אדם ערכי ואכפתי שאהב לתת מעצמו ונגע בכל כך הרבה אנשים."

"חלק מההיבטים השונים של אישיותו, הכרנו אחרי נפילתו בקרב" מסביר רונן "הבנו כמה חברים היום לו, מסתבר שהיו לו כל כך הרבה מעגלי חברים, ובאמת, כשהילדים חזרו לחופשות מהצבא, בר (אחיו התאום של רועי) היה מסתובב עם ספר ביד כדי לקרוא ולנקות את הראש ורועי רץ לפגוש חברים. היו לו הרבה מעגלי חברים, הוא היה בחור עם נשמה, בחור כריזמטי שכולם שמו אליו לב כשנכנס לחדר. הוא היה הומוריסט, אהב לצחוק, התעניין בהמון דברים, , אבל אין לי דרך להעריך מה היה עושה בעתיד."  

"בתוך תוכי תמיד ידעתי כמה הוא מוכשר"

רועי למד בירושלים בבית הספר היסודי "עין כרם" ובבית הספר התיכון "בויאר". רועי אהב ספורט והיה שחקן כדורסל מוכשר. הוא החל להתאמן כבר בילדות בנבחרת הקט-סל ובנערותו שיחק בקבוצת "הפועל ירושלים" וסומן כאחת ההבטחות של המועדון. כמו כן היה קפטן נבחרת הכדורסל של בית הספר. על הצלחתו בתחום מספר רונן:

"בכול נושא הספורט, רועי היה שחקן כדורסל מחונן שאהב ספורט בכלל ונגע בכל מיני תחומים – ובכול מה שקשור לפעילות גופנית, אבל הוא אהב במיוחד לשחק כדורסל. גם אני שיחקתי כדורסל בהפועל ירושלים ואליצור עד לפני שהתגייסתי, אז אולי זה משהו שעובר במשפחה. רועי שיחק כנער בהפועל ירושלים והיו לו הישגים בבויאר כשהיה הקפטן של המשלחת שנסעה לבולטימור וחזרה עם גביע. מרבית השחקנים שנסעו עימו זוכרים את רועי כשחקן מעולה וכזה שיש לו אישיות כובשת. בתוך תוכי תמיד ידעתי כמה הוא מוכשר."

אתה חושב שרועי היה בוחר בקריירה של שחקן מקצועי?

"נראה לי שספורט היה נשאר בחייו בגדר הנאה, אבל לא כמקצוען, למרות שיכל להיות. אני לא ממש יודע מה רועי היה עושה בחייו אילולא נהרג – זאת חידה, אבל אני יודע שכששאלו אותו שהיה קטן (בכיתה ו')  "מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול?" הוא ענה: "קצין בצבא ודוקטור". זאת הייתה תפיסת העולם שלו. כיום, החברים מספרים לנו יותר על חוש ההומור של רועי, הכיף שהיה אתו ועל כך שהוא אהב לבלות. רועי אהב את החיים, אהב את הטבע ובעיקר את פק"לי הקפה שלנו בהרי ירושלים."

צילום מסך 2025 05 14 091837
רועי ובר אחיו התאום. באדיבות המשפחה

נלחם כדי להילחם

רועי חונך ברוח ערכי הציונות ואהבת המולדת, לכן ויתר על קריירת כדורסל ובחר להתגייס לשירות קרבי. לאחר סיום התיכון עבר בהצלחה את הגיבוש לצנחנים, אך בשל בעיה בכתף נאלץ לעבור ניתוח והורד לו הפרופיל הרפואי. רועי לא ויתר ועשה הכול כדי להיות חייל קרבי. במשך כשנה עבר תהליך שיקום, ובסופו הועלה הפרופיל.

בשבת של השביעי באוקטובר, רועי וצוותו סיימו משמרת לילה במוצב ביישוב צור הדסה. כשהחלו להגיע ידיעות מהדרום, הבין רועי מהר מאוד את המצב. בשמונה בבוקר יצאו רועי הצוות שלו לכיוון יישובי עוטף עזה. התחנה הראשונה שאליה הגיעו הייתה שדרות. לאחר מכן נשלח הצוות  לחוף זיקים, וכשפינו מהחוף שני דייגים פצועים וראו מספר רב של הרוגים, הם נחשפו לממדי האסון.

משם נסע רועי עם חייליו לקיבוץ כפר עזה, שם נלחמו בעוז במחבלים וחילצו עשרות משפחות מבתיהן. בשעת לילה נתקלו באחד הבתים במארב של מחבלים, כשרועי הראשון להיכנס. הוא נפגע כשמחבלים ירו על הכוח אש תופת מנשק קל ורימונים נזרקו על רועי והצוות.

"רועי ארגן שני האמרים עם צוות ו"טס" לדרום כשהוא מאיץ בצוות הלוחמים שלו ואומר "משפחות נהרגות שם ואין לנו זמן". מספר רונן. "הבנתי שמה שהרגיז אותו היה שצריך לעצור לתדלק. כשרועי וחייליו הגיעו לכפר עזה, הוא חתר למגע בכניסה ליד השער, ועשה זאת בלי להתמהמה. זה היה רועי – ילד שלא דרש כלום ותמיד נתן דוגמא אישית.  

גם בילדותו אפשר היה להבחין באחריות של הילד, וגם בבגרותו כשלחם עם חבריו. מה שבלט בלחימה בכפר עזה (ומה שלמדתי תוך כדי השיח עם הצוות שלו)  זה האומץ שלו. אחד מחייליו סיפר לי שהוא שאל אותו "איך זה להיכנס ראשון לכל בית?" (בלחימה בשטח בנוי), ואז קלטתי שהוא זה שנכנס ראשון לכל בית, זה אומר הכול לגבי דוגמא אישית ואחריות. זאת תכונה שבאמת קשה להתעלם ממנה כשמדברים עליו."

WhatsApp Image 2025 05 14 at 08.35.20
מתכנסים למרוץ בהר איתן לזכר רועי. באדיבות המשפחה

החלטה משותפת כמשפחה

למרות הפגיעה בקרב עם המחבלים, רועי הצליח להתפנות באופן עצמאי לרכב. הוא נפגע בלסת ולא הצליח לדבר, אך הרים אגרוף כדי לסמן לחייליו להמשיך להילחם. לאחר מכן הובהל לבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, שם מצבו הידרדר והתברר כי נגרם לו נזק מוחי בלתי הפיך. כעבור יומיים מת מפצעיו.

"רועי היה חתום על כרטיס אד"י וידענו מאחיו בר שהוא רוצה לתרום איברים. בר סיפר שהם קיימו את השיחה הזאת ביניהם וזה היה הרצון של רועי אם יקרה לו משהו. כשהאסון קרה, היינו כולנו בבית החולים, והתבקשנו להחליט האם תהיה תרומת איברים או לא. ביקשו מאיתנו תשובה מהירה, מפני שההשתלה חייבת לקרות כמה שיותר מהר, ואנחנו כמשפחה היינו בדילמה קשה. שוחחנו על נושא תרומת האיברים והחלטנו שמספיק שאחד מבני המשפחה יתנגד, אז זה לא יקרה. רצינו שההחלטה תהיה של כולם. החלטנו כולנו לתרום את איבריו של רועי, מה שהציל את חייהם של חמישה אנשים שחיכו להשתלות."

מישהו מהאנשים שחייהם ניצלו בעזרת השתלת האיברים יצר עמכם קשר?

"זה לא טריוויאלי להגיע ולפגוש אנשים שהושתלו בהם איברים של רועי." מסביר רונן "למעשה, מי שמתווך ביננו לבין האנשים שבהם השותלו האיברים זה המרכז לאומי להשתלות. הם המתווכים שדרכם הגיעה אלינו אולגה  פייקין (בת 44) מושתלת כבד, עמה נפגשנו לאחר ההשתלה. זאת הייתה פגישה מאד מרגשת כי פגשנו אישה שבמצב קודם הייתה בטיפול נמרץ ולא ידעה אם היא תחיה או לא. פגשנו אותה כשהיא עומדת על הרגלים, חיה ונושמת ויש לה חיים. לזה בדיוק התכוונו כשתרמנו את איבריו של רועי. דיברנו על כך במשפחה, ועם הזמן אני מניח שנרצה לפגוש עוד אנשים. הפגישה עם אולגה הייתה מבחינתי ניסיון מרגש. אני מתאר לעצמי שכל אחד שעבר השתלה מחזיק בידו סיפור דומה של "לא ידעתי אם אחיה והיום אני חי". אז אני שמח בשביל מי שחייו ניצלו בזכות רועי."

יש רגעים בהם אתה מרגיש את רועי? 

"אני מרגיש את רועי לפרקים. לפעמים אנחנו מתפללים שרועי יופיע לנו בחלום ואנחנו רוצים להרגיש אותו. לא מזמן קרה משהו מדהים: ביום שבת השביעי של פסח – שזה היה היום שרועי ובר נולדו – איריס התעוררה וכששתינו יחד קפה היא אמרה שרועי הופיע לה בחלום ומסתבר שהקדימה אותי היות וגם אני רציתי לספר שרועי הופיע לי בחלום באותו לילה…זה היה מעבר לצרוף מקרים! מדהים לחשוב שביום הולדתו הוא הופיע אצל שנינו בחלום. ההרגשה הזאת גורמת לי להרגיש אותו ולהיות אתו.

מקום נוסף בו הרגשתי את רועי היה במרוץ לזכרו של רועי שהתקיים לפני חודש בהר איתן. צעדתי בסיבוב בו כמשפחה היינו הולכים עם הכלבים. ברגע הזה חשבתי עליו המון, כי ברור לי שהוא חלק מהנוף הזה. "

מה צפוי מבחינת הנצחת רועי?

הנצחה משמעותית נעשית בתחומים שונים: חינוך, מורשת וספורט.

ישנו פרויקט שעומד על הפרק והוא שיקום ״עין שריג״ זהו מעיין עם בריכת מים ואמה שמוכרז כאתר ארכיאולוגי. הפרויקט כמובן מתבצע בליווי רשות העתיקות.

בעתיד תהיה שם גם פעילות של כיתות מבתי ספר.

יש פרויקט להכנה לצה״ל של נוער בסיכון, בשיתוף עם תנועת ״חמש אצבעות״ (הכנת הנוער לכושר קרבי והקניית ערכים), כל זאת בחסות המועצה האזורית מטה יהודה.

יתקיימו אירועי ספורט כדוגמת ריצת ההנצחה שהתקיימה בהר איתן ועוד טורניריי כדורסל וכו׳. יש פרויקטים נוספים על הפרק שהיריעה עוד קצרה מלהכיל. הקמנו עמותה שנקראת ״דרך רועי״ שתחת חסותה יתנהל כל נושא ההנצחה. בקרוב נצא בגיוס המונים על מנת להיעזר בציבור למימון הפרויקטים השונים."

סרן רועי נהרי נפל בקרב ביום כ"ה בתשרי תשפ"ד (9.10.2023)  והיה בן עשרים ושלוש בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים, והותיר אחריו הורים ושלושה אחים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן