יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2025 10 21 220407

קיבוצניק בן 85, "מכופף בננות" כתף אל כתף עם העובדים הזרים- אבל בלי "תוספת חקלאות" 

3 דק' קריאה

שיתוף:

האם צו ההרחבה בחקלאות חל או לא חל על עובדי הבננות חברי דגניה א'? שאלה של פרשנות 

200,000 שקלים תבע מקיבוצו חבר קבוצת דגניה א', עובד במטע הבננות משנת 1984 ועד היום. סיפרנו במדור זה על החבר, כיום בן 85 (משפט חברים, "מכופף הבננות, 18.4.2024), שטען בתביעתו, באמצעות עו"ד שיל"ת קריספין, כי הקיבוץ אינו מקיים את הוראות ההחלטה בדבר "אורחות העבודה", שאושרו באסיפת החברים, בחוברת השינוי ("מודל דגניה 2009"). 

בהחלטה זו נקבע כי כללי "אורחות העבודה" בדגניה א': "מבוססים על חוקי העבודה במדינת ישראל עם התאמות למציאות המיוחדת של הקיבוץ. במידה וישתנו הכללים במדינה, ישתנו גם הכללים שלהלן, לאחר דיון במש"א ולאחר יידוע החברים לגבי השינויים שיתקבלו".  

לטענת החבר-התובע, משמעות החלטה זו היא שהקיבוץ אימץ את דיני העבודה במדינה, ועליו להחיל אותם על החברים, עוֹבְדֵי הַפְּנִים בקיבוץ. משלא פעל כך הקיבוץ, תובע החבר כי הקיבוץ ישלם לחברים, עוֹבְדֵי הַפְּנִים, תוספות שכר המבוססות על צווי ההרחבה בענף החקלאות במדינה.  

זכויות סוציאליות

"צו הרחבה", הוא צו שמוציא שר העבודה שמרחיב את תחולתו של הסכם קיבוצי קיים (במקרה זה של "התאחדות האיכרים") גם על קבוצות עובדים שאינן כלולות בהסכם. כך ניתן להקנות את היתרונות שבהסכם קיבוצי כללי גם לקבוצות עובדים לא מאורגנים, שההסכם הקיבוצי אינו חל עליהם. צו ההרחבה בענף החקלאות מעניק לכלל העובדים בחקלאות זכויות סוציאליות עודפות על אלה הקבועות בחוק.  

התובע סיפר כי הוא עובד במתכונת של שישה ימי עבודה (כשמונה שעות ביום), במטע הבננות. לטענתו, הקיבוץ מיישם את הוראות צווי ההרחבה בחקלאות לגבי העובדים השכירים העובדים בחקלאות בקיבוץ, אך אינו עושה זאת ביחס לחברים עוֹבְדֵי הַפְּנִים. החבר מתרעם כי העובדים הזרים, העובדים יחד עימו במטע הבננות, כתף אל כתף, מקבלים תוספות שכר לפי צו ההרחבה בענף החקלאות, בעוד הוא, שוותיק מהם בכשלושה עשורים, אינו מקבל זאת. החבר מבקש אפוא להחיל עליו את הוראות צו ההרחבה, ותובע את זכאותו לפיו: דמי הבראה, מענק שנתי, דמי כלכלה, קרן השתלמות, תוספת וותק, דמי חגים, תוספת קטיף, ימי חופשה, וכן פיצויים בעד עוגמת נפש, הפלייה והתנהלות לא הוגנת של הקיבוץ כלפיו בסך 30,000 שקלים. 

מחלוקת לגבי הפרשנות 

הקיבוץ, באמצעות עו"ד גיל דגן (נשיץ, ברנדס, אמיר ושות') טען כי "לא אימץ הסדרים הנגזרים מיחסי עובד ומעסיק, אלא אם החליט על כך במפורש (קיים על כך דיון במשאבי אנוש ומסר הודעה לחברים). ההטבות לפי צו ההרחבה אינן חלות על חברי הקיבוץ, הוסיף הקיבוץ והדגים שבדומה לכך שהסכמי העבודה של העובדים השכירים מבהירים שמשכורתם מגלמת את הזכויות הנובעות מצווי ההרחבה, כך גם תמורת עבודתו של התובע מגלמת תוספת רעיונית לו היה התובע שכיר.  

השופטת ברכה לכמןמבית משפט השלום בקצרין, קבעה כי מדובר במחלוקת לגבי פרשנות החלטות הקיבוץ.  

הפרשנות שמציע החבר-התובע היא שתכלית ההחלטה בדבר אורחות העבודה בקיבוץ היא להשתית את "מערכת העבודה הפנימית" בקיבוץ על חוקי העבודה במדינה, עם התאמות מסוימות לנוכח המאפיינים הקיבוציים הייחודיים. לטענת החבר, הכללים יצרו מערכת חוזית בין הקיבוץ לבין חבריו, עוֹבְדֵי הַפְּנִים, שמכוחה קמו לחבר זכויות בדיני העבודה, ובכלל מכוח צווי ההרחבה. פרשנות הקיבוץ שונה: ההחלטה אינה מחילה את דיני העבודה, אלא אם כן הדבר נקבע במפורש, תוך התאמה למציאות המיוחדת של הקיבוץ. הקיבוץ הדגים בשורה של כללים שנקבע לגביהם שהם הותאמו למציאות הקיבוצית ובהם: חישוב שעות עבודה, עובדים בשכר גלובאלי, חופשה, מחלה, לידה, מילואים, גיל פרישה ואבטלה.     

אופיו המיוחד של תקנון האגודה 

מערך היחסים שבין החבר לקיבוצו (האגודה השיתופית), הוא מכוח תקנון האגודה. יש לפרש את ההחלטה לפי אופיו המיוחד של תקנון האגודה שהוא ה"חוזה" בין התובע לקיבוץ, ולפי התכלית של היחסים שבין הקיבוץ לחבריו. בכל הנוגע להעסקת החברים – אלה אינם יחסי עובד ומעסיק, אלא יחסים מיוחדים של חברות באגודה.  

הפרשנות שהציע הקיבוץ ללשון ההחלטה היא הנכונה, פסקה השופטת. הפירוש הנכון של הביטויים "מבוססים על חוקי העבודה" "עם התאמות" – הוא שהקיבוץ לא "אימץ" (כעמדת החבר) את מכלול דיני העבודה, אלא "ביסס את הכללים" על חוקי העבודה, ועשה זאת כשהם "כרוכים בהתאמה" למציאות המיוחדת של הקיבוץ. זו "מציאות שבה דין המקום הוא הדין הקיבוצי". ההתאמה הנדרשת לפי ההחלטה היא "התאמה לכללים שאימצה האסיפה, ולא התאמה לדיני העבודה". פרשנות אחרת, "מרוקנת ממשמעות את היות התובע עובד פְנִים של הקיבוץ וחבר בו".  

אין מקום להשוואה 

דיני העבודה וצווי ההרחבה במדינה, אינם חלים על החברים עוֹבְדֵי הַפְּנִים של דגניה א', אלא אם הם הותאמו למציאות המיוחדת של הקיבוץ וניתנה על כך הודעה מפורשת לחברים. תקנון אורחות העבודה, אמרה השופטת הוא "ההסדר החוזי המחייב את הקיבוץ כלפי החבר", ולא מכלול דיני העבודה בישראל (כפי שחלים על כלל העובדים השכירים). 

אין מקום להשוואה, הדגישה השופטת, בין התובע לבין העובדים השכירים או הזרים בחקלאות, וזאת לנוכח מעמדו כחבר קיבוץ (שאין בינו לבין הקיבוץ יחסי עובד ומעסיק). הוא אינו "במעמד של העובד השכיר במטע הבננות" (שיש בינו לבין הקיבוץ יחסי עובד ומעסיק). 

השופטת דחתה את התביעה, הטתה אוזן לטענת הקיבוץ כי הוא שילם לעורכי הדין שלו 31,200 שקלים, וחייבה את החבר לשלם לקיבוץ הוצאות משפט לקיבוץ בסך 20,000 שקלים. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

יוליה ושאול בן-הר ממושב יתד, זוג מוזיקאים שעלו לארץ ממולדובה, מנגנים במבחר כלי מוזיקה ומאמינים שהמוזיקה שלהם מהווה שליחות חשובה בחייהם * המוזיקה הגיעה כנחמה ללב הקהל, במיוחד בימי המלחמה המורכבים וכעת פועלים בני הזוג להגשמת חלומו של שאול: הקמת "שדה מוסיקה" באשכול – מרכז חקלאי-חוויתי-תיירותי, מקום קבע לקיום פסטיבלים, חגיגות ועוד  *תמונה
9 דק' קריאה
הישוב הקהילתי מצפה אילן אשר במועצה האזורית מנשה, חגג בחודש שעבר 20 שנה להיווסדו באירוע מרגש!   לכבוד האירוע סיפרה מנהלת הקהילה לירז לוי על הישוב: "מצפה אילן הוא יותר מיישוב, הוא נקודה ביטחונית משמעותית באזור. במהלך שני העשורים האחרונים הפך מצפה אילן לבית חם לקהילה של חסד, התנדבות ונתינה. מהקמת מכינת בית אסף (מכינה קדם
< 1 דק' קריאה
טקס מועצתי לציון יום הזיכרון הלאומי לחללי ונרצחי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל נערך בהשתתפות ראשת המועצה האזורית עמק חפר, הנהלת המועצה, העובדות והעובדים. בטקס התייחדו עם זכרם של הנרצחים והחללים, במדינה כולה ובעמק.  בעמק חפר איבדנו,
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: שלומית שיחור רייכמן בטקס זיכרון לחללי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" בטקס זיכרון מרגש ומאחד צוות עובדות ועובדי המועצה האזורית עמק יזרעאל ציינו ביום חמישי שעבר שנתיים לאסון ה-7 באוקטובר ולמלחמת 'חרבות ברזל'. בטקס הוקראו שמות כל בני ובנות
< 1 דק' קריאה
לאחר שהיה סגור במשך שנתיים לרחצה ולמבקרים, חוף זיקים נפתח ביום שלישי באופן רשמי *תמונה ראשית: חוף זיקים המחודש. צילום: מנהלת תקומה  בשנה האחרונה פעלה המועצה האזורית חוף אשקלון יחד עם מנהלת תקומה, משרדי הפנים והתיירות, לשדרוג ולבנייתו מחדש של חוף זיקים שנהרס באירועי השבעה באוקטובר, ובו נרצחו 18 אנשים מתוכם 3 תושבי תושבי המועצה. החוף שודרג מחדש בעלות של כ-20 מלש״ח מתוכם כ-6.5 מיליון ש"ח ממנהלת תקומה.  טקס פתיחה רשמי התקיים ביום שלישי השבוע בשעה 15:00 במעמד השותפים להקמת החוף, תושבי המועצה והאזור. החוף יהיה פתוח החל מהשעה 07:00 עד השעה 18:00, ושירותי הצלה החל מהשעה 9:00. בחוף תותר גלישה אך לא תותר בשלב זה פעילות ספורט ימי וצלילה באזור.   ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, איתמר רביבו: "לאחר המתנה ארוכה חוף זיקים המיוחד והיפה ייפתח לרחצה ולמבקרים. לצד פתיחת החוף, אנו נזכור וננציח את נרצחי חוף זיקים ולא נשכח את 18 הנרצחים בחוף. אני מבקש להודות למנהלת תקומה, למשרד הפנים ולמשרד התיירות על תרומתם והשקעתם בחוף ובהקמתו מחדש ומזמין את כולם לבוא ולהנות מהחוף המשודרג." 
< 1 דק' קריאה
אמר עמית יפרח במסע הטרקטורים לזכרו של ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליפשטיין ז״ל, שנהרג בשבעה באוקטובר  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר במסע הטרקטורים לזכרו של ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליפשטיין ז״ל, שנהרג בשבעה באוקטובר: ״אופיר היה סמל לאהבת האדם והארץ. איש של עשייה וחזון, שהאמין בכוחה של הקהילה ופעל כל חייו למען יישובי העוטף, ההתיישבות, החברה הישראלית והיהודית בתפוצות.  "היום, כשהטרקטורים נוסעים בדרכים שאהב, בהם נלחם ונטמן, אנחנו לא רק נפרדים – אלא ממשיכים את דרכו. דרך של שורשים, אחריות, אמונה ועתיד.  "לא במקרה מסע הטרקטורים מתקיים שעות לפני שובם של החטופים. אופיר היה סמל לתקווה, לבית, לאמונה שלא מוותרים על אף אדם ועל אף פינה בארץ הזו.  "מסע הטרקטורים הזה הוא הבטחה – לשמור על האדמה, על הקהילה ועל התקווה שהייתה הלהבה בליבו. יהי זכרו ברוך, ומורשתו – נר לרגלינו."  לא נשקוט עד להשבת החטוף האחרון  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח על השבת גופתו של החטוף סונטאיה אוקארסרי ז״ל, אזרח תאילנדי שנחטף ב־7 באוקטובר 2023 ממטעי האבוקדו של מושבי הנגב: "העובדים התאילנדים הם  חלק מרכזי וחשוב בחקלאות בעוטף עזה .הם אנשים שחוו יחד איתנו את הטראומה והזוועה של השבת השחורה וחלקם לצערנו נרצחו. אנשים שאין להם חלק בסכסוך האזורי ובאו להתפרנס עבור משפחותיהם וגורלם נקשר בגורלנו.  "עם השבת גופתו לישראל, אנו מרכינים ראש לזכרו, משתתפים בצער משפחתו הרחוקה בתאילנד, ומחבקים את העם התאילנדי ששילם מחיר כבד באותו יום נורא." יפרח הוסיף: "לא ננוח ולא נשקוט עד להשבת החטוף האחרון." 
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן