לא עוד השלמה אוטומטית ל"פנסיית הרשם"? על פי הצעת רשמת האגודות השיתופיות לתיקון תקנות הערבות ההדדית בנושא הפנסיה, יוכל הקיבוץ להביא בחשבון כל הכנסה או נכס של החבר לצורך חישוב ההשלמה לפנסיה. בתנועה הקיבוצית אומרים: "תקנות הערבות ההדדית מבטיחות איזון נכון בין מתן רשת ביטחון חזקה ומחייבת לכל חבר, לצד גמישות לכל קיבוץ לקבוע את הסדריו"
זה תקופה ארוכה שמתנהל דיאלוג עם משרד רשמת האגודות השיתופיות במטרה לעדכן את אופן חישוב "פנסיית הרשם" ולהתאים את מנגנון הפנסיה – רכיב מרכזי במערכת הערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש – למציאות הכלכלית של ימינו, לשינויים ולתמורות שחלו בקיבוצים ובמדינה מאז הותקנה הוראה זו לפני למעלה מעשור.
סעיף 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), שהותקנו בשנת 2005, קובע כי הקיבוץ מחויב להבטיח את צורכיהם של חבריו שהגיעו לגיל פרישה. הוראה זו נועדה להבטיח רמת חיים מינימלית, כך שערך הפנסיה והצרכים המוספקים לחבר בגיל פרישה לא יפחתו מרף שנקבע, המוגדר בתקנות כ"גמלת פנסיה מינימלית", או בז'רגון הקיבוצי – "פנסיית רשם".
רשמת האגודות השיתופיות, עו"ד טלי ארפי־כהן, פרסמה הצעה לתיקון התקנות ומבקשת כעת את הערות הציבור. הצעת התיקון גובשה בסיוע עו"ד יבינה זכאי־בראונר, סגנית רשמת האגודות השיתופיות, ובשיתוף התנועה הקיבוצית, לאחר שנים שבהן הנושא לא התקדם. עם כניסתה לתפקיד העניקה עו"ד ארפי־כהן לנושא עדיפות מחודשת, והוא קודם באופן עקבי על ידה ועל ידי צוות משרדה.
"ההצעה אושרה במועצת התנועה הקיבוצית לאחר שיח ציבורי פתוח, ונועדה להבטיח את הלב הפועם של הקיבוץ – הערבות ההדדית", נמסר מהתנועה הקיבוצית. "התיקון הוא תולדה של עבודה מאומצת שהובילו מזכ"ל התנועה, ליאור שמחה, והמחלקה המשפטית, יחד עם רשמת האגודות השיתופיות.
"אנו מאמינים שהקשר בין החבר לקיבוץ אינו רק סעיף בתקנון, אלא מחויבות אנושית עמוקה המותאמת בכל עת לשינויי הזמן. תקנות הערבות ההדדית מבטיחות איזון נכון בין מתן רשת ביטחון חזקה ומחייבת לכל חברה וחבר, לבין גמישות לכל קיבוץ לקבוע את הסדריו".
המצב כיום: השלמת פנסיה ממקורות הקיבוץ
במהלך השנים נמתחה ביקורת על התקנות הקיימות, ונאמר לגביהן שהן פטרנליסטיות, שכן המדינה הכתיבה למעשה לציבור החברים בקיבוצים ובמושבים השיתופיים התנהלות מחייבת בנושא הפנסיה לחבר בגיל הפרישה, בניגוד לאוטונומיה הניהולית של חברי האגודות השיתופיות.
תקנות אלה הותקנו ביוזמת התנועה הקיבוצית, ונציגיה לקחו חלק פעיל בגיבוש התוכן והנוסח יחד עם רשם האגודות השיתופיות דאז, עובדיו וחברי ועדת החקיקה במשרד העבודה. כך הותקן מנגנון פנסיה קיבוצי שהתבסס על מודל "רשת הביטחון" בקיבוץ המתחדש.
התקנות קבעו כי חבר בגיל פרישה יהיה זכאי להשלמת הסכום העומד לרשותו מפנסיה וממקורות הכנסה שונים, אם לא יצליח להגיע בעצמו לסכום המזערי שנקבע בתקנות – 40% מהשכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי.
ההנחה בבסיס המודל הייתה שלרוב החברים העובדים בקיבוץ המתחדש יהיו זכויות פנסיה ממקורות עצמאיים, והקיבוץ יידרש להשלים את סכום הפנסיה רק במקרים מסוימים. בפועל התברר כי ביחס ללא מעט חברים נדרשת השלמה ממקורות הקיבוץ.
לפי נוסח התקנה הנוכחית, בעת חישוב ההשלמה מהקופה הציבורית לגמלת הפנסיה המינימלית של חבר בגיל פרישה נלקחים בחשבון רק מקורות הפנסיה שלו, תוך התעלמות מהכנסות ונכסים אחרים שצבר, כגון נכס נדל"ן מניב, הכנסות משכירות, הכנסות פסיביות נוספות ועוד.
ההצעה החדשה: כלל מקורות ההכנסה יובאו בחשבון
לפי ההצעה, בעת בחינת זכאותו של חבר קיבוץ מתחדש להשלמת פנסיה, יילקחו בחשבון כלל מקורות ההכנסה העומדים לרשותו, ולא רק ההכנסה הפנסיונית כפי שנהוג כיום. השלמת הקיבוץ תחושב לאחר הבאה בחשבון של כלל ההכנסות והנכסים.
ביחס לשני חברי קיבוץ שהם בני זוג המתגוררים יחד במשק בית משותף, יבוצע חישוב משותף, שכן לדעת מנסחי התיקון יש לראות בהם יחידה כלכלית אחת.
עם זאת, קצבה או גמלה מהביטוח הלאומי, רנטה לניצולי שואה, וכן דירת המגורים של החבר בקיבוץ הרשומה על שמו ומיועדת למגוריו, לא ייכללו בחישוב נכסיו.
לפי מנסחי התיקון, אם אחד מבני הזוג נהנה מפנסיה גבוהה במיוחד ובן זוגו מקבל פחות מסכום הגמלה המינימלית, אין הצדקה שהקיבוץ ישלים את הפער, שכן השניים מנהלים משק בית משותף ונושאים יחד בהוצאותיהם.
נוסח התיקון המוצע קובע כי לצורך חישוב ההשלמה לפנסיית הרשם – ואולי מעתה "פנסיית הרשמת" – "יהיה רשאי הקיבוץ להביא בחשבון כל הכנסה או נכס של החבר או בן זוגו, למעט קצבאות הביטוח הלאומי, רנטה לניצול שואה ודירת המגורים של החבר בקיבוץ".
תיקון לעיוות שנמשך 20 שנה
"לפני שש שנים, בעקבות פניות של למעלה מ־100 קיבוצים, יזמנו יחד עם התנועה הקיבוצית מהלך לתיקון תקנות הערבות ההדדית בנושא הפנסיה בקיבוץ המתחדש", מסביר עו"ד עומר כהן ממשרד נשיץ, ברנדס, אמיר ושות'. "הצורך בתיקון נבע מעיוות עקרוני שנמשך כבר 20 שנה מאז התקנת התקנות ב־2006".
למה אתה מתכוון ב"עיוות עקרוני"?
"תקנות הערבות ההדדית מבוססות על עקרון הבטחת ההכנסה. כאשר חבר מבקש שחבריו לקיבוץ יתמכו בו כלכלית בשל היעדר מקורות הכנסה, עליו לגלות גילוי נאות של כל הכנסה או נכס מכל סוג. העיקרון הזה חל הן כאשר מדובר ברשת ביטחון שוטפת (תקנה 2) והן כאשר מדובר בסיפוק צרכים מיוחדים (תקנה 4).
"לעומת זאת, תקנה 3, העוסקת בפנסיה, מאפשרת לחבר לבקש השלמת קצבה פנסיונית גם כאשר הוא בעל נכסים או הכנסות אחרות. "כיוון שאין כל היגיון משפטי, כלכלי או חברתי להבחין בין כסף המגיע מקופת גמל לבין כסף המגיע מכל מקור אחר – שכר דירה, דיבידנד או ירושה – התיקון המוצע מיישר קו עם הלוגיקה הכללית של התקנות, שהיא הבטחת הכנסה. הוא קובע שגם בגיל פרישה ניתן יהיה להביא בחשבון הכנסה מכל סוג כאשר חבר מבקש השלמת קצבה מהקיבוץ".
עו"ד כהן מוסיף: "באותה רוח, התיקון מבהיר כי חישוב ההשלמה יבוצע באופן משפחתי, שכן אין היגיון לפנות לעזרת חברים אחרים כאשר לבן הזוג יש קצבה גבוהה יותר. "כמו כן הובהר שסכומי גמל שהחבר משך, העביר או המחה לאדם אחר ללא אישור הקיבוץ, יובאו אף הם בחשבון. "יישום התיקון יביא לכך שהקיבוץ המתחדש העתידי ייפרד מן העיסוק המתמשך בנושאי פנסיה, שכן מרבית החברים החדשים לא יהיו זקוקים להשלמה כאשר יובאו בחשבון כלל הכנסותיהם והנכסים שלהם".
רשמת האגודות השיתופיות מהדקת פיקוח: שקיפות מלאה בהליכי קבלת חברים לאגודה
הנחיה חדשה מסדירה את הליך הקבלה לחברות, בעקבות עלייה בתלונות ובהליכים משפטיים. הקיבוץ חייב לנמק ולתת זכות ערעור למועמד אם מסרבים לקבלו לחברות באגודה השיתופית.
רשמת האגודות השיתופיות פרסמה הנחיה שמסדירה את הליך קבלת החברים לקיבוץ. ההליך יחייב את הקיבוץ לנמק סירוב לקבל מועמד לחברות ולתת למועמד זכות ערעור במקרה כזה. בדברי ההסבר להנחיה החדשה מתארת עו"ד טלי ארפי־כהן, רשמת האגודות השיתופיות, כי קיימת "עלייה חדה במספר התלונות וההליכים המשפטיים בנושא של קבלת חברים לאגודות שיתופיות".
ההנחיה נועדה להבטיח כי הליכי המיון והקבלה, המהווים צומת דרכים קריטי בחיי הקהילה והפרט, יתבצעו תוך שמירה קפדנית על עקרונות השוויון, השקיפות ומניעת שרירותיות.
חובת ההנמקה וזכות הערעור
לפי תקנות האגודות השיתופיות – חברות, מפרטת הרשמת, "מי שסירבו לקבלו כחבר באגודה, רשאי לערער על הסירוב בפני האסיפה הכללית של האגודה, זולת אם נקבעה רשות אחרת בתקנות האגודה". לפיכך, מבהירה הרשמת: "הליך קבלה לחברות חייב להיות מלווה בזכות ערעור הקיימת למועמד".
ואולם, כדי לערער על סירוב לקבלה, צריך שיהיו בידי המועמד נימוקים לסירוב, שכן "ללא נימוקים זכות הערעור ריקה מתוכן באופן משפטי או מעשי, והיא בגדר אות מתה".
"חובת ההנמקה הולכת יד ביד עם זכות הערעור", ממשיכה הרשמת, שכן "אין אפשרות אמיתית למועמד לערער על נימוקי האגודה אם הם אינם ידועים לו". היא מנחה את האגודות השיתופיות לעגן במסמכי האגודה את שני הנושאים הללו: זכות ערעור למועמד, וחובת נימוק כאשר בקשתו סורבה. "אגודה הפועלת ללא הוראות בשני עניינים אלה, בתקנון או בנוהל עבודה פנימי כתוב שאושר באספה הכללית, חושפת עצמה להליכים משפטיים, לרבות תביעות נזיקין ולעתירות לביטול החלטותיה", מדגישה הרשמת.
למרות שההנחיה מציבה דרישות מחמירות, הרשמת מדגישה כי מטרתה אינה להכביד על האגודות, אלא להגן עליהן מפני טעויות שעלולות לעלות ביוקר.
נוסח ההנחיה גובש בסיוע עו"ד יבינה זכאי־בראונר. המחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית העבירה את הערותיה, ששולבו בעיקרן בנוסח ההנחיה.
להבטיח הליך שקוף וענייני
באמצעות ההנחיה מבקשת רשמת האגודות להבהיר את אופן היישום "הנכון והחוקי" של תקנות החברות, בכל הנוגע להליך קבלת חבר לאגודה, ולהסדיר את אופן הליך הקבלה לחברות באגודה שיתופית בהתאם להוראות הדין המנהלי ולכללי מנהל תקין. מטרתה היא להבטיח הליך שקוף וענייני, בהתאמה לערכי האגודות וצביונן.
אגודות שיתופיות שבהן לא מוסדר הליך קבלה לחברות בתקנון האגודה או בנוהל עבודה מוסדר, או שלא כלולה בהחלטות שלהן חובת ההנמקה למועמד שבקשתו סורבה, נדרשות להתאים את התקנון או את הנוהל שלהן לאמור בהנחיה זו.
על כל אגודה שיתופית לקבוע בתקנונה או בנוהל עבודה פנימי כתוב, שאושר באספה הכללית של אותה אגודה, את תהליך הבחינה והבדיקה של קבלת חברים לאגודה, לפי הנחיה זו, ובפרט את זכות הערעור ואת חובת ההנמקה.
מי הגורם המוסמך לקבל החלטה בדבר קבלת חבר לאגודה?
הרשמת מדגישה כי האגודה ריבונית להחליט בדבר זהות הגורם המוסמך לקבלה לחברות, זהותם של גורמים נוספים המעורבים בתהליך – הגורם הממליץ או המטפל – וכן בדרישות, בפרמטרים, בקריטריונים ובתנאים המהותיים לקבלה לחברות באגודה. כל אלה נתונים לשיקול דעתה הבלעדי של כל אגודה.
ההנחיה מפרטת שורה של הוראות לביצוע, ובכל הנוגע לאגודות שיתופיות שהן קיבוצים ומושבים שיתופיים, היא קובעת כי:
- על תקנון אגודה שיתופית לכלול הוראה הקובעת מי הגורם המוסמך לקבל את ההחלטה הסופית בדבר קבלת חבר לאגודה. זהות הגורם המחליט נדרשת להיות מעוגנת בתקנון האגודה, ואין די בעיגונה בנוהל עבודה.
עם זאת, ההליך הפרוצדורלי לקבלת חבר לאגודה אינו חייב עיגון בתקנון, ויכול להיות מוסדר בנוהל עבודה כתוב שיאושר באספה.
- על האגודה לקבוע את זהות הגורמים העוסקים בנושא מטעמה: הגורם המחליט, הגורם הממליץ והגורם המטפל. גורם אחד יכול למלא את כל הפונקציות האלה או חלק מהן.
לדוגמה בלבד: הגורם המטפל – ועדת קבלה/קליטה; הגורם הממליץ – ועד ההנהלה; הגורם המוסמך לקבל החלטה סופית – אספת החברים.
- ככל שמונה גורם חיצוני שיבצע עבור האגודה בדיקות אבחון ביחס למועמד, בהיבט כלכלי, כספי, קהילתי, חברתי או אחר, יהיה גורם זה בגדר ממליץ בלבד, ולא ניתן יהיה במסגרת ההחלטה הסופית להסתמך רק על עמדתו של הגורם החיצוני. זכותו של המועמד לקבל את תוצאות האבחון של הגורם החיצוני, כדי שבמקרה של דחיית בקשתו תהיה לו הזדמנות הוגנת להשיב לממצאי האבחון.
- ההנחיה מפרטת את מתכונת הטיפול בכל שלבי הקבלה, ובכלל זה ביצוע ראיון עם כל אחד מהמועמדים. קודם לראיון יש למסור למועמד מידע ומסמכים הנוגעים אליו ומשמשים את הגורם המטפל, כדי שיוכל להתייחס אליהם בראיון עצמו. הראיון יתועד, וכך גם סיכום הראיון.
- מהגורם המטפל עובר הטיפול, עם המסמכים הנוגעים, לגורם הממליץ, אשר יגבש עמדה כתובה לעניין קבלת המועמד לחברות, בצירוף נימוקים מפורטים.
- אם, לפי הדוגמה, האספה בקיבוץ היא הגוף המוסמך לקבלת החלטה סופית בדבר קבלת המועמד לחברות, והגורם הממליץ הוא ועד ההנהלה, יעביר ועד ההנהלה את המלצתו הכתובה לאספה. החלטת האספה תתקבל בדרך המקובלת בקיבוץ. כמובן, אין צורך לכתוב נימוקים להחלטת האספה הכללית.
- הגורם המטפל יודיע למועמד על זכותו להגיש ערעור על ההחלטה לאותו גורם באגודה שייקבע לצורך כך. לפי ההנחיה, ככל שהגורם המטפל או הממליץ סירב לאשר את בקשת המועמד, צריך הנוהל הפנימי או התקנון לקבוע זכות ערעור לאספה או לרשות אחרת.
ככל שלפי הנוהל או התקנון ישנה רשות מבין רשויות האגודה שניתן לערער בפניה, תינתן למועמד זכות להגיע לדיון עם עו"ד ולהציג את טיעוניו. ואולם, אם הסירוב – כלומר הדחייה או אי־הקבלה לחברות – התקבל באספה עצמה, אין זכות ערעור, והמועמד יוכל לפנות לבית המשפט בהליך משפטי שמהותו ביקורת שיפוטית על החלטת אספה.
חברי הוועד נושאים באחריות המשפטית לניהול תקין
ההנחיה מציינת כי אם קיימות החלטות באגודה הפוטרות את הגופים המוסמכים בה מחובת הנמקה במקרה של סירוב לקבלה לחברות, למעט במקרה של דחיית הבקשה באספה, הדבר מנוגד לדין, ועל האגודה חלה חובה לתקן את מסמכיה.
תלונות שיובאו בפני משרד הרשמת בנוגע לקבלת חברים לאגודות ייבחנו בהתאם להלימה שבין החלטות האגודה לבין הנחיה זו. אם מהבדיקה יעלה כי קיימת החלטה באגודה הקובעת שניתן לסרב לבקשת חברות של מועמד ללא הנמקה, משרד הרשמת יודיע לאגודה כי ההוראה בטלה ויחייב אותה בתיקון. ההנחיה מדגישה כי "חברי הוועד הם שנושאים באחריות המשפטית לניהול תקין של הליך הקבלה, ובהיותם כאלה – עלולים להיות חשופים, יחד עם האגודה, לתביעות כספיות בגין ניהול לא תקין של ההליך".
לאחרונה, מדגימה ההנחיה, "ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי שחייב את חברי הוועד והאגודה במושב בפיצוי כספי בשיעור ניכר למועמדים שהאגודה סירבה לקבלם לחברות, בשל כך שהאגודה ניהלה את ההליך בניגוד לדין, בניגוד לכללי המשפט המנהלי, ללא הנמקה ברורה, בחוסר תום לב, מתוך שיקולים זרים ובניגוד עניינים".
