שיוך דירות בקיבוצים – האתגר המשפטי ופתרונו באמצעות ייפוי כוח מתמשך 

שיוך דירות הוא תהליך שבו זכויות המגורים של חברי הקיבוץ בדירתם מקבלות ביטוי קנייני –  לרוב באמצעות רישום הזכות ברשות מקרקעי ישראל/בטאבו. 

מדובר בתהליך מורכב, ארוך ולעיתים רווי בירוקרטיה, במיוחד בקיבוצים שבהם השיוך טרם הושלם או נמצא בשלבי רישום מתקדמים. 

במקרים רבים, האוכלוסייה המבוגרת בקיבוצים היא זו שזכאית לשיוך. מתוך זכות זו, עליהם לבצע פעולות כגון: חתימות על הסכמים, מסמכים, הגשת טפסים, התנהלות מול הרשויות והקיבוץ ועוד. 

ההיבט הקיבוצי: שיוך דירות כאתגר משפטי ייחודי 

תהליך שיוך הדירות בקיבוצים הפך בשנים האחרונות לנושא מרכזי במגזר הקיבוצי. 
מדובר בהעברת זכויות המגורים של החברים מהקיבוץ לבעלות או לחכירה אישית – בין אם ברשות מקרקעי ישראל, בטאבו, או באמצעות חוזה שיוך פנימי. 

אלא שתהליך זה מצריך פעולות משפטיות קנייניות לכל דבר ועניין, כמו: 

*חתימה על חוזי שיוך ורכישה, 

*הגשת בקשות לרישום זכויות, 

*חתימות על מסמכים לרמ"י, לעיתים בליווי תצהירים נוטריוניים, 

*ולעיתים גם טיפול בענייני מס רכישה ומס שבח. 

כאשר החבר מאבד את כשירותו המשפטית – מתעוררת בעיה אמיתית: מי מוסמך לבצע את אותן פעולות מטעמו? 

כאן נכנס לתמונה ייפוי הכוח המתמשך! 

מבט כללי על חשיבותו של ייפוי כוח מתמשך– 

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם לקבוע מראש מי ינהל את ענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים, אם וכאשר לא יהיה מסוגל לעשות זאת בעצמו.  

ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם: *להביע את רצונו מראש ולהבטיח שמיופה הכוח יפעל על פי ההנחיות האישיות שלו. *למנוע מינוי אפוטרופוס על ידי בית משפט, הליך שעלול להיות ארוך ומורכב. *לחסוך עלויות ובירוקרטיה –  אין צורך בכל פנייה עתידית לערכאות משפטיות ברוב הפעולות. *לשמור על כבודו ופרטיותו – ההחלטות מתקבלות במסגרת משפחתית ואישית, בהתאם להנחיות שנקבעו מראש. 

ייפוי כוח מתמשך מבטיח שליטה, רצף, וביטחון משפטי –  והכול בהתאם לרצון הממנה 

החשיבות המיוחדת של ייפוי כוח מתמשך בהקשר של שיוך דירות בקיבוצים – 

1. הקלה בביצוע פעולות משפטיות בעתיד 

במקרים שבהם חבר קיבוץ מזדקן או מאבד את יכולתו לנהל ענייניו, מיופה הכוח יוכל להמשיך לטפל בכל הקשור לשיוך הדירה – חתימה על מסמכים, אישור חוזים, או ביצוע רישום בטאבו – מבלי להזדקק לצו אפוטרופוס. 
כך נמנעים עיכובים משמעותיים. 

2. הגנה על זכויות הממנה 

ייפוי כוח מתמשך מאפשר לממנה לקבוע מראש מי ייצג אותו מול הנהלת הקיבוץ, מול רשות מקרקעי ישראל ומול עורכי דין ורשויות המס. 
כך נמנע מצב שבו גורמים חיצוניים יקבלו החלטות שאינן תואמות את רצונו האישי של החבר או החברת קיבוץ. 

3. שימור זכויות הדירה במשפחה 

תהליך השיוך כולל לא אחת שאלות של העברה עתידית, הורשה או שימוש בזכויות. באמצעות הנחיות מפורטות בייפוי הכוח ניתן לוודא שמיופה הכוח יפעל לפי העקרונות שהגדיר הממנה – למשל, לשמור את הזכות בתוך המשפחה או להסדיר העברה בין דורות. 

4.  מניעת עיכובים בהעברת זכויות במקרה של חוסר כשירות 

ללא ייפוי כוח מתמשך, אם חבר קיבוץ מאבד את כשירותו, לא ניתן לבצע פעולות כלשהן בשמו – גם לא לרשום דירה על שמו או להעביר זכויות לילדיו. 
ייפוי כוח מתמשך מונע קיפאון משפטי ומאפשר למיופה הכוח לפעול מיידית, בהתאם להנחיות. 

דוגמאות מהשטח – כשייפוי כוח מתמשך עושה את כל ההבדל 

א. שיוך דירות בקיבוץ בעיצומו – והחבר מאבד כשירות– 

תהליך השיוך באחד הקיבוצים בארץ, היה בשלב החתימות על ההסכמים מול רמ"י. אחד החברים, שהיה מיועד לחתום תוך שבועיים – לקה באירוע מוחי, ואיבד את יכולתו לתקשר עם הסביבה.  
משפחתו פנתה למזכירות הקיבוץ בבקשה להשלים את החתימה בשמו, אך נענתה כי אין אפשרות משפטית לכך ללא מינוי אפוטרופוס ואישור בית משפט. 
ההליך למינוי אפוטרופוס ארך כמעט חמישה חודשים.   

ב. בני זוג קיבוצניקים – רק אחד כשיר 

בני זוג מקיבוץ במרכז הארץ, שניהם ותיקים, היו בעיצומו של הליך שיוך הדירות. 
האישה, שבריאותה הידרדרה, לא הייתה מסוגלת לחתום על טפסי רמ"י. לבעלה היה ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף כבר שנה קודם לכן. 
הוא פנה לאפוטרופוס הכללי בבקשה לאישור רישום הזכויות, וקיבל את האישור תוך זמן קצר. 

כך נחתמו ההסכמים בזמן, הזכויות נרשמו, ובני הזוג קיבלו את אישור שיוך הדירה על שמם – מבלי לעבור דרך בית המשפט. 

ג. ילד המבקש להשלים שיוך דירת הוריו 

חבר קיבוץ נפטר, ואלמנתו נותרה בחיים אך במצב קוגניטיבי ירוד. תהליך השיוך טרם הושלם, והבן רצה לרשום את הדירה על שמה. כיוון שהאם חתמה בעבר על ייפוי כוח מתמשך שממנה את בנה לטפל בענייני רכוש ומקרקעין, הוא הצליח, לאחר קבלת אישור מהאפוטרופוס הכללי – להשלים את הרישום, לשלם את המסים, ולוודא שהדירה תירשם על שמה.  

ד. דירה בשיוך מתקדם – קיבוץ שעובר שינוי סטטוס 

בקיבוץ אחר שהפך לקיבוץ מתחדש, חברים החלו לקבל חוזי חכירה אישיים. אחת החברות כבר לא יכלה לטפל בענייניה, אך מבעוד מועד מינתה את אחייניתה בייפוי כוח מתמשך. 
האחיינית, פנתה לאפוטרופוס הכללי, קיבלה אישור לעסקה במקרקעין, חתמה על כל המסמכים מול רמ"י – והדירה נרשמה על שם דודתה. 
בהמשך, כשהדודה נפטרה, הועברו הזכויות ליורשיה כחלק מעיזבון מסודר, ללא צורך בערעורים או הליכים מורכבים. 

ה. מכירת דירה בקיבוץ לאחר שיוך 

לאחר השלמת השיוך, חבר קיבוץ ביקש למכור את הדירה ולהעתיק את מקום מגוריו. זמן קצר לפני המכירה, מצבו הבריאותי הידרדר. 
מיופה הכוח שמונה בייפוי כוח מתמשך פנה לאפוטרופוס הכללי וקיבל אישור לביצוע עסקה במקרקעין – מכירת הדירה, כולל חתימה על חוזה המכר ותיאום מסים. 
כך ניתן היה להשלים את העסקה תוך שמירה מלאה על רצון הממנה ותוך פיקוח האפוטרופוס הכללי – שקיפות, הגנה וביצוע יעיל. 

המסר מהשטח 

בכל המקרים, ייפוי כוח מתמשך לא ביטל את הצורך באישור פעולה כלכלית, אך מנע עיכובים של חודשים רבים ומייתר את הצורך במינוי אפוטרופוס ובאישור שיפוטי. המשפחות והקיבוצים יכלו להתקדם עם שיוך הדירות, בצורה מסודרת, תוך שמירה על רצון החבר, על זכויותיו ועל המשכיות ההליך מול רמ"י. 

לסיכום – ביטחון, שליטה, וראייה קדימה 

ייפוי כוח מתמשך הוא לא רק מסמך משפטי. הוא ביטוח חיים משפטי – ובמקרה של חברי קיבוץ, מדובר בכלי חיוני במיוחד לשמירה על זכויותיהם בנכס (הרכושי) החשוב ביותר –  הדירה שלהם בקיבוץ. 

הוא מאפשר לממנה לדעת שהזכויות, המעמד, והקשר לקיבוץ – יישמרו גם ביום שבו לא יוכל עוד לנהל את ענייניו בעצמו. 

בריאות איתנה לכל, 

ספי מנור, עורכת דין ונוטריון 

נייד: 054-9980400 

כתובת המשרד: קיבוץ הזורע