נשיא ומנכ"ל התאחדות יצואני הבשר האמריקאית, דן הלסטרום, הציג בכנס USMEF באינדיאנפוליס תמונת מצב מעודדת: לקוחות בעולם ממשיכים להעדיף בשר חזיר, בקר וכבש מארה"ב בזכות איכות ויציבות, גם מול חסמים בסין ומלחמות סחר
*תמונה ראשית: עדר בקר בארה"ב. צילום: PIXABAY
הביקוש העולמי לבשר אדום מארה"ב ממשיך לשמור על יציבות מרשימה בשווקים מרכזיים, שם הלקוחות מחפשים איכות אחידה ומוצר אמין. כך הסביר דן הלסטרום, נשיא ומנכ"ל התאחדות יצואני הבשר של ארה"ב (USMEF) בכנס התכנון האסטרטגי שנערך באינדיאנפוליס.
לדבריו, יצוא בשר החזיר אמנם נמוך במעט מקצב השיא שנרשם אשתקד, אך הפער נובע בעיקר מתחילת 2025, תקופה שבה סין הגבירה את מכסי התגמול על ארה"ב והטילה אי-ודאות בנוגע לאישור מפעלי עיבוד.
ב USMEF-מציינים כי למרות נתוני יצוא זמינים רק עד יולי בשל השבתת הממשל, משלוחי החזיר למקסיקו נמצאים בקצב שיא, וכך גם היצוא לאמריקה המרכזית ולקולומביה.
הלסטרום מציין כי יצוא הבקר נפגע באופן משמעותי יותר, בעיקר בשל מגבלות מצד סין. הבקר האמריקאי לא רק מתמודד עם מכסי תגמול, אלא גם עם הסרות מפעלים מהרשימות ואי-חידוש אישורי פעילות לרוב המכריע של מפעלי הבקר ומחסני הקירור בארה"ב. לדבריו, פתיחה מחודשת מלאה של שוק הבקר הגדול בעולם תלויה בשורת צעדים שעל סין לבצע, וייתכן שהקיפאון יימשך עד 2026.
הלסטרום מדגיש כי מדובר במהלך פוליטי מובהק מצד בייג'ינג ומביע ביטחון כי נציגות הסחר של ארה"ב מודעת היטב למצב ופועלת כדי לפתור אותו, אך אינו יודע מתי יושג פתרון.
חשיבות הסכמי הסחר
הלסטרום מדגיש כי הגנה על הסכמי הסחר הקיימים היא משימה דחופה. לדבריו, ישנה אופטימיות ששיחות מול שותפות סחר נוספות, בעיקר בדרום מזרח אסיה, יובילו לפתיחת הזדמנויות חדשות לענף הבשר האמריקאי.
בעשור האחרון גדל יצוא הבשר למדינות בעלות הסכמי סחר חופשי ביותר מ-30 אחוז, וכיום מהוות מדינות אלו 76 אחוז מכלל משלוחי הבשר מארה"ב.
הלסטרום מזכיר למשתתפי הכנס, תוך שימוש בציטוט של פול הרווי, כי הענף ידע להתמודד בעבר עם משברים חריפים כמו סגירת שווקים בעקבות פרוץ מחלת ה-BSE או צניחת ביקושים בעקבות המשבר הפיננסי של 2008.
לדבריו, גם הפעם הענף יתגבר על המכשולים בזכות ניסיון, שיתוף פעולה ונחישות.
יחסים מורכבים עם סין
הדובר המרכזי בכנס, יאן למברגטס, ראש תחום כלכלה ושווקים גלובליים בחברת RaboResearch ניתח את מערכת היחסים הסבוכה בין ארה"ב לסין.
לדבריו, אין לצפות להסכם סחר כולל בקרוב. בעוד ארה"ב דורשת גישה רחבה יותר לשוק הסיני, בייג'ינג אינה מוכנה להרחיב את הפתיחה בשל הדרך שבה שימרה את יתרונה המסחרי לאורך עשרות שנים.
שתי המעצמות מנסות לקנות זמן, הוא אומר. סין מבודדת כיום מגישה לשבבים מתקדמים וזקוקה לשנים כדי לפתח תעשייה מקומית בתחום. במקביל, ארה"ב זקוקה לזמן כדי להרחיב את יכולות הפקת ועיבוד המחצבים החיוניים לתעשיית השבבים ולתעשיות נוספות.
כאוס בתעשיית הבקר בארצות הברית: מחסור, ביקוש שיא והתערבות פוליטית
המומחה דרל פיל מאוניברסיטת אוקלהומה מזהיר: "אין פתרונות קסם. רק זמן וסבלנות יאזנו בין ההיצע המצטמצם לביקוש הגבוה, לא חקירות ולא לחצים פוליטיים".
הכאוס בענף הבקר האמריקאי אינו פרי הדמיון. כפי שניסח זאת צ'יפ פלורי, מנחה ההסכת AgriTalk יש כאוס בענף הבקר. המצב הנפיץ נובע בין היתר מהצהרות האחרונות של הנשיא דונלד טראמפ, שקרא להוריד את מחירי הבקר ואף ביקש ממשרד המשפטים לפתוח מיד בחקירה נגד בתי המטבחיים בחשד להעלאת מחירים מלאכותית.
דרל פיל, מומחה לשיווק בקר מאוניברסיטת סטייט אוקלהומה, מסביר כי מדובר בתקופה יוצאת דופן. לדבריו, הפוליטיקה תמיד השפיעה בעקיפין על החקלאות, אך כמעט אף פעם לא עמדה תעשיית הבקר במרכזו של עימות פוליטי ישיר.
בריאיון להסכת AgriTalk מדגיש פיל כי מגבלות ביולוגיות ומבניות בענף הבקר מונעות פתרונות מהירים. גידול עגלים עד סיום הפיטום הוא תהליך קבוע בזמן, ואין שום מדיניות שיכולה לקצר אותו. לדבריו, כל תגובת היצע אפקטיבית דורשת זמן, סבלנות והתאמות ארוכות טווח.
האש מופנית כלפי בתי המטבחיים
ריכוזיות בענף עיבוד הבקר וכניסת חברות זרות לבעלות על מפעלים אינם נושאים חדשים. פיל מזכיר כי החשדנות כלפי בתי המטבחיים קיימת כבר למעלה ממאה שנה, עד כדי כך שחלק מהענף רואה בחשדנות הזו כמעט עניין תרבותי.
לדבריו, הביקורת הנוכחית מחפשת אשמים נוחים ומתעלמת מהמציאות המורכבת של היצע וביקוש.
הסיבה למבנה התעשייה כפי שהוא כיום נעוצה בכלכלה פשוטה: יעילות הגודל. מפעלים גדולים יכולים להפיק בשר בעלות נמוכה ולכן לשמור על מחירי בקר סבירים לצרכנים ועל תשלומים גבוהים יותר למגדלים מאשר בענף מפוצל ופחות יעיל.
פיל מסביר כי השוק פועל כמו גומייה: כל מחירי הבקר והבשר קשורים, אך אינם נעים יחד. שינוי בשרשרת הערך, מהעגל ועד הקמעונאי, מתבטא בעיכוב ובתנודות משמעותיות, ולכן אין תיאום מלא בין המחירים לכל אורך השרשרת.
לגבי בעלות זרה, פיל מדגיש שאין הוכחה לכך שחברות זרות משנות את התנהגותן בשוק האמריקאי. להפך, חברות אלו השקיעו סכומי עתק במתקנים בארה"ב ופועלות לפי כללי השוק האמריקאי, בדיוק כמו חברות מקומיות. הוא אף מעלה שאלה פשוטה: אם לא הן, מי היה מבצע השקעות כה גדולות?
הכל תלוי בשיקום העדרים
במאמרו האחרון כותב פיל כי הקריאות הפוליטיות לחקירות נגד בתי המטבחיים מפספסות את העובדה שהסקטור שסופג כרגע את ההפסדים הגדולים ביותר הוא דווקא סקטור העיבוד.
לדוגמה, לפי נתוני ,Meat Institute רווחיות בתי המטבחיים נכנסה לשטח שלילי כבר בספטמבר 2024. בשבוע שהסתיים ב-4 באוקטובר 2025 עמד מרווח העיבוד על מינוס 126.50 דולר לראש בקר לעומת מינוס 125.65 דולר בשנה הקודמת. התחזית לשנה הקרובה: הפסד של כ-166 דולר לראש.
פיל מסביר: אין פשוט מספיק בקר. המחסור בבעלי חיים גורם למפעלים לעבוד מתחת לקיבולת היעילה, מה שמוביל להפסדים כבדים. המצב נובע משנים של בצורת ולחצים נוספים שהקטינו את מספר הפרות הממליטות. כתוצאה מכך, מחירי הבקר הגבוהים כיום אינם תוצר של מניפולציה, אלא של מחסור אמיתי.
לדבריו, ייקח שנים לשקם את העדרים. גם אם 2025 תהיה השנה הנמוכה ביותר מבחינת מלאי, ב-2026 כמעט לא תירשם צמיחה, וגם לא ב-2027. רק ב-2028 עד 2029 אפשר לצפות לעלייה משמעותית בייצור הבקר.
פיל מתריע מפני ניסיונות לקצר את התהליך באמצעות רגולציה או התערבות פוליטית.
התערבות כזו לא תאיץ את השיקום אך עלולה לגרום נזק מהותי לתעשייה. לדבריו, רק זמן והתאוששות טבעית של השוק יאפשרו חזרה לאיזון.
פוליטיקה לא תוריד את המחירים
פיל אומר בפשטות: אין שום דרך לגרום למחירי הבקר לרדת במהירות. הדרך היחידה תהיה לפגוע בתעשייה, פעולה שתגרום דווקא לעליית מחירי הבשר בחנויות. המחסור יישאר, והצרכנים ישלמו יותר. לדבריו, רוב מגדלי הבקר מבינים שהענף מורכב ועדין וכל אחד מהשלבים בו חיוני. כשפוליטיקה גוברת על ההיגיון הכלכלי, התוצאות עלולות להיות הרסניות.
הוא מסכם: ברגע שהפוליטיקה נכנסת למרכז, כל התחזיות הופכות מעורפלות וכל ההימורים מבוטלים.
המאבק בזבוב הסרקומה: משרד החקלאות האמריקאי נאבק בטפיל המסוכן
המתקן החדש יאפשר פיזור אווירי של זבובים עקרים בצפון מקסיקו, יחזק את ההיערכות מול טפיל הNWS- וירחיב את יכולת התגובה המיידית של ארצות הברית.
משרד החקלאות של ארצות הברית (USDA) הודיע על פתיחת מתקן חדש לפיזור זבובים עקרים בעיר טמפיקו שבמקסיקו. המתקן יאפשר לבצע פיזור אווירי של זבובים עקרים ברחבי צפון מזרח מקסיקו, כולל במדינת נואבו לאון, ומהווה שלב מרכזי נוסף במאבק בטפיל הסרקומה האמריקאי החדש .(New World Screwworm – NWS)
שרת החקלאות של ארה"ב, ברוק רולינס, מסר כי המהלך הוא כלי קריטי בהתמודדות עם התפשטות הטפיל: פתיחת מתקן טמפיקו מבטיחה גמישות ויכולת תגובה מהירה בצפון מקסיקו. היא תאפשר להגביר את הפיזור האווירי ולהמשיך לדחוף את הטפיל דרומה. עצירת התפשטות הסרקומה היא בראש סדר העדיפויות של הממשל.
בשבוע שעבר נפגשה רולינס עם נשיאת מקסיקו, קלאודיה שיינבאום, ועם שר החקלאות חוליו ברדגה, כדי לדון בתכנית המשותפת להתמודדות עם .NWS לדבריה, שתי המדינות מגבירות את המאמצים ומשלימות בחינה מקיפה של פעילותיהן כדי לוודא שהנהלים מיושמים במלואם. הצוותים נערכים במיוחד לחודשי החורף במסגרת תכנית מקיפה בת חמישה שלבים להגנה על משק החי בארצות הברית.
עיקרי המנגנון
הדרך היעילה ביותר למיגור NWS היא שחרור זכרים עקרים, המתרבים עם נקבות בר ומובילים לקריסת האוכלוסייה. קיימות שתי שיטות פיזור:
- פיזור אווירי
- פיזור קרקעי באמצעות תאי שחרור
הפיזור האווירי עדיף משום שהוא מאפשר כיסוי שטחים גדולים בקצב אחיד, כולל אזורים שקשה להגיע אליהם מהקרקע. פיזור קרקעי משמש כאשר נדרשת תגובה מהירה במרחק מהמתקן הקבוע.
לפי הודעת ,USDA ארצות הברית מפזרת כיום כ-100 מיליון זבובים עקרים בשבוע במקסיקו. עד כה התקיימו פעולות אוויריות רק בדרום המדינה, מה שחייב שימוש נרחב בשחרור קרקעי בצפון. הרחבת היכולת האווירית צפויה לשפר משמעותית את יעילות הפעולות.
התפשטות – אך לא צפונה
על אף שמקסיקו ממשיכה לדווח על מקרי NWS חדשים, רובם המכריע מרוכז בדרום המדינה, ללא התקדמות צפונה בחודשים האחרונים. במקרה שתתרחש התפשטות, מתקן טמפיקו יאפשר טיפול מיידי באזורים מאוימים נוספים.
שני המקרים הצפוניים ביותר אותרו בנואבו לאון, כ-70 וכ-170 מייל מהגבול עם ארצות הברית, אצל עגלים שהועברו מצ'יאפס. שני האירועים אינם פעילים עוד, ולא התגלו זבובי NWS חדשים באזור. ה-USDA ממשיך בפיזור עקרים בנואבו לאון וכעת יעבור לשיטה האווירית גם שם.
הרחבת היכולות העתידיות
ייצור הזבובים העקרים מתבצע כיום במתקן COPEG בפנמה. נוסף לכך USDA משקיע 21 מיליון דולר בשדרוג מתקן קיים במטפה, מה שצפוי להכפיל את יכולת הייצור של זבובי NWS עד קיץ 2026.
בארצות הברית נבנה מתקן פיזור נוסף בבסיס האוויר מור שבעיר אדינבורג, טקסס, שיחל לפעול בראשית 2026. במקביל, מתוכנן מתקן ייצור חדש בדרום טקסס, שיגיע לקיבולת של עד 300 מיליון זבובים עקרים בשבוע.
USDA עובד בשיתוף פעולה הדוק עם רשות החקלאות המקסיקנית- SENASICA כדי ליישם את תכנית הפעולה המשותפת ולחזק את מערכי הלכידה, הפיקוח והבקרה על תנועת בעלי חיים.
גם דיפלומטיה וגם סחר
לצד המאבק בטפיל, רולינס הובילה בשבוע שעבר את משלחת הסחר הגדולה ביותר בתולדות משרד החקלאות האמריקאי. המשלחת כללה 41 חברות אמריקאיות, 33 ארגוני סיוע חקלאיים, שש מחלקות חקלאות מדינתיות ו-150 משתתפים. במהלך שלושה ימי המפגש התקיימו למעלה מ-500 פגישות עסקיות.
לפי הודעת USDA המשלחת הייתה הזדמנות משמעותית לחיזוק קשרי הסחר בין המדינות ולשמירת אחריותה של מקסיקו כלפי התחייבויותיה במסגרת אמנת המים מ-1944, תוך המשך התגובה המואצת ל.NWS-
יצרני הבקר בארה"ב מברכים על סיום השבתת הממשל
איגוד הבקר הלאומי בארצות הברית: החזרה לפעילות מלאה חיונית לשירותים קריטיים ולנתוני השוק שעליהם נשענים המגדלים
לאחר שהקונגרס אישר החלטת המשכיות תקציבית שסיימה את השבתת הממשל, פרסם איתן ליין, סגן נשיא אגף קשרי הממשל באיגוד יצרני הבקר הלאומי ,(NCBA) הצהרה רשמית שבה הביע שביעות רצון מהחזרה לשגרה.
לדברי ליין, מגדלי הבקר בארצות הברית זקוקים לממשלה פעילה ומתפקדת באופן מלא כדי לקבל שירותים חיוניים ונתוני שוק עדכניים. הוא הודה ליו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון ולמנהיג הרוב בסנאט ג'ון טון על העברת חבילת התקציב שמסיימת את ההשבתה ומאריכה את חוק החקלאות.
ליין הדגיש כי למרות מאמצי ממשל טראמפ לצמצם את הפגיעה במגדלים במהלך ההשבתה, היא עדיין גרמה לשיבושים נרחבים בענף. לדבריו, יצרני הבקר שמחים לראות את הממשל חוזרת לפעילות מלאה ויציבה.
ייצור וצריכת הבקר באיחוד האירופי ימשיכו לרדת בשנים הקרובות
לפי תחזית האיחוד האירופי לשנים 2024-2035: עדר הבקר יקטן ב-2.9 מיליון ראש, הייצור ירד ל-6.3 מיליון טון, וצריכת הבשר לנפש תמשיך להצטמצם
ייצור הבקר באיחוד האירופי צפוי להמשיך לרדת ולהצטמצם ב-450 אלף טון עד שנת 2035, לרמה של 6.3 מיליון טון – ירידה של 6.7 אחוז בהשוואה לממוצע השנים 2022-2024. במקביל, עדר הפרות באיחוד צפוי להתכווץ ב-2.9 מיליון ראשי בקר, כך על פי דוח התחזית החקלאית של האיחוד האירופי ל-2024-2035.
לפי הדוח, עדר החלב ילך ויקטַן באופן הדרגתי, בעוד שעדר פרות הבשר צפוי לרדת ל-9.5 מיליון ראש עד 2035 – ירידה של 770 אלף ראש או 7.5% בהשוואה לשנים 2022-2024. הסיבה המרכזית: רווחיות נמוכה וצפי להקשחת רגולציה סביבתית. עם זאת, הדוח מציין כי מאחורי הירידה הכללית מסתתרים גם כיוונים מנוגדים במדינות האיחוד השונות.
תמיכות, סבסוד ומנגנוני סיוע אקולוגיים, במסגרת מדיניות החקלאות החדשה ,(CAP) לצד צפי למחירי שוק נוחים יחסית, צפויים רק להאט את מגמת הירידה – אך לא לעצור אותה.
משקל השחיטה הממוצע צפוי להמשיך לעלות מעט בזכות ניהול עדרים מתקדם והזנה איכותית, וכן בשל עלייה בחלקם של בעלי חיים מגזעי בקר ייעודיים. עם זאת, המעבר לייצור אורגני ושיטות גידול אקסטנסיביות עלול לאזן חלק מהשיפור.
בשנת 2024 ירדה צריכת הבקר באיחוד האירופי בעקבות היצע הדוק, מחירים גבוהים ויחס ציבורי הולך ומתרחק מבשר בקר בשל חששות סביבתיים. מגמת הירידה הזו צפויה להימשך. על פי הדוח, עד 2035 צריכת הבקר לנפש עלולה לרדת מ-9.8 קילוגרם בשנה ל-9.2 קילוגרם בלבד – ירידה של 5.9 אחוז.
