יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2026 01 13 173355

מהבריכה בספיר ועד אולימפיאדת טוקיו

4 דק' קריאה

שיתוף:

נתן גוטפלד בן ה-20 התחיל לשחות במושב כבר בגיל ארבע וראשית הקריירה הספורטיבית שלו הייתה בענף הטריאתלון במסגרת מועדון הפועל הערבה * בחו"ל התחרה באולימפיאדת החרשים והגיע למקום חמישי ובארץ הוא מתמודד בתחרויות השחיה הרגילות

*תמונה ראשית: נתן מתכונן למקצה 50 מטר חזה באולימפיאדה 

כשנתן גוטפלד (20) ממושב עידן בערבה היה פעוט בן שנתיים, הבחינו הוריו שהוא אינו מגיב כמעט לרעשים והסיקו מכך שהוא סובל מבעיית שמיעה. החשש התאמת ונתן נדרש לשאת מכשירי שמיעה במהלך כל שנות ילדותו. לפניי ארבע שנים הוא עבר ניתוח במהלכו הוכנס שתל לאוזן שמאל. כיום הוא מתגורר ברמת גן ומתאמן במועדון שנמצא במרחק הליכה, אצל פליקס רובינשטיין במכבי רמת גן מרום נווה, חמישה ימים בשבוע, פעמיים ביום. המכשיר מאפשר לו התנהלות יומיומית ללא צורך בכוח עזר.

גוטפלד התחיל לשחות במושב כבר בגיל ארבע וראשית הקריירה הספורטיבית שלו הייתה בענף הטריאתלון במסגרת מועדון הפועל הערבה, שמרכזו ביישוב ספיר. הוא זכה במדליות בתחרויות לגילאי 9-12, אבל העדיף בהמשך להתמקד בשחייה ולשם כך נסע שלוש פעמים בשבוע לאימונים בעומר עם המאמן גארי קלנטרוב, שגם היה אחראי על הטרמפים.

העומס התגבר בתיכון, כשלמד במקיף ו' בבאר שבע בחברת לקויי שמיעה, והנסיעות המרובות (לעתים ארבע שעות ביום ואפילו יותר) גרמו לעייפות מצטברת, כאבי ראש, ולהחלטה לעבור לעמק יזרעאל. גוטפלד התגורר אצל בני משפחה ברמת ישי, למד בנהלל והתאמן באגודת הפועל עמק יזרעאל אצל אנדריי טוט, אבל שם עלתה הקריירה שלו על שרטון. "בכיתה י' עליתי לתשעה אימונים בשבוע והשקעתי הרבה, אבל זה בא על חשבון חיי חברה ולא מצאתי את עצמי משתלב. לכן קיבלתי החלטה לפרוש בכיתה י"א ולנסות להשתלב בחיי הפנימייה."

נתן גוטפלד עם דיויד לנסמן בוינגייט
נתן גוטפלד עם דיויד לנסמן בוינגייט. צילום: ארגון הספורט של החרשים בישראל 

מה גרם לך לחזור להתאמן בבריכה?

גוטפלד: "דייויד לנדסמן, מארגון הספורט של החירשים, סיפר לי על אולימפיאדת טוקיו קצת לפני סיום י"ב. בהתחלה אמרתי לו שזה לא בראש שלי, אבל אחר כך התחרטתי. סיימתי תיכון בנהלל ב-2024 והתקבלתי לשומר החדש במצפה נחל עמוד, אבל לא הסתדרתי והחלטתי לעזוב. זו הסיבה שהגעתי לפליקס."

איך אתה מעביר את היום ברמת גן?

גוטפלד: "מצאתי מקום זול יחסית ואני בינתיים מסתדר. למדתי לעשות כלים, כמו בפנימייה אבל ללא שותפים. אני צריך להתמודד עם האתגר של חיים בעיר. באימונים אצל פליקס אני חלק מקבוצה ומוריד את מכשירי השמיעה."

"הוא יצר איתי קשר באינסטגרם וכך החלטנו שנעבוד יחד," מסביר לי המאמן פליקס רובינשטיין. "זו פעם ראשונה שאני מאמן שחיין כבד שמיעה. בנוסף לבעיית שמיעה, האנשים האלה סובלים בדרך כלל גם מבעיות של שווי משקל והבנת מסרים מילוליים, ולכן אני נעזר לפעמים בטלפון כדי לכתוב לו את ההוראות. נתן גם יודע לקרוא שפתיים."

האתגר האולימפי התממש לפני חודשיים. נתן הצליח לעמוד בתוך מספר חודשים בקריטריון הישראלי והעפיל לשני גמרים במשחקים האולימפיים לכבדי שמיעה (DEAFLYMPICS) שנערכו בטוקיו בהשתתפות ספורטאים מ-81 מדינות. הוא סיים חמישי ב-50 מטר חזה בזמן של 29.83 שניות וגם חמישי ב-100 חזה בזמן של 1:05.93 דקה. לדבריו הוא ציפה ליותר והיה מדורג שלישי ב-50 חזה ברשימת המשתתפים.

בסוף דצמבר הוא התחרה באליפות ישראל בבריכות קצרות שנערכה במכון וינגייט, וסיים במקום ה-12 במסגרת גמר ב' בשני המרחקים. גוטפלד מתחרה בארץ מול שחיינים "רגילים" ובחו"ל מול כבדי שמיעה בלבד.

בעבר הוא העדיף להתמקד בשחייה בסגנון חתירה אבל המעבר לרמת גן גרם לו להחליף סגנון לחזה, בו הוא מתחרה באליפויות ובתחרויות הליגה במסגרת המועדון. "יש לנו קבוצת אימון איכותית עם בכירי שחייני החזה הנוכחיים, כמו מארק טלר ודניאל יוסיפוב. זה הסגנון שאני מתמחה בו והשינוי נובע מהמעבר לכאן," אומר רובינשטיין.

נתן גוטפלד מזנק בבריכה האולימפית בטוקיו
נתן גוטפלד מזנק בבריכה האולימפית בטוקיו. צילום: יוסי אסא

מה היתרון של סגנון החזה עבורו?

"יש לו בעיטות טובות ברגליים וקבוצת האימון פה מסייעת לו להשתפר בסגנון ובתוצאות."

גוטפלד מתחרה, כאמור, בארץ רק במסגרת רגילה, ולכן הוא צריך להתמודד עם בעיה טכנית מהותית כבר בשלב הזינוק. בתחרויות בינלאומיות לכבדי שמיעה יש שימוש במערכות הזנקה אלקטרוניות על המקפצות. המערכות מחליפות צבעים ("רמזור") וכך השחיינים מגיבים בהתאם לשלבי ההזנקה. בארץ אין מערכת דומה וכך נאלץ גוטפלד לזנק ברגע שמנורת זינוק נדלקת, וללא שלבים קודמים (אשר מוכרזים ברמקול). "זו בעיה," מסביר רובינשטיין, "הוא דרוך יותר זמן מהשחיינים הרגילים, וזה מעייף ופוגע בריכוז."

נתן הביע אכזבה מהמקום החמישי בטוקיו, אך מאמנו אומר: "בעיניי זה הישג מכובד. צריך לזכור שהוא חזר להתאמן בחצי השני של 2024 והיה לו מעט זמן יחסית כדי לחזור לכושר תחרותי, ובמקביל היה צריך להתעסק בסידורים כדי למצוא דירה מתאימה. אני לא בטוח שנציג ישראלי הגיע אי פעם לגמר במשחקי החירשים."

נתן גוטפלד באולימפיאדת טוקיו
נתן גוטפלד עם בני משפחתו באולימפיאדת טוקיו. אלבום משפחתי

מה המטרות העיקריות שלו ל-2026?

"במישור הבינלאומי זו אליפות אירופה לכבדי שמיעה בגרמניה בקיץ הקרוב. במישור המקומי אני מצפה ממנו להעפיל לגמרים באליפות ישראל בשחייה, שתיערך גם היא בקיץ במכון וינגייט. לטווח רחוק יותר המטרה היא להגיע למכללה אמריקאית בזכות היכולת הספורטיבית שלו."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר אדי יאיר שקד, מחבר הספר "נחושות לנצח: 120 שנות היסטוריה של נשים בספורט בישראל" מספר בספרו על ההיסטוריה של הספורט הנשי וההנחות המופרכות שליוו אותו: "רופאים טענו שקפיצה בחבל עלולה לגרום לנשים לכפות
10 דק' קריאה
עמית יפרח: "החקלאים והרפתנים הם כיפת הברזל של ביטחון המזון של מדינת ישראל. זוהי לא נורת אזהרה. זו אזעקת אמת" כ-1,000 חקלאים ורפתנים השתתפו ביום שני שעבר בהפגנות בכל רחבי הארץ מגבול לבנון ועד
4 דק' קריאה
המפגש זכה השתתפו בו למעלה מ-120 בעלי תפקידים וחברי אגודות מכל רחבי הארץ  אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים ערך השבוע מפגש זום מקצועי בנושא "סוגיות משפטיות בניהול מושב – לקראת 2026". את המפגש הובילה עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועה.  במהלך המפגש סקרה ד"ר בוסל את מגוון הסוגיות המשפטיות העולות בניהול האגודה השיתופית, לרבות הסכמי משבצת, הסדרת שימושים, עסקאות תעסוקה, רשויות האגודה, שינוי תקנון ויחסי ועדים. כמו כן, נדונו היבטי הניהול מול רשות מקרקעי ישראל, משרד החקלאות ורשמת האגודות השיתופיות.  המפגש זכה להיענות רבה והשתתפו בו למעלה מ-120 בעלי תפקידים וחברי אגודות מכל רחבי הארץ.  עו"ד ד"ר מיכל בוסל סיכמה: "לקראת שנת 2026, היה לנו חשוב להעניק לבעלי התפקידים ולחברי המושבים מידע וכלים להתמודדות עם הדילמות המשפטיות המורכבות בשטח ולחשוף אותם לפעילות האגף. ההיענות הגבוהה המחישה עד כמה הצורך במידע נגיש הוא הכרחי ואנו באגף עומדים לרשות המושבים בכל הנושאים שנסקרו במפגש."
< 1 דק' קריאה
מסורת חינוכית ארוכת שנים בבית החינוך אופק, מייצרת חינוך שבו חניכים הופכים ממקבלי ידע לשותפים אמיתיים ביצירת המציאות החינוכית. הפעם הסמינר שלהם עסק בצה"ל  *בית חינוך אופק. חניכים הופכים ממקבלי ידע לשותפים אמיתיים ביצירת
איך מבצעים הערכת שווי למפעל, מי באמת מחליט על המכירה ומה הקשר לתשלומי השיוך? אחרי חמש שנות אקזיטים מניבים לשמיר, שער העמקים, דליה, המעפיל וקיבוצים נוספים, "זמן קיבוץ" עושה קצת סדר ברגעים שקודמים להנפקה ולדיבידנדים  *תמונה
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!