12 משואות נבחרו לייצג את העשייה והחוסן הקיבוציים, ההתנדבות, ההיאחזות בקרקע והתרומה לחברה הישראלית
כל שנה המעבר מזיכרון לעצמאות, מהמחיר הכבד לדמותה של המדינה שעדיין נאבקת על קיומה הוא קשה ומטלטל. מהשבת הנוראה ההיא, ב-7 באוקטובר והמלחמה שלא באמת הסתיימה, זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית. בתוך כל הצער הזה אפשר לשאוב עידוד ותקווה מאנשים שפועלם ביומיום הוא מקור השראה המהווה הוכחה לכוחה ומשמעותה של הרוח הקיבוצית והישראלית. ישנם רבים כאלה, בחרנו כמה מהם כדי לייצג את העשייה והחוסן הקיבוציים, את התקווה האנושית ואת התקומה הישראלית. הם אלה שמדליקים עבורנו את משואות הלב כעמוד האור לפני המחנה.
משואת כוחות הביטחון
אל"מ אפרת קיקוב, תל קציר, מפקדת עוצבת התקומה – חטיבת האש 213
בשל מצוינות בפיקוד בשנות מלחמה ובשל היותה פורצת דרך בשירות ובפיקוד קרבי של נשים בצה"ל. קיקוב (38) גדלה בקיבוץ תל קציר ולמדה בבית הספר התיכון "בית ירח" בעמק הירדן. לאחר סיום התיכון התגייסה בשנת 2006 לחיל התותחנים כלוחמת משגר בגדוד "הרעם" 334, והמשיכה לקורס מפקדים ומשם לקורס קציני יבשה, אותו סיימה בהצטיינות.
קיקוב שימשה כמפקדת פלגה בסוללה מבצעית, קמב"צ גדודי וסגנית מפקד סוללה. סיימה בהצטיינות קורס מ"פ ושימשה מ"פ הכשרות בבסיס הדרכה ומפקדת סוללה מבצעית בגדוד 334 ובהמשך מזכירת מפקד פיקוד הצפון דאז יאיר גולן. לאחר מכן מונתה לסמג"דית הראשונה בחיל התותחנים – בגדוד "עיטם" של חטיבת האש 282, וקצינת אג"ם של אגד 215. סיימה בהצטיינות קורס פו"מ אלון, ובספטמבר 2020 מונתה למפקדת גדוד "הרעם". ביולי 2022 סיימה את תפקידה בגדוד ונכנסה לתפקיד סגנית מפקד חטיבת האש 282 בחיל התותחנים. ב-2024 מונתה על ידי הרמטכ"ל הרצי הלוי למזכירת הפיקוד העליון.
בספטמבר 2025 הועלתה לדרגת אל״מ ומונתה למפקדת עוצבת התקומה 213. במהלך למעלה מחודשיים של מבצע "שאגת הארי", מובילה אל״מ קיקוב תהליכי ארטילריה משמעותיים המהווים נדבך מרכזי ברצף הלחימה בלבנון.
משואת המנהיגות
מאיה דגן ליברמן, נירים, מנהלת הקהילה בנירים ונעמי בכור, אילון, מנהלת הקהילה באדמית – בזכות הובלת קהילות בשעת משבר
מאיה דגן ליברמן (46) מנהלת את קהילת נירים מזה ארבע שנים. היא נותנת מענה לצרכים של החברים והקהילה, עוסקת בניהול של כלל הענפים בקיבוץ ובעיקר מוודאה שלאנשים יהיה הכי טוב. ב-7 באוקטובר 2023 נרצחו תשעה מחברי הקיבוץ, וחמישה נחטפו לרצועת עזה. התושבים פונו למלון באילת ובהמשך התגוררו באופן זמני בבאר שבע.
בפברואר 2025 הוחל במסירת הבתים המשופצים לתושבים, והשיקום יועד להסתיים בסוף אפריל 2025. דגן ליברמן הובילה את השיקום הפיזי והקהילתי של הקיבוץ, שמשחר ימיו, עוד במלחמת העצמאות, נאלץ להילחם על מקומו ועל קיומו. היא הובילה את החזרה הביתה תוך בניית חוסן אישי, משפחתי וקהילתי המבוסס על תקומה.
"תפקידי כמנהלת קהילה להניע את הקיבוץ והקהילה קדימה תוך שמירה על ערכי השותפות והערבות ההדדית. לאחר השבת השחורה התפקיד התחדד אף יותר למנהיגותי-ערכי המשלב בין חיזוק הקהילה לבין צמיחה ותקומה".
נעמי בכור (54) מקיבוץ אילון, מנהלת קהילה בקיבוץ אדמית. בכור נולדה בתל מונד ומגיל צעיר הייתה פעילה בתנועת הצופים, בה שימשה גם רכזת שבט. מתגוררת בקיבוץ אילון כ-20 שנה. ניהלה את הקהילה בקיבוצה במשך שמונה שנים, ובשש השנים האחרונות מנהלת את קהילת אדמית. בכור מובילה את קהילת אדמית במציאות מורכבת של מגפה ומלחמה מתמשכת, קהילה שנאלצה להתפנות ולהתפזר ברחבי הארץ והעולם. קהילה המתמודדת עם משבר חברתי עמוק, עם כאב של פינוי וחזרה לשגרה – שעדיין רחוקה מלהיות מלאה, ופוגשת יום יום את הכאב, הקושי והתסכול, אך גם את הכוחות, האחריות, והרצון להחזיק יחד.
"ניהול קהילה עבורי הוא שליחות. האתגר המרכזי כיום הוא המשך בניית הקהילה גם כשהמציאות אינה תומכת בכך. אני מאמינה שאת השורשים למקום אנחנו בונים דרך עשייה קהילתית, דרך חיבורים ונוכחות גם ברגעים הקשים ביותר".
משואת התרבות
עומר הברון, ג'ימבו ג'יי, מאור הנר, אמן ויוצר — בשל הבאת קולם של קיבוצי הנגב המערבי לקדמת הבמה.
עברון (40) הידוע בשם הבמה "ג'ימבו ג'יי", הוא זמר, יוצר, שחקן ומחזאי. עברון נולד וגדל ברחובות, והחל את הקריירה המוזיקלית שלו כבר כתלמיד תיכון. מאז הספיק להופיע כחבר בלהקת ויקטור ג'קסון על הבמות, להתבלט כיוצר ומבצע שירה בז'אנר הספוקן וורד, ולהתבלט במיוחד כמוזיקאי עצמאי. יש לו חמישה אלבומי סולו בז'אנר הראפ ושלל להיטים שכבשו את הבמות והמצעדים ושברו שיאי ההשמעות. הוא גם זכה בתואר "כותב השנה" במצעד העברי השנתי של גלגל"צ לשנת תשפ"ד (2024).
בשנת 2020 בחר עברון לעבור עם אשתו ושתי בנותיו לקיבוץ אור הנר. מתוך חוויית חייו בקיבוץ כתב את האלבום "אה וואו", שנכתב במהלך שנת 2023 ומתאר בחלקים רבים את החיים ב"עוטף עזה" לפני 7 באוקטובר 2023. לאחר הטבח פונו עברון ומשפחתו יחד עם שאר תושבי הקיבוץ. בהמשך השנה, במסגרת פרויקט "שבעה שירים באוקטובר" של גלי צה"ל וגלגל"צ, הלחין ושר עברון את מילות השיר "חיים ששווה לחיות", שכתב סרן יובל זילבר, שנפל במלחמת חרבות ברזל. בשיר מנגן גם אביו של יובל, איתי זילבר.
בינואר 2026 שחרר עברון את האלבום "הכל טוב", המתאר את החזרה הביתה אחרי הפינוי ואת השינויים שעברו על האזור כולו, עליו ועל משפחתו.
"בתור תושב אור הנר, אני מקבל הרבה השראה מהנגב המערבי בכלל ומהחיים בקיבוץ בפרט. אני ורעייתי החלטנו לגדל בקיבוץ את שתי בנותינו, ומאז כתבתי שני אלבומים שהחיים בחבל הארץ הזה ניכרים בהם".
משואת ההתנדבות האישית
מיכל שמאי, משמר העמק וד"ר דורון נדיב, משמר העמק – בשל התנדבות אישית חסרת גבולות
מיכל שמאי (77) ממשמר העמק, פרופ' לעבודה סוציאלית, חוקרת בתחום המשפחה וטראומה קולקטיבית, מדריכה ומטפלת משפחתית מוסמכת. כיהנה כמזכירת קיבוצה עד לפברואר 2025. בתקופה זו, בעקבות טבח 7 באוקטובר, אירח הקיבוץ את החברים והתושבים של קיבוץ נחל עוז המפונים. כחלק מהנהלת הקהילה הובילה את תהליך המפגש בין הקיבוצים.
החל מהימים הראשונים תרמה מיכל מהידע והניסיון המקצועי שלה, והקימה מערך לתמיכה נפשית ראשונית, אליו גייסה את אנשי בריאות הנפש ממשמר העמק. בהמשך הורחב המערך בניהול עו"ס חברת הקיבוץ, תוך שיתוף פעולה הדוק עם מרכז החוסן של המועצה האזורית שער הנגב.
בנובמבר 2025 הגיעה לנחל עוז והשתלבה במרכזי החוסן של שער הנגב ושדרות בטיפול ביחידים ומשפחות.
"אני נרגשת ומודה לכל חברי משמר העמק שלקחו חלק באירוח, שעדיין מתקיים. אני מודה לחברי נחל עוז, שידעו ברגעי המצוקה לבקש עזרה ולהיעזר, כל זאת מתוך תחושת כוח וגאווה קהילתית ותוך כדי האבל והאובדן להתחיל לשקם את קהילתם וקיבוצם. מקווה שהתנועה הקיבוצית תמשיך להוות מגדלור לאחריות, ערבות הדדית ודמוקרטיה-ליברלית אמיתית".
ד"ר דורון נדיב (63) משמר העמק, מחנך, חקלאי וחוקר במכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה, מתנדב הגש"שים (גמלאי שנת שירות) במנרה. עם תחילת המלחמה בצפון עזב את כל עיסוקיו והתנדב יחד עם אשתו אורה (61) בקיבוץ מנרה, במסגרת תכנית הגש"שים (גמלאי שנת השירות) של התנועה הקיבוצית, וסייע בשיקום הקיבוץ, בהחזקתו בעת הפינוי ובהכנתו לחזרת תושבים.
"בעקבות המלחמה חשנו שיש צורך לתת כתף, חיוך, ולהיות שותפים ולו במעט בשיקום הקיבוץ. גילינו קבוץ עם אנשים נפלאים אופטימיים מסבירי פנים. גילנו קיבוץ בעל חוסן ואמונה בעתידו ובעתיד הגליל".
משואת ההיאחזות בקרקע
בני קלמן, חקלאי מברעם וטלי אופנהיימר מדינה, מנהלת הרפת באורים – בזכות עמידה איתנה על קו המחרשה
בני קלמן (70) מברעם, חקלאי ממגדלי הפירות בגליל. קלמן, בוגר קן קריית אתא של תנועת השומר הצעיר, הגיע לברעם עם גרעין אשנ"ב. נשוי לאידה, אב לארבעה וסב לתשעה נכדים, ששמונה מהם מתגוררים בברעם.
בברעם עסק במגוון רחב של עבודות חקלאיות, בעיקר במטע. משנת 2013 עובד בחברה לחקלאות גליל עליון, מייצג את כל נוטעי הגליל בענף הפירות במועצת הצמחים, ומנהל פעיל בארגון מגדלי הפירות בישראל. במקביל, מנהל מיזמי הדברה ידידותית בכל הגליל העליון והגולן כמנהל לוגיסטי של המיזמים בשיתוף עם הגנת הצומח. לאורך כל המלחמה שימש קלמן כראש צח"י של קיבוץ ברעם, ובעוד הוא נאלץ לפנות את אוכלוסיית הקיבוץ לשנה וחצי, הוא עצמו נשאר בגליל כדי לשרת את הנוטעים. נוטעי הגליל דאגו למטעים בצורה יוצאת דופן, למרות כל הקשיים והשריפות במטעים צמודי הגדר. "בית לא עוזבים".
אביטל (טלי) אופנהיימר מדינה (54) מאורים, מנהלת רפת אורים. נולדה וגדלה במושב כפר פינס, חברת קיבוץ אורים מאז 2011, בו היא מגדלת את ארבעת ילדיה יחד עם בעלה חיים. בעלת תואר ראשון במדעי בעלי החיים מהפקולטה לחקלאות.
טלי מנהלת את רפת אורים מאז 2018, רפת קיבוצית עם מכסת חלב של יותר מ-4 מיליון ליטר חלב לשנה. ב-7 באוקטובר 2023 אופנהיימר מדינה וילדיה שהו במקלט והיו עדים להיתקלות עם מחבלים על הגדר באורים. יום למוחרת טלי סרבה להתפנות מהקיבוץ, והחליטה להישאר ולעבוד ברפת. בשנה האחרונה, עם כוונת האוצר לייצר רפורמה מזיקה בענף החלב, התגייסה אופנהיימר מדינה למאבק ההגנה על הענף.
"עבורי התפקיד הוא מקצוע, ציונות ומשפחה, ענף חיוני על כל המשתמע ברציפות עבודה גם תחת איום וגם בזמן משבר, תפיסת קרקע בהיבט הציוני, שמירה על בטחון המזון בהיבט הלאומי".
משואת הצמיחה הדמוגרפית
ליאב הנדלר, כיסופים, מנהל הצמיחה הדמוגרפית ורכז הצעירים בקיבוץ כיסופים בשל האומץ להרחיב את הלב גם בשעה הקשה ביותר
ליאב הנדלר (37) גדל בקיבוץ צאלים, החל מ-2005 מתגורר בכיסופים ומגדל בו, יחד עם אשתו, את ארבעת ילדיהם. בטבח 7 באוקטובר איבד את סבו, משה רידלר ז"ל, שנרצח בקיבוץ חולית.
קיבוץ כיסופים, שחווה אובדן קשה ב-7 באוקטובר והרס גדול בטבח ובמלחמה שלאחריו, עדיין מפונה, ותושביו מתגוררים בקראווילות ביישוב עומר. רוב הקהילה צפויה לחזור לקיבוץ ביולי הקרוב. בכיסופים בחרו שלא לשוב לבד, אלא לכוון לצמיחה דמוגרפית ולצירוף זוגות ומשפחות צעירות חדשות, בתקווה שהמהלך יזרים עזרה ואנרגיה מחודשת לשיקום הקיבוץ.
באוגוסט האחרון עזב הנדלר, בעודו מפונה עם משפחתו, את עבודתו בענף הבנייה לטובת פרויקט הקליטה, ומונה לתפקיד רכז הצמיחה הדמוגרפית ורכז הצעירים בקיבוץ — שני תפקידים שכיסופים הוא הקיבוץ הראשון לאחד. נכון להיום, בהובלתו של הנדלר, שמונה משפחות כבר נמצאות בהליכי קליטה וצפויות להתחיל את שנת המועמדות והמגורים בקיבוץ ממש עם חזרת החברים. עשרות משפחות נוספות מתעניינות וצפויות להיקלט בהמשך.
"אני גאה להוביל את המהלכים לבניית עתודות דיור וקליטה צעירה ומודה לקהילה שלי על התמיכה. זה ממלא אותי וטיפולי בשבילי אחרי אובדן של אנשים יקרים ובני משפחה שהיו כל השורש והבסיס שלי כאדם, ומקווה שהצלחה במשימה תעזור גם לי אישית להסתכל קדימה לבית שמשתקם והופך להיות אפילו יותר מוצלח ממה שהיה".
משואת דור העתיד
חנוך כהן, ממשמר השרון, פעיל חברתי ויוזם שביתת התיכונים למען השבת החטופים, בשל הובלת מאבק הנוער לשחרור החטופים
חנוך כהן (18) דור שלישי בקיבוץ משמר השרון ואחד מ-23 בני המשפחה בקיבוץ, נכח בקביעות בהפגנות נגד הממשלה והרפורמה המשפטית ולאחר מכן לשחרור החטופים בצומת העוגן.
לפני היציאה לחופש הגדול, כהן ארגן שביתה בתיכוני אזור השרון, שלוותה בהפגנות נוער תחת הסיסמה: ״בלי החטופים אין לימודים״. בהמשך הוביל כ-40 קבוצות וואטסאפ עם אלפי תלמידים ותלמידות, שיזמו הפגנות בשלל אזורים בארץ. ההתארגנות הגיעה לארגונים גדולים יותר של המאבק, שעזרו להפיץ את היוזמה.
בכל מהלך חופשת הקיץ עבד כהן לילות כימים, בהתנדבות, בראיונות וצילומים להפצת היוזמה, פרסומים ברשתות, הקמת קבוצות, עיצוב, הדפסה ותלייה של שלטים ועוד. כהן ארגן את עצרת הזדהות ומחאה של נוער בכיכר החטופים ב-31.8, בה השתתפו מאות בני ובנות נוער. יום לאחר מכן, יום תחילת שנת הלימודים הנוכחית, הושבתו הלימודים בעשרות תיכונים ברחבי הארץ, ואלפי תלמידים התאספו בצמתים ורחובות ראשיים, באמירה ברורה שאי אפשר להמשיך בשגרה הנוכחית. בהמשך, היה ממארגני פעולות הזדהות ומחאה בכ-70 בתי ספר, והוביל עוד פעולות משמעותיות בשם הנוער בישראל, עד לחזרתם של כל החטופים בסוף ינואר האחרון.
משואת ההתנדבות החברתית
ד"ר כרמל בלנק, מגבעת השלושה, מקימת מיזם "התנדבות לחקלאות בעוטף ובצפון", בשל ארגון התנדבות רחבת היקף בחקלאות על הגבולות.
ד"ר בלנק (49) חברת קיבוץ גבעת השלושה, דוקטור לסוציולוגיה ועובדת כמרצה וכחוקרת בכירה במרכז האקדמי רופין ובמרכז טאוב, נושמת אקטיביזם חברתי כבר שנים רבות.
ימים ספורים לאחר 7 באוקטובר 2023, כשהחקלאות הישראלית עמדה בפני קריסה מוחלטת, הקימה יחד עם יובל שפירא מקיבוץ עינת את מיזם "התנדבות לחקלאות בעוטף ובצפון" במטרה להציל את פרנסת החקלאים באמצעות גיוס ידיים עובדות. מה שהתחיל כחמ"ל מאולתר, הפך ל"מפעל חיים" הפועל 24/7 כבר למעלה משנתיים וזכה גם ב"אות גיבורי החברה האזרחית" של המועצה הציונית לישראל.
בלנק מפעילה כיום 17 קבוצות עדכונים המונות כ-11,000 מתנדבים שנקראים לדגל מדי יום, וסיפקו קרוב ל-100 אלף ימי עבודה ללמעלה ממאה משקים, מצפון הגולן ועד דרום העוטף והנגב. המתנדבים המדהימים מגיעים לכל מקום שבו צריך עזרה. גם תחת אש במנרה המופגזת, הגיעו עשרות מתנדבים לקטיף דובדבנים כנגד כל הסיכויים. הם לא רק הצילו יבול, אלא גם הראו לחברי הקיבוץ שהם לא לבד.
"בפרדסים של רעים ובארי פגשנו את הפסיפס הישראלי המרגש: לוחמי כיפור, אחים לנשק, קבוצות מקדומים, מעלה אדומים וירושלים, מתל אביב, כפר שמריהו וגוש עציון, לצד קבוצות מתמידות מחצרים וגלעד. כשכולם קוטפים יחד אבוקדו בזיקים, מוסקים זיתים ברג'ר או בוצרים ענבים בבאר מילכה, ברור שערבות הדדית היא לא סיסמה, אלא הכוח המניע לשיקום אמיתי של החברה שלנו".
משואת התעשייה וההייטק
אריק דיין, הגושרים, יו"ר הועדה האסטרטגית תל-חי – בשל הגשמת החלום להקמת אוניברסיטה בגליל
אריק דיין (61), חבר קיבוץ הגושרים, יו"ר הוועדה האסטרטגית תל-חי, יו"ר מכון המחקר מיגל ויו"ר מנהלת האגריפודטק, ממובילי ומיישמי התוכנית להפיכת המכללה האקדמית תל-חי לאוניברסיטת קריית שמונה בגליל.
כיהן בתפקידים בכירים בארץ ובעולם (כולל שבע שנים וחצי בסינגפור), בין היתר כמנכ"ל עמיעד מערכות מים, מנכ"ל כרומגן ודירקטור בפיתוח הגליל.
בשנת 2011 החל את תפקידו כיו"ר הועד המנהל של תל-חי בהתנדבות, וחלם על אוניברסיטה שתמשוך צעירים לגליל ותביא לפיתוח ושגשוג של המרחב הגלילי. בסיום שלוש קדנציות בנות ארבע שנים קיבל על עצמו את תפקיד יו"ר הוועדה שתתכנן ותביא לידי ביצוע את הקמת האוניברסיטה. פרויקט הקמת האוניברסיטה הוא היסטורי, בסדר גודל של מעל מיליארד ש"ח לחמש שנים, עם מטרה וחזון לפיתוח אזורי כלכלי חברתי וחיזוק הגליל המזרחי. לאוניברסיטה יתקבלו כ- 130 חוקרים בכירים והיא תצמח למעל 8,000 סטודנטים.
המיזוג עם מכון המחקר מיגל מהווה את הבסיס להקמת האוניברסיטה, ויתרום רבות לפיתוח החקלאות, בטחון המזון והמחקר היישומי בישראל. התכנון כולל גם צמיחה משמעותית בצפון, בה הקמת רובע האוניברסיטה, בית ספר למקצועות הטיפול והרחבת דרום העיר בקרית שמונה, הקמת בית חולים ובית ספר וטרינרי בקצרין ועוד. המיזמים האלה יתווספו למיזמים קיימים בתחומי המזון, החדשנות והחקלאות. מחקרים שנערכו לפני המלחמה מראים כי הקמת האוניברסיטה תוסיף בעוד עשור לכלכלת האזור מעל 4 מיליארד שקל ומעל 10,000 משרות חדשות.
"לפרויקט יש שותפים רבים באזור, צוות נפלא באקדמיה, במנהל, באשכול, ברשויות במיזמים אזרחיים ותורמים ששותפים איתנו במהלך העצום הזה. ההשפעה של המלחמה הנוכחית מורגשת וזו הליכה לאחור, אבל אני משוכנע שבנחישות, סבלנות ועקשנות נצליח יחד להגשים את החלום ולהפריח את הגליל והגולן".
משואת החינוך
אליאור פרלשטיין, מכפר סאלד, מנהלת החינוך בקיבוצה — בשל הובלת מערכת החינוך החברתי בקיבוץ תחת אש.
אליאור פרלשטיין (39), חברת קיבוץ כפר סאלד, מנהלת החינוך הבלתי פורמלי בקיבוץ כפר סאלד כ-4.5 שנים, ומהחודש האחרון מנהלת גם את הגיל הרך. כמנהלת מערכת החינוך בקיבוץ פועלת פרלשטיין מתוך אמונה אמיתית בחשיבותו של מרחב חינוכי-חברתי בטוח, שבבסיסו ראיית הילדים והנוער ויצירת קשר משמעותי עימם, במטרה לפתח כל אחד ואחת ברמה האישית והחברתית ולחבר אותם לקהילה ולמקום שבו הם חיים. בשנות המלחמה האחרונות, כשקיבוץ כפר סאלד ספג וממשיך לספוג מהלומות קשות, כל המערכות מסביב נסגרו או שינו את צורתן. דווקא במציאות שהתערערה מסביב, מערכת החינוך החברתי בכפר סאלד המשיכה לפעול והיוותה עוגן של ממש. מערכת החינוך בקיבוץ, בהובלת פרלשטיין, יצרה מקום יציב ובטוח בבית — מקום שמסתכל בעיניים, מחבק, נותן תחושת שייכות, מחזק, מלמד ומלא בחוויות טובות ועשייה משמעותית.
"אין ספק שזכיתי להוביל את המערכת בתוך קהילה חמה, עם אנשי צוות מסורים ומדהימים שפועלים מהלב, גם בזמנים לא פשוטים בכלל. לצידנו שותפים משמעותיים לדרך- הנהלת הקיבוץ, ההורים, הקהילה והמועצה. אני מאמינה שבכוחות משותפים נמשיך להצמיח דור חזק, רגיש, מחובר ומלא תקווה".
משואת השוויון
עו"ד נעמה סולטניק, מקבוצת יבנה, מנכ"לית מכינת צהלי — בשל הובלת שינוי בחברה ועידוד גיוס לצה"ל בקרב בנות דתיות.
עו"ד נעמה סולטניק (56), מקיבוץ קבוצת יבנה, נשואה לארי ואימא לארבעה חיילים – בן ובת בקבע, בן בשירות מילואים בצפון ובן בקד"צ. עבדה 18 שנה כעו"ד בפרקליטות מחוז ירושלים וכיהנה ארבע שנים כחברת מזכירות בקיבוצה.
לפני תשע שנים מונתה למנהלת מכינת צהלי, ובשלוש השנים האחרונות מכהנת כמנכ"לית המכינה. צהלי היא מכינה קדם צבאית לבנות דתיות ע"ש תמר אריאל ומדרשת רוני – מדרשה בצהלי, מייסודן של תנועת הקיבוץ הדתי, המציינת השנה 20 שנה להיווסדה. זוהי קהילה שהוקמה על ידי נשים, מובלת בידי נשים ומיועדת להצמיח ולהעצים נשים צעירות דתיות. החינוך במכינת צהלי נועד לפתח מחויבות לתורה ולמצוות, למסירות נפש עבור כלל ישראל, ונאמנות לציונות ולדמוקרטיה. חיי הקבוצה במכינה הם מטרה לפיתוח חוסן והנהגה על מנת שהחניכות ישתלבו בצה"ל ובחברה הישראלית. מכינת צהלי פועלת בתוך קיבוצי הקיבוץ הדתי: עין צורים, משואות יצחק וקבוצת יבנה.
"מהפכת הגיוס של הבנות הדתיות היא בשורה של שותפות וחיבורים בעם ישראל. המלחמה הוכיחה את תפקידן החיוני של החיילות באשר הן, ואנחנו בצהלי גאות ללוות ולחזק אותן בדרכן".
משואת האחדות
עומר גבע, עין שמר וניצן אבירן, קיבוץ מירב – בשל הובלת תהליך הבית המשותף של התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי
עומר גבע (55), מעין שמר, מוביל תחום פיתוח עסקי, מיזוגים ובינה מלאכותית בהייטק. גבע החל את הובלת תהליך ההתקרבות בין התנועות כבר לפני כשנתיים, בהתנדבות. במסגרת המהלך הורחבו שיתופי הפעולה והפורומים המשותפים לתנועה הקיבוצית ולקיבוץ הדתי.
גבע מוביל את המהלך בתנועה הקיבוצית, שאישרה את חזון הקמת "הבית משותף" בתחילת 2026, והנחתה את מזכירות התנועה להקים במשותף עם הקיבוץ הדתי צוות היגוי שיוביל תהליך רחב בין ובתוך התנועות.
"אני רואה את מהלך החיבור עם הקיבוץ הדתי לכדי הקמת תנועה משותפת כמהלך פורץ דרך במרחב הציבורי ובחברה הישראלית. במיוחד בעת הזו. להציב את התנועות הקיבוציות כמודל לתיקון השסע – כיצד זרמים שונים יכולים לחיות ביחד ולייצר חזון ומרחב הסכמה ציוני, חילוני-דתי, ליברלי-לאומי במדינת ישראל 2026".
ניצן אבירן (63), מקיבוץ מירב, ראש אגף כלכלה בתנועת הקיבוץ הדתי. אבירן, ממקימי קיבוץ מירב, מכהן כראש אגף הכלכלה בקיבוץ הדתי מתוך שליחות ליצירת ערך כלכלי ייחודי ומשמעותי לחברי התנועה ביישוב ובקהילה, בפעילות המשקית וברמת הפרט.
אבירן מוביל את תהליך ההתקרבות בין התנועות מתוך הקיבוץ הדתי, שאישרה בפברואר האחרון את תהליך הקמת "הבית המשותף" ברוב של 90% מצירי המועצה.
"העמקת העשייה המשותפת והחיבורים בין התנועות הקיבוציות, קהילותיהן וחבריהן, היא שליחות והכרח, ביחוד לנוכח רוחות הקיטוב השוררים בהוויה הישראלית בשנים האחרונות. לא חייבים להסכים על כל דבר אבל הכרח להעצים ולתת משמעות למכנה המשותף הרחב שיש למרבית אזרחי המדינה. התנועות הקיבוציות יכולות וחייבות לשאת בגאון את השליחות הזו".
