יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה אבשלום חביב2

ביטחון המזון וביטחון המדינה

5 דק' קריאה

שיתוף:

אבשלום חביב, חבר מושב ארבל, ממשיך בחקלאות למרות היותו במילואים החל מן השבעה באוקטובר. הוא מספר על היוזמה המיוחדת שלו באבטחת יישובי העוטף, ועל המשך הטיפול במטעים עם שותפיו. הוא נושא בגאווה את שמו, שזהה לשמו של אחד מעולי הגרדום, וחש בצורך להנחיל את המורשת לדור הצעיר

*תמונה ראשית: אבשלום חביב, נקרא על שם לוחם האצ"ל שנידון למוות ע"י הבריטים

אבשלום חביב הי"ד היה לוחם הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל). שנתיים לפני קום המדינה, בימי הבריטים, הוא נפצע בעת הפריצה של האצ"ל לשחרור עשרות אנשי המחתרת שהיו אסירים במבצר עכו. הבריטים דנו אותו למוות.

והנה מסתבר שהיום חי במושב ארבל בגליל התחתון אבשלום חביב  אחר, יבדל"א, בן ה- 65 . הוא דור שני לחקלאים במושב. הוריו, מרים ויוסף, עלו ארצה מפרס (איראן היום), והגיעו במסגרת עליית הנוער לקיבוץ נען. שם נולד בנם אבשלום, שהוא הרביעי מבין תשעת ילדיהם.  אחד ממייסדי קיבוץ נען, ישראל גלילי, הציע לקרוא לו "אבשלום" על שם אבשלום חביב מעולי הגרדום. ניכר שאבשלום מאוד גאה בשמו, והוא משתדל להנחיל את מורשת אבשלום חביב הראשון באהבת הארץ ובהגנה עליה, כפי שנפרט בהמשך.

הוריו התיישבו במושב ארבל בשנת 1950. למשפחה היה משק חלב  שחוסל בשנות השמונים והם עברו למטעי זית ואבוקדו שנוהלו וטופלו על ידי הבן יגאל חביב, אחיו של אבשלום, שהיה נכה צהל.

אבשלום למד ב"כדורי", גם בבית הספר היסודי במקום זה וגם כמה כיתות בתיכון. ניתן להניח שהוא קיבל בבית ספר זה, כמו גם במשק הוריו, את הרצון לעסוק בחקלאות כל חייו.

למרות המצב הקשה בחקלאות, לאחר השירות בצבא חזר אבשלום לארבל עם רעייתו הצעירה דורית והחל לטפח משק משלו. והוא מספר: "לאחר שהשתחררתי מצה"ל עבדתי עם אחי יגאל ז"ל במשק, וזאת במקביל לעבודה במועצה האזורית הגליל התחתון. בשטח הנחלה שלי היו גידולי שדה. גידלנו בצל, אבטיח וצנונית בכמות קטנה. בפלחה גידלנו חיטה, תלתן ועוד. בתחילת הדרך עיבדנו את השטחים עם טרקטור פרגסון 135 ופיאט 415 ישן. בחלוף השנים נכנסתי לשותפות עם אודי יועץ, (בן זוגה של זמורה בת דודי), והתחלנו לרכוש כלים חקלאיים. רכשנו טרקטור ועוד טרקטור מכבש ישן. בהמשך רכשנו עוד כלים, ביניהם מכבשים גדולים ואחד בינוני לשחת. היום אנחנו עסק קטן של עבודות חקלאיות, שנותן שירות לגד"ש באזור בקעת ארבל".

"בשנת 2014  נכנסנו לעבד מטעי שקדים בשותפות עם ניתי ואמנון טל מהמושב שלנו, ואנחנו מגדלים  שקד מזנים שונים: אום אל פאחם, 53, 54, גלעד, מתן ועוד. בהמשך התרחבנו ונטענו עצים נוספים: ליצ'י, מנגו ואבוקדו מזנים שונים, ביניהם: פינקרטון, די, מלומה ואטינגר".

"השילוב בין זני המטעים נותן פריסה של העבודה לאורך השנה, למעט נקודות ממשק בקטיף. לדוגמא באוגוסט יש ניעור השקד וקטיף הליצ'י. המנגו נקטף באוגוסט עד אוקטובר. אבוקדו 'די' נקטף בסוף ספטמבר ומשם נמשך הקטיף עד ינואר-פברואר. במשק עבדו בתחילת המלחמה הבן שלי לביא ומורן הבן של אודי שותפי. כרגע לביא עובד בחוץ ומסייע בעונות כשיש לחץ.  במשק מועסקים כמה תאילנדים שהתרומה שלהם חשובה מאוד.

"בשבעה באוקטובר התגייסתי למילואים עם חטיבה 55, ומאז אני שם, בעוטף". מספר אבשלום. (יש לציין שחטיבת צנחנים זו השתתפה בשחרור ירושלים במלחמת  ששת הימים ובצליחת תעלת סואץ  במלחמת יום הכיפורים.)

"השילוב של המילואים שלי עם עבודת המשק הקשה מאוד על השותף אודי, שלקח על עצמו חלק נכבד מהעבודה". אומר אבשלום. "אני מסייע בריסוסי הלילה במטעים. אני מגיע מהעוטף למושב כדי לרסס בלילה ואחר כך חוזר לדרום. כך גם בעת קטיף – בעת הצורך אני מגיע לכמה שעות וחוזר. לדוגמא, עכשיו היא עונת הזריעה, ואני לקחתי חופשה ליומיים. אני יושב על הטרקטור ו'מנקה את הראש'".

תמונה אבשלום חביב1
אבשלום בשירות מילואים לצד הנשיא (שני משמאל)

הקמת "כוח אבשלום" ו"כוח יעל"

עם פרוץ המלחמה הצטרף אבשלום לחטיבתו, חטיבה 55 של הצנחנים. הם לחמו בחאן יונס ובקרבות איבדו שם חברים. מספר אבשלום: "בחודש דצמבר 2023, בשיחה שלי עם האלוף יוסי בכר, שהוא עצמו חבר קיבוץ בארי, עלה הצורך בכוח שיבצע אבטחה ביישובי העוטף. לקחתי על עצמי להקים את הכוח, ועוד באותו לילה הוצאנו 'קול קורא' לגיוס חיילים. כך הקמנו את 'כוח אבשלום', על שם אבשלום חביב הי"ד, איש האצ"ל מעולי הגרדום". והוא מוסיף: "השם הזה נושא עימו מורשת, אותה חשוב להעביר לחיילים".

אנשי מילואים מתנדבים מאיישים את הכוח הזה, שמאבטח את היישובים ממבקיעים עד קדש ברנע. אחר כך הוקם כוח אבטחה נוסף בשם "יעל" – ראשי תיבות של השמות: יונתן דוד דיטש הי"ד, עומרי בן שחר הי"ד, ליאב אטיה הי"ד. שלושתם מחטיבה 55 שנפלו חללים בחאן יונס בשבעה בדצמבר 2023. "אנחנו מלווים את הוריהם של החללים באופן קבוע". מספר אבשלום, "בחנוכה הם מוזמנים להדלקת נרות איתנו".  יש לציין שמלבד הדאגה למשפחות החללים, אבשלום מקפיד להגיע פעם או פעמיים בשבוע לבקר פצועים של החטיבה בבתי חולים. 

אבשלום פעיל מאוד ומלווה את שני הגדודים מאז הקמתם ועד היום. בנושא זה הרחיבה הילה כפרי, קצינת כוח אדם באוגדת עזה. היא סיפרה בריאיון ששודר בערוץ 14 (8.3.2024) על הקמת גדוד אבטחת היישובים בעוטף עזה: "כל אנשי המילואים הללו, נשים וגברים, לא קיבלו צו אלא התנדבו. הלוחמות והלוחמים בשטח מגלים רגישות רבה, הם שומרים על הבתים האישיים של התושבים בתוך הכפרים ההרוסים, דואגים שזרים לא יכנסו ולא יצלמו, וכן שומרים על שערי היישובים. התפתח קשר יפה מאוד בין החיילים האלו שמאבטחים את היישובים לבין התושבים. הלוחמים מכירים תושבים בשמותיהם, וגם התושבים מכירים את אלו ששומרים עליהם. המאבטחים בעצם משיבים לאט לאט את האמון בכוחות הביטחון, והמטרה היא לעודד עוד אנשים לשוב ליישובים שנפגעו קשות".

השם הולך לפניו

ואפרופו שמו המיוחד, הוא מספר על הקשר עם אחייניתו של אבשלום חביב הי"ד, עדינה מושקוביץ, חברת מושב קדש ברנע.  עדינה דאגה לעזור לכוח "אבשלום" שהגיע לאבטח את המושב שלה. הקשר ביניהם התהדק. "בזכות שמי על המדים אני מצאתי לעדינה כשלושים קרובי משפחה ברחבי הארץ". הוא מספר. "כי בכל מקום שואלים אותי למקור של שמי והשיחה מתפתחת. עד שהיכרתי אותה היתה לעדינה משפחה מצומצמת, ובזכותי היא מאוד התרחבה. כמו שעדינה אמרה לי: 'באירועים אנחנו כבר סוגרים אולם…' ויותר מזה" הוא מציין בהתרגשות, "עדינה אמרה לי שהיא מצרפת אותי למשפחה כאחד האחיינים". 

תמונה אבשלום חביב3
קטיף מנגו במטע לרגלי קרני חיטין

במושב

כאמור, אבשלום הגיע עם דורית רעייתו למושב לאחר נישואיהם בשנת 1983. מושב ארבל היה בהתחלה מושב שיתופי. לימים הוא הפך להיות מושב עובדים. היו בו רפתות, דירי צאן ומטעי אבוקדו. המשברים בחקלאות גרמו לחיסול רפתות ודירים. היום יש במושב ארבל רק רפת אחת, דיר צאן אחד ועוד דיר פיטום לצאן.  

אבשלום ודורית הם הורים לארבעה, אשר שמותיהם מעידים על אהבתם לארץ: ארבל, לביא, תבור ולוטם. יש להם ארבעה נכדים: אריאל, שיה, אלמה וניתי.

הבן לביא נשאר לגור במושב. לפני כמה שנים התחיל לעבוד באגודת המים והוא עוזר במשק בתקופות שיש צורך בכך. לבן הבכור ארבל יש בית בהרחבה, אבל הוא כרגע גר ועובד בתל אביב. הבת לוטם עברה עם משפחתה לגור בבאר יעקב בעקבות עבודתו של בעלה. הבן תבור מתגורר עם משפחתו באילת, ואבשלום "קופץ" מדי פעם מהעוטף לאילת, כדי לראות את הנכדים.

וכאן הוא מוסיף מילות הערכה חמות לרעייתו דורית. "רק בזכות התמיכה שלה התאפשר לי לעשות את הכול. היא החזיקה את המשפחה לאורך כל השנים כשאני עבדתי בחקלאות לילות כימים, ולפעמים היא גם עבדה במשק. וגם עכשיו, זו תקופה של שנתיים שאני מגויס בעוטף, ודורית מנהלת את הבית ואת המשפחה לבדה. גם היא גיבורה".

לסיום אומר אבשלום: "שילוב של שירות מילואים בצבא, חקלאות ונכדים נותן הרגשה של הגשמת הציונות. המשך העבודה בחקלאות חשוב מאוד לשמירה על ביטחון המזון במדינה. הרווח הכספי חשוב לחקלאי, אבל לא תמיד נשאר רווח בסוף העונה. השנה, לדוגמא, המנגו רובו ככולו לא נקטף בגלל בעיות בשיווק לחו"ל. אירופה לא רצתה תוצרת שלנו. אבל אנחנו החקלאים תמיד מקווים שבשנה הבאה יהיה יותר טוב. נקווה לטוב. שישוב החטוף האחרון". הוא מוסיף.

ד"ר אבשלום קור אמר בפינתו "באופן מילולי" ברדיו: "רוחו של אבשלום חביב הראשון מפעם באבשלום חביב מהגליל – מפקד כוח אבשלום. שמו הולך לפניו".

אבשלום חביב ממושב ארבל מייצג "צבר" ארץ ישראלי, בכך שהוא גם תורם למדינה בשירות המילואים וגם חקלאי פעיל. חקלאות ושמירה על הביטחון במדינה יבטיחו את קיומה לעד.




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כיצד הופכת הערבה מ"אזור מאתגר" לאסם הירקות של ישראל? עדי סויסה, מדריכת הירקות בערבה, מסבירה איך צינון צמחים, סניטציה קפדנית ומחקרי חניטה בחום קיצוני שומרים על החקלאות הישראלית מצטיינת ורלוונטית לשוק העולמי *תמונה ראשית:
2 דק' קריאה
לקראת היום הפתוח בערבה, צללנו לסיפורו של יורם צביאלי – אגרונום, חוקר ומדריך, שראה את הערבה הופכת ממדבר צחיח למעבדה חקלאית עולמית. מהימים שבהם שתל במו ידיו את עצי פארק ספיר ועד לקבלת אות
4 דק' קריאה
*תמונה ראשית: מנדרינות טורקיות. צילום: Esin Tarim עונת המנדרינות הטורקיות הייתה חיובית, ואף קבעה שיא חדש מבחינת ערך היצוא, אומרת אמל אסין קסקין, הבעלים של חברת יצוא הטורקית אסין טארים: "2025 סימנה תקופה משמעותית
2 דק' קריאה
מרכז ההדרים בקורסיקה מאכלס 1,064 מיני וזני הדרים, כולל "זנים שהובאו" מ-42 מדינות ובעיקר מאגן הים התיכון * אוסף זה מנוהל על ידי צוותים מדעיים מ-INRAE ו-CIRAD *תמונה ראשית: הצגת חלק מאוסף Citrus CRBבקורסיקה,
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!