לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות
המדען היפני Eiichi Kurosawa היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע שנים לאחר מכן בודדו Teijiro Yabuta וSumuki – את הג'יברלין מהפטרייה Gibberella fujikuroi וכינו אותו בשם זה. בהמשך התגלו ג'יברלינים בצמחים רבים והוגדרו כקבוצה המרכזית לוויסות הצמיחה, כאשר הזרעים זוהו כמקור עיקרי להורמונים אלו.
לג'יברלין השפעות מגוונות, ביניהן עידוד התארכות רקמות, נביטת זרעים, שבירת תרדמה, וכן השפעה על פריחה והתפתחות פירות. לדוגמה, יישום ג'יברלין באפרסמון עיכב את הקטיף והאריך את חיי המדף של הפרי. בנוסף, בשזיף הוא הפחית את תופעת ה"החמה הפנימית" ושיפר את מוצקות הפרי. שזיפים מבכירים בצפון-מזרח ארצות הברית סובלים לעיתים מהחמה פנימית, וטיפול בג'יברלין בריכוז של 100 חלקים למיליון (ח"מ) מפחית משמעותית את התופעה ומשפר את מוצקות הפרי (Proebsting and Mills, 1966).
בדומה לכך, באבוקדו גורם אתילן להשחמת הציפה במהלך אחסון בקירור, תופעה שמתעצמת עם התקדמות חיי המדף (Pesis et al., 2002) . מחקרים הראו כי יישום חומרים כגון MCP ,המעכבים את פעילות האתילן, מפחית גם את פעילות האנזים פוליפנול אוקסידרז האחראי להשחמה, ובכך מונע את השחמת הציפה, בעוד שאתילן עצמו מגביר את פעילות האנזים (Pesis et al., 2002).
האפרת הציפה נגרמת ככל הנראה משילוב של טמפרטורות נמוכות ונוכחות אתילן. אחסון אבוקדו באווירה מתואמת (MA) עם ריכוזי אתילן נמוכים הביא להפחתה משמעותית בהאפרת הציפה (Hutton and Reeder, 1972) . בנוסף, נביטת הזרע בפרי מלווה בייצור אתילן (Hershkovitz et al., ,(2009 והאפרת הציפה תועדה כתהליך הקשור בנביטת הזרע ובפליטת אתילן במהלך אחסון פירות אבוקדו בקירור (Hershkovitz et al., 2009).
במחקר שלפניכם אנו בוחנים את השפעת יישום ג'יברלין (GA3) לפני הקטיף על כושר ההשתמרות האבוקדו בקירור ובחיי מדף, וכן על התפתחות האפרת הציפה.
חומרים ושיטות
●ג'יברלין: ג'יברלון הינו תכשיר נוזלי אשר מכיל 40 גרם לליטר של ג'יברלין (GA3). ג'יברלון שימש לנו כמקור לג'יברלין. לתמיסת הריסוס של ג'יברלון הוסף טיבולין בריכוז 0.05% כחומר משטח.
●ניסוי המעפיל: במסגרת ניסוי זה בחנו את השפעת יישום ג'יברלין במטע על כושר ההשתמרות של פרי מזן האס לאחר הקטיף. הניסוי התקיים בקיבוץ המעפיל, כאשר נבדקה השפעת ריסוסי הג'יברלין בסתיו על יכולת ההשתמרות של הפרי לאחר הקטיף. במסגרת הניסוי נבחנו שלושה ריכוזי ג'יברלין, לעומת ביקורת ללא ריסוס, כאשר כל טיפול בוצע עם ארבע חזרות של 10 עצים בכל חזרה. ריסוסי הג'יברלין התבצעו ב-7 בנובמבר 2020, והפירות נקטפו במרווחי זמן שונים: 7, 14 ו-21 ימים לאחר היישום.
●ניסוי שפיים: מטרת הניסוי הייתה לבחון את השפעת יישום ג'יברלין על איכות אבוקדו בדרגת בגרות גבוהה. לצורך כך נבחרה חלקה שבה הפרי כבר הגיע ל-28% חומר יבש, ב-11 במרץ 2024. במסגרת הניסוי נבדקה השפעת יישום ג'יברלין בריכוז 200 ח"מ לעומת ביקורת ללא ריסוס. כל טיפול בוצע בארבע חזרות, עם ארבעה עצים בכל חזרה. שבועיים לאחר הריסוס נקטפו 20 פירות מכל חזרה ואוחסנו במשך 6 שבועות בקירור. שיעור הפירות שסבלו מריקבון ותופעת האפרת הציפה נרשם לאחר 3 ימים בחיי המדף.
תוצאות ודיון
בחינת השפעת יישום ג'יברלין במטע על כושר אחסון הפרי לאחר הקטיף: כאשר הפירות נקטפו שבועיים לאחר הריסוס במטע ואוחסנו בקירור למשך שלושה שבועות (איור 1) , יישום ג'יברלין (GA3) בטווח ריכוזים של 50–150 חלקי מיליון האט את התרככות הפרי בחיי המדף. האטת ההתרככות לא הייתה תלויה בריכוז ה- A3 והשפעה דומה נצפתה בכל אחד מהריכוזים: לאחר 8 ימים בחיי המדף כבר התרכך 10%, 14.8% ו-12% מהפרי בריכוזי 50, 100 ו-150 ח"מ, בהתאמה, ללא הבדל מובהק בין הטיפולים, לעומת 40% פרי רך בביקורת (איור 1).


●בחינת השפעת משך השהיית הקטיף לאחר יישום GA3: משך ההשהיה בין ריסוס GA3 לקטיף קריטי להשפעה חיובית על כושר ההשתמרות של הפרי. כאשר ממתינים 14 או 21 יום לאחר יישום 3GA במטע לפני הקטיף, נצפתה האטה מובהקת בהתרככות הפרי בחיי המדף. בהשהיה של 14 יום ואחסון למשך שלושה שבועות בקירור, 49% מהפירות נותרו קשים לאחר 8 ימים בחיי המדף, לעומת 28% בביקורת (איור 2). בהשהיה של 21 יום התקבלו תוצאות דומות, עם 82% פרי קשה לעומת 60% בביקורת, לאחר שלושה שבועות אחסון ו-8 ימים בחיי מדף (איור 2). לעומת זאת, השהייה קצרה מדי לא השפיעה על קושיות הפרי, וההבדל בין הטיפול לביקורת נעלם. ממצאים אלו מדגישים את חשיבות משך ההשהיה בין יישום GA3 לקטיף להארכת חיי המדף.

●בחינת השפעת יישום GA3 מאוחר בעונה על כושר השתמרות של הפרי באחסון: יישום ג'יברלין במטע הפחית באופן משמעותי את שיעור הרקבון בפרי שנקטף עם 28% חומר יבש ואוחסן 6 שבועות. לאחר 3 ימים בחיי המדף, 24% מהפירות בביקורת היו עם רקבון, לעומת 9% בלבד בפירות שהגיעו מעצים שטופלו ב-3GA במטע (איור 3). בנוסף, יישום GA3 הפחית משמעותית את תופעת האפרת הציפה, מ-54% בביקורת ל-25% בלבד בפירות שמקורם בעצי GA3 (איור 4).

מסקנות
יישום ג'יברלין במטע, עם המתנה של לפחות שבועיים עד הקטיף, שיפר באופן משמעותי את כושר ההשתמרות וחיי המדף של אבוקדו מזן האס, תוך האטת התרככות הפרי. לעומת זאת, השפעה לא נצפתה כאשר זמן ההמתנה בין יישום GA3 לקטיף היה שבוע בלבד. בנוסף, יישום GA3 הפחית את שיעור הפירות עם רקבון ואת תופעת האפרת הציפה, המאפיינת פירות שנקטפו בדרגת בגרות גבוהה.
ספרות
Ben-Arie R., H. Bazak and A. Blumenfeld (1986). Gibberellin delays harvest and prolongs storage life of persimmon fruits. Acta Hortic. 179:807-814
Bruinsma J., Knegt E. and Varga A. (1975). The role of growth regulating substances in fruit ripening. Coll. Int. C.N.R.S. No 238:191-199
Hatton T T, Reeder WF (1972). Quality of ‘Lula’ avocados stored in controlled atmospheres with or without ethylene. J. Amer. Soc. Hort. Sci. 97:339-341
Hershkovitz V, Friedman H, Goldshmidt E and Pesis E (2009). The role of the embryo and ethylene in avocado fruit mesocarp discoloration. J. Experimental Botany. Vol 60, No 3:791-799
Kitagawa H., Sugiura A. and Sugiyama M. (1971). The effect of gibberellin on the ripening of persimmon Diospirus kaki cv. Tanbol. Rev. Agric. Piracicaba Brazil 46:159-161
Lang A. (1970). Gibberellins: Structure and metabolism. Ann. Rev. Plant Physiol. 21:537-570
Pesis E, Ackerman M., Ben-Arie R, Feygenberg O, Xuqiuo F., Apelbaum A, Goren R and Prusky D (2002). Postharvest Biology and Technology 24:171-181
Proebsting EL Jr, Mills HH. (1966). Effects of gibberellic acid with other growth regulators on quality of Early Italian Prunes (Prunus domestica, L.) Proc. Amer. Soc. Hort. Sci. 1966; 89:135-139
Skane KGM. The gibberellins of developing bean seeds. Jour. Exptl. Bot. 1970a; 21:418-431
Subham Ghosh and Shuvadeep Halder (2018). Effect of different kinds of gibberellin on temperate fruit crops: A review. The Pharma Innovation Journal. Vol.: 7(3): 315-319
Testoni A. (1979). Trattamenti ai kaki con gibberellin. Ann. Inst. Sper. Vallarazz. Technol. Prad. Agric. Milano 10:63-70
Yasunobu Y. (1971). The effect of preharvest application of gibberellic acid on the keeping quality and storage life of Japanese persimmon. Bull. Kangawa Hort. Exp. Str. 19:45-50


