ד"ר מיטל בקאל-וייס 1, ד"ר גבע אמתון 1, ד"ר לואי בויראת 1, ד"ר אירה שניר 1, ד"ר ניר עדרי 2, ד"ר ליאור מוס 2, ד"ר סלים אבן ברי 2, ד"ר ריבה בן-עזרא 1, ד"ר יבגני קומלב 1, ד"ר עבאדי עבד 3, ד"ר מיכל פרי מרקוביץ 1, ד"ר אולג קריפוקס 2, ד"ר טטיאנה רוזנטל 2, ד"ר שלמה בלום 2.
1 שירותים וטרינרים, 2 מכון וטרינרי, 3 בית מטבחיים ירכא.
מבוא: מיקובקטריום, הגורם למחלת השחפת, הינו גורם המוות המשמעותי ביותר מבין החיידקים. מעל 2 ביליון בני אדם (בנ"א) נחשפו לחיידק זה בעולם, ובין 1.5 ל- 2 מיליון בנ"א מתים ממנו בכל שנה. בכ-0.4-76.7% ממקרי התחלואה באדם קיימת נגיעות במיקובקטריום בוביס (M. bovis) שהינו הגורם לשחפת הבקר. שחפת הבקר הינה מחלה עולמית, הגורמת לפגיעה כלכלית במשק הבקר לבשר ולחלב בעקבות תמותה, תחלואה, והגבלות סחר. בישראל ניטור המחלה נעשה בבתי המטבחיים בעת השחיטה.
תיאור האירוע: בחודש פברואר 2025, בעקבות מוות של עגלה בת שנה וחצי, אובחנה מחלת שחפת הבקר ברפת חלב במושב בחבל תענך. בנתיחת העגלה נמצאו אבצסים מרובים באיברים פנימיים. בדיקות מעבדה זיהו Mycobacterium Tuberculosis complex (MTBC) ובתרבית בודד החיידק M.bovis.
בתחילת האירוע מנתה הרפת 58 פרות נחלבות, 21 עגלות גידול, 37 עגלי פיטום ויונקים. סה"כ: 119 ראשי בקר. הפרות ועגלות הגידול נבדקו בבדיקת טוברקולין השוואתית ובבדיקת גמה-אינטרפרון. בעקבות שיעור נגיעות גבוה (56%) הוחלט על השמדת כל בעלי החיים ברפת. 99 בע"ח נשחטו בבית המטבחיים ירכא ו-20 הומתו במשק. ממצאים פתולוגיים חשודים הועברו לבדיקה היסטולוגית ומולקולרית. לבעל המשק שולמו פיצויים ע"פ דין.
בהרצאה זו אנו מציגים נתונים השוואתיים בין שתי בדיקות שחפת שונות שנערכו ברפת ובין הממצאים בבית המטבחיים ובבדיקות מעבדה.
תוצאות:
- בדיקת טוברקולין השוואתית ובדיקת גמה-אינטרפרון:
| סוג הבדיקה | עגלות גידול (סה"כ/חיוביים) | חולבות (סה"כ/חיוביים) | יבשות (סה"כ/חיוביים) | סה"כ |
| טוברקולין השוואתית | 10/21 (47.6%) | 20/58 (34.5%) | 1/3 (33.3%) | 31/82 (37.8%) |
| גמה-אינטרפרון | 14/21 (66.7%) | 25/58 (43.1%) | 2/3 (66.7%) | 41/82 (51.8%) |
| סה"כ: | 46/82 (56.0%) |
- בית מטבחיים: מתוך 99 ראשי בקר שנשחטו, נמצאו 44 ראשי בקר (44.4%) עם ממצאים בקשר לימפה אחד או יותר. ב-48 קשרי לימפה נמצאו שינויים מקרוסקופיים.
- בדיקות מעבדה:
- 20/48 (41.7%) מקשרי הלימפה שנבדקו נמצאו חיוביים ל- M. bovis בבדיקת PCR.
- חתכים היסטולוגים מקשרי הלימפה תומכים בממצאים החיוביים: גרנולומות המאופיינות בהסננה דלקתית, ביניהן מאקרופג'ים אפיתלואידים תאי ענק רב גרעיניים ומינרליזציה. פיברוזיס ואנדותלים וסקולריים ריאקטיבים.
- מבחן קאפה להתאמה בין הבדיקות השונות:
- טוברקולין השוואתי לבדיקת גמה-אינטרפרון = 0.6 (הסכמה בינונית).
- ממצאים מקרוסקופיים בשחיטה לטוברקולין השוואתי = 0.2 (הסכמה קלה).
בירור אפידמיולוגי: נבדקה אפשרות חדירת החיידק עם בעלי חיים נגועים שנרכשו מרפת חיצונית, אך רפת המקור נבדקה ונמצאה שלילית למחלה. מוקד תחלואה נוסף התגלה בשנת 2022 ברפת הממוקמת 1.3 ק"מ אווירי מהאירוע הנוכחי, דבר המרמז על אפשרות חדירה דרך חיות בר (תנים, חזירי בר, דורבנים, צבאים) הפעילים באזור.
התפשטות המחלה ברפת: לאור אחוזי הנגיעות הגבוהים בקבוצת עגלות הגידול הצעירות עלה החשד כי שימוש בקולוסטרום לא מפוסטר וחלב נפסד להגמעת יונקים היווה גורם סיכון מרכזי להתפשטות המחלה בתוך העדר.
לסיכום: כיום, ניטור המחלה בישראל מבוצע כמעט ורק בעת השחיטה בבתי המטבחיים, ישנה חשיבות רבה לביצוע נתיחות אחרי המוות במשקים ושליחת דוגמאות למעבדה לצורך שיפור האבחון. יש לזכור כי ישנם משקים המעבירים בע"ח לשטחי הרש"פ ולא לשחיטה בישראל ואי לכך אינם חשופים לניטור בבית המטבחיים. בהם יש אולי צורך בניטור נוסף. למניעת חדירה והתפשטות המחלה ברפת יש להקפיד על בטיחות ביולוגית, ושימוש בחלב מפוסטר/אבקת חלב. כדאי למסד את הניטור לשחפת בצורה סיסטמתית גם בחיות בר.
