מחלת הפה והטלפיים (SAT1) – סקירה והנחיות למגדלי צאן

בחודשים האחרונים מתמודדים המגדלים, השירותים הווטרינריים והרשויות עם התפרצות חדשה של מחלת הפה והטלפיים. משרד החקלאות מציג את תמונות המצב העדכנית, את מאפייני הזן הנוכחי ואת הדרכים להתמודד ולמנוע את המחלה

סמיר קעדאן ⁽¹⁾, מיכל מילגר ⁽¹⁾, שרון קורניאלי ⁽²⁾, ליאור זמיר ⁽²⁾, גבי קינגסוולד ⁽³⁾

1 – שה"מ, משרד החקלאות וביטחון המזון; 2 – השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות וביטחון המזון; 3 – החקלאית

מחלת הפה והטלפיים (SAT1) – הקדמה

מאז ינואר 2026 ישראל מתמודדת עם התפרצות מחלת הפה והטלפיים (פו"ט) מהזן SAT1, זן חדש שלא נכלל בתרכיבי החיסון הקודמים, אשר הגיע לארץ, ככל הנראה, דרך הגבול המזרחי עם סוריה. נתוני ההתפרצות האחרונה מוצגים בטבלה מספר 1.  המקרה הראשון בישראל זוהה במפטמת עגלים במרכז רמת הגולן (19/1/26), ובהמשך דווח על מוקדים נוספים בצפון הארץ. עד כה עלה חשד להדבקה ב- 123 משקים בכל הארץ, שמתוכם 109 נמצאו חיוביים. אבחוני המחלה שנעשו במשקי הצאן מהווים כ-40% מכלל האבחונים שבוצעו בצאן, בבקר וחזירים, בכל הארץ.

טבלה מס' 1: סיכום אירועי ההתפרצות האחרונה של מחלת הפה והטלפיים מהזן החדש בענפי בעלי החיים בארץ

הגורם למחלת הפה והטלפיים ותיאורה

ישראל נחשבת למדינה אנזואוטית למחלת הפה והטלפיים (פו"ט), ולכן אין חובת השמדת עדרים. המחלה היא מחלה רשומה המחייבת דיווח לשירותים הווטרינריים. מחלת הפה והטלפיים (פו"ט) היא מחלה נגיפית מדבקת מאוד, הפוגעת במגוון רחב של מיני בעלי חיים (מעל 70 מינים שונים), מעלי גירה ומפריסי פרסה. אחוז התחלואה בעדרים גבוה מאוד ועלול להגיע אף למאה אחוז (100%). הצאן פחות רגיש למחלה מהבקר, והסימנים בו לרוב קלים יותר. הנגיף (הווירוס) הגורם למחלה הוא RNA ממשפחת הפיקורונה, חד-גדילי, ללא מעטפת שומנית ובעל עמידות גבוהה יחסית לתנאי קור ולחות. עד כה מוכרים שבעה סרוטייפים שונים: O, A, Asia1, C, SAT 1, SAT 2, SAT 3. הנגיף נוטה ליצור מוטציות בשיעור גבוה, כך שכל העת מופיעים בתוך הסרוטייפים זנים ותת-זנים חדשים. תקופת הדגירה של הנגיף נעה בין יום אחד ל-14 יום. הפרשת הנגיף מתחילה כיומיים לפני הופעת הסימנים הקליניים (ארבעה ימים בחלב) ונמשכת עד חמישה ימים בחלל הפה ו-28 יום בלוע. 50% מבעלי החיים הנחשפים לנגיף עלולים להיות נשאים למשך 28 יום ויותר, כשבצאן זה עלול להימשך אף 9 חודשים.

התסמינים בצאן לעתים קלים וקשה לזהותם, ולכן קיימת סכנה להפצה שקטה בתוך העדר ובין משקים. צליעה, ירידה באכילה או תמותת שגר חריגה חייבות "להדליק נורת אזהרה".

תסמיני המחלה בצאן

התחלואה נמשכת לרוב 20-10 ימים – מרגע הזיהוי ועד היעלמות התסמינים, כאשר משק, שהיווה מוקד להתפרצותה, עלול להיות מדבק גם כעבור 60 יום מהיעלמות התסמינים.

תסמיני המחלה בצאן בוגר:

• צליעה (לעתים הסימן הראשון, ולעתים היחיד)
• חום (41°C-39.5°C)
• אנורקסיה: ירידה בתיאבון והשארת מזון באבוס
• ירידה בתנובת החלב
• רביצה
• שלפוחיות ולקויות קטנות בפה (קשות לעיתים לזיהוי)
• לקויות באזור הטלף: באזור הקורונה, בין הטלפיים, על העקבים; עד כדי נשירת הטלף
• שלפוחיות ופגיעות בעטין ובפטמות
• דלקות עטין גנגרניות (נצפו בעיקר במשקי חלב)
• רעלת היריון
• הפלות ותמותת ולדות

חשוב לזכור כי טיפול נכון במועד המתאים יפחית את רמת התמותה של בעלי החיים.

תסמיני המחלה בשלוחת היונקים והפיטום

תמותה פתאומית ובאחוזים גבוהים בטלאים או בגדיים, ביונקים הצעירים, במיוחד עד גיל שבועיים,כתוצאה מדום לב עקב דלקת בשריר הלב (Tiger heart), מעלה מיידית את החשד לפה והטלפיים. בשגר מבוגר יותר ניתן לראות צליעות ושלפוחיות על הטלף ובאזור הקורונה. בשלוחות הפיטום נצפו סימנים קשים יותר בטלאים בעלי משקל כבד לקראת גמילה ושיווק.

אבחון המחלה

מחלת הפה והטלפיים מתאפיינת בחלקה בסימנים הדומים גם למחלות אחרות, כמו דבר הצאן (PPR), כחול הלשון, פרצית (ORF), מחלות טלף וטראומות.

חשוב לציין שמחלת הפה והטלפיים אינה מסוכנת לבני האדם (אינה זואונוטית), ולעתים נוטים לבלבלה עם מחלת הפה והגפיים, שנגרמת בקרב בני האדם מנגיף אחר.

הנזקים העיקריים הנגרמים מהמחלה

נזק ישיר:

• תמותת שגר
• ירידה בכמות החלב
• ירידה בגדילה
• פגיעה בניצולת המזון
• זיהום משני ודלקות עטין

נזק עקיף:

• הסגרים והגבלות בשיווק
• עלויות של חיסונים וטיפולים
• צפיפות גבוהה בהיעדר שיווק
• דלקות עטין והגברת הסלקציה במשק

פגיעה ברווחת החיות

המחלה מסבה כאבים חמורים מאוד לבעלי החיים, במיוחד כאשר יש פגיעה בטלף, נשירת טלף ודלקות עטין. לפיכך, חשוב להעניק לחולה טיפולים תומכים, הכוללים משככי כאבים ותרופות אנטי-דלקתיות. הסגרים הממושכים מובילים להימצאותם של בעלי חיים רבים במשק, מה שמגביר את צפיפות הגידול, במיוחד בשלוחת הפיטום. יתר על כן, בעת הסגר נאסר על הוצאת זבל מהמקום, כך שגובה הרפד ואיכותו עלולים אף הם לפגוע בתנאי השיכון.

דרכי העברת המחלה

תקופת דגירת הנגיף היא 14-1 ימים, ולרוב מדובר ב-6-2 ימים, אך הפרשת הנגיף לסביבה מתחילה קודם לכן, וכבר כ-4 ימים לפני הופעת התסמינים הנגיף מופרש בחלב, ויומיים לפני הופעת התסמינים הוא מופרש דרך מערכת הנשימה. 10 יחידות בלבד של נגיף מספיקות כדי להדביק בעל חיים דרך מערכת הנשימה.

דרך נוספת להדבקה אפשרית היא במגע עם בעלי חיים נגועים ועם הפרשותיהם ובהעברה טיפתית של הפרשות או של חלב לא מפוסטר. בנוסף, תיתכן העברת הנגיף מניוד של אמצעים מהסביבה הנגועה אל החוץ, כמו מזון, מים, מרעה, רפד וכלים מכניים (ציוד, רכב, ביגוד) ואף דרך חללי הפה והאף של בני האדם. העברת הווירוס באמצעות הרוח אינה שכיחה, אך אפשרית. אין הוכחה שחרקים וציפורים משמשים כנשאים לנגיף ומעבירים אותו בין משקים, אך יש חשד לכך בקרב חלק מבעלי המקצוע והמגדלים. גם לזרמה שמקורה במשק נגוע, יש פוטנציאל להעברת הנגיף.

בטיחות ביולוגית נדרשת בעת התפרצות המחלה במשק או באזור

• אם עדיין אין נגיעות בעדר, יש להימנע מהכנסת בעלי חיים חדשים למשק בעת התפרצות המחלה באזור, ואם נראית התפרצות של המחלה במשק – חל איסור על הכנסת בעלי חיים חדשים ממקור חיצוני אליו
• אם חייבים, יש לבודד את בעל החיים החשודים למשך 3-2 שבועות ולעקוב אחריהם מהיבט קליני
• יש לצמצם תנועת עובדים, רכבים וציוד בין משקים
• נדרש חיטוי בכניסה למשק
• נחוצה הקפדה על רפד יבש ונקי
• יש להציב שילוט בשער המשק, שיכלול את הכיתוב: "אין כניסה – סכנת פה וטלפיים"
• צמצום כניסת מבקרים שאינם חיוניים. עובדים חיוניים יקפידו על ניקיון וחיטוי הבגדים והנעליים
• ניהול רישום ותיעוד הנתונים
• רכבי ההובלה יהיו נקיים ומחוטאים
• יש להימנע מהשאלת ציוד ממשקים אחרים, ואם אין ברירה – נדרש חיטוי שלהם באופן יסודי
• המשק יגודר ותתנהל בקרה על תנועת בעלי חיים ובני אדם אליו וממנו
• ודאו כי נותני שירות המגיעים למשק, לא ביקרו קודם במשק אחר שבו התפרצה המחלה

חומרי חיטוי יעילים

• חומצת לימון
• אקונומיקה
• סודה קאוסטית

סבון אינו יעיל כנגד וירוס זה.

חיסון

• יש להקפיד על חיסון העדר בהתאם להנחיות השירותים הווטרינריים. בשבועות הקרובים צפויות להגיע מנות חיסון נוספות לישראל בכמות שתספיק לכלל עדרי הצאן בארץ
• יש חשיבות למתן שתי מנות: מנה ראשונה ומנת דחף (בוסטר). המנה השנייה תינתן בהתאם להוראות היצרן, כעבור 21 יום ממתן המנה הראשונה, להשלמת התנגודת החיסונית, ותקנה הגנה לשגר דרך האם בנוגדנים שבקולוסטרום
• חיסון השגר – אם ישנה תנגודת אימהית, מומלץ להמתין במתן החיסון לגיל חודשיים. לטלאים שלא צרכו קולוסטרום עם נוגדנים, גיל חודש הוא הגיל המינימלי הבטוח לחיסון על פי הוראות היצרן
• בשל הפגיעה בתנגודת החיסונית בעת המחלה, חשוב להקפיד על מתן חיסוני הרשות כנגד דבר ואבעבועות צאן

זכרו!  החיסון מפחית את התחלואה, התמותה ואת משך התפרצות המחלה.

טיפול תומך לבעל החיים בעת התפרצות המחלה

הקלת כאב ורווחה

• טיפול ב-NSAID – נוגד כאב ודלקת, לפי הוראות הווטרינר (למשל: פינדין, קטופרופן, רימדיל ומלוקסיקם). אין לטפל בסטרואידים
• יש לדאוג לרפד רך, אוורירי ויבש, כדי להגדיל את תחושת הנוחות של בעל החיים שנפגע בטלף
• יש לצמצם מעברים בין קבוצות ולהפחית תנועה יומית על ידי קירוב מזון ומים
• יש להימנע מרעייה עד החזרה לתנועה חופשית

התאמת הזנה

• להקלה על צריכת המזון בנוכחות נגעים אוראליים, מומלץ להעלות את לחות הבליל
• בשלוחת הפיטום מומלץ להגיש תערובת עם פירורים עדינים (מרוסקת או קמחית)
• יש לקצוץ באופן מסיבי יותר את המזון הגס
• בעדר ירוד – מומלץ לשקול, לאחר היוועצות מקצועית, מתן תוספים, כוויטמין B, דרך מי השתייה

טיפול בנגעים

• נגעים בפה – חיטוי מקומי בפולידין
• שלפוחיות ולקויות בטלפיים – ריסוס מקומי בחומרי חיטוי המכילים כלורוטטרציקלין (CTC) ושמירה על רפד יבש ורך
• קירוב שקתות ואבוסים ככל האפשר, ואספקה של כמות מזון ומים שדי בה כדי למנוע הצטופפות
• פגיעות עטין ופטמות – חיטוי ביוד ומריחת משחה אנטיביוטית. יש לשלב טיפול סיסטמי באנטיביוטיקה רחבת טווח למניעת זיהומים משניים. מומלץ למרוח חומרים המאיצים את התחדשות עור הפטמה, למשל משחות על בסיס דבש

דיווח ללשכה הווטרינרית ולרופא המטפל

יש לדווח באופן מידי ללשכה הווטרינרית ולרופא המטפל במקרים המצוינים להלן:

• צליעות חריגות בכמה פרטים בעדר
• ירידה פתאומית באכילה או בחלב
• הופעת נגעים חשודים בפה, בטלפיים או בעטין
• תמותה חריגה של טלאים

דיווח מוקדם הוא אמצעי עיקרי וחשוב בצמצום הנזק לעדר ולענף כולו.

סיכום
מחלת הפה והטלפיים היא מחלה בעלת השפעה כלכלית נרחבת על הענף. בצאן המחלה "שקטה", ולעתים תמותת שגר עשויה להיות הסימן היחיד להדבקה במשק. בבוגרים צליעות הן התסמין הנראה לעין. יש להקפיד הקפדה יתרה על בטיחות ביולוגית, על חיסון במועד הדרוש ועל מתן טיפול תומך במקרה של הדבקה, וזאת, כדי להפחית את הנזק והסבל לבעלי החיים ולקצר את משך הופעת התסמינים

הערה: דפון זה הוא סיכום של יום עיון שנערך למגדלים בתאריך 27 באפריל בנושא בריאות הצאן. ביום זה סקרנו את המחלה ואת אופן הטיפול בהתפרצות, בהשתתפותם של אנשי מקצוע בתחום: סמיר קעדאן, ד"ר אירה שניר, ד"ר שרון קרניאלי, ד"ר ליאור זמיר, ד"ר גבי קניגסוואלד וד"ר סרחיו דולב.

הנכם מוזמנים להמשיך ולעקוב אחר פרסומי שה"מ ולקחת חלק בימי העיון המתמקדים בנושא זה ובנושאים רלוונטיים אחרים.

למעקב אחרי אירועי פה וטלפיים במפה הדינמית של השירותים הווטרינריים:

https://moag.maps.arcgis.com/apps/dashboards/6ad5f9b014154e35aecd9e09e5ee3299

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.

על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.

© שה"מ – הוצאה לאור, 2026, עריכה לשונית: עדי סלוניקו; עיצוב גרפי: לובה קמנצקי