אומרת ד"ר רתם סיון הופמן, מנהלת מכון הדימות בביה"ח מאיר, מנהלת מחלקה, מומחית לצינטורי מח, ופעילה חברתית, ממקימות תנועת "אמא ערה" – אימהות של לוחמים ולוחמות בצה״ל, שדורשות לנהל דיון ענייני ומקצועי, אודות התכלית המדינית של מלחמת "חרבות ברזל" * ראיון מרתק עם אישה אלופה
*תמונה ראשית: ד"ר רותם סיון הופמן. צילום: בית החולים מאיר
ד"ר רתם סיון הופמן הינה רופאה שבחרה תחומי התמחות ומסלול רפואי המעורר התפעלות עצומה. רתם הינה בת המושב כפר ביאליק, שם בנתה את ביתה בסמוך לבית הוריה, במקום שגדלה.
רתם היא גם אם לשלושה ילדים עם קריירה מפוארת כרופאה. עם סיום לימודיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון השלימה מספר שנים בכירורגיה כללית ולאחר מכן התמחתה בדימות במרכז הרפואי לגליל בנהריה. בתום ההתמחות נסעה לשנת השתלמות עמיתים בצינתורי מוח (נוירורדיולוגיה פולשנית) בבית החולים הנוירולוגי בליון, צרפת, ובהמשך השלימה את הקורס האקדמאי הצרפתי לצנתורי מוח.
עד לשנת 2020 כיהנה ד"ר רותם סיון הופמן כרופאה בכירה ביחידה לצינתורי מוח בבית החולים רמב"ם, וכן כנוירורדיולוגית במכון הדימות. במהלך שנים אלו פרסמה מאמרים בעיתונים מדעיים, הרצתה בכנסים בינלאומיים בעולם, והובילה מחקרים בתחום השבץ המוחי וההדמיה בארץ ובעולם.
החל משנת 2020 רתם מנהלת את מכון הדימות בבית החולים מאיר שבכפר סבא ומנהלת מחלקה. בנוסף הקימה חברת סטארט אפ בתחום הרפואה. ד"ר רותם סיון הופמן היא שותפה מייסדת ומנהלת רפואית של חברתCVAid Medical , העוסקת באבחון שבץ מבוסס בינה מלאכותית, במסגרתה מתקיימים כעת מספר מחקרים קליניים בישראל ובברצלונה.
ה-7 באוקטובר הוביל את רתם למסלול נוסף בחייה: "מספר ימים לאחר פרוץ המלחמה נכנסתי לחמ"ל נעדרים אותו הקימו 'האחים לנשק' וניהלה קארין נהון," משחזרת ד"ר סיון. "היו שם מאות אנשים שהתנדבו. לאחר זמן, כשנסגר החמ"ל נעדרים, משה רדמן הקים את חמ"ל עוטף ישראל, כדי לתת מענה לנפגעי מעגלים השני והשלישי מהמלחמה. הגעתי על מנת לראות, מה אפשר לעשות וכן, על מנת להקים את המחאה מחדש.
"אז שם פגשתי את מיכל הדס, התחברנו ויחד הקמנו את תנועת 'אמא ערה'. בני הבכור יותם, היה לוחם בחאן יונס בחטיבת הקומנדו. עברתי חודשים בהם לא ישנתי והדאגה ליותם הייתה עצומה. תנועת 'אמא ערה' הינה תנועה של אמהות של לוחמים. היה לנו חשש אמיתי, החשש היה שאין תוכנית מדינית.
"וכפי שניסחנו: 'חברנו יחד אימהות ללוחמים וללוחמות הנמצאים גם בימים אלו בלחימה וימשיכו להילחם גם בעתיד הנראה לעין. כאמהות אנחנו חייבות להיות סמוכות, תוך היצמדות לתוכנית אסטרטגית ומדינית ברורה ללא שיקולים אישיים או פוליטיים, שמתווה את היעדים והמטרות ואת אופן סיום הלחימה והיום שאחרי'."
רתם מדברת על הפעילות החברתית שלה: "הפעילות הציבורית הבהירה לי שעשייה ויוזמה מביאה תקווה. ידעתי אז והיום עוד יותר שיש לנו יכולת השפעה למרות התחושה הכללית. לכל אחד מאיתנו יש את הזכות לבחור ולהשפיע. בדרכי בחרתי גם בקריירה שלי ובהקמת 'אמא ערה' שנשים חייבות להיות במוקדי קבלת החלטות, ולי אישית יש יכולת להשפיע ולהביא לשינוי.
"מהרגע שהקמנו את התנועה, הצטרפו אלינו אלפי אמהות, גברים ואף סבתות לנכדים לוחמים. תנועת 'אמא ערה' אינה משקפת דעות פוליטיות של ימין או שמאל. יש נשים מהאגף הימני ויש מהצד השמאלי. החלטנו שהמשימה שלנו והרעיון של תנועה זו הוא שילדינו היוצאים למלחמה, בזמן הווה ואף בעתיד, לא יישלחו למשימות צבאיות בהן אין תכלית מדינית. לפני כל מהלך צבאי ידונו על חלופות מדיניות."
"אמא ערה"
תנועת "אמא ערה" הפכה עם הזמן לחלק מתנועת "נשים עושות שלום", וביחד אמרו והצביעו על כך שכל תהליכי קבלת ההחלטות בקבינט מתנהלים בצורה לא תקינה, שמאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, הקבינט מקבל החלטה על יציאה לפעולה צבאית בצורה לא תקינה ומבלי שנידונו חלופות מדיניות.
רתם מספרת על השתלשלות העניינים: "המשכתי בעבודתי כמנהלת מחלקת הרנטגן, אני מצנתרת מוח. בני יותם היה לוחם בעזה ואז התחלתי בפעילות מחאה במסגרת תנועת 'אמא ערה'. הפעילות ב'אמא ערה' נתנה לי תחושה, תקווה והבנה שאפשר לשנות דברים, להשפיע ושזה בידיים שלנו. המפגש עם הנשים יצר קירבה גדולה, נוצרה קבוצת תמיכה, חלקנו את הפחדים שלנו ועלה בנו חוסר האמון בהנהגה. מכאן נוצרה אצלי ההחלטה וההבנה שעלינו לתרגם את זה לכוח פוליטי, על מנת שנוכל להשפיע."
רתם היא אם לשלושה ילדים: יותם שכבר השתחרר מהצבא; עילם, הבן השני, משרת בצבא בקורס חובלים ויעל, הבת הצעירה בת ה-16.
מה ילדייך אומרים על הפעילות שלך כמובילה ויוזמת בתנועת "אמא ערה"?
"לבני הבכור היה לא קל עם הפעילות הזו שלי ולמרות זאת הוא קיבל ואמר לי: 'את תעשי את המלחמות שלך ואני את שלי'."
בבחירות שקיבלה במהלך חייה רתם דוגלת בדוגמא אישית: "אני מאמינה באחריות אישית ומכיוון שאני אישה אני מאמינה שכאם עליי להילחם על עתיד המדינה והצביון שלה. אין זו בחירה קלה, יש בי אמונה ואידיאולוגיה שמגיע לילדים שלנו שתהיה להם מדינה ליברלית ודמוקרטית לחיות בה."
הדי אן אי של רתם הוא ציונות ופעילות ציבורית. הורי אמה, שלומית ויצחק לבני, עלו לארץ מאוקראינה והיו מבוני הארץ. אביה של רתם, אלי סיון סבירסקי, נולד וגדל בכפר ביאליק, משפחתו היא חקלאית שורשית. הוריו היו ניצולי שואה שהקימו את כפר ביאליק.
המלחמה, הבן שנלחם, הדאגה והתחושה שהשיקולים שהנחו היו שיקולים זרים, ביחד עם ההתנדבות הפגישו את רתם ומיכל הדס רובין. הדס רובין היא אם לשלושה ילדים, שניים מהם, בן ובת, הם לוחמים.
מיכל הגיעה לחמ"ל עם חבורה של נשים ואז נוצר דיון בין הנשים כשהנושא היה שברמה המדינית המלחמה לא מנוהלת נכון. כך נולדה התנועה.
רתם: "באנו בדרישה לתוכנית מדינית, לשיח מדיני, דרשנו שיהיה תכנון ותוכנית לנקודת סיום המלחמה. קראנו להסכמי בטחון, לשותפות אזורית, יצרנו שיתוף פעולה עם תנועת 'האינטרס הישראלי' ובהמשך עם תנועת 'נשים עושות שלום'.
"התקופה הראשונה לא הייתה פשוטה. קיבלנו תגובות מזלזלות כשהמסר הכי בוטה שבהן היה: 'אתם רק אמהות!' זוהי אמירה מזלזלת, מקטינה. הפצנו דפי מסרים בהן דרשנו שיהיה תכנון ותוכנית ליום שאחריי.
"היו אלו ימים של לחימה ארוכה וקשה. היינו אמהות של בנים ובנות שלחמו. כולנו היינו עם תחושות קשות, דאגה איומה וידיעה שכל רגע מישהו יכול לדפוק בדלת ולהביא בשורה איומה. הפחד והחרדה היו משתקים, ההחלטה להתאחד ולצאת בקריאה היתה מתוך ההבנה שיש מה לעשות ובמקום להיות פסיביות, האמהות שאנו, האמהות שבתוכנו – הן מנוע רב עוצמה."
הכניסה לפוליטיקה
רתם סיון, אישה בתחילת שנות החמישים, בעלת קריירה מפוארת ברפואה, מספרת איך הגיעה לפוליטיקה: "הפעילות ב'אמא ערה' הובילה אותי למעורבות חברתית ולעשייה ציבורית, הובילה אותי להחלטה שהייתה הקשה בחיי – החלטתי לפנות לפוליטיקה. החלטתי לחזק את מפלגת הדמוקרטים ולהיכנס לפעילות, על מנת לחזק את 'מפלגת הדמוקרטים' שהינה הבית האידאולוגי שלי. אני רואה ביאיר גולן מנהיג לו מדינת ישראל צריכה וזקוקה בימים אלו. יאיר גולן הוא בעל יכולת מנהיגותית, אמיץ ובעל חזון אידיאולוגי.
"אני פעילה בדמוקרטים ובימים אלו בונה תוכניות למערכת הבריאות. אני פועלת על מנת לחזק את כוחה של המפלגה על מנת שנוכל להשפיע ולשנות את סדרי המפלגה. כל נושא עליו אנו מתבוננים משקף זווית ראייה. אני מתבוננת על הקבוצה בה אני נמנית ואני רואה שכולנו בעליי דעות עצמאיות ויש בכך בעייתיות, אך עבורי זהו יתרון גדול. ריבוי הדעות משקף ליברליות וחשיבה עצמאית. הקושי שלנו הוא לייצר נרטיב אחיד לכולם שיאפשר מכפלה של כוח ולא החלשה של הכוח."
ומה הנרטיב שלך?
"הנרטיב שלי הוא לרפא את המדינה. זה מתחיל בריפוי ותיקון עמוק של הממשלה והכנסת. אני מאמינה שחייבים לחזק את הדמוקרטיה. יש לחזק את בית המשפט, את היעוץ המשפטי. חייבים לעשות שינוי עמוק של סדרי העדיפות הלאומיים ולחזק את החברה. אני חושבת שחייב להיות חזון של שתי מדינות לשני עמים. יש לייצר פתרון קבע המאפשר חיים בטוחים ומיטיבים לשני העמים. עלינו לעשות ברית בטחון עם העם הפלסטיני עם ויתורים טריטוריאליים.
קו רציף מוביל את רתם, מאז היותה צעירה שהחליטה ללכת ללמוד רפואה, להיות מצנתרת מוח, דרכה כרופאה פורצת דרך והבחירות הנוכחיות שלה.
על כל אלה רתם אומרת: "בחרתי ללמוד רפואה כי אני אישה שאוהבת אתגרים אינטלקטואליים ומעשים – אני מאמינה בריפוי ובקשר האנושי. בכל הפעילויות שלי: המארג האנושי, מערכות היחסים שלנו מנכיחות את מי שאנחנו. אני מאמינה באנשים ובהיותי אישה מאד מאמינה בכוח הנשי."
מהו הכוח הנשי, מהן הסגולות שלו?
"בנשים יש את היכולת המדהימה, גם להרגיש, לבוא ממקומות של רגש וגם לקבל החלטות ולחתוך. נשים יודעות לצפות את פניי העתיד. מעצם היותנו אמהות, האמהות מחייבת אותנו לחשוב ולצפות את פניי העתיד.
"אני מתבוננת על נשים והכוח שלהן. נוכחתי שאני יכולה להיות חזקה ואסרטיבית ועם זאת יש בי גם חולשה וחולשות, אין כל סתירה בכך. אנחנו צריכות להחזיק גם וגם. להיות חזקות, חומלות ומכילות ולפעמים גם חלשות – ועם זאת מנהלות את הבית וכן במקומות עבודה."
מהו התהליך שעבר עליך ועל רבים מאיתנו בשנתיים האחרונות?
"ה-7 באוקטובר 2023 ביגר אותנו. מותר לבכות, מותר להרגיש, להתפרק, ליפול ומתוך מצבים רגשיים אלו לצמוח. הבחירה שלי נובעת מתוך הבחירה לחיות מתוך נאמנות לעצמי ומחויבות כלפיי עצמי. אני עושה כדי שכאשר אתבונן בעצמי, בעיניי, אדע שעשיתי ככל יכולתי לתקן ולרפא."
רתם סיון מייצגת ציבור עצום של נשים שהובילו למודעות ותודעה על כוחן. ראינו זאת בהמון תחומים. ראינו שכאשר הלביאה שבהן מתעוררת אין תקרה שעוצרת אותן על מנת ליצור עתיד טוב, הובלה וריפוי.
